הדפסה

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 47186-04-15

בפני כב' הרשם הבכיר ערן אביטל

תובעים

  1. אדוארד עוזר
  2. יצחק כהן

נגד

נתבע

זוהר חי בובי

החלטה

1. עסקינן בתביעה קטנה שניתן בה בתאריך 6.8.15 פסק-דין נגד הנתבע בהעדר התייצבות.

2. כשלוש שנים מאוחר יותר, בתאריך 27.6.18, עתר הנתבע בבקשה להארכת מועד יחד עם בקשה לביטול פסק הדין. בתאריך 11.11.18 ניתנה החלטת כב' הרשמת הבכירה א' רוזן לפיה פסק הדין יבוטל כפוף להפקדת סך 6,900 ₪ עירבון בקופת ביהמ"ש וזאת עד ליום 15.12.18. עוד נקבע בהחלטה כי "ככל שיופקד הסכום במלואו ובתוך המועד שנקבע להפקדתו, יחשב פסק הדין כמבוטל, המזכירות תפתח את התיק והמבקש יגיש כתב הגנה מטעמו עד ליום 1/1/19. ככל שלא יופקד הסכום במלואו בתוך המועד שנקצב, תידחה הבקשה והמשיבים יהיו רשאים להגיש בקשה לשפעול הליכי ההוצאה לפועל"

2. בתאריך 24.12.18 עתרו התובעים לביהמ"ש לשפעול פסק הדין , בשל אי הפקדת הסכום בידי הנתבע. הבקשה הועברה לתגובת הנתבע. בהחלטה מיום 3.1.19 קבעה כב' הרשמת הבכירה רוזן כי בהיעדר עמדת הנתבע לבקשה, ומשלא הופקד הפיקדון, פסק הדין ייוותר על כנו והתובעים רשאים לפעול בהליכי הוצל"פ לשם מימושו .

3. בתאריך 23.1.19 הגיש הנתבע בקשה לביטול ההחלטה מיום 3.1.19 ולאפשר לו הפקדת הפיקדון באיחור . בבסיס הבקשה להארכת מועד מצד הנתבע, עומדת הטענה שהתובע נעזר בבא כוחו – עו"ד זכריה גואל לשם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין מושא תיק זה וגם בעניינים נוספים. עקב חילוקי דעות ביקש הנתבע מעו"ד גואל שיחדל מטיפול בענייניו. עו"ד גואל מסר לנתבע את ההחלטות בתיק דנן, אך הנתבע לא ידע מה עליו לעשות וכיצד עליו להגיש בקשה להארכת מועד. בשלב מאוחר יותר, שב עו"ד גואל לייצגו, ואז הבין הנתבע את אשר עליו לעשות.

4. אם נזקק את טענת הנתבע, הרי "הטעם המיוחד" שלכאורה עומד בבסיס בקשתו הוא הפסקת ייצוג הנתבע בידי בא כוחו-עו"ד ז' גואל ואי הבנתו בדבר דרך ביצוע ההליכים בתיק זה ולרבות "הגשת בקשה להארכת המועד להפקדת הסכום הנדרש" (סעיף 3 לתצהיר התומך בבקשה לביטול החלטה ).

6. לאחר חשיבה ושקילה, החלטתי שאין בידי להיעתר לבקשת הנתבע.
ראשית, טענת הנתבע לפיה לא ידע כיצד לפעול בתיק ולרבות בדרך של הגשת בקשה להארכת מועד להפקדה , אינה אלא טענה תיאורטית גרידא, שכן מי לידנו יתקע שאם אכן הייתה מוגשת בקשה להארכת מועד היא הייתה נענית בחיוב.

7. שנית, משמדובר בתביעה קטנה, ומשלא הותר לנתבע להיות מיוצג במסגרת הליך זה בהתאם ל סעיף 63 לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, איני רואה כיצד יכולה להישען טענת הנתבע בדבר הפסקת ייצוג כטענה המצדיקה את מחדלו הדיוני. הלכה למעשה, הנתבע היה מודע להחלטה מתאריך 11.11.18 והיה עליו לפעול על פיה. העובדה שבאותה נקודת זמן ייתכן והפסיק לקבל שירות משפטי אינו מצדיקה את אי עמידתו בתנאי הברור שנקבע שם בדבר הפקדת העירבון.

8. שלישית, הלכה היא שהחלפת ייצוג אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. לעניין זה ראו: בש"א 1642/11 אליאב נ' שמואלוב (פורסם בנבו, 22.3.11), הפ"ב 9978-11-15 זבולון-עדירן בע"מ נ' ששלאשוילי (פ ורסם בנבו, 6.12.15). בגזרה שווה אף בענייננו, מקום בו חדל הנתבע מלקבל ייצוג משפטי, לדעתי אין הוא יכול להישמע בטענה שכ תוצאה מכך, הוא לא ידע מה עליו לעשות, במיוחד כאשר מדובר בביצוע חיוב כספי פשוט וחד משמעי. לשון אחר- גם הפסקת ייצוג אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. במיוחד אמורים הדברים, על רקע קביעתי ש עצם הגשת בקשה להארכת מועד אינה מהווה ערובה לקבלת אותה בקשה.

9. בנסיבות המתוארות, מקום בו הנימוק העומד בבסיס הבקשה להארכת מועד נדחה, הרי שדין בקשת הנתבע מתאריך 23.1.19 לביטול החלטה להידחות. כפועל יוצא מן הקבוע, פסק הדין שניתן נגד הנתבע מתאריך 6.8.15 תקף והתובעים רשאים לממשו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, בדיוק כשם שקבעה כב' הרשמת הבכירה רוזן בהחלטתה מתאריך 3.1.19.

10. הנתבע יישא בהוצאות התובעים ב גין הליך זה בסך 750 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ט, 10 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.