הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה ת"ק 7321-01-20

בפני
כבוד ה שופט יעקב שקד

תובע

גל בר און

נגד

נתבעים

  1. תומר מתן ק.ר. בע"מ
  2. אתגר-על הנדסה בע"מ
  3. ש. י. גיל פרויקטים בע"מ

פסק - דין

לפניי תביעה ע"ס 5,587 ₪.

התובע טוען כי ביום 6.8.19 בשעה 8:15 בבוקר, לאחר שהחנה את רכבו כחוק, לצד מדרכה, במהלך הלילה, בסמוך לאתר בניה, הבחין בכתמי בטון על הרכב. התובע התקשר לנתבעת 2 שהפנתה אותו לאדם בשם אליהו, שהתברר כי שמו אליהו שממה, המועסק בנתבעת 3. מר שממה החל לגרד את הכתמים שעל הרכב, אך המעשה החריף את הבעיה.

למרות פניות נוספות, אותו אליהו לא פתר את הבעיה. בהמשך, לשיטת התובע, אליהו מסר כי הנתבעת 3 אישרה לו לתקן את הנזק וביום 3.9.20 נסע למוסך שטיפל בהסרת הכתמים, בעלות של 1,112 ₪. התובע העביר את הקבלה לאליהו אך לא קיבל את כספו. התובע צירף לתביעה חוות דעת שמאי לפיה הנזק שנותר לאחר התיקון עומד על 2,925 ש"ח. לכך מוסיף התובע את שכר השמאי והוצאות כלליות.

בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת 3 בשמה ובשם יתר הנתבעים נטען כי רק ביום 14.8.19 נוצר הקשר עם אליהו המועסק אצלה והדבר מעלה ספק האם כתמי הבטון הינם תוצאה של הפעילות באתר הבניה. הנתבעת 3 מודה כי היא אחראית לאותו אתר ומוסיפה כי אם היה פונה בו ביום ניתן היה להסיר את הכתמים.

מוכחשת גם הטענה כי אותו אליהו אישר את התיקון. כן נדרש התובע לדאוג להתייצבות השמאי לחקירה.

בדיון הודיע התובע כי הוא מבקש שהנתבעות 1-2 תימחקנה נוכח העובדה שהאחריות אתר הבניה הינה על הנתבעת 3. לפיכך, התביעה נגד נתבעות אלה נמחקת ללא צו להוצאות.

בדיון העיד התובע וכן נציגי הנתבעת 3. השמאי מטעם התובע לא התייצב למרות הדרישה בכתב ההגנה.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במסמכים שהוגשו, שוכנעתי כי הנתבעת 3 אחראית לנזק שאירע לרכב התובע.

עדות התובע מקובלת עליי ולא נסתרה בדיון. הנתבעת 3 לא הביאה לעדות את העובד מטעמה אליהו שממה. בדיון הודיע נציגה כי מר שממה יושב שבעה.

בית המשפט הסביר לנציג הנתבעת 3 כי ניתן לדחות את הדיון ולהביא אותו לעדות אך הוא לא חפץ בכך (עמ' 3 לפרוטוקול). אין צורך להכביר מילים על המשמעות הראייתית של הימנעות מהעדת עד רלבנטי.

אשר לדברי נציגי הנתבעת 3 בדיון, הרי שאלה לא היו נוכחים באירוע, לא ראו את הרכב ולא היו מעורבים בשיחות עם התובע.

לפיכך, לא נסתרה עדות התובע בכל הקשור לנזק לרכב וסיבתו ו כן לא נסתרה גרסתו כי מר שממה הסכים כי הנתבעת 3 תישא בתיקון הרכב.

הנתבעת 3 העלתה בדיון טענות נוספות שלא בא זכרן בכתב ההגנה, לרבות כי לא ייתכן להעמיד משאית בטון במקום המתואר ועוד. אין לקבל טענות אלה בהיותן הרחבת חזית. בית המשפט הציע לנתבעת 3 לדחות הדיון ולהגיש כתב הגנה מתוקן אך זו לא חפצה בכך (עמ' 2 לפרוטוקול). מעבר לכך, הטענות נטענו בצורה כוללנית וללא ביסוס ראייתי.

התובע צירף לכתב התביעה כנספח א' קבלה על אודות התיקון בסך 1,112 ₪. בדיון טענה הנתבעת 3 כי התיקון עולה פחות מכך, אך לא הציגה כל אסמכתא לטענה זו.

לנוכח האמור, התובע זכאי לתשלום סכום זה.

אשר לסכום הנקוב בחוות דעת השמאי. כאמור בכתב ההגנה דרשה הנתבעת 3 כי השמאי יתייצב לחקירה (סעיף 16.2) וזה לא התייצב. לפיכך, אין לקבל את חוות הדעת כראיה.

למעלה מהדרוש אציין כי חוות הדעת נערכה ביום 19.12.19, כארבעה חודשים ויותר לאחר האירוע, ואף שיהוי זה מהווה טעם מדוע לדחותה, שכן היה ראוי כי תערך בסמוך לאחר האירוע.

זאת ועוד, בחוות הדעת נכתב כי הכתמים מופיעים בכנף אחורית ימנית ובמכסה תא המטען, אך עיון בתמונות המופיעות בחוות הדעת לא מגלה כתמים בחלקים אלה. רק בתמונה אחת ניתן לזהות כתם קטן יחסית (תמונה תחתונה ימנית), בצידו הימני של הגג מעל הדלת, דהיינו במיקום שונה מזה שאליו התייחס השמאי. אמנם, בדיון הציג התובע, בהסכמת הנתבעת 3, תמונה נוספת מהטלפון הנייד שבה ניתן לזהות נקודות לבנות קטנות על הכנף הימנית, אך כאמור, אלה לא מצויות בחוות דעת השמאי שנקב בסכום נזק הכולל גם את מכסה תא המטען, כך שלא ניתן "לחלק" את הסכום הנקוב בחוות הדעת בין הכנף הימנית למכסה תא המטען.

לפיכך, התובע אינו זכאי לתשלום הסכום הנקוב בחוות הדעת וממילא אף לא לשכרו.

בנסיבות, לא ראיתי מקום להיעתר אף לדרישת התובע לתשלום הוצאות "כלליות" בסך 1,000 ₪.

לסיכום, הנתבעת תשלם לתובע סך 1,112 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן לבקשת רשות ערעור מבית משפט מחוזי תוך 15 ימים.

ניתנה היום, א' אב תש"פ, 22 יולי 2020, בהעדר הצדדים.