הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בבת ים ת"ק 55659-06-20

בפני
כבוד ה רשמת הבכירה ויג'דאן חליחל

תובע

מני יריב

נגד

נתבעת
זכותי - מומחים לזכויות רפואיות בע"מ

פסק דין

לפני תביעה על סך 7,500 ₪ בגין הפרת הסכם גישור אשר נחתם בין הצדדים ביום 17.5.2017 במסגרת הליך משפטי קודם שהתנהל ביניהם .

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

התובע טוען כי הנתבעת, חברת זכותי המומחים לזכויות רפואיות בע"מ (להלן: החברה), הפרה את הסכם הגישור אליו הגיעו הצדדים בעקבות הליך משפטי קודם. לטענתו, הוא קיבל מהחברה טיפול רשלני. לדבריו, הוא נתן לחברה שיק בסך 600 שקל, בגינו נפתח הליך גבייה בהוצל"פ, על אף שהובטח לו שסכום זה ינוכה מסכום התקבולים המגיע לחברה. מכיוון שהשיק היה של חברתו, טוען התובע כי נאלץ לשלם סכומים משמעותיים בכדי "לסיים את העניין".

במסגרת הליך הגישור בתביעה קודמת, נחתם ביום 17.5.2017 הסכם גישור בין הצדדים, במסגרתו נקבע כי על התובע לשלם 15,000 ₪, מסכום זה יופחתו הסכומים ששילם, ובתמורה יוחזר אליו השיק שנתן, וכן ייסגר התיק בהוצל"פ. לטענתו, הסכמות אלו מצד החברה לא קוימו עד היום.

זאת ועוד, לטענת התובע הוא נאלץ לספוג צעקות ואיומים מצד מנהל החברה. על כן, דורש התובע פיצוי בסך של 7,500 ₪ בגין אי-עמידה בתנאי הסכם הגישור, וכן בגין ההשפלה שעבר.

מנגד, טוענת החברה ראשית כי יש לדחות/ למחוק את התובעת על הסף. זאת, שכן בנושא קיים מעשה בית דין, עקב הסכם הגישור שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין. לטענתה, היא התחייבה לסגור את תיק ההוצל"פ כנגד התובע, וכך נעשה. בנוסף, טוענת שמדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית אשר הוגשה מתוך מטרה להטריד את הנתבעת ולהתעשר על חשבונה.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי לפנים משורת הדין, שילם התובע סך של 600 ₪ עבור דמי פתיחת התיק, במקום 2,600 ולא הייתה כל הסכמה כי סכום זה יוחזר בעתיד ואף להפך – הובהר לתובע כי מדובר בסכום חד פעמי בגין פתיחת התיק, שלא יוחזר ולא יקוזז.

בנוסף, טוענת החברה כי לא העניקה לתובע טיפול רשלני, כי אם שירות אמין ומקצועי שאף הוביל להצלחה בדיון בעניינו בפני וועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי וכך היטיב עם התובע. כמו כן, טוענת כי במסגרת הסכם הפשרה לא הוזכר כל החזר תשלומים ששולמו ע"י התובע טרם ההליך המשפטי, וכן החברה לא התחייבה להחזיר לתובע כספים אלו, ועל כן אין החברה חייבת להשיבם כפי שטוען התובע.

דיון והכרעה:

על פי סעיף 15(ב) לתקנת שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז – 1976, פסק הדין ינומק בצורה תמציתית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין, ואנמק.

בדיון העידו התובע ונציג הנתבעת, מר אהרונוב, כי סביב סכסוך זה בין הצדדים הוגשה תביעה בעבר, אשר הסתכמה בהסכם גישור (שורות 3-1 ו-24-22 בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 6.6.21). בהסכם הגישור, אשר הובא בפני, הסכימו הצדדים על סילוק סופי ומוחלט של כל תביעות וטענות הצדדים זה מזה. בנוסף, בהסכם פורט כי התובע יעביר לידי הנתבעת סך של 15,000 ₪ בגין השירות שניתן לו, וזאת לאחר שיפקיד התובע שיק ביטחון בסך 15,000 ₪ אשר יהווה תחליף לשיק נושא תיק ההוצל"פ ע"ס 19,269 ₪ אותו תחזיר הנתבעת לתובע.

לציין, אין חולק כי התובע שילם את 15,000 השקלים לנתבעת. יחד עם זאת, רק במעמד הדיון הוחזר לתובע שיק הביטחון שהפקיד ע"י מר אלון, שציין כי התובע יכול היה לגשת למשרדי הנתבעת בכל עת ולקבל חזרה לידיו את השיק.

השתק עילה, המכונה גם "השתק ישיר", הוגדר בפסיקה באופן הבא: "מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם אם זו מבוססת על עילה זהה" (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 490 (2015)), וקובע כי עילת תביעה שמוצתה בפסק דין לא תידון שוב בין בעלי דין או חליפיהם (טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 431 (2017)).

על מנת להוכיח השתק עילה יש לעמוד על ארבעה מאפיינים עיקריים: הראשון הוא זהות העילה, המשתרע בין היתר לא רק על טענות שהועלו בפועל, אלא על טענות שהיה צריך להעלותן ולא הועלו. כך, קבע בית המשפט כי על התובע לרכז את כל הסעדים הצומחים לו מאותה עילה כנגד התובע לתביעה אחת (ע"א (י-ם) 138/91 שיכון ופיתוח נ' זלכה (פורסם בנבו, 24.9.1991)). מבחן זה הוא רחב, ויחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא זהה ביסודה, גם אילו בתביעה המאוחרת נכללו פרטים שלא נכללו בתביעה הראשונה. אין לדקדק בפרטים, אלא לבחון את התשתית הבסיסית של העילה (ע "א 8/83 דן גורדון נ' כפר מונאש - מושב עובדים, לח(4) 797 (1985)). המאפיין השני הוא דיון בתביעה והכרעה בה, המשתרע בין היתר על תביעות שהוכרעו על דרך הפשרה; המאפיין השלישי הוא פסק דין סופי, חלקי או מלא; והמאפיין הרביעי הוא אי-קיומו של החריג הקובע כי לא יקום השתק עילה מקום בו הצדק או אינטרס הציבור מחייבים התדיינות נוספת (חבקין ונמרודי לעיל, בעמ' 433-432).

בעניינינו, עילת התביעה נידונה והוכרעה בהסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין, ועל כן אין לשוב ולדון בנושא. הסכם הגישור שנחתם בין הצדדים אף מציין במפורש כי הצדדים הסכימו על סילוק כל התביעות והטענות ביניהם.

למעלה מן הצורך אציין, כי ניכר בדיון שהתובע מוטרד בעיקר משיק פתיחת התיק ע"ס 600 ₪ שניתן לנתבעת ע"י חברתו של התובע, אותו ביקש התובע לקבל בחזרה (שורות 17, 25-24 בעמ' 1; שורות 6-1, 28-27 בעמ' 2). התובע טען בדיון כי הסכם הגישור חייב את הנתבעת להשיב את השיק האמור (שורה 13 בעמ' 3). עם זאת, לא מצאתי כל אזכור לשיק בסך 600 שקלים או חיוב להשיבו לתובע.
נציג הנתבעת העיד בדיון כי שיק זה הופקד זה מכבר ואין להשיבו (שורה 10 בעמ' 3). יתרה מכך, כעולה מההסכם שנחתם בין הצדדים במועד רכישת השירות מהנתבעת ע"י התובע, סכום זה מהווה דמי פתיחת תיק, ונכתב במפורש ש לא יושבו לתובע. התובע חתם על הסכם זה, ובכך הסכים לתנאי לפיו סכום זה לא יושב ולא יקוזז.

יתרה מכך, כעולה מהאמור לעיל, הסכם הגישור בין הצדדים וההסכמה לסלק את כלל הטענות חל גם על כל טענה הנוגעת לשיק זה על אף שאינו מצוין בו במפורש, ועל כן איני מוצאת מקום להידרש לטענות בגינו.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר והשיק נמסר לתובע רק במעמד הדיון, אין הוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ט סיוון תשפ"א, 09 יוני 2021, בהעדר הצדדים.