הדפסה

בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון ת"ג 42059-05-19

בפני
כבוד ה שופטת חני שירה

מבקשת

לאונורה שקליאר

נגד

משיב

היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

התביעה:

1. עניינו של פסק דין זה בעתירת התובעת לשנוי גילה אשר נרשם בעת עלייתה לארץ
כילידת 17/06/1942. לטענתה נולדה ביום 01/01/1942.

2. לתביעתה לא צירפה התובעת כל אסמכתא ו/או תצהירים התומכים בה.

3. במועד מאוחר יותר צירפה תעודת לידה מאוזבקיסטן שעל אף שלא הוגשה ולא
תורגמה בהתאם לפקודת הראיות קיבלה התייחסות מהמשיב ומבית המשפט, כפי שיפורט להלן.

4. בתעודת הלידה האמורה שהונפקה בשנת 1978 נרשם כי התובעת נולדה בחצי הראשון של שנת 1942.

5. התנהל הליך הוכחות. התובעת נחקרה על ידי המשיב . הצדדים סיכמו בעל פה .

דיון:

6. הלכה פסוקה היא כי נטל ההוכחה לשינוי גיל מוטל על המבקש. נטל ההוכחה
המוטל לשכמו של המבקש הינו זה הנדרש בהליך האזרחי.

7. נדרש להוכיח שני יסודות במצטבר:

א. גיל הרשום במשרד הפנים איננו נכון.
ב. מהו הגיל הנכון.
מידת ההוכחה הנדרשת לגבי יסודות אלה היא זו הנדרשת במשפטים אזרחיים.

רע"א 835/91 עקבי נ' היועמ"ש ואח', תקדין עליון 91 (2) 2787.
ע"מ 124/00 (נצ') אבו שאהין סאבר סלים נ' היועמ"ש, דינים מחוזי ל"ג (5) 660.
ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש פ"ד י"ד 2177, 2178.
ע"א 176/60 קעשה נ' מד"י פד"י ט"ו (3) 193
ע"א 363/61 נחמן נ. מד"י פ"ד ט"ו (4) 2208.

8. כאשר בבסיס הבקשה לשינוי גיל עומד אינטרס כספי, אזי הנטל הראייתי המוטל על המבקש הינו מוגבר.

תמ"ש (ת"א) 75250/98 מולונקדוב בוריס נ' פמ"מ (ט.פ.)
ע"מ 1012/01 (ת"א) א' ו' נ. היועמ"ש, דינים מחוזי, כרך ל"ד (1) 23

9. לאחר שמיעת הראיות נראה כי על אף האמפטיה שיצרה התובעת והרצון לסייע לה לקבל את המענק מהרשות לניצולי השואה לא יכול בית המשפט לפעול בניגוד לה לכות כפי שפורטו לעיל וליצור את המציאות המתאימה לתובעת בשעה שהעובדות מלמדות אחרת.

10. התובעת לא עמדה בנטל הראייה המוגבר המוטל עליה.

11. התובעת הבהירה כי פנתה לשינוי גילה רק כאשר נאמר לה על ידי עורכי דין כי
זכאותה למענק מהרשות לניצולי הנאצים תלויה בכך שתוכיח כי נולדה במקום בו נולדה, בינואר 1942 .

12. התובעת העידה כי עלתה לארץ בשנת 1978 בהיותה בת 36 והיא זאת שמסרה לפקיד הרישום את תאריך הלידה המדויק שלה כפי שנרשם - 17/06/1942. התברר מההליך שכאן כי באותה עת כבר הייתה בידה תעודת הלידה שנזכרה לעיל, מאוזבקיסטאן.

13. בחקירתה אמרה כי זה התאריך שהיה כתוב לה בפספורט הרוסי. לטענתה, בגיל 16 היא זו שמסרה לשלטונות שם את תאריך לידתה, זאת כאשר הוציאה פספורט ברוסיה.

14. התובעת סיפרה סיפור מרגש ושובה לב מדוע בחרה דווקא בתאריך לידה ביוני 1942 במקום בתאריך ה אמיתי לכאורה, אולם לא הביאה שום חיזוק לעדותה. שמעתי מפיה כי יש לה שתי אחיות. אמנם צעירות ממנה ויש לה גם ילדים. סיפור יוצא דופן כמו שסיפרה מן הסתם היה צריך להיות מוכר במשפחה והיה מצופה כי יקבל תימוכין ממישהו. זאת לא נעשה.

15. התובעת אף לא הסבירה מדוע היא תובעת כי יירשם דווקא תאריך לידתה כיום 01/01/1942. היא העידה כי אימה סיפרה לה שנולדה כאשר היה נורא קר בחורף. אמנם אמרה בינואר אך ללא כל תימוכין. בארץ בה נולדה קר מאד גם בפברואר , מרץ . כך שדווקא לטענה שנולדה ב- 01/01/1942- אין כל בסיס.

16. כאמור, גם אם הסיפור אשר סיפרה נכון לא ברור מדוע לא מצאה לנכון כאשר הייתה כבר בת 36 לעת עלותה ארצה לנקוב בתאריך הלידה הנטען. לאותה עת גם הסיפור שסיפרה לעניין הפרחים שביקשה לקבל ביום הולדתה בחודש יוני, הפך בישראל לבלתי רלוונטי. כך שלא היה מקום לנקוב בתאריך הלידה בו נקבה, לולא היה אכן התאריך הנכון. גם במהלך שנים רבות מעת עלייתה ארצה ועד שהתברר לה כי היא עשויה להיות זכאית להטבה כספית מהקרן, לא ביקשה לשנות את הרישום. בבקשות למשרד הפנים שבה ורשמה את תאריך הלידה 17/06/1942.

17. חשוב לציין כי תעודת הלידה שהו מצאה איננה סותרת את התאריך הרשום
17/06/1942 אצל המשיב. ההפך. חודש יוני נמצא במחצית הראשונה של שנת
1942.
אף התנהלותה בעבר, כאשר לא היססה , זאת לגירסתה , לציין בעת קבלת הפספורט הרוסי תאריך לידה אחר מזה הנכון, אינה תומכת במהימנות הצהרתה הפעם.

18. משכך בנסיבות העניין כמתואר לעיל, התובעת לא הצליחה להרים את הנטל
המוגבר המוטל עליה להוכיח תביעתה לפיכך תביעתה לשינוי גיל, נדחית.

ניתן היום, י"ד תמוז תש"פ, 06 יולי 2020, בהעדר הצדדים.