הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בבת ים ת"ק 48330-08-21

לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן

תובע

רונן מנחם

נגד

נתבעת

מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת מיום 8.11.2021 לביטול פס"ד אשר ניתן כנגדה במהלך דיון פרונטאלי ביום 3.11.2021 בהיעדר התייצבות ה לדיון (להלן: "בקשת הביטול").

בטרם אכריע בבקשה, אסקור בקצרה את הקיים והרלוונטי בתיק

ביום 22.8.2021 הוגשה תביעה קטנה "כספית" על סך 5,000 ₪. הטענה העיקרית בכתב התביעה היא כי הנתבעת חייבה את התובע חיובי יתר בגין צריכת מים.

ביום 17.10.2021 הגישה הנתבעת את כתב ההגנה, וזאת לאחר שביום 19.9.2021 נעתרתי לבקשתה להאריך את מועד הגשת כתב ההגנה, עד ליום שבו הוגש כתב ההגנה.

ביום 3.11.2021 התקיים בפניי דיון שנקבע לשעה 13:30 . לדיון התייצב התובע בעצמו בלבד ואילו מטעם הנתבעת לא הייתה כל התייצבות. במהלך הדיון הבחנתי בכך שהנתבעת אשר זומנה כדין לדיון, ציינה בטעות על כתב ההגנה כי הדיון קבוע לשעה 18:00 ומשכך הוריתי לתובע ליצור קשר טלפוני עם הנתבעת לצורך בירור מדוע לא הגיע לדיון נציג מטעמה, ואולם בירור זה לא צלח, כמתועד בפרוטוקול. לפיכך, נעתרתי לבקשת התובע במעמד הדיון ו נתתי פס"ד שבו קיבלתי את תביעתו וחייבתי את הנתבעת בתשלום סכום התביעה ובהחזר האגרה לתובע. בנוסף, בפס"ד ציינתי כי באפשרות הנתבעת להגיש בתוך 30 ימים מיום קבלת פס"ד לידיה, בקשה לביטול פס"ד שתוגש בליווי תצהיר.

ביום 8.11.2021 הגישה הנתבעת את בקשת הביטול, בצירוף תצהיר. לגבי אי ההתייצבות לדיון, נטען כי עוה"ד מטעם הנתבעת סבר בטעות אנוש כי הדיון קבוע לשעה 18:00 ולכן לא הייתה התייצבות מטעמו בשעת הדיון הנכונה . לגבי טענה זהו הראתה הנתבעת במסמכים אשר צורפו לבקשת הביטול ממה נבעה טעותו של עוה"ד , מה גם, שכאמור לעיל, טעות זו אף מצאה ביטויה בכתב ההגנה. בנוסף, נטענו בבקשת הביטול טענות הגנה אשר נטענו גם בכתב ההגנה , לפיהן עוד בטרם הוגשה התביעה, פניות התובע לנתבעת נענו והתבררו ואף הוחלט לזכותו בגין 2 תקופות חיוב שבהן התובע חויב בחיובי יתר, וכי מעבר לתקופות הנ" ל לתובע לא מגיע זיכוי נוסף. בנוסף, נטען כי עצם העובדה שמד המים של התובע נמצא לא תקין (ולכן התובע חויב בחיובי יתר), לא אומר כי מד המים לא היה תקין במשך שנתיים וכי התובע לא הוכיח את טענותיו. בנוסף, ביקשה הנתבעת כי בנסיבות אלו אין לחייבה בהוצאות בגין ביטול פס"ד.

ביום 8.11.2021 ניתנה החלטתי לפיה התובע ישיב לבקשת הביטול בתוך 3 ימים מיום המסירה וכי הנתבעת תעקוב.

ביום 10.11.2021 השיב התובע לבקשת הביטול ובה הביע את התנגדותו לבקשה . בין יתר הטענות שנטענו בתשובה, טען התובע כי אי ההתייצבות של הנתבעת לדיון נבעה מזלזול הנתבעת כלפי התובע וכלפי בית המשפט ולכן אין לבטל את פס"ד מחמת הצדק, וזאת מאחר שלא נפל פגם בהליך נתינת פס"ד. בנוסף, טען התובע כי טענות ההגנה של הנתבעת כבר נטענו בכתב ההגנה. בנוסף, ביקש התובע לחייב את הנתבעת בגין הוצאות התשובה בסך 750 ₪, וככל ופס"ד יבוטל, לחייב את הנתבעת בהוצאות בסך 5,000 ₪.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי התיק ובטענות הצדדים, אני מחליט כך:

בקשת הביטול- מתקבלת, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות התובע.

פס"ד מיום 3.11.2021- מבוטל.

נימוקיי

הנתבעת לא התייצבה לדיון עקב טעות של עוה"ד מטעמה ולכן לא ניתן לבטל את פס"ד מחובת הצדק, שהרי לא נפל פגם בהליך נתינת פס"ד.

בנוסף, וכפי שכתוב בפרוטוקול הדיון, במהלך הדיון שבו ביקשתי מהתובע ליצור קשר טלפוני עם הנתבעת לצורך בירור עמה מדוע אין התייצבות מטעמה, טען התובע כי הוא התקשר למוקד הטלפוני הכללי של הנתבעת (תאגיד מים) והשאיר הודעה למוקדנית שהשיבה לו כי אין לה דרך ליצור קשר טלפוני דחוף עם הנתבעת עצמה. לצד זאת, בבקשת הביטול טענה הנתבעת כי לאחר הגשת התביעה התובע עמד בקשר טלפוני עם עוה"ד אלפסי מטעמה, ומכאן עולה לכאורה כי היה ערוץ בירור רלוונטי שהוחמץ במהלך הדיון.

בנוסף, על פי ההלכה הנוהגת, שאלת סיכויי ההצלחה גוברת למעשה על שאלת סיבת המחדל של הנתבעת לאי התייצבותה לדיון, כאשר פגם זה של אי-ההתייצבות לדיון ניתן לריפוי בהוצאות התובע. בנוסף, לצורך הליך זה ונוכח הגישה הליברלית הידועה בהליך מסוג זה, וגם נוכח זכות הגישה של הנתבע ת לערכאות, וגם נוכח העובדה כי הנתבעת כן הגישה את כתב הגנתה לתיק ולאור טענות ההגנה שנטענו בבקשת הביטול ובכתב ההגנה (טענות עובדה רבות שמצריכות בירור עובדתי וראייתי לכאורה) , אני רואה לנכון לקבוע כי טענות אלו ראויות להישמע ולהתברר, ומשכך אני מוצא לנכון לבטל את פס"ד שניתן בהיעדר התייצבות ולתת לנתבעת את יומ ה בבית המשפט, תוך ריפוי מחדל ה באי ההתייצבות, בהוצאות לטובת התובע.

לסיכום

בקשת הביטול- מתקבלת.

פסה"ד מבוטל.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך 750 ₪.

מובהר כי איני מתנה את ביטול פס"ד בתשלום בפועל של ההוצאות, וזאת בין היתר גם לאור זהותה של הנתבעת שחזקה עליה שלא תתקשה לשלמן. עם זאת, כמובן שאם הנתבעת לא תשלמן, יכול התובע לפעול כנגדה לגביית ההוצאות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

התיק ייפתח מחדש.

אני קובע דיון חדש ליום 20.1.22 לשעה 08:30.

הפניה לגישור

לאחר שעיינתי בכתב הטענות שהוגשו לתיק, אני מפנה התיק לנתיב הגישור.

לאור העולה מכתבי הטענות, אני פותח לפני הצדדים אפשרות של גישור, שהיא מסגרת של הידברות בין הצדדים בדרכי שלום, בסיוע של גורם ניטראלי (מגשר), במטרה לסיים בהסכמה את המחלוקת בין הצדדים.

מובהרים אלה: הליך זה של גישור הינו חינם (ללא עלות) והינו וולנטרי (הצדדים אינם חייבים לקחת בו חלק אם אינם מעוניינים בכך), כאשר אין באי-הסכמה לקחת בו חלק או באי-הסכמה בהליך הגישור עצמו כדי להשפיע על הכרעת בית המשפט. עוד מובהר, כי בית המשפט אינו מקבל מידע על המתרחש בהליך הגישור, שנותר חסוי. ככל שלא יגיעו הצדדים להסכם פשרה בהליך הגישור, יתקיים הדיון הקבוע בתיק במועדו וכסדרו, ובו יישמעו טענות וראיות הצדדים, שאינן נפגעות מהליך הגישור.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה + תודיע להם טלפונית על קיומה בתיק.

ניתנה היום, ח' כסלו תשפ"ב, 12 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.