הדפסה

בית משפט לענייני משפחה בקריות ת"ג 44276-05-16

בפני
כב' השופטת שירי היימן

מבקש

יוסף וקנין ת.ז: XXXXXX973

נגד

משיב

היועץ המשפטי לממשלה ת.ז: XXXXXX037
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה- אזרחי

פסק דין
בפני בקשה לתיקון גיל שהוגשה ביום 22.05.16.
על פי רישומי משרד הפנים רשום המבקש כיליד 03.07.55. המבקש טוען כי נולד בשנת 1954.
בקשתו של המבקש מבוססת על הטענות הבאות:
המבקש טוען כי יש לקבוע כי הוא יליד 1954 לאור מסמך שגילה בבית הוריו ותומך בטענה זו. המסמך המדובר הוא גיליון מידע של הסוכנות היהודית שנערך ביום 13.6.1963, מספר ימים טרם עליית המשפחה לארץ ובו נכתב כי המבקש נולד בשנת 1954.
טענות המשיבה – מדינת ישראל – משרד הפנים
המשיבה מתנגדת לבקשה וטענותיה הן:
במועד עליית המבקש והוריו ארצה בשנת 1963, הוא נרשם כיליד שנת 1954 וזאת בהתאם לדברי הוריו. אביו של המבקש חתם על שאלון רישום עולה של המבקש.
בשנת 1967 ביקשו הוריו של המבקש לתקן את גילם ומקום לידתם של המבקש ואחותו בהתבסס על ספר המשפחה ולקבוע כי שנת לידתו של המבקש היא 1955, להוסיף יום וחודש לתאריך לידתו וכן לקבוע כי נולד בקזבלנקה. בקשתם נענתה והרישום תוקן בהתאם.
הראיה אותה צירף המבקש, גיליון מידע של הסוכנות היהודית שנערך ביום 13.6.1963, ימים ספורים טרם עליית המשפחה ארצה ביום 27.6.1963. הורי המבקש אינם חתומים על גיליון זה ולא רשום בו מי מסר את הפרטים.
לטענת המשיבה, ספר המשפחה מהווה ראיה אמינה שכן נערך סמוך ללידת המבקש, עוד בשנת 1955, ואף מפורטים בו החיסונים שקיבל.
דיון והכרעה
סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ח – 1965 קובע:
"המרשם ראיה לכאורה
הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים בפיסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2".
ברישומי מרשם האוכלוסין רשום התאריך 03.07.1955 כתאריך לידתו של המבקש. הנטל לסתור את הרישום מוטל על כתפי המבקש ( ראו: ע"א 171/60 סולטנה נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י י"ד 2177).
נטל ההוכחה בתביעה לתיקון גיל הוא אותו נטל הרובץ על התובע בכל תביעה אזרחית אחרת, בהתאם לכלל הראייתי לפיו המוציא מחברו עליו הראייה במידה הסתברותית של למעלה מחמישים אחוז ( ראה: ע"א 283/61 דוראני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י טו 1935, עמ' 1937, ו- ע"א 448/59 סאלם עיראקי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יד 1070, עמ' 1072).
כאמור, המבקש טוען כי מצא מסמכים בבית הוריו המעידים כי נולד בשנת 1954 ולא בשנת 1955, בדיון שהתקיים ביום 19.12.16 העיד המבקש כדלקמן:
"ש. אתה הגעת לארץ בגיל 8 ולפי המידע במשרד הפנים השינוי היה כשהיית בן 12. אמא הצהירה שנולדת ב – 55. איך אתה יכול לסתור את זה? הרי היא יודעת את השנה.
ת. אני יכול להגיד לך דבר אחד – כשבאתי לקחת את התעודה ואיתי 54 אז זה אומר שזה הגיל ושום דבר לא השתנה מאז. לפי זה התנהגתי. מכרנו את הבית של אמא שלי וקנינו אני ואחי בית אחר במקום בשביל שתרד לקומה ראשונה. בינתיים היא הפסיקה ללכת. כשפתחנו את המסמכים פתאום ראיתי את תעודת הלידה ממרוקו, הסתכלתי ופתאום ראיתי שכתוב שאני יליד 54 ואמרתי שלא יכול להיות כי רשום לי 55. הלכתי למשרד הפנים לנהריה ואמרו לי שאני צריך ללכת לבימ"ש עם שני עדים. מאיפה אני אביא עדים? אני רוצה לברר שאם אני בגיל הזה אז שאני אקבל את הגיל האורגינלי."
(שורות 7-13 עמ' 2 לפרוטוקול).
המבקש העיד כי המסמך שהוצג לו בבית המשפט ורשום בו כי הוא נולד בשנת 1955 הוא תעודת זהות ולא המסמך שהוא טוען כי גילה בבית הוריו:
"ש. מציג לך את נספח ד' לכתב התשובה – רשומים שני תאריכים, הראשון לפי לוח השנה הערבי שכתוב 13 לחודש זולאלקעדה משנת 1374 והיום אפשר לבדוק דרך אפליקציות והתאריך הזה נותן חודש 7 לשנת 55 שמופיע בתחתית הדף. התאריך הערבי הוא זהה לתאריך הלועזי. כתוב גם במסמך שזה נרשם שם משפחה – וקנין, שם ילד – ג'וזף, שם האם – איתו, שם האב של האם – מיסוד ויזמן וכתוב שהיא נולדה בקזבלנקה וגם הוא בקזבלנקה.
לכן, גם מסמך כזה שהוא הוצהר לרשויות במרוקו סמוך מאוד למועד הלידה, מבחינת תאריך של הדיווח – 26.7.55 וזה התאריך שגם מופיע על הנספח. לכן, אני חשוב שהמסמך הוא מזמן אמת.
ת. זה לא מסמך שמצאתי אלא תעודת זהות."
(שורות 14-22 עמ' 2 לפרוטוקול).
כשהמבקש עלה ארצה יחד עם הוריו, נרשם כיליד שנת 1954, אולם כעבור מספר שנים ביקשה אמו של המבקש לשנות את פרטי הרישום, הן את שנת הלידה והן את מקום הלידה וביקשה לקבוע כי המבקש נולד בשנת 1955. בבקשתה הסתמכה האם על ספר המשפחה שנערך בסמוך ללידת המבקש.
כיום, עותר המבקש לשנות את גילו בשנית ולקבוע כי נולד בשנת 1954 בהסתמך על מסמך שנערך על ידי הסוכנות היהודית מספר ימים לפני עליית המשפחה ארצה. מסמך זה נערך 8 שנים לאחר לידת המבקש ואינו חתום על ידי מי מהוריו. אין במסמך זה בכדי לסתור את נכונות הרישום המבוסס הן על ספר המשפחה שנערך בסמוך ללידת המבקש והן על בקשתה של אמו לקבוע כי נולד בשנת 1955.
אשר על כן, אני קובעת כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו, לא הוכיח כי הרישום בתעודת הזהות אינו נכון ולא הוכיח כי שנת לידתו הנכונה היא 1954 ומכאן דין הבקשה להידחות.
אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ז, 19 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.