הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה ת"ק 52735-08-15

בפני
כבוד ה רשמת בכירה ענת דבי

תובעים

אמנון בנימין

נגד

נתבעים

1.הוט - מערכות תקשורת בע"מ
2.הוט נט שירותי אינטרנט בע"מ

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית על סך 12,024 ₪.

הנתבעות הינן חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ והוט נט שירותי אינטרנט בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "הוט") והתובע הינו אחד מלקוחותיהם של הנתבעות.

2. בכתב התביעה נטען כדלקמן:

ביום 16.8.15 עבר הנתבע מספק אינטרנט אחר לחברת הוט נט. מיד לאחר המעבר להוט נט החלו בעיות בתפקוד רכיב המודם הוטבוקס של חברת הוט, דבר שבא לידי ביטוי בניתוקים בלתי פוסקים מרשת האינטרנט.

ביום 2 4.8.15 שלח התובע מכתב תלונה לנציב תלונות הציבור של הנתבעת 1. בעקבות המכתב נשלח טכנאי מטעם הנתבעת 1, לצורך בדיקת החיווט וציוד חברת הוט בביתו של התובע. הטכנאי אישר כי הבעיה אינה אצל התובע, אלא בעיית תשתית במערכות הוט.

ביום 26.8.15 נציגה מטעם הנתבעת 1 שוב יצרה קשר עם התובע, על מנת לידע אותו שהטיפול בתקלה הועבר לאגף ההנדסה בחברה, אולם אין כל צפי לתאריך לפתרון.

התובע הינו עצמאי בתחום ייעוץ מערכות מיחשוב ונותן תמיכה לחברות בארץ ובחו"ל. כלי העבודה של התובע הוא האינטרנט. על כן, ללא חיבור לאינטרנט הכנסותיו של התובע נפגעות והוא אף חשוף לתביעות בגין אי קיום הסכמי שירות.

תחילה, ביקש התובע מן הנתבעת פיצוי סביר, אולם הנתבעת הציעה לפצות את התובע ע"י מתן זיכוי בגין רכיב האינטרנט לחודש אחד בלבד .

נוכח האמור, הגיש התובע ביום 30.8.15 התביעה דנן, ע"ס 12,024 ₪.

התובע כלל בסכום התביעה הפסדי שכר עקב שיחות טלפון עם הנתבעת וביקורי טכנאי הנתבעת בביתו, הפסדי שכר בגין זמן ללא חיבור אינטרנט וכן הפרשי עלויות חודשיות בגין קבלת שירותים זהים כיום.

3. בכתב ההגנה מטעם הנתבעות נטען כדלקמן:

ביום 16.8.15 שויך התובע לחברת ספק האינטרנט – הוט נט. 14 יום בלבד לאחר מכן, ביום 30.8.15, הגיש התובע תביעה בסך 12,024 ₪.

הנתבעת שלחה שלושה טכנאים לביתו של התובע. הטכנאי השני שנשלח מטעמה, הגיע לביתו של התובע, אך לא יכול היה לבדוק את התקלה מאחר והייתה תקלת רשת בשעה שהגיע לתובע. לאחר ביקורו של טכנאי שלישי בביתו של התובע, רשת האינטרנט פעלה כשורה, אולם באותה העת, הגיש התובע תביעה זו.

הנתבעת טענה, כי התקלות השכיחות ברשת הנתבעת הינ ן בד"כ תוצאת נזק שנגרם לתשתית הנתבעת על ידי צדדים שלישיים, כתוצאה מפגיעה פיזית באחד מרכיבי הרשת או ניסיונות התחברות לא חוקיים ברשת, אשר לנתבעת אין שליטה עליהם ואשר מאלצות את הנתבעת לתקן את הנזקים כאמור תוך השקעת משאבים לא מבוטלים לצורך כך.

לטענת הנתבעת, מרבית הפעמים בהם פנה התובע לנתבעת, ציוד הנתבעת פעל באופן תקין. אולם, לפנים משורת הדין, זיכתה הנתבעת את התובע בחודש דמי מנוי תשתית אינטרנט בסך של 87 ₪.

עוד טענה הנתבעת, כי הוענקה לה חסינות על פי סעיף 4 (ו) לחוק התקשורת(בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת") , ועל כן, חלות עליה החסינויות וההגנות על פי סעיפים 40 ו- 41 לחוק התקשורת. לכן, באם יבקש התובע להוכיח נזקים ישירים שנגרמו לו כביכול, אזיי אין חולק כי אותם הנזקים אינם כתוצאה של פעולה מכוונת של הנתבעת, ובוודאי שאינם כתוצאה מרשלנות חמורה של הנתבעת, שכן הנתבעת פעלה בהתאם להסכמי המנוי, הוראות הדין ולכל חובה המוטלת עליה כלפי התובע, ואף עשתה כן בסבירות, יעילות, מקצועיות והגינות.

הנתבעת הוסיפה, כי מנוי האינטרנט של התובע היה מנוי פרטי ולא היה רשום על שם עסק כך שטענותיו בגין פגיעה לכאורה בעסקיו מופרכות ומוכחשות.

עוד טענה הנתבעת, כי התובע לא הצליח לתמוך את טענותיו בראיה כלשהי המקימה לו זכות לפיצוי כלשהו מאת הנתבעת.

4. עדויות וטענות הצדדים בדיון:
התובע העיד בבית המשפט כי לא יכול היה להשתמש ברשת האינטרנט במשך שבועיים וטען, כי הטכנאי השלישי שנשלח לביתו שהה בביתו החל מהשעה 8:00 בבוקר ועד השעה 16:00 אחה"צ.

נציג הנתבעת הודה בבית המשפט כי התובע הלין כי חווה תקלות במשך תקופה ואף אישר כי התקלות ברשת האינטרנט בבית התובע נמשכו כשבועיים. מאידך הוסיף, כי על אף שהתקלות ברשת האינטרנט נמשכו כשבועיים, זוכה התובע בסך 87 ₪, המהווים דמי מנוי עבור חודש מלא.

עם זאת, הוסיף נציג הנתבעת כי מכתב התביעה עולה כי התקלות היו לסירוגין, ואכן- אם התקלה הייתה מתרחשת ברציפות, לא היה התובע תובע פיצוי כספי בעבור 30 שעות ללא חיבור.

נציג הנתבעת טען בדיון, כי לנתבעת חסינות הקבועה בחוק, מכוח פרק ט' לחוק התקשורת, סעיפים 40 ו-41 לחוק, ולכן, אין לחייב את הנתבעות בדבר.

בעניין סוג מנוי התובע, קיימת מחלוקת בין הצדדים:

נציג הנתבעות טען כי מנוי התובע הינו פרטי ולא עסקי. נציג הנתבעות אף טען כי לו היו הנתבעות מודעת לכך שהשירותים אותם מקבל התובע הם עבור עסק, התשלום בעבור השירותים והחבות בגינם הייתה שונה גם כן. נציג הנתבעות ציין, כי קיים הבדל בין שני סוגי המנויים וטען כי עפ"י הסכם המנוי, חב' הוט מחויבת לשלוח טכנאי תוך 4 ימי עסקים, אולם לו הייתה יודעת כי מדובר בעסק ייתכן כי הטיפול בתקלה היה שונה.

מנגד, התובע העיד כי עוד בתחילת השיחות עם הנתבעת, ציין במפורש כי הינו משתמש ברשת האינטרנט לעסק פרטי, ואף הוסיף כי חודשים לפני כן ביקש מנציג הנתבעת להעבירו למנוי עסקי, אולם נציג הנתבעת טען כי אין זה משנה, שכן השירות בגין שני המנויים, פרטי או עסקי, הוא אותו שירות.

דיון והכרעה :

5. לאחר שמיעת עדויות הצדדים נמצאתי , כי אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 16.8.15 חובר התובע לספק האינטרנט של חברת הוט נט וכי במשך תקופה של שבועיים אירעו תקלות נמשכות ברשת האינטרנט בביתו של התובע. בעקבות כך, נעשו שיחות טלפוניות מטעם התובע לנתבעת ואף נשלחו שלושה טכנאים מטעם הנתבעת.

הנתבעת הכירה למעשה באחריותה לנזק הישיר שנגרם לתובע (סעיף 40 (1) לחוק התקשורת), שכן אין מחלוקת כי הוט השיבה לתובע את הסכומים שגבתה ממנו בעבור חודש דמי מנוי לרשת האינטרנט, בסך 87 ₪.

6. על כן, המחלוקת בין הצדדים נותרה, למעשה, רק באשר לנזקים העקיפים שנתבעו, והיא מתמקדת בשתיים:
א. האם חסינותה של הנתבעת על פי הסעיפים 40 ו- 41 ל חוק התקשורת עומדת לה במקרה דנן , או שמא מדובר במקרה של קיומה של "רשלנות חמורה", כמשמעותה בחריגים לאותן הגנות.

ב. אם יימצא כי הוט חייבת בנזקיו העקיפים של התובע - האם הוכחו נזקים אלה כנדרש.

7. סע' 40-41 לחוק התקשורת קובעים כדלקמן:

"40. בכפוף לאמור בסעיף 41, בעל רשיון שהוענקה לו על פי סעיף 4(ו) חסינות לענין סעיף זה (בפרק זה - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -
(1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
(2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

41. בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -
(1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
(2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה."

סע' 1 לחוק התקשורת מגדיר את מגדיר את המונחים הרלבנטיים להגדרת " שירות בזק", כדלהלן:

"'שירות בזק' - ביצוע פעולות בזק למען הזולת";
"'פעולת בזק' - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק";
"'בזק' - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות";
"'מתקן בזק' - מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולעניין פרקים ז' ו-ח' - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה";

בתא"מ (נת) 3258-08 יגאל גיל נ'הוט טלקום שותפות מוגבלת, נדון עניין דומה ושם קבעה כב' השופטת יעל קלוגמן (פורסם בנבו, 25.04.10):

"אין מחלוקת כי הוט היא "בעל רישיון" ו"בעל חסינות", כמשמעותם בפרק החסינויות (פרק ט') לחוק התקשורת. הסדרי החסינות, או הפטור מנשיאה בנזק, אשר בסעיפים 40 ו- 41 לחוק התקשורת, נועדו לאזן בין התכלית של מתן שירות נאות ומקצועי ללקוח לבין הצורך לאפשר תימחור של עלות השירות במחיר נוח, כאשר מדובר בשירות חיוני שניתן לציבור הרחב. "
אכן, אין מחלוקת כי הנתבעת הינה בעלת חסינות.

8. האם התקיימה במקרה דנן רשלנות חמורה מצד הוט?

פירוט השיחות שהוגש מטעם התובע מצביע על משך הזמן הרב של התקלות שהתרחשו ברשת האינטרנט ועל המספר הרב של שיחות הטלפון שנאלץ לבצע עם נציגי הנתבעת בניסיון לתקן את התקלה . השירות שהוענק לתובע, בכל הנוגע לאספקת שירותי אינטרנט, היה רחוק מלהיות מיטבי.
לא סביר בעיניי כי התובע יאלץ להמתין תקופה של שבועיים שלמים, במהלכם כמעט ולא הייתה באפשרותו להשתמש ברשת אינטרנט בביתו.

התובע צירף לכתב תביעתו נספח המפרט את סך כל השיחות הטלפוניות שנעשו עם הנתבעות.
מנספח זה ניתן להיווכח כי השיחה הראשונה לנתבעת בעניין חיבור האינטרנט בוצעה ביום 16.8.15, שהוא יום המעבר לספק של חברת הוט, וכמעט בכל יום, עד יום 27.8.15, בוצעה שיחה מטעם התובע לנתבעת בנושא זה. ביום 3.9.15 בוצע מעבר לספק אחר .

עוד עולה, כי ביום 21.8.15 בוצעה שיחה מנציג בכיר מטעם הנתבעות לתובע והוצע לתובע לנסות ולחזור לספק הקודם. יש באמור בשיחה זו כדי להוות הודאה מטעם הנתבעות בבעייתיות של שירות האינטרנט שסופק לתובע ובהיעדר יכולת ה של הנתבעת ליתן לתובע פתרון יעיל ומהיר למצב אליו נקלע.

בנוסף, ביום 26.8.15 נציגת הנתבעות יצרה קשר עם התובע וציינה כי אינה יכולה לתת צפי למשך הזמן שיידרש לפתור את הבעיה. תשובה זו אינה סבירה בעיני, שכן המדובר בלקוח הנתבעת המשלם בעבור קבלת רשת אינטרנט תקינה בביתו, ואינו מקבל תמורה בעד התשלום.

הנתבעת צירפה לכתב ההגנה פלט שיחות בין הצדדים. אולם, פלט זה מתייחס רק לשלוש שיחות, אשר בסופן ציוד הנתבעת פעל באופן תקין, מבין כלל השיחות שפורטו בכתב התביעה. אין כל התייחסות מצד הנתבעת לשיחות ולתקלות הנוספות, להן טוען התובע בכתב התביעה ואשר לא נסתרו ע"י הנתבעות .

לעניין זה ראה פס"ד תא"מ (נת) 3258-08 יגאל גיל נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת, פסקה 11 לפסק דינה של כב' השופטת יעל קלוגמן (פורסם בנבו, 25.04.10):

" אני סבורה כי במקרה דנן אמנם הוכחה " רשלנות חמורה" מצד הוט. רשלנות זו התבטאה במחדליה של הוט, שאינם במחלוקת, אשר צוינו לעיל, ואשר כתוצאה מהם סבל התובע משירות גרוע ומזלזל, ובפועל - מניתוק של קו הטלפון המדובר במשך כשלושה שבועות..."

מסכימה אני עם הקביעה בפסק דינה של כב' הש' קלוגמן. הגבלת האחריות לפי חוק התקשורת לא נועדה לגונן על הנתבעת ממחדלים מן הסוג הנדון . מצופה מהנתבעת, להעניק שירות מהיר ויעיל לכלל לקוחותיה.

כמו כן, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה, באם המנוי היה מוגדר כמנוי עסקי, השירות שניתן היה שונה וטוב יותר. בשני המקרים מדובר באותה רשת אינטרנט ובלקוחות הנתבעת וכל לקוח, באשר הוא, זכאי לשימוש רציף וטוב ברשת האינטרנט עליה הינו משלם.

סעיפי החסינות אינם מקנים לספק השירות פטור מוחלט ובלתי מותנה אלא רק פטור מותנה, והגבלת-אחריות מסוייגת, כהסדר שמאזן בין הספק לבין הלקוח.

לפיכך, אני קובעת, כי משך התקלות ברשת האינטרנט של התובע, אשר השתרעו על פני תקופה בלתי סבירה וארוכה , עולה לכדי רשלנות חמורה מצד הנתבעות. על כן, במקרה דנן, לא קמה לנתבעות חסינות לפי חוק התקשורת.

משמצאתי כי הייתה מצד הוט רשלנות חמורה, אזיי קמה לתובע עילת תביעה גם באשר לנזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מאי אספקת השירות.

9. באשר לגובה הנזק הנתבע:

א. לעניין הפסדי שכר בגין זמן שיחות וביקורי טכנאים של הנתבעת- סך זה נכלל בסכום הנתבע בגין הפסדי שכר לתקופה בה לא פעלה רשת אינטרנט בביתו של התובע. על כן, לא אפסוק לתובע דבר בגין רכיב זה.

ב. התובע תבע את הפרשי העלות בין שירותי ' טריפל הוט', לבין שירותים זהים אותם מקבל כיום. ברם, מדובר בנזקים עתידיים בתקופה שלאחר הגשת התביעה. על כן, גם ברכיב זה לא אפסוק לתובע דבר.

ג. באשר להפסד השכר הנתבע - התובע צירף חשבונית מס בגין תשלום עבור שעות ייעוץ לחודש יולי 201 ע"ס 13,294 ש"ח , ובמהלך הדיון בבית המשפט הגיש חשבונית בגין חודש אוגוסט 2015, ע"ס 10,875 ₪.

התובע הרים את הנטל להוכיח באמצעות חשבוניות אלו, כי שכרו בחודש אוגוסט פחת משמעותית.

על כן, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני, אני מחייבת את הנתבעת את הפסד השכר שהוכח, בסך 2,419 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.8.15. כמו כן, ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך 600 ₪.
הסכומים זה ישולמו בתוך 30 יום.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ו, 30 מאי 2016, בהעדר הצדדים.