הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע ת"ק 59611-02-16

בפני
כבוד ה שופטת עמיתה דרורה בית אור

תובע

אמיר גרומן ת.ז. XXXXX239
רחוב השיטה 118 עומר

נגד

נתבעים

1.משרד הרווחה והשירותים החברתיים
ע"י הנציגות ענת שקד, טל שטיין וג'ניה פיכמן
2.פרקליטות מחוז דרום - אזרחי
ע"י המתמחה שוהם אלכסנדר-דהאן

פסק דין

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה על סך 26,125 ₪.

התובע הוא יוצר, מלחין, מעבד, מפיק מוזיקלי ומרצה בענייני מוסיקה.

הנתבעת הינה רשות חסות לנוער שמהווה מחלקה במשרד הרווחה.

לטענת התובע בשנת 2014 הזמינה הנתבעת את שירותיו המקצועיים של התובע ליתן הרצאה בפני נערים באחריותה של הנתבעת. הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע 2,500 ₪.
התובע העביר את ההרצאה וביום 29.5.14, שלח למנהלת אגף הכספים במשרד הרווחה את פרטי הספק ופרטי חשבון הבנק לביצוע התשלום (ר' נספח ב' לכתב התביעה).

בנוסף שלח כפי שנדרש אישור של ניהול חשבון בנק, אישור עוסק פטור של רשות המיסים ואישור ניכוי מס במקור (ר' נספח ג' לכתב התביעה).

לטענת התובע, משלא שולם לו הכסף פנה לנתבעת שדרשה ממנו להעביר לידיה קבלה ורק לאחר מכן ישולם לו הסכום והתובע, לדבריו, הנפיק לה קבלה (ר' נספח ד' לכתב התביעה).

גם לאחר מכן, לטענת התובע, לא קיבל את התשלום. כשפנה אל הנתבעת ציינה בפניו הנתבעת כי על הקבלה מופיע העיסוק שלו בתחום מיזוג האוויר. בעניין זה טוען התובע כי בנוסף למקצועו המוסיקלי הוא גם מספק שירותי ייעוץ בתחום מיזוג האוויר. לטענת התובע, על אף פנייתה המופרכת של ה נתבעת ועל מנת שיוכל לקבל את כספו פנה התובע לאגף המכס והמע"מ ברשות המיסים ושינה את שם העוסק ואת היקף תחום פעילותו וזאת על מנת לקבל את כספו.

לטענת התובע, גם לאחר קבלת הקבלה המתוקנת לא שילמה לו הנתבעת עבור שירותיו.

לאור האמור לעיל, התובע תובע כדלקמן:
תשלום מלא עבור שירותיו המקצועיים בסך של 2,500 ₪, פיצויי הלנת שכר בסך של 22,125 ₪ (הפיצויים חושבו מיום 29.5.14 עד ליום 9.2.16 – מועד הגשת התביעה), עוגמת נפש בסך 1,500 ₪. סה"כ 26,125 ₪.

בכתב ההגנה מציינת הנתבעת כי אכן התקשרה עם התובע בקבלת הרצאה והתחייבה לשלם לו 2,500 ₪ אך בשל טעות שמקורה באי הבנה בין הצדדים לא שולם לו התשלום עד ליום 4.5.16, מועד בו שילמה הנתבעת לתובע את הסך של 2,500 ₪ (מצורף נספח א').

לעניין טענות התובע בנושא הלנת שכר ועוגמת נפש – מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.
בעניין הלנת שכר - טוענת הנתבעת כי לתובע לא מגיע פיצויי הלנת שכר. לטענתה, בהתאם לחוק הגנת שכר תשנ"ח – 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") ו מבחני הפסיקה, נוכח העדר יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעת הרי שלא מגיע לו פיצוי בגין הלנת שכר. מדובר במקרה זה בשירות חד פעמי במסגרת "חוזה הזמנת שירותים". מדובר במיקור חוץ של שירות חיצוני שלא מזכה את התובע בפיצויים להלנת שכר. הנתבעת מפנה בעניין לסעיף 14א לחוק הלנת שכר, שם הסמכות לדון בפיצויי הלנת שכר נתונה לבית הדין לעבודה ולא לבית משפט לתביעות קטנות.

אשר לפיצויים בגין עוגמת נפש – מציינת הנתבעת כי תביעת התובע גובלת בחוסר תום לב וזאת מאחר והייתה תקלה באי תשלום לתובע. עוד מציינת הנתבעת כי בסופו של דבר אמנם באיחור שולם לתובע סך של 2,500 ₪ והנתבעת מוכנה לשאת בפיצויי ריבית והצמדה על סכום זה בגין האיחור בתשלום.
הנתבעת צירפה נספח א' לכתב ההגנה ממנו עולה כי ביום 4.5.16 קיבלה התובע מהנתבעת סך של 2,500 ₪.

דיון:
במעמד הדיון בבית המשפט חזרו הצדדים על טיעוניהם. בנוסף לכך, נחקר התובע ע"י נציג הנתבעת ואישר כי אכן ביום 4.5.16 שולם לו סך של 2,500 ₪. התובע אישר כי אכן מסר לנתבעת קבלה על עיסוק במזגנים. לאחר מכן שינה את הקבלה לתחום העיסוק במוסיקה. עוד ציין התובע כי מעולם לא פנה בכתב לנתבעת בעניין אי התשלום אך שוחח פעמים רבות עם אדם בשם איתי בלטר כדי לברר מדוע הוא לא מקבל את התשלום.

עוד נחקרה במעמד הדיון הגב' ענת שקד ע"י התובע, מפקחת ברשות חסות לנוער שציינה כי התובע הוזמן פעם אחת לתת סדנא בת כשעתיים וזו היתה ההתקשרות היחידה עימו. לענין נוהל העבודה מול התובע – ציינה כי ביקשה וקיבלה ממנו את המסמכים הנדרשים העבירה אותם לתקציבאית. האחרונה פנתה לחשבות המשרד לקבל התחייבות להעסיק את התובע ו העבירה התחייבות להעסקתו. זה בעצם האישור לתשלום.

במעמד הדיון התברר כי לכאורה אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים על כך שאושרה לתובע העסקתו החד פעמים על ידי הנתבעת, וכי הוסכם שישולם לו סך 2,500 ₪. אין גם מחלוקת שהסך 2,500 שולם לתובע שנתיים לאחר ביצוע ההרצאה.

בענין האחור בתשלום, אין בידי לקבל את דברי הנתבעת בכתב ההגנה ובמעמד הדיון לפיה הסיבה לכך היא "טעות" שארעה על ידי הנתבעת. טיעון שמעורר אי נוחות וזאת בלשון המעטה. התובע פנה אל הנתבעת פעם אחר פעם, נדרש להמציא מסמכים ו המציאם כנדרש ועל כך אין מחלוקת, ציין שם של אדם עימו ניהל שיחות חוזרות ונישנות שהבטיח לטפל בתשלום , והנתבעת המשיכה לעכב את התשלום עד להגשת התביעה בפועל. רק לאחר פתיחת ההלי כים בבית המשפט שלמה הנתבעת לתובע את כספו ללא כל התנצלות והסבר. העובדה שהתשלום שולם רק לאחר הגשת התביעה לבית המשפט מלמד כי לא עקב "טעות" כגירסתה לא שילמה הנתבעת לתובע, אלא מתוך הזנחה ואי טיפול מיידי בתשלום. רק החשש מפני הליכי בית המשפט הביאו את הנתבעת לבדוק באופן יסודי מדוע לא שולם לתובע שכרו, וזה שולם לו כאמור רק בחודש מאי 2016.

אמנם בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לדון בפיצויים בגין הלנת שכר ולהידרש לסוגייה המשפטית אם מגיעים לתובעת במקרה זה פיצויי הלנת שכר.

עם זאת בסמכותו של בית משפט זה לקבוע כי הנתבעת נהגה עם התובע בחוסר אחריות ובזלזול, מנעה ממנו את התשלום המגיע לו במועד, עיכבה של שכרו למשך שנתיים וגרמה לו להוצאות, בזבוז זמן ועוגמת נפש בכך שנאלץ פעם אחר פעם לפנות אליה לשם קבלת התשלום המגיע לו. התנהלות זו של הנתבעת מזכה את התובע בפיצויים והחזר הוצאות.

לאור האמור לעיל את מ חייבת את הנתבעת לפצות את התובעת ב גין ההוצאות ועגמת הנפש שנגרמה לו בסך של 5000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

עותק מפסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ז, 26 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.