הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה ת"ק 2338-07-16

מספר בקשה:11
בפני
כבוד ה שופט אמיר ויצנבליט

התובעת

רות גולוגובסקי

נגד

הנתבעים

  1. מאיו בגדים יפים בע"מ
  2. אסף קוסטיקה
  3. מאיה צוקרמן

בשם התובעת: עו"ד יהודית אשד
בשם הנתבעים: עו"ד בועז ארבל

החלטה

1. בפניי בקשה מטעם התובעת לעיון חוזר בהחלטתי מיום 1.11.2016 (להלן – הבקשה לעיון חוזר), שבה ניתנה לנתבעים הארכת מועד להגשת תביעה מטעמם נגד התובעת. על-פי הנטען, דין החלטה זו להתבטל נוכח העובדה שהיא ניתנה ללא שמיעת תגובת הצד שהנגד. בבקשה גם נכללים נימוקים לגופו של עניין מדוע לא היה מקום ליתן את הארכה המבוקשת. הנתבעים מתנגדים לבקשה בתגובתם מיום 10.11.2016.

2. אכן, הארכת המועד בהחלטתי מיום 1.11.2016 ניתנה ללא שמיעת הצד שכנגד. על-כן צודקת התובעת בטענתה כי בהחלטה נפל פגם. משכך, בקשת התובעת לביטול ההחלטה מיום 1.11.2016 מתקבלת, והחלט תי האמורה מבוטלת.

3. נותר אפוא לדון מחדש (de novo) בבקשת הנתבעים להארכת מועד להגשת התביעה מטעמם נגד התובעת . בדיון מיום 11.9.2016 (אליו לא התייצבה התובעת, ולא אדרש עתה לנסיבות אי-התייצבותה), עמד הנתבע 2 על רצון הנתבעים להגיש תביעה נגד התובעת, שאינה בסמכות בית משפט לתביעות קטנות. נוכח הבעת רצון זו, ולשם קידום בירור המחלוקות בין הצדדים ביעילות, קצבתי את המועד להגשת התביעה הנגדית, כך שזו תוגש תוך 30 ימים. הנתבעים לא עמדו במועד זה ולא הגישו כל הודעה מטעמם המסבירה את פשר מחדלם . בהחלטתי מיום 25.10.2016 הוריתי לנתבעים להסביר עד יום 1.11.2016 מדוע לא הגישו את תביעתם במועד האמור. יובהר, כי בהחלטה זו לא הוחלט על הארכת מועד להגשת התביעה מטעם הנתבעים (כנטען בסעיף 3.4 לבקשה לעיון חוזר), אלא מדובר בהחלטה המורה לנתבעים להסביר מדוע לא עמדו במועד המקורי שנקבע. ביום 1.11.2016 הגישו הנתבעים הודעה, שבה טענו כי נוכח ניסיונות הידברות בין בעלי הדין, עומס עבודה ותקופת החגים, נדרשת להם שהות נוספת להגשת התביעה מטעמם עד יום 30.11.2016.

התובעת חולקת על הטענה שבין הצדדים התקיימו מגעים כנים להידברות. היא מוסיפה כי למן הגשת התביעה הקטנה על-ידיה חלפו כארבעה חודשים, ואין מקום לעיכוב נוסף בבירורה. התובעת גם עומדת בבקשתה על הזמן שחלף למן הדיון ועד היום. הנתבעים, בתשובתם מיום 10.11.2016, טוענים שיש להתחשב בכך שהתובעת השתהתה בהגשת תביעתה שלה למן מועד היווצרות העילה (התביעה דנה ביחסים שבין משכיר לשוכר שנסתיימו בחודש מרץ 2015, ואילו התביעה הוגשה בחודש יולי 2016).

4. שקלתי את בקשת הנתבעים להארכת מועד מחדש. אכן, יש טעם רב בטענ ה שלפיה למן הגשת התביעה הקטנה מטעם התובעת (ולמן מועד הדיון) ועד היום חלף זמן לא מועט, והנתבעים טרם הגישו את תביעתם. עוד יש ליתן את הדעת לכך שבקשת הנתבעים להארכת מועד הוגשה ביום 1.11.2016, היינו, לאחר חלוף המועד. מנגד, יש ליתן משקל לכך שגם התובעת לא הגישה את תביעתה במהירות לאחר מועד היווצרות העילה. על כן, בשוקלי את מכלול שיקולים אלו, אני קובע שדין הבקשה להארכת מועד להתקבל באופן חלקי, כך שהתביעה שבכוונת הנתבעים להגיש תוגש עד יום 24.11.2016.

5. בבקשה לעיון חוזר נכללו טענות בדבר התנגדות התובעת ל העברת התביעה הקטנה שהגישה לבית משפט שלום, לשם איחוד הדיון בה עם התביעה שעתידים להגיש הנתבעים. לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה זו בשלב זה, והדבר ידון לאחר שתוגש התביעה הנגדית.

6. לסיום אעיר, כי רצון התובעת לברר את ההליך שהגישה במהירות הוא ברור ומובן. זאת, בייחוד נוכח גילה המתקדם של התובעת. יובהר, שאף רצונו של בית המשפט הוא להביא לסיום בירור המחלוקות בין הצדדים במהירות. עם זאת, על מכלול המחלוקות בין הצדדים להתברר גם ביעילות. משעה שעמדו הנתבעים על רצונם להגיש תביעה נגד התובעת העוסקת באותה מסכת עובדתית שבה עוסקת התביעה דנא , סבורני שבנסיבות העניין לא יהיה זה נכון לברר את ההליך דנא כשלעצמו, ונכון להמתין מעט לשם בירור מלוא היקף המחלוקות בין הצדדים. בית המשפט יעשה מאמץ על מנת להביא לסיום בירור הסכסוך בין בעלי הדין במהירות האפשרית.

7. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' חשוון תשע"ז, 11 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.