הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש ת"ק 108-05-19

בפני
כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעת

אסנת אלעזרי

נגד

נתבעת

רונית שיסמן

פסק דין

א. כללי וטענות הצדדים

1. בפני תביעה כספית שהגישה אסנת אלעזרי כנגד רונית שיסמן שהינה הנדסאית בתחום
האדריכלות.

2. לטענת התובעת, היא תכננה בית למשפחת דיידא במושב צלפון. לטענתה, פרסמה הנתבעת פוסט בפייסבוק שלה בזו הלשון:
"אני שמחה לשתף אתכם בתמונות לבית פרטי שתכננתי ועיצבתי למשפחה צעירה במושב צלפון" .

3. המשיכה וטענה התובעת, כי התנהלות זו של הנתבעת מהווה הפרה בוטה של חוק זכויות יוצרים תשס"ח 2007, חוק עשיית עושר ולא במשפט וכן פקודת הנזיקין. לטענתה, סעיפים 45 ו-46 לחוק זכויות יוצרים מעגנים את זכותו האישית של היוצר ובכלל זה הזכות, כי שמו ייקרא על יצירתו כזכות אישית שאינה ניתנת להעברה.

4. לפי טענת התובעת, מיד עם הפרסום, התובעת פנתה לנתבעת במסרון הקורא לה להסיר את הפוסט המפר את זכויותיה. רק לאחר שהנתבעת קיבלה מכתב מעו"ד בשם התובעת, שינתה את המלל בפוסט שכתבה ומחקה את המלה "תכננתי".

5. במענה לטענותיה של התובעת, טענה הנתבעת, כי משפחת דיידא פנו אליה בבקשה שתתכנן ותעצב מחדש את ביתם , כיוון שאינם מרוצים מעבודת התכנון שביצעה התובעת. דיידא הורו לעצור את הבנייה וביקשו מהנתבעת שתתכנן להם חזיתות חדשות ותשנה את התכנון הפנימי של הבית , ככל הניתן.

6. בתאריך 3.3.19 נחתם הסכם בין דיידא לבין הנתבעת שעניינו אדריכלות ועיצוב פנים לביתם. לטענתה, פרסמה בפייסבוק הפרטי שלה את העבודה ואת ההדמיות שביצעה מבלי לציין את שמה של התובעת. בפרסום היא ציינה שזהו בית שהיא תכננה ועיצבה. הבית כפי שתוכנן ועוצב על ידה אינו מזכיר את הבית שתכננה התובעת. יתר על כן , לאחר שקיבלה מכתב מעורך דינה של התובעת היא הסירה את המילה "תכננתי".

7. הנתבעת צירפה תצהיר שניתן על ידי חן דיידא. בתצהיר נאמר כי חן דיידא ובעלה הינם בעלי הזכויות בבית ברחוב התאנה במושב צלפון. הם התקשרו בהסכם למתן שירותי אדריכלות עם הנתבעת רונית שיסמן. במסגרת התצהיר נאמר , כי "נדגיש כי התקשרנו בהסכם עם רונית וזאת לאחר שהייתה אי שביעות רצון בלשון המעטה מהגב' אסנת אלעזרי שלימים התברר לנו כי איננה אדריכלית והנדסאית כלל". לפי התצהיר , הם התקשרו עם הנתבעת בשלב בו הופסקו עבודות הבניה וזאת בשלב ביצוע היסודות של הנכס. כן הוצהר, כי העבודות בבית "חודשו עד לסיומן רק על יסוד תכניות העבודה של הגב' רונית בלבד". כן נאמר בתצהיר, כי אין להם כל התנגדות לפרסום בפייסבוק שהועלה על ידי הנתבעת וכי יש לציין כי הת וצאה הסופית של הבנייה הינה הודות למקצועיותה של הנתבעת.

ב. דיון והכרעה

1. נושא זכויות היוצרים בישראל מוסדר כיום בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. סעיף 1 לחוק מגדיר "יצירה אומנותית" - "לרבות יצירה אדריכלית". נפסק כי תכניות אדריכליות, על אף שאינן מצוינות בחוק כ"יצירה אדריכלית", מוגנות על-ידי החוק (ת"א (מחוזי ת"א) 10097-07-13 קידר נ' האוניברסיטה העברית ירושלים (פורסם בנבו, 25.10.2016); טוני גרינמן זכויות יוצרים כרך א' מהדורה שניה, 2008, עמ' 140).

2. יצירה אדריכלית המהווה "בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור", הינה יצירה מוגנת, ככל שהיא עונה על דרישת ה"מקוריות" כאמור, ואינה בגדר רעיון או שיטה כמפורט בסעיף 5 לחוק; יצירה אדריכלית נכנסת בגדרי הגדרת החוק ליצירה אומנותית (ר אה ס' 1 לחוק) וזכאית להגנה המוקנית מכוחו ליצירה זו (ראה עניין קידר).

3. לפי ההלכה, דרישת המקוריות הינה דרישת סף לקיומה של זכות יוצרים ביצירה (ראה לעניין זה, ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נ' רביב, פורסם בנבו (18.11.2013) (להלן: "עניין סייפקום")). בעניין סייפקום נקבע, כי המבחן האם נתקיימה דרישת המקוריות כולל שלושה מבחני משנה – מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות, כאשר לא די בקיומו של רכיב אחד לצורך הוכחת מקוריות (עניין סייפקום, פסקה 15).

4. בעניין תא (ת"א) 22913-03-10 צבי תמרי נ' קומפי וור בע"מ נאמר כדלקמן:

" השאלה בכל מקרה היא, אם בפועל הוסיף פלוני משהו מקורי משלו ל'רעיון' או ל'יישום' קודם (ואז עבודתו תהיה מוגנת, אף על פי שאת היסודות לעבודתו המקורית הוא שאב ממקור אחר), או שהוא העתיק בדרך מוסווית מה שעשה אחר, בלי שבפועל הוא יצר משהו מקורי משלו (צוטט מתוך ע"א 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב (3) 749, 759 (1988) ;"

וכן נאמר;
"כאמור כל יצירה מתבססת על רעיון קיים, היוצר אינו יוצר יש מאין, אלא יש מ-יש, כל שנדרש הוא שהטוען לזכות יוצרים יוסיף משהו מקורי משלו לרעיון ולא יעתיק יצירה מיוצר אחר ללא יצירת משהו מקורי משל עצמו".

5. אין חולק, כי אדריכל עשוי להיות בעל זכות יוצרים במבנה שתכנן גם לפני חקיקת החוק מ שנת 2007. עם זאת לא כל התוכניות מוגנות בחוק. לצורך כך הבחינה הפסיקה בין זכות היוצרים בתוכניות לבין זכות יוצרים, ומכאן גם זכות מוסרית, במבנה. הפסיקה, והספרות העמידה את הדרישה למקוריות כדרישה מהותית הכרחית.

6. בעניין ע"א 89 /513 INTERLEGO A/S נ' EXIN-LINES BROS S.A, פ"ד מח (4) 133) נאמר כי "המבחן הראוי יתמקד בבדיקת השיקולים בשלב הגיבוש של היצירה ויבדוק אם אלו לקוחים ממרכיבים קיימים או מיצירות קיימות, או שיש בהם גם מעבר לזה, מתרומתו המקורית של היוצר. במילים אחרות, התרומה המקורית נבחנת לא לאור התוצאה הסופית אלא לאור המקור שלה: האם המקור הוא היוצר או לחלופין מישהו קיים וידוע. בכך באה לידי ביטוי מטרתן של זכויות היוצרים". (ראו תא (חי') 4267/04 שפאן צברית נ' עודד בן זאב).

7. לעניין נטל ההוכחה החל במקרים כגון אלו, "אם הנתבע חולק בכתב ההגנה על עצם הזכאות של המוצר היצירה- להגנה על פי דין, על התובע להוכיח כי היצירה, שלטענתו הופרה אכן מוגנת בזכות יוצרים. על התובע להביא ראיות באשר למהות היצירה אם היא מוצר יוצא דופן כמו מעגל חשמלי. לפעמים יהיה על התובע להביא עדות של מומחה גם לעניין זה....לא די בטיעון משפטי ללא הקמת תשתית עובדתית לגבי מהות היצירה, שממנה יוכל בית המשפט להסיק את המסקנות המשפטיות". (ראו ד"ר שרה פרזנטי "דיני זכויות יוצרים" כרך ג', עמ' 600 ראה גם תא (חי') 4267/04 שפאן צברית נ' עודד בן זאב.)

8. בעניין תא (חי') 4267/04 שפאן צברית נ' עודד בן זאב נאמר כי " עצם העובדה שאדריכל תכנן מבנה אינה הופכת אותו מניה וביה לבעל זכות יוצרים אלא אם יוכיח את מוטיב המקוריות האמנותית שברעיון של האדריכל. כן נאמר כי "אני סבורה כי מדובר בבנין שאינו יצירה הזכאית להגנה לפי דיני זכויות יוצרים והוא אינו "מעשה אדריכלות אומנותי" שכן מדובר בהעתקת מבנים שנבנו במרוקו ואין כל מקוריות בבנין זה בהיבט התכנון האדריכלי."

9. אני סבור כי בתוכנית שהציגה התובעת לא ניתן להצביע על מקוריות ראויה לציון וכי לא מדובר ב יצירה שמקורה ביוצר, אלא מדובר ביצירה המבוססת על יצירה אחרת. בענייננו, היוצר, היינו התובעת , מתבססת על רעיון קיים, היא אינה יוצר ת יש מאין, אלא יש מיש . לא הבחנתי כי ביצירתה יש מקוריות כלשהי והיא לא טרחה להביא עדות מומחה אשר תראה כי יצירתה מתאפיינת במקוריות הנדרשת בדין.

10. לסיכום, עבודתה של התובעת לא מהווה, אידאה או רעיון אמנותי מקורי של התובעת , וככזו אינה מהווה "מעשה אדריכלות אומנתי". מכאן, לפי מיטב הערכתי אין לתובעת זכות יוצרים על המבנה. אבל גם אם יש זכות, ו גם אלו הייתי מגיע למסקנה כי קיימת לתובעת זכות יוצרים, עדיין היה עליה להוכיח כי הזכות נפגעה ע"י הנתבעת וכי נגרם לה נזק. לא הוכח כלל כי לתובעת נגרם נזק כלשהו. די במסקנה זו כדי לדחות את התביעה. ואולם, מעל לצורך אראה כי כאשר הנתבעת כתבה שהיא תכננה וע יצבה את הבית, לא היה בכך פגיעה בתובעת. להלן אבהיר טענה זו.

11. במסגרת כתב ההגנה כתבה הנתבעת כי משפחת דידא פנו אליה כי תתכנן ותעצב מחדש את ביתם, מקום ש"אינם מרוצים מהאדריכלית של ביתם ושיש המון ליקויים בתכנון". לטענתה, הבית התחיל להיבנות והם עצרו את העבודה "זאת על מנת שאתכנן להם חזיתות חדשות לגמרי ואשנה את התכנון הפנימי כמה שאפשר". אין בשיחת דידא עצמו עם התובעת כדי לסתור טענות העולות מן התצהיר באופן מהותי ואני נוטה לקבל את האמור בתצהיר כגרסה המשקפת את הלך הרוחות האמיתי אצל דיידא .

12. התצהיר שצורף בשם חן דידא תומך בטענות הנתבעת. לפי התצהיר, "התקשרנו בהסכם למתן שירותי אדריכלות ותכנון לנכס עם גב' רונית שיסמן". וכן נאמר "נדגיש כי התקשרנו בהסכם עם רונית לאחר שהיתה אי שביעות רצון בלשון המעטה, מגב' אסנת אלעזרי שלימים התברר לנו כי איננה אדיכלית והנדסאית כלל". כן נטען במסגרת התצהיר כי התקשרנו עם גב' רונית "בשלב בו הופסקו עבודות הבניה בשלב ביצוע היסודות של הנכס". יתר על כן נאמר, כי "נצ היר כי ביצוע העבודות חודשו עד לסיומן רק על יסוד תוכניות העבודה של רונית בלבד" וכן אצהיר כי "אין לי כל התנגדות לפרסום שהועלה על ידי רונית ברשת ה"פייסבוק" וברצוננו לציין כי התוצאה הסופית של הנכס הייתה משביעת רצון לאור מקצועיותה של גב' רונית".

13. ההסכם שנחתם בין הנתבעת למשפחת דידא תומך אף הוא בטענות הנתבעת ולפיהן היא עיצבה ותכננה מחדש את הבית. בהסכם נאמר כי "המזמינים מוסרים בזאת למתכנן והמתכנן מקבל על עצמו לבצע את השירותים האדריכליים המפורטים להלן לצורך תכנון המבנה". כן נאמר בהסכם כי מדובר ב"תכנון מפורט – המתכנן יכין פרוגרמה מפורטת עם המזמין ויגיש סקיצות כמקובל בענף" הסקיצות יכללו חלוקת חללים, תכניות לפיתוח שטח תכנית העמדה". כן נאמר כי המתכנן יכין תכניות לביצוע הכוללות "תכנון מפורט בוד תכניות עבודה אדריכליות לביצוע בקנ"מ 1/50 בהתאם לתכנית מאושרת על ידי המזמינים כולל חשמן ותאורה". וכן נאמר כי "המתכנן יבצע תכנון ויכין תוכניו ת עיצוב פנים ויגיש תוכניות כדלהלן".

14. אני נותן אמון בטענת הנתבעת לפיה " פנו אלי חן וצחי דיידא בשלב של יסודות, הם טענו שאינם מרוצים מהעבודה. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, הגיעו אלי לעשות עבודה, הייתי בהיריון מתקדם. שהם פנו אלי הם היו בשלב יסודות. הבית לא היה במצב של שלד. אני מקבלת עבודה לתכנון ועיצוב פנים. אני הנדסאית אדריכלות, יש לי אישור תכנון עד בנין ל – 4 קומות. הם בשלב הזה פנו אלי. הם פונים אלי ומשלמים לי, למעשה מדובר בעבודה מהתחלה אני הורדתי את השכר היחסי למעשה בכל הטיפול של העירייה. 30 אחוז מהתיקים שאני עובדת בשיתוף עם אדריכל, למעשה ימשיך את התכנית שינויים כיוון שהיא התחילה זה יותר קל. הלקוחות אישרו את החזיתות והתכנון הפנימי. למעשה לא הוספתי שטחים. עכשיו השלד גמור לפי התכניות שלי, עם הפרגולה עם החלונות. התמונות שאני הצגתי הם התמונות שאני תכננתי".

15. אני סבור שהנתבעת דברה אמת, כאשר כתבה שהיא תכננה את ביתה של משפחת דידא והיא אף עיצבה אותו. בעניין זה ניתן לראות ביצירתה של הנתבעת כיצירה בזכות עצמה. מקום שהנתבעת החליטה למחוק את המלה " תכננתי" מהפוסט שכתבה צריכה הייתה התובעת להסתפק בעניין זה, וזאת כיוון שאין לה זכויות יוצרים על הבית כפי שלנתבעת אין זכויות יוצרים.

16. התובעת לא הזכירה בתביעתה כי היא זכאית לכך שהנתבעת תעניק לה קרדיט על עבודתה ואולם מעל לצורך אדון אף בנקודה זו; הכלל בעניין זה הינו שרק יצירה מוגנת זכאי בעלה כי ייתנו ייחוס ליצירתו וזאת נובע מלשון החוק, סעיף 45 (א) לחוק יוצרים בו נאמר כי " ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה;"

17. זאת ועוד, בעניין קידר באשר לפרשנות סעיף 45 (א) לחוק נאמר כדלקמן:
"בהתאם לדין, הזכות המוסרית הינה זכות העומדת ליוצר, אף אם אין לו זכות יוצרים ביצירה, ואולם היא חלה רק ביחס ליצירה "שיש בה זכות יוצרים" (ס' 45(א) לחוק).
משמעות הדבר היא, כי לו תכניות קידר למוזיאון היו עונות על הגדרת החוק ליצירה "שיש בה זכות יוצרים", אזי גם מקום בו זכויות היוצרים ביצירה היו של האוניברסיטה מכוח ההסכם, עדיין הזכות המוסרית ביצירה הייתה שייכת לקידר, והיה צורך לבחון האם זכותה זו אכן נפגעה. בענייננו, וכפי שתואר לעיל בהרחבה, לא מצאתי כי תכניותיה של קידר עונות על הגדרת החוק ליצירה מוגנת ולחילופין, אין בתוצרים שהציגה התובעת בפני האוניברסיטה משום "תכנית אדריכלית" ראויה להגנה."

18. יישום כללים אלה לענייננו מביא לתוצאה והיא כי התובעת אינה זכאית למתן קרדיט על עבודתה שכן אין לה זכות יוצרים על עבודתה.

19. לפני סיום ברצוני להדגיש את הנקודה הבאה. התובעת הודתה כי היא משוללת השכלה פורמלית בתחום התכנון. לפי דבריה, היא משרטטת בהשכלתה, אך זוכה לגיבוי פורמלי, מצד מהנדס , עמו היא קשורה בקשרי עבודה: " אני לא אדריכלית, יש לי משרד אדריכלות, יש לי משרד. יש מהנדס לכל פרויקט שלי, אני לא אדריכלית יש לי משרד אדריכלות עם מהנדסים." וכן אמרה: "כל אחד יכול להיות מהנדס, אפשר לפתוח משרד של עורכי דין אבל אתה לא חייב להיות עורך דין. אני שרטט [ת]" .

20. בעניין תא (י-ם) 64773-11-15 עזרא שוהם נ' דוד זילברמן, כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא הדגיש את הנקודות הבאות :

"הדין ייחד פעולות מסוימות לאדריכלים בלבד. לפי סעיף 1 בחוק המהנדסים: "אדריכל" - אדריכל באחד מענפי האדריכלות, שנקבע לענין חוק זה על ידי השר לאחר התייעצות במועצה". המחוקק התווה גם, בסעיף 12 , כי: "השר רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המשותפת..., ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לייחד בתקנות פעולות למהנדס רשוי או לאדריכל רשוי; משיוחדה פעולה כך, לא יבצענה אדם אלא אם הוא בעל רשיון לפי סעיף 11 ".

21. בסעיף 12 לחוק נאמר כי השר רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה המשותפת כמשמעותה בסעיף 21 לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לייחד בתקנות פעולות למהנדס רשוי או לאדריכל רשוי; משיוחדה פעולה כך, לא יבצענה אדם אלא אם הוא בעל רשיון לפי סעיף 1 . וכן נאמר בסעיף 3 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות) כי הפעולות האמורות בתוספת הראשונה הן פעולות שיוחדו למהנדס רשוי או לאדריכל רשוי. למרות נוסחו המעורפל של החוק, ניתן להסיק מסקנה והיא כי רק בעל השכלה פורמלית רשאי לעסוק בתכנון מבנים.

22. במסגרת דוח שעניינו ייחוד פעולות אדריכלות והנדסה שענייננו עבודת צוות שהוקם במשרד הכלכלה בשיתוף משרד הפנים ומשרדים אחרים נאמר כי " תכנון בכלל ותכנון אדריכלי בפרט מוגדר כיכולת לחבר/להכיר/להבין/לדעת/לשלוט בכלל הכלים הקיימים המאפשרים למתכנן לשקול ולקבוע מסקנות וסידרי עדיפויות בהתאם למטרות הנידרשות בהיבטים התאורטיים והטכניים. קבלת תוצאה בכל אחד משלבי התכנון כמו גם התוצאה הסופית מותאמת למקום, לצרכים ולזמן.
האקדמיה טוענת, כי הכלים העיקריים שהיא מחוייבת להם הם תאורטיים עיוניים וכוללים עריכת אנליזות ויכולת חשיבה מרחבית בתוך מערכת שיקולים המאפשרת התפתחות אישית לאור ועל בסיס הכלים הללו. יכולת המאפשרת לכל מתכנן להמשיך ולהרחיב את ארגז הכלים שברשותו ולהתאימה לכל פרוייקט בו יעסוק ובכך, לנסיון המיצטבר יש אפקט של תוספת כלים לעומק ולרוחב על בסיס הידע הקיים- האם הכלים הללו נרכשים על-ידי בוגרי האקדמיה ו/או האם הכלים הללו מספקים ומאפשרים הרשאת תכנון עם סיום הלימודים? ניראה שלא, מורכבות תהליך התכנון והבניה בימים אלו דורשת כלים נוספים ושונים שאינם מצויים בתהליך ההכשרה אך בהחלט ניתן לרוכשם בהמשך לאור הכלים האקדמיים".

23. הנה כי כן, אין בידי לקבל את גישתה של התובעת ולפיה על מנת לתכנן אין צורך בהשכלה פורמלית ודי אם יסכים מהנדס מאן דהו לצרף את חתימתו וזאת על מנת להעניק הכשר חוקי לתכנון שביצעה התובעת. אין כל ממש בהשוואה המתבקשת של התובעת ולפיה "אפשר לפתוח משרד של עורכי דין אבל אתה לא חייב להיות עורך דין." זאת כיוון שבישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ועל כן כשיר לעסוק בעריכת די ן רק מי שהינו בעל השכלה פורמלית בעריכת דין וכן כי עבר התמחות בתחום.

מכל המקובץ – דין התביעה להידחות התובעת תישא בהוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ אותם תשלם לנתבעת תוך 20 יום.

ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.