הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש ת"ק 43958-11-17

בפני
כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובע

ישראל לוי

נגד

נתבעת

אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

נגד

צד ג' פסגות היסעים טיולים ונופש בע"מ

נגד

צד ג' החברה לפיתוח גוש עציון בע"מ

פסק דין

א. כללי וטענות הצדדים

1. לפני תביעה שהוגשה על ידי נוסע כנגד חברת אוטובוסים לפיצוי כולל בסך של 2,500 ₪.

2. הנתבעת היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית ובמסגרת זו היא מפעילה קווי אוטובוס. ואולם, הנתבעת הבהירה כי קו 418 נשוא התובענה הופעל ביום 25.12.16 על ידי קבלנית משנה, היא חברת רוזנברג פסגות היסעים טיולים ונופש בע"מ (להלן: "פסגות") ועל כן הפנתה אליה הודעת צד ג'. אגד אף הפנתה הודעת צד ג' כנגד חברת אוטובוסים אחרת היא החברה לפיתוח גוש עציון בעניין קו 451 מאשדוד לכיוון ירושלים.

3. התובע הוא אדם פרטי העושה שימוש בשירותי החברות הנ"ל.

4. עניינן של התביעות בטענות התובע לשני אירועים הקשורים לחברות האוטובוסים הנ"ל;

5. הטענה הראשונה מגוללת את האירוע הבא: התובע נסע באוטובוס בקו 418 אשר הופעל ביום האירוע על ידי פסגות. ביום 25.12.16 עצר האוטובוס למטרת גבייה. לדבריו של התובע, היה על הנוסעים להמתין כ-7 דקות, עד שעלה גובה מטעם החברה המפעילה לאוטובוס ועד שזה עשה את מלאכתו לגבות כסף מכל הנוסעים חלפו 16 דקות. התובע טוען כי בגין העיכוב הלא מוצדק, ראוי לפצותו בסך של 500 ₪.

6. אשר לאיחור השני, לטענת התובע, בתאריך 5.8.15 המתין ברחוב רשב"י/ בעל הנס בתחנה מס' 13475 באשדוד לקו 450 העושה את דרכו לירושלים. לדבריו, המתין בתחנה כ-45 דקות, החל מהשעה 23:50 ועד לשעה 00:30 בלילה, וזה בזמן שהיה אמור לחלוף אוטובוס כל 15 דקות. מכאן, הוא טוען שיש להסיק שהאוטובוסים שהיו אמורים לחלוף בתחנה ולאסוף נוסעים בשעות 23:45 וכן 24:00 לבטח שלא עברו. לדבריו, בתגובה שלחה לו אגד שובר נסיעה דו כיווני במסלול אשדוד ירושלים. בגין העיכוב הלא מוצדק, לדעתו, עותר התובע לפצות אותו בסך של 2,000 ₪.

7. בכתב הגנתה, השיבה אגד, באשר לאירוע הנטען באשר לקו 418, כי במועד הנקוב על ידי התובע בוצעו כל נסיעות אגד על ידי פסגות, כך שאין לייחס לה כל אחריות. באשר לאירוע בקו 450, הדגישה אגד, כי בזמן האירוע עלה רכב באש בשעה בכביש אשדוד שגרם לעומסי תנועה כבדים, אשר גרמו לעיכובים בביצוע נסיעות. יודגש, כי תחנת האיסוף בה המתין התובע היא תחנת ביניים ואין באפשרותה של אגד לצפות את לוחות הזמנים ואיסוף הנוסעים באופן מדויק. אגד ציינה, כי התובע פנה למחלקת פניות הציבור בשלוש הזדמנויות שונות ואף פוצה באדיבות בגין כל פנייה. בניגוד לטענות התובע, הרי שבהזדמנות אחת, אף הוצע לו להמיר את שובר הנסיעה בשובר כספי. יתר על כן, בניגוד לטענות התובע התברר, כי התובע כלל לא המתין בתחנת האיסוף במועד הנטען או לכל הפחות המתין מחוץ לתחנת האיסוף במקום בו לא ניתן להבחין בו כלל.

8. פסגות מקבלת הודעת צד ג' מאגד, הבהירה כי היא נושאת באחריות רק לעניין העיכוב הנטען בגין הגבייה. לפי הטענה התרחש המקרה בתקופת העומס של החגים. תקופה המתאפיינת בגידול ניכר של כמות הנסיעות בקווים הרלוונטיים. עקב הגידול הרב לא ניתן לתגבר את כל הקווים באוטובוסים הנושאים מכשירי כרטוס ותיקוף ועל הפעלת האוטובוסים נעשית באמצעות גובים בנקודת היציאה של האוטובוסים מהעיר וגובים כסף מהנוסעים. באשר לטענה של התובע לפיה מדובר בלקוחות שבויים של מגזר ששתק ולא צייץ, הרי שהנתבעת עצמה ועובדיה משתייכים למגזר החרדי ועושים לילות כימים על מנת למצוא פתרונות יצירתיים לתחבורה הציבורית.

דיון

ב. גרסאות הצדדים

1. גרסת התובע:
"הייתי פה פעם אחת בעבר בתביעה נגד סופרבוס. התביעה כיום היא נגד אגד. אבקש לראות מסמכים שהצד השני יגיש, נראה לי שלא כל המסמכים צורפו לכתב ההגנה.
הסיפור הראשון תופעה שהייתה לפני כמה שנים, חברת אגד הגיעה להסכם עם חברת פסגות, התקופה ימי חנוכה בשנת 2016. הנוסעים הפשוטים שעומדים בתחנות ומחכים לאוטובוסים, אתייחס לעניין התביעה, התביעה של הנסיעה. עולים לאוטובוס משלמים אצל הנהג. האוטובוסים עצרו במקומות שאין תחנות למשל בשורש. במקרה הספציפי 50 אחוז מהזמן של הנסיעה, גביית התשלום עצרו 16 דקות רק בשביל לגבות. אנשים משלמים לנסוע ממקום למקום, נתאר לעצמנו שמנהל המשמרת יגיד לעובדים שלו חכו בצד 15 דקות. לכל אחד יש את העיסוקים שלו."
וכן טען:
"אני באופן אישי היה לי נזק, סתם לעכב בן אדם, זמן זה כסף. מדובר בימי חנוכה, הילדים מחכים בבית בחוסר סבלנות, אשתי הייתה מותשת וחיכתה לי, אסור לי לאכול לפני הדלקת נרות, כל דקה היא סבל, והכל בגלל מחדלים."
התובע הוסיף:
"המקרה השני מדובר בנסיעה מאשדוד לירושלים ביום 5.8.15. עמדתי בתחנה ברחוב יהודה הנשיא רשב"י תחנה מספר 13475, תחנה מאשדוד לירושלים קו 450, הנתבע טען שלא דייקתי. מדובר באותו קו עם שינויים קלים בדרך. המסלול באשדוד ובירושלים אותו דבר. הרמתי טלפון ושאלתי מתי יש אוטובוס, אמרו לי ב 23:45, 00:00 ו 00:15. המתנתי בתחנה לאוטובוס שאמור לצאת ב 11:45 ולא מגיע אוטובוס. חיכיתי לאוטובוס של 12:00 גם לא הגיע אוטובוס. רק בשעה 00:30 אחרי חצות הגיע אוטובוס. גם אגד מודים בזה שאוטובוס של 00:15 הגיע לתחנה בסביבות 00:31."
"מכל הסיפור הזה מה שיצא המתנה ארוכה, עגמת נפש, כסף, עמדתי ברחוב בלילה. למחרת היו לי שני אירועים משמעותיים, ברית מילה מוקדם בבוקר למחרת, בנוסף זה יום השנה של אבא שלי ז"ל יש לי תעודות להוכיח את זה. האירועים האלה היו למחרת הבוקר ואני המתנתי בלילה לאוטובוס."

2. גרסת נציג אגד אייל כהן
"לגבי מקרה ראשון של התיקופים של חברת פסגות, יש כאן נציג, ביום 8.4. היינו בנושא זה בדיון לפני כב' השופטת דורית פיינשטיין, לנושא העיכוב של בין 5 דקות ל 15 דקות של תיקופים.
לגבי קו 450 ביום 5.8.15. אני שמח שהוא עשה בדיקה עם משטרת ישראל. אני מציג את האוטובוס שהיה צריך לצאת ב 23:45 והבא אחריו ב 00:15. זה אוטובוס של אוטו שהתעכב בגלל התאונה, השוטרים הפנו אותו, האוטובוס יוצא ב 00:17. האוטו המקורי של 00:15 שהוא הגיע מאשדוד, שניהם ביחד אצל התובע ב 00:33, שני אוטובוסים יחדיו. נסיעה אחת יצאה באיחור, נסיעה אחת בזמן.
לגבי קו 451 שהוא הוסיף בתביעה – זה אצל הנציג של החברה לפיתוח."

3. גרסת ישראל אייכנטל נציג פסגות:

"בתאריכים בימי חנוכה יש עומסים בתחבורה הציבורית, בגלל חברת אגד שוכרת אוטובוסים פרטיים לאור העומס. 50 אחוז לפחות יותר. לצורך העניין אין להם מכשירי תיקוף. חברת אגד ביחס איתנו פיתחנו אפליקציה שיוכלו לקיים את הגבייה, שגובים בתחנות סיום איסוף או אמצע מסלול, הם נכנסו למחלף שורש על מנת לבצע את הגבייה. עלו לאוטובוס לגבות מהנוסעים את התשלום. זה היה פיילוט, היום זה יותר משופר. בדרך כלל זה לוקח 5 דקות. מדובר באפליקציה שהעובד מצמיד את הרב קו לפלאפון מוריד לבנאדם כרטיס שהוא שילם, ועל מנת לקדם בצורה המירבית."

4. גרסת משה דיין החברה לפיתוח גוש עציון :
"קו451 היה אמור לצאת בשעה 24:00. לשאלת בית משפט מהו המסלול, האיתורן מלמד שהוא התייצב בתחנה הראשונה מורדי הגטאות בזמן, אפילו היה לפני הזמן בז'בוטינסקי. הוא התייצב שם בשעה 24:05. אני מדבר על נ/3. קו 451. האוטובוס שלנו מתייצב – 24:00 במורדי הגטאות. הוא עושה את כל המסלול, אם אני זוכר אותו זמן, בתחנה המדובר רשב"י 5, ניתן לראות את כל ההיסטוריה שהוא נסע. יש עמידה. הוא מגיע בשעה 24:29. לשאלת בית משפט מדוע לוקח חצי שעה אני משיב שהאוטובוס יצא בזמן והגיע לתחנה אחרי 30 ד'. אוטובוס מגיע לתחנה ראשונה מדובר במגזר החרדי. יכול להיווצר מצב שיש שם 4 – 5משפחות, דברים שלוקחים זמן. זה יכול לקחת רבע שעה לפעמים 20 ואפילו 40 ד' כולם יודעים מזה –אגד, הפקחים, משרד התחבורה. אני מבין מדברי התובע שאין לו עניין בנסיעה זו."

ג. הכרעה

1. לאחר שעיינתי בראיות ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

2. הפסיקה הכירה בחובה החלה על מפעילי תחבורה ציבורית להקפיד הקפדה יתרה כי האוטובוסים המופעלים על ידם יצאו במועד. הפסיקה אף חייבה את המפעילים בפיצוי לנוסעים בגין אי עמידה בזמני היציאה.

3. יחד עם זאת, נקבע גם כי אין מדובר ב"חוזה" בין המפעיל לנוסע, הכולל מעין תניה המחייבת את המפעיל להימנע מכל איחור, אלא אם מתקיימות נסיבות נדירות שהן בגדר סיכול. עוד נקבע, כי יש להתחשב גם באילוצים החלים על המפעיל.

4. במקרה של קו 418 מדובר בימי חנוכה ואז שורר עומס רב בתחבורה הציבורית, העומס הרב מוביל את אגד להתקשר בחוזים עם חברות אוטובוסים אחרות. במרבית האוטובוסים של חברות המשנה לא מותקנים מכשירי תיקוף. אשר על כן מבצעים גבייה משותפת בתחנות סיום איסוף או באמצע המסלול. בעניין ת"ק 67820-07-17 פסקה כב' סגנית הנשיאה דורית פיינשטיין כדלקמן:

"אירועים ז-י' – עוסקים כולם במקרים בהם קבלנית משנה של אגד חב' רוזנברג פסגות היא שהפעילה קווים בתקופות עומס הנובעות מחג החנוכה ומחגי תשרי. התובע מלין על כך שבמקרים אלו העלו את הנוסעים מבלי לגבות מהם תשלום ולאחר מכן בניגוד לדין האוטובוס עצר בצד והיתה גבייה מכלל הנוסעים. התובע טוען כי נגרם לו איבוד זמן והוא חשש מבעיה אם יעלה פקח לאוטובוס. בפועל, כפי שטענה חב' פסגות, לא עלה פקח בנסיעות אלו שכן היה ברור שקיים קושי בגבייה ואף הודתה כי היו מקרים בהם היו תקלות עם האפליקציה החדשה של רב קו אשר האטו את תהליך הגבייה. לעניין איבוד הזמן, הרי שפסגות טענה כי מדובר ב-5 עד 15 דקות לכל היותר ושאילו היו גובים מכל נוסע בתחנה שלו, היה איבוד הזמן גדול יותר. בנסיבות אלו, אני קובעת כי לתובע לא נגרם כל נזק ואף כי ראוי שגם קבלני משנה של אגד יקפידו על כל הוראות הדין, הרי שהתובע עצמו אינו זכאי לפיצוי בגין עצירה וגביית תשלום שלא בתחנה."

בעניין זה סבורני שמקום שבו נערכה גבייה מרוכזת הרי שהזמן של הגבייה המרוכזת סביר שיתקזז עם גביה פרטנית הנערכת בכל תחנה ועל כן אין לקבוע שהיה איחור במקרה זה. סבורני גם, כי לא הוכחה טענה כי לתובע נגרם נזק בגין עניין זה. יש ליתן את הדעת כי חברת האוטובוסים פסגות מגויסת על ידי אגד להתמודד עם תופעה של התגברות הלחץ על התחבורה הציבורית בעת חגים. ברי הדבר שבמקרה דנן הליך הגבייה הקולקטיבית הינו חלק מפתרון מערכתי שנעשה מתוך רצון כן ליתן פתרון כולל ומערכתי אשר יש לעודדו ולא להתנכל לו. בנוסף, אין לקבוע שמדובר בהתרשלות מצד פסגות.

5. בהתייחס לטענות התובע אודות שיבושים לכאורה בביצוע נסיעות בקו אוטובוס 450 מאשדוד לכיוון ירושלים. לטענת התובע ביום 5.8.2015 המתין לאוטובוס בין השעות 23:50 עד 00:30. על פי דוח רשימת אירועים שהציגה אגד באשר לקו 450 עולה שאוטובוס יצא בשעה היעודה 2415 מתחנת המוצא והתקדם במסלולו, כך שבשעה 0033 היה בתחנת רשב"י היא התחנה בה המתין התובע. בנוגע לאוטובוס זה אין לקבוע שמדובר באיחור.

6. באשר לקו 450 האמור לצאת בשעה 2345 ניתן לזהות במסמך נ/1 שהינו רשימת ארועים של האוטובוס, כי עד לשעה 0017 האוטובוס עדיין נסע בנסיעה קודמת והמשמעות היא שהאוטובוס התעכב בשל אילוץ, אך לא עקב התרשלות כלשהי. לעניין זה אגד טענה כי העיכוב נגרם עקב רכב עלה באש, בכביש אשדוד וחסימות משטרתיות שהוצבו בעקבותיו, גררו עומסי תנועה כבדים, אשר גרמו לעיכובים בביצוע הנסיעה. בעקבות טענת אגד, טען התובע, כי אירוע הרכב שעלה באש אינו קשור לאיחור, שכן האירוע היה מוקדם יותר ובאזור אחר. גם אם נקבל טענת התובע בעניין הרכב שעלה באש, ברי הדבר שיש לקבל את עמדתה של אגד ולהעדיפה על עמדתו של התובע אף בעניין זה, שכן אגד לא גילתה כל התרשלות בטיפולה במקרה ואני סבור שאיחור האוטובוס נבע בשל אילוצי הדרך.

7. יש לקבל גם את הסברו של נציג של משה דיין מהחברה לפיתוח גוש עציון לפיה קו 451 יצא מנקודת המוצא בדיוק בזמן הנקוב עבר בתחנות והגיע לאחר כמחצית השעה לתחנה האמורה.

לסיכום

טענות התובע נבדקו ביסודית ולא נמצא בהן כל ממש. מהבדיקה היסודית שנערכה במקרה זה עולה כממצא עובדתי שחברות האוטובוסים היו ערוכות למשימתן ופעלו ללא כל פגם וללא גילוי התרשלות כלשהי. יתר על כן, טענות התובע לפיהן נגרם לו נזק רב בגין האיחור כביכול לא הוכחו כלל, כאשר עניין הנזק לא אוזכר בכתב התביעה הראשוני שהוגש. יש לזכור שהתחנה שבה עמד התובע היא תחנת ביניים והאוטובוסים היוצאים מתחנות המוצא תלויים באילוצים שאינם תלויים בהם בהכרח. התוצאה מכל המקובץ היא שדין התביעה להידחות. התובע ישלם סך של 500 ₪ לכל אחת מהנתבעות, תוך 14 יום, כהוצאות משפט.

ניתן היום, י"א סיוון תשע"ח, 25 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה

ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ח, 12 יוני 2018, בהעדר הצדדים.