הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש ת"ק 34258-08-19

בפני
כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעים ונתבעים שכנגד

  1. יונתן ביטמן
  2. מרים רות ביטמן

נגד

נתבעים ותובעים שכנגד

1.איתן כוכבי
2.גיל כוכבי
3.טל כוכבי

פסק דין
א. רקע
בפניי תביעה לפיצויים בגין שיפוצים בדירה שכורה שהיוו מטרד לתובעים, תביעה שכנגד והתנגדות לביצוע שטר שאוחדו לכלל תביעה אחת.

  1. בבעלות הנתבע 2 דירה ברחוב אלברט מנדלר 53 בבית שמש ( להלן: "הדירה"). ביום 15.11.16 נחתם הסכם שכירות בין השוכרים (להלן: "התובעים" או "השוכרים") לבין מיופה הכוח – הנתבע 1, הוא אביהם של הנתבעים 2 ו-3 לפיו התובעים שוכרים את הדירה עד ליום 14.11.17 ( להלן: "הסכם השכירות").
  2. בתום תקופת השכירות, סיכמו הצדדים על המשך השכירות באמצעות מסרון ובעל פה, ביום 18.11.17 נמסרו לנתבע 1 - 12 שיקים בגין תקופת השכירות החדשה.

ב. טענות הצדדים
טענות התובעים

  1. לטענת התובעים, במהלך תקופת השכירות נעשו מספר פניות לנתבע 1 לגבי פגמים בדירה. לדידם חלקם תוקנו וחלקם לא טופלו. התובעים התלוננו על רטיבות בקיר חדר שינה ובארונות המטבח אשר גרמו לריח טחב ועובש וכן בעיית מזיקים.
  2. עוד טענו התובעים, כי ביום 15.8.18 החלו עבודות שיפוצים נרחבות בדירה הצמודה לדירה ואשר בבעלות הנתבע 3. לדידם, השיפוץ נעשה בפיקוחו של הנתבע 1 וכלל שבירת קירות ופירוק רצפה. עבודות השיפוץ לטענתם, גרמו לרעש בלתי נסבל, לכלוך ואבק אשר הצריכו נקיון יומיומי. כמו כן טענו התובעים כי עבודות השיפוץ נערכו מבלי שיודעו על כך.
  3. בנוסף טענו התובעים כי תשתית העבודה נעשתה בגג הבניין אשר חלון האמבטיה שבדירה פונה לשם. כך, נגרמה להם פגיעה בפרטיות מאחר ופועלי הבניין עבדו במשך היום סמוך לחלון.

טענות הנתבעים
4. כאמור ביום 15.8.10 התלוננו התובעים על עבודות שיפוצים שביצעו הנתבעים. לפי הטענה ביום 15.8.10 החלה התובע 1 לשפץ דירה הידועה כגוש 5239 חלקה 11 תת חלקה 18 הצמודה לדירת התובעים, שיפוץ זהה לשיפוץ שעשה בדירה המושכרת לנתבעים. מאחר והתבועים מתגוררים ברמת גן התבוע היה מתחיל את עבודות השיפוץ לאחר שעה 0720. שבועיים לאחר עבודת השכירות התלוננו הנתבעים ודרשו הפחתה בדמי השכירות. הוצע להם לעזוב את הדירה וביום 15.10.18 הנתבעים עזבו את הדירה.
5. הנתבעים לא צבעו את הדירה כפי שהתחייבו בסעיף 14/ג בהסכם השכירות. התובעים שברו את המנוע החשמלי של התריסה המוביל מהדירה למרפסת. כן גרמו הנתבעים לנזקים נוספים, כמפורט להלן;
6. לטענת התובע, הוא החליף את המנוע החשמלי , תיקן את התריס , צ בע את הדירה וביצע עבודות שונות כדלקמן:
עלות העבודות הסתכמה בסכומים הבאים :
החלפת מנוע תריס 1500;
תריס למרפסת 700;
צביעת הדירה 4,500 ₪;
פתיחת סתימות 400 ₪;
עבודות ניקיון 1000 ₪;
סה"כ 8,100 ₪.

ג. ההליכים שבפני
1. גרסת התובע:
" שנה שלישית לא הארכנו יצאנו ביום 15.10.18.
בחודשיים אחרונים שגרתי בדירה מר איתן , אותו ראיתי במהלך הזמן המדובר, שיפץ דירה סמוכה שקיר אחד מפריד.
לשאלת בית המשפט, הדירה היא עליית גג של בניין , גג שמחולק לשניים צד אחד דירה שלי וחולקים קיר באמצע עם דירה שניה. במהלך הזה שיפץ את הבית. בחודש אוגוסט 2018. כעבור חודש שאנו ממש סבלנו מהשכירות בדירה משעה 07:00 בבוקר לא הצלחנו לישון אפילו שעה אחת. רעש חפירות שברו את כל הקירות. לשאלת בית המשפט, האם הם אמרו לכם שהם משפצים, אני משיב שלא אמרו שברו הכל מהרצפה הכל הם שברו. במשך חודשיים אחרונים אוגוסט וספטמבר חודשיים שלמים של עבודות ואנחנו עזבנו ביום 15.10.18. ביום 15.10. החלטנו לעזוב. הטענה שאי אפשר היה לגור בדירה במשך חודשיים. שילמנו לחודש שכירות 3,200 ₪. לשאלת בית המשפט, אני מבקש חודשיים שכירות שכל חודש 3,200 ₪ וחוץ מזה פיצוי עבור סבל של העברת דירה שלא תכננו מראש מבחינתנו להיערך בהתאם. כאשר עזבנו את הדירה העבודות לא הסתיימו. סבלנו חודש ולא דיברנו אחרי חודש באתי אליו וביקשתי לדעת בטלפון התקשרתי אחרי זה ב ווצאפ לדעת מתי העבודות מסתיימות בלי לאכול אבק ולנער את הדברים מהארונות והוא אמר לי, לא מתאים לך תלך. אני דורש חודשיים. עזבנו בהתראה קצרה היינו צריכים לקחת הובלה מהרגע להרגע מהיום למחר. עלה 3,500 ₪ הובלה . בכל מקרה אני צריך לקחת הובלה אבל זה היה יקר כי זה היה בטווח קצר , מינימום מגיע לנו עבור הסבל. הפיצוי הנדרש 3,200 ₪ X 2 ועוד 3,000 ₪ עבור הובלה וסבל. "

2. גרסת הנתבע:

"אני מציג נסח טאבו. דירה 18 , דירה 19. תת חלקה של התובע היא 19. העבודות התקיימו בתת חלקה 18. השכרתי לו את הדירה ביום 15.11.16. בתחנת המשטרה אשתו הגישה תלונה באותו יום שבו נחתם החוזה , שאני רמזתי לה רמיזות מיניות. הגישו נגדי תביעה שניסיתי לאנוס אותה אני מבקש שיירשם. בסוף חודש אוגוסט התחלתי עבודות שיפוץ בדירה 18. העבודות התנהלו בהתאם לחוק הנה אני מציג את החוק מתחילות 07:15, וגם בכ"ת אומר התובע שכל יום בשעה 07:00 התחלנו את העבודות משמע שאנו עובדים בהתאם לחוק. העבודות , שבוע הריסת הדירה, ולאחר מכן החלנו עבודות שיפוץ ללא רעש אין הריסות ואין כלים כבדים. אם יש טענה לרעש מעבר למותר כתוב בחוק מה עושים ואיך בודקים. לשאלת בית המשפט, התובע שכר ממך את הדירה, אך הוא זכאי לתנאי מגורים סבירים, אני משיב, שאין בכלל מחלוקת. יש חוק שאומר מה עושים אם אדם חושב שמפריעים לו כתוב בחוק מה צריך לעשות. אף אחת מהפעולות שהיה אמור התובע לעשות אם היתה לו טענה שנעשה משהו לא כחוק הוא לא עשה. יותר מזה, התובע, לשיטתו, עבדנו שבוע, אח"כ חגים לא עובדים . עבודה הסתיימה במחצית חודש אוקטובר. התובע טוען שהמקרר לא עובד. מניסיוני , יש טיפת אבק לא כל הנשים יודעות שצריך לנקות את האבק מהרדיאטור האחורי , אמרתי שאבוא מחר עם שואב אבק ואשאב לך. באתי הוא התנפל עלי, ניסית להשכיב את אשתי, אמרתי, אני? אמרתי אם הגענו למצב שאתה מדבר כך, תעשה טובה בוא נפרד אנחנו לא בטונים בוא נפרד ותלך מה שיותר מהר שלא תפיל עלי עוד תיק. זה מה שביקשתי שנסיים בצורה יפה. ביום 15.10 חודש לפני התאריך המוסכם הוא יצא מהדירה. הוא השאיר דירה חצי הרוסה . הבאתי בעלי מקצוע לצבוע את הדירה להחליף מנועים חשמליים של התריס. אחד קרוע לגמרי מנוע שני בכלל שרוף בחדר שינה. נאלצתי להחליף אותם."

ד. דיון והכרעה
 
1. בעניין ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל(3) 785 (1976), נאמר כדלקמן:
"מידתה של ההפרעה, כממשית או כקלת-ערך, נמדדת על-פי אמת-המידה של הזכות של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם, אין בפנינו איפוא אמת-מידה אבסולוטית הישימה בכל אתר ובכל עת, אלא עלינו להציג זה לצד זה את מידת ההפרעה ( הממשית) ואת זכות השימוש וההנאה הסבירים של התובע והנפגע ולקבוע מה סביר בנסיבות המקום והזמן, בחינתה של הסבירות נעשית על-פי אמת-מידה אובייקטיבית, היינו על-ידי ההערכה של מהותה...
 2. וכן נאמר בהלכת אתא לעיל:
"....כל איש זכאי ליהנות בנוחות מבית מגוריו, אם שכנו מקים רעש עד כדי פגיעה בשימוש ובהנאה הרגילים מבית המגורים, במידה הגורמת הטרדה והפרעה רציניות, זכאי המחזיק בבית המגורים להגנה כנגדן. אין זאת תשובה לומר, שהנתבע רק משתמש ברכושו שימוש מתקבל על הדעת, כי ישנם הרבה מקצועות ומשלחי-יד שלא רק מתקבל על הדעת שיעסקו בהם, כי אם אפילו מן ההכרח הוא שיעסקו בהם, ובכל זאת אין להרשות שיעסקו בהם בקרבת מקום לבתי מגורים במידה המפריעה את נוחות יושביהם...."
 
3. במסגרת הצעת חוק לחוק השכירות והשאילה נאמר, כי המשכיר חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר במשך תקופת השכירות ללא הפרעה מצדו של המשכיר. וכן נאמר , כי , רשאי המ שכיר בכל עת סבירה לבצע תיקונים במשכיר ולשם כך להיכנס למושכר ובלבד שימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר.
4. בעניין ת"ק (ת"א) 12638-02-10 נמרוד אורן נ' ניסים קמחי נפסקו פיצויים בגין נזק שנגרם לשוכרים, עקב עבודות השיפוץ והבניה שקיומ ם הוסתר מהם במועד ההתקשרות בהסכם השכירות :
"שוכנעתי שהתובעים לא ידעו על העבודות הצפויות, ושלא ניתן היה ללמוד עליהן, ודאי לא על מועד ביצוען הצפוי, מהשלט שהוצב בחצר הבניין (כך עולה גם מצילום השלט שהגישו התובעים בתמיכה לטענתם). המסקנה אליה הגעתי היא שהנתבע הסתיר מהתובעים מידע מהותי וחשוב בעת ניהול המשא ומתן עימם, והטעה אותם לחשוב כי הם שוכרים דירה ראויה למגורים ללא הפרעות והטרדות משמעותיות, אף שלא היה זה המצב לאשורו. אשר לטענת הנתבע לפיה הציע לתובעים לבטל את ההסכם. התובעים הסבירו כי כשהחלו העבודות הם פנו אל הנתבע וזה הרגיעם ואמר שהעבודות תמשכנה לא יותר מחודש עד חודש וחצי. עם כניסתם לדירה התאימו התובעים את הדירה לצרכיהם, הן בריהוט וציוד שרכשו, והן בבניית קיר במקלחת. נוכח הבטחת הנתבע שהעבודות תמשכנה זמן לא רב, ההשקעה שהשקיעו עד אז בהתאמת הדירה, הקושי במציאת דירה חלופית והעלויות הכרוכות בכך, החליטו התובעים שלא לבטל את ההסכם. החלטת התובעים, בנסיבות אלה ומהסיבות שפרטו, היתה סבירה ביותר. על כן, איני מקבלת את טענת הנתבע בעניין זה. לאור האמור זכאים התובעים לפיצוי על הנזק שנגרם להם עקב עבודות השיפוץ והבניה שקיומן הוסתר מהם במועד ההתקשרות בהסכם השכירות."
5. אני סבור כי נגרמה לתובעים עגמת נפש מרובה בגין פרשה זו. השיפוצים בדירה הסמוכה לדירה שבה התגורר התובע ומשפחתו במשך כחודשיים גרמו להם לסבל רב וזאת מבלי שהנתבע טרח כלל לידע אותם כי בכוונתו לבצע שיפוצים. כידוע, הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 ל חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".
6. בהתייחס לנזק הלא ממוני קבע בית המשפט העליון בע"א 348/79 - חנג דמן נ' יצחק מיכאלי ו-2 אח', פ"ד לה (4), 31:
"... אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, לפיה "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול הדעת, שניתן לבית המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים, הקבועים בחוק התרופות. . ., בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע, ולא להענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. . .".
7. מנגד, טע נו הנתבע ים, כי התובע ים גרם לו נזקים ניכרים ופירט אותם אחד לאחד. להלן נדון בנזקים הנטענים :
החלפת מנוע תריס 1500; עניין זה לא הוכח שכן במסגרת החוזה שנחתם בין הצדדים נאמר בגדר סעיף 8, כי קלקול הנובע מבלאי משימוש סביר במערכות התשתית כגון צנרת וחשמל "יחול על המשכיר ויתוקנו על ידו תוך פרק זמן סביר". כמו כן, לא הוכח שהתובע הוא שגרם לקלקול של המנוע ;
החלפת תריס מרפסת בסך של 700 ש"ח; עניין זה לא הוכח שכן במסגרת החוזה שנחתם בין הצדדים נאמר בגדר סעיף 8, כי קלקול הנובע מבלאי משימוש סביר במערכות התשתית "יחול על המשכיר ויתוקנו על ידו תוך פרק זמן סביר".
צביעת הדירה 4,500 ₪; הנתבע הביא להעיד פועלים שהעסיק בדירת התובע. לא הובן מדברי הפועלים כמה זמן הועסקו בצביעה, אם בכלל. כמו כן, הציג התובע תמונות מסוף תקופת השכירות ומהן עולה שמצב הדירה בה גר היה טוב והקירות צבועים.
עבודות ניקיון 1000 ₪; לא ניתן לקבל רכיב זה, כיוון שמהתמונות שהציג התובע עולה שהדירה הייתה נקיה בעת המסירה.
שיעור הנזק היחיד אותו ניתן לקבל ולזקוף לחובת התובע הינו פתיחת סתימות בצנרת בעלות של 500 ₪;
8. יודגש, כי הנתבע לא הוכיח את מרבית הנזקים הנטענים על ידו. עדויות העדים שבחר להביא היו עדויות שלא ניתן לסמוך עליהם כך גם עדותו של הנתבע עצמו . כידוע, הנטל להוכיח שיעור נזק שנגרם מוטל על התובע. כלל הוא כי אין די בהוכחת גרם הנזק אלא יש להוכיח בנוסף את שיעור הנזק.
יפים לעניינו דבריו של כב' השופט סלים ג'ובראן:
"הגישה הרווחת היא, כי על הנפגע להוכיח לא רק את עובדת הנזק אלא גם את שיעורו, כך שאפילו אם הוכיח הנפגע נזק, תידחה תביעתו אם לא הוכיח שיעור הנזק. במה דברים אמורים? במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ניתן להביא נתונים מדויקים, שומה על הנפגע התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. אכן, מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעור הנזק במדוייק, אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק. אין אנו נדרשים בהכרח לדיוק מתמטי ולוודאות מוחלטת. די כי הנפגע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו בוודאות סבירה, המתבקשת מנסיבות העניין (ראו ע"א 294/92 דרוק נ' אהרון, פ"ד מז (2) 23 (1993). להלן: ע"א 294/92). הווה אומר, כי במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, די לו לנפגע שיביא אותם נתונים, שניתן להביאם באופן סביר, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר (ראו ע"א 355/80 דלעיל)."
ראו: ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (27.07.2008).

9. לסיכום- בנסיבות שהוצגו בפני, אני סבור כי הוכח שלתובע ים נגרמ ה עוגמת נפש מרובה בגין השיפוצים שביצע הנתבע בדירה הסמוכה לדירה שבה התגורר בשכירות. בהינתן שעלות השכרת הדירה עמדה על סך 3,200 ₪ לחודש, אני קובע שהנזק לחודש שנגרם לתובע עומד על סך של 2,500 ₪ לחודש ולחודשיים בסך של 5,000 ₪. מסכום זה יש לנכות סכום בסך של 500 ₪ לפתיחת סתימות בצנרת. הנה כי כן, סכום הנזק עומד על סך של 4, 500 ₪ וזהו הסכום אותו ישלם הנתבע לתובע ים תוך 20 יום. כמו כן ישלם הנתבע לתובעים סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט.

10. דין התביעה שהגיש הנתבעים והתובע ים שכנגד להידחות. בעניין ההתנגדות שהוגשה על ידי התובעים, הרי מהאמור לעיל, דין ההתנגדות להתקבל ותיק ההוצאה לפועל ייסגר לאלתר על ידי הנתבעים. השיקים יוחזרו לבעליהם ללא דיחוי.
ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ט, 26 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.