הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה ת"ק 32877-12-20

בפני
כב' הרשם הבכיר צחי אלמוג

התובע

רפאל לוגסי

נגד

הנתבעת

איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע כללי וטענות התובע

התובע הינו בעלים של דירה בהרצליה שבוטחה אצל הנתבעת.

בין התאריכים 22-27.1.2020 חלה מערכת חורפית קשה, גשם וברד כבד. כתוצאה מכך נגרמו לתובע נזקים רבים שנבדקו ע"י שמאי מטעם הנתבעת.

הוסכם בין הצדדים להמתין בכדי שהדירה תתייבש מן המים וכך יוכלו לאמוד את גובה הנזק. לאחר ההמתנה, בוצע איטום מלא והוסכם כי הכרחי לבצע פעולות כמו פירוק הגבס והחלפתו, ביצוע עבודות טיח, צביעה, תיקון מערכת החשמל והחלפת סלון, מזנון, בגדים ומזרנים (מיטה חשמלית).

הוזמן שמאי מטעם הנתבעת לבחון את הנזק כיוון שהנזקים החמירו בעיקר ריחות של ריקבון וטחב. התובע במשך כל התקופה המשיך להתגורר בנכס.

על פי חוו"ד שמאי הנתבעת שולמו לו תגמולי ביטוח בסך 26,986 ₪ אולם לטענתו כל יתר דרישותיו לפיצוי בגין הנזקים נדחו, ואלו הם:

הפרשי גבס וצבע בסך 13,616 ₪
הפרש עלות מזרונים בסך 2300 ₪.
הפרש סלון עור בסך 6700 ₪.
הפרש פינוי פסולת וניקיון בסך 1500 ₪
אובדן ביגוד, מצעים וטקסטיל בסך 2000 ₪
איטום הגג בסך 5,000 ₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת תטען כי שולמו לתובע מלוא נזקיו בהתאם לתנאי הפוליסה, וזאת בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת.

הנטבעת תטען כי מוכחש גובה הנזק בהיותו מופרז ובהיעדר קשר סיבתי לאירוע הביטוח. ככל וחולק התובע על הערכת השמאי, חלה עליו החובה להעריך את הנזק באמצעות שמאי מוסמך, ולא באמצעות בעל מקצוע אשר מבצע את העבודות בפועל ואשר יש לו אינטרס להגדלת סכום הנזק.

הנתבעת התייחסה לרכיבי התביעה כדלקמן:

מזרונים - שולמו לתובע 1800 ₪ ו – 1200 ₪ נוספים על מנת להעמיד את הפיצוי על סך 3000 ₪ כפי קביעת השמאי, וכי ניתן לרכוש מזרנים בעלות נמוכה יותר ממה ששולם על ידי התובע.

סלון עור – שולמו 2800 ₪ לפי הערכת שמאי. לא הוצגה קבלה על רכישת מוצר חלופי.

פינוי פסולת וניקיון – שולמו סכומים לפי הערכת שמאי.

ביגוד, מצעים, טקסטיל – מעולם לא נדרש פיצוי בגין מרכיבים אלו והדבר עולה לראשונה בתביעה . בנוסף, לא הוצגה כל ראיה לכך.

איטום הגג – האיטום אינו תוצאה של בלאי ואינו קשור לאירוע הביטוחי, הטענה לא הוכחה והיא הועלתה לראשונה בכתב התביעה.

הצדדים חזרו בדיון על טענותיהם.

הנתבעת שלחה שמאי מטעמה אשר ביקר בנכס של התובע ביום 30.1.20 ואמד את הנזק. בהתאם לחוו"ד השמאי הראשונה הוערכו הנזקים הבאים: תיקוני גבס, תיקוני טיח וצביעה של תקרה וקירות, עבודות חשמל כולל החלפת נתיכים.

בתוספת לחוו"ד מיום 12.2.20 נוספה הערכת נזק בגין שני מזרונים, ובתוספת נוספת מיום 23.2.20 נוספה הערכת נזק בגין תוספת הערכה לתיקוני גבס ותיקון מערכת אזעקה.

בכך לא תמו הדברים שכן בתוספת נוספת לחוו"ד מיום 30.6.20 קבע השמאי, לאור העובדה כי הרטיבות התפשטה לקירות נוספים מעבר למה שנצפה בתחילה, כי יש לעדכן את ההערכה בגין תיקוני טיח וצבע; וכן, נוספה הערכה לפרטים נוספים שניזוקו מהרטיבות: גוף תאורה מעל אמבטיה, ספת ישיבה עם ריפוד עור וטיפול במזנון עץ עם פוליטורה.

בתוספת האחרונה לחוות הדעת, מיום 24.8.20, אשר באה בעקבות דרישת התובע בגין עבודות צבע, קבע השמאי כי כל תביעות המבוטח זכו להתייחסות והיו מקרים בהם אף היה מקום ללכת לקראת המבוטח (בעניין עבודות צבע ותיקוני גבס). לגבי טיפול במזנון עץ קבע השמאי כי במעמד ביקור נוס ף בדירת התובע ציין ה תובע כי אין בכוונתו לתבעו כלל בגין פריט זה. אלא, שכפי שראינו לעיל, בכל זאת אישר השמאי פיצוי התובע בגין כך. באשר לדרישה לעבודות ניקיון בסיום העבודה כולל פסולת, העריך השמאי את העלות בסך 900 ₪ בערך ריאלי. בסיום, סיכם השמאי וקבע כי המבוטח הגיש תביעה בגין שיפוצים כללים כאשר חלק מהעבודות מתייחסות לתיקונים עקב בלאי מתמשך ולא עקב מקרה הביטוח, וכי סכום ההערכה של השמאי מתייחס לנזק הישיר ומבטא את תיקון הנזקים עקב האירוע.

הסקירה שלעיל, מלמדת כי הנתבעת לא טרקה את הדלת בפני התובע אלא נאותה לבחון כל דרישה שלו לגופה, ומצאה ברוב המוחלט של המקרים, לשפותו ולשלם לו תגמולי ביטוח. ואכן, מאישורי התשלום שצורפו לכתב התביעה עולה כי בסיכום כולל שילמה הנתבעת לתובע תגמולי ביטוח בסך 26,986 ₪.

אמנם ככלל, אין מניעה עקרונית בדין לכך שאדם שרכושו ניזוק יוכל לתבוע מהמבטח סכום נזק, המהווה הפרש בין סכום פיצוי שהניזוק קיבל מהמבטח כתגמולי ביטוח עפ"י חוזה ביטוח, לבין סכום גדול יותר שהניזוק סבור שמשקף את השיעור הריאלי של נזקו בפועל. בכפוף לתנאי הפוליסה, העיקרון הוא להשיב את מצבו של הניזוק למצב שבו זה היה נתון בו לפני האירוע המזיק, והעובדה שהמבטח שילם פיצוי מסוים אינה מובילה בהכרח למסקנה שאותו פיצוי חוזי משקף באופן מלא את הפיצוי הנזיקי המגיע לניזוק. יחד עם זאת, ברור כי השאלה אם יש לחייב את המבטח בתשלום נוסף הוא עניין הנתון לבחינה עובדתית.

שוכנעתי כי הנתבעת בדקה כל טענה לגופה ושלחה את השמאי מטעמה בכל פעם כדי לבחון את דרישות המבוטח - התובע. סיפר השמאי, מר ישראל רפפורט, בבית המשפט:

"ביקרתי מס' פעמים בביתו של התובע. והתייחסתי לנזקים שהציג בפני, ובהתאם לזה ערכתי את הערכת הנזק. התובע אמר שהוא מביא את בעלי המקצוע מטעמו כי הוא סומך עליהם והכל בסדר, אבל הערכת הנזק שלי היא בהתאם להערכת נזק ועלויות שאני רגיל אליהם ובהתאם לנזק שהוצג בפני. אני מפנה לתמונות של הנזקים. יתרה מזאת, הדוגמה הכי טובה, אין שום סיבה לשים גבס ירוק בתקרה של סלון. גבס ירוק מיועד למקלחות. מעבר לזה, כל שאר הדברים, יש התייחסות לתביעה של מר לוגסי, אמנם זה לא תואם למחירים שהוא העביר, אבל אני בהתאם למחירי שוק מקובלים כך אני קובע את הערכה שלי, ויכולתי לבצע באמצעות בעלי מקצוע שהייתי שולח. 90 מטר לצבוע?"

דברי השמאי נאמנים ומקובלים עלי.

הנתבעת העריכה את הנזק באמצעות חוות דעת שמאי מטעמה, וזוהי אכן דרך המלך להערכת הנזק.

ככל שסבור היה התובע כי ההערכה של השמאי היא הערכת חסר היה עליו להגיש חוות דעת שמאי מטעמו. גם אם מוגשות קבלות או הצעות מחיר הרי שאין בכך כדי לחייב או לכבול את הנתבעת לסכומים שבהן שכן זכותה להעריך את עלות הטבת הנזקים, והדרך הנכונה ביותר היא באמצעות שמאי הבוחן את הנזקים בדירה, כפי שאכן עשתה; וכאמור, חוות דעתו של שמאי הנתבעת לא נסתרה.

בהקשר זה מקובלים עליי דברי השמאי כי הוא יכול היה לשלוח בעלי מקצוע מטעמו לבצע את עבודות התיקון לפי אותן עלויות שקבע בחוות הדעת.

באשר לתשלומים אותם תבע התובע בכתב התביעה:

עבודות צבע וגבס - מקובלים עליי דברי השמאי כי לא היה צורך בעבודות אלו בכל הדירה ווכי הנזק כתוצאה מחדירת המים היה קטן יותר. כפי שניתן לראות לעיל בתוספות לחוות הדעת, הרי מקום שבו סבר השמאי כי נזקי הרטיבות התרחבו הוא לא היסס לקבוע פיצוי נוסף.

הפרש מזרונים – הנתבעת נאותה להעמיד את הנזק בגין מרכיב זה על סך 1,100 ₪ המשקפים הפרש בין הקבלה שצורפה לכתב התביעה לבין הסכומים שאושרו על ידי השמאי, ועל כן יש לדחות את התביעה על סך 2300 ₪.

סלון עור – צורפה הצעת מחיר בלבד ולא הוכחה רכישה בפועל, ועל כן יש לדחות את התביעה בראש זה.

פינוי פסולת וניקיון – לא צורפה כל ראיה.

ביגוד, מצעים טקסטיל – לא הובאה כל ראיה בגין נזק לפריטים אלו, ולא נסתרה טענת הנתבעת כי מדובר בטענות לנזקים שנטענ ו לראשונה בכתב התביעה ולא במכתב ההשגות ששלח התובע לנתבעת. על כן גם הדרישה בגין מרכיבים אלו דינה להדחות.

איטום גג – כנ"ל.

לאור האמור, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע רק את ההפרש בעבור עלות המזרונים בסך 1,100 ₪ וזאת בתוך 30 יום.

ביחס לשאר הסכומים הנתבעים - דין התביעה להדחות.

מאחר ורובה המכריע של התביעה נדחה, מצאתי לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום פסק הדין.

ניתן היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.