הדפסה

בית משפט לענייני משפחה בנצרת ת"ג 61730-09-16

בפני
כבוד ה שופטת ג'מילה ג'בארין כליפה

המבקשת

מזל מרהי סנבטו, ת.ז. XXXXXX958
ע"י עו"ד וייס – גלר חן מטעם הלשכה לסיוע משפטי

נגד

המשיב
היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

לפני בקשה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד -1963.

פתח דבר :

1.         המבקשת עותרת בבקשתה לתיקון הרישום של גיל ה, באופן שיירשם שהינה יליד ת 1956
במקום 1965, כפי שרשום היום במרשם האוכלוסין.

2.         המשיב מתנגד לבקשה; לטענתו, המבקשת לא הוכיח ה את הטעות ברישום הגיל ולא את הגיל הנכון. בתמיכה לתגובתו צירף מסמכים שונים.

3. המבקשת העיד ה לעצמ ה ומטעמ ה העידו אמה, אחיה ובן דודה.
בתום העדויות סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם.

מצב משפטי:

4.         על המבקש לשנות את גילו מוטל נטל הבאת הראיות לשכנוע בית המשפט באמיתות גרסתו .
בעניין האמור נפסק:
"זוהי תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהא לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים".(ע"א 283/61 דוראני נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י יג 2058 בעמ' 2058)

5.         בתביעה לתיקון גיל על המבקש להוכיח שניים במצטבר:
(1) כי נפלה טעות בתאריך הלידה הרשום וכי חזקת נכונות המרשם נסתרת.
             (2) את תאריך הלידה המדוייק.

בהקשר זה נקבע כי הוכחה שהגיל הרשום בתעודה הזהות אינו נכון אינה מספקת ואינה פוטרת את המבקש מלהוכיח את גילו המדויק, (ראה ע"א 171/60 סולטנה נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י יד 2177 בעמ' 2178).

6. זאת ועוד, מהפסיקה עולה, כי אין להכביד על המבקש תיקון גיל וניתן להסתמך על עדויות
משניות. בע"א 395/60 רומה עמרמי נ' היועץ המשפטי והמוסד לביטוח לאומי, פ"ד טו, 594, בעמ' 604, נקבע (מתוך ציטוט בעמ(ת,א) 1099/00 גד גבריאל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם בנבו"):
"אין בתי המשפט מכבידים את אכפם על מבקשים כאלה וכדומיהם ומוכנים להתחשב במצבם המיוחד ולהעניק להם סעד רק על סמך עדויות משניות כאשר מוכח שאין מסמכים בנמצא או שאין אפשרות להשיגם",

בהקשר זה ראה גם סע' 4 לחוק תיקון גיל 1963 הקובע לאמור: "בדונו בקביעת גיל או בשינוי קביעת גיל לפי חוק זה רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות אם, מטעמים שירשום, ראה לעשות כן לשם גילוי האמת".

דיון והכרעה :

7. לאחר שעיינתי במסמכים, שמעתי את העדים ובחנתי את מכלול  הראיות, סבורני כי דין
בקשתה של המבקשת להתקבל.

8. לטענת המבקשת היא ילידת אתיופיה, לתובעת 8 אחים, 7 אחים מלבדה שוהים בארץ ואחד אחד שלא עלה לארץ , היא עלתה ארצה בשנת 1983 לבדה. חלק מהאחים עלו לפניה וחלק מהאחים והאם עלו אחריה בשנת 1984.

התובעת הינה הבת השישית במשפחה, כאשר אחיה טגניה אסאהי שנולד לפניה בשנתיים רשום שהינו יליד 1956 ועל כן היא אמורה להיות רשומה כמי שנולדה בשנת 1958. לטענתה בעת שעלתה לארץ לא ידעה עברית והמדריך שהיה איתם בקבוצה מסר תאריך של 1965 אך לא מסר יום וחודש ורק בעת שביקשה להוציא דרכון לפני 3 שנים, ידעה על הטעות ברישום וביקשו ממנה למסור יום וחודש ואז נרשמה כילידת 1.9.1965.

המבקשת נחקרה בפני. ה יא הותירה בי רושם חיובי ואמין. מסר ה גרסה סבירה והגיונית והיא נתמכת בעדותם של העדים לרבות עדותה של האם.
גרסה זו כשלעצמה לעניין הטעות ברישום הינה הגיונית וסבירה במיוחד, שהיא עלתה לבד, היא לא מסרה את תאריך הלידה ומי שמסר זה היה המדריך בקבוצה ובשים לב לשוני בין לוח השנה האזרחי בו נוהגים במדינת ישראל לבין לוח השנה באתיופיה, שיש הפרש של כ- 8 שנים, אז סביר שהמדריך מסר שנת לידה של 65 בהאם ללוח השנה האתיופי שזה תואם שנת 1956-1957 בהתאם ללוח השנה האזרחית.
גם אם המבקשת בעצמה מסרה תאריך לידה של 1965 , הרי ברור כי זה לפי לוח השנה האתיופי ולא האזרחית, שכן המבקשת אז לא ידעה על ההפרש בין לוחות השנה הנוגים בארץ ובאתיופיה , מה גם שהמבקשת בעדותה, גם היום, ידעה להגיד השנים בהתאם ללוח השנה האתיופי,אך לא ידעה בהתאם ללוח השנה האזרחית.

9.         תימוכין לגרסת המבקשת נמצא בעדות האח אסאהי אשר העיד בפני ונחקר על גרסתו.

אסאהי רשום כיליד 1956, לטענתו עלה לארץ בסוף שנת 1984 ביחד עם קבוצת חברים בני גילו. לטענתו הוא ידע שהינו בן 28 שנים ובעת העליה הוא הודיע להם על גילו וברישום הם רשמו את שנת הלידה 1956. בעדותו מסר כי לא נהוג לרשום את הלידות במקום לידתו שכן מדובר בכפר נידח, אך הוא ביחד עם חבריו ידעו את גילם. בעת עליתו לא ידע את השנים, אך השנה נרשמה בהתאם לגיל אשר מסר. עוד הצהיר העד כי אחותו – התובעת יותר קטנה ממנו בשנתיים בערך וכי ההפרש בין כל האחים הינו כשנתיים וחצי – שלוש.

עדותו של העד אסאהי הייתה קוהרנטית ואמינה והותירה בי רושם חיובי , גרסתו עמדה במבחן החקירה הנגדית. גרסת העד מקובלת עליי , במיוחד גילו הנכון בעת עלייתו והפרש הגילאים בינו לבין אחותו – התובעת.

10. חיזוק נוסף לגרסת התובעת, נמצא בעדותה של האם. על אף שמדובר באישה קשישה, שרשומה בתעודת זהות כילידת 1917 כך שהינה בת 100 שנים כיום, אך היא הותירה בי רושם חיובי. היא ידעה לתת תשובות, דיברה לעניין, וידעה את מהות ההליך בו מדובר. האם מסרה כי נולדו לה 9 ילדים, כאשר הגדול נשאר באתיופיה וכל השאר עלו לארץ. התובעת עלתה לבדה בשנת 1983 והיא עלתה ביחד עם שלושה ילדים בשנת 1984. כמו כן האם ידעה את סדר הלידה של ילדיה, וכי התובעת הינה השישית במספר, וכן העידה כי התובעת הינה קטנה מאחיה אסאהי בהפרש של 3 שנים.

על אף שהאם לא ידעה לתת תאריכי לידה מדויקים ולא ידעה למסור את גילאי ילדיה, אך היא כן זכרה במפורש כי המבקשת הייתה בת 8 שנים בעת שבעלה נפטר, וזכרה היטב שבעלה נפטר לפני כ- 52 שנים. עדותה בעניין זה הייתה אמינה, הייתה ספונטנית ואמיתית כך שמכל סיפור חייה זכרה טוב את העת בו התאלמנה ואת מספר השנים שעברו מאז אירוע זה.
בחישוב פשוט של 52 שנים מאז פטירת הבעל בצירוף גיל התובעת דאז – 8 שנים, מביא לגיל של 60 שנים הדומה או הזהה לגיל של התובעת אותו טוענת כיום, 59 שנים.

11. חיזוק נוסף לגרסת המבקשת נמצא בעדות בן דודה מר טיקלה מוצי'ה אשר רשום בתעודת הזהות כיליד 1927. מר טיקלה העיד כי הוא מכיר את משפחת המבקשת ואחיה . הם התגוררו ביחד באתיופיה, הוא היה עד ללידת המבקשת ואחיה שכן הוא היה כבר גדול , הוא עלה ארצה בסוף שנות ה- 90 והעיד כי התובעת יותר קטנה מאחיה בהפרש של כשנתיים או שלוש.
12. בנוסף, כאמור לעיל, המבקשת עלתה לארץ לבדה בשנת 1983; בנסיבות אלה סביר יותר להניח שתאריך הלידה שלה הינו 1956 שאז היתה יכולה לעלות לבד ( בת 27 שבע) ולא שנת 1965 שאז היתה כ 18 שנים בלבד בערך.

13. אומנם במסמכים שצירף המשיב לתגובתו- בקשה לקבלת תעודת זהות נמצא רישום לתאריך לידה של 1965, אולם לדידי בנסיבות מקרה דנן, אין באלה כדי להפריך את  גרסת התובעת. מטבע הדברים אדם מצהיר על תאריך הלידה שלו עפ"י הכתוב במרשם האוכלוסין, שאם לא יעשה כן - במקרים רבים לא יסכימו לקבל תאריך לידה אחר, כל עוד לא יתוקן במרשם האוכלוסין.

בנוסף, התובעת הסבירה כי בעת עלייתה ארצה היא לא מסרה את תאריך הלידה ומי שמסר זה היה המדריך של הקבוצה והיא לא ידעה את לוח השנה האזרחי, ואת ההבדל בין לוח השנה האזרחית בארץ ובין לוח השנה באתיופי.

14. לא מצאתי כי בנסיבות הענין קיים שיהוי בהגשת הבקשה, המבקשת הצהירה כי ידעה על הטעות בגיל ,רק לפני כשלוש שנים בעת שפנתה להוציא דרכון , ואין מדובר בתקופת שיהוי בלתי סבירה המצדיקה דחיית הבקשה מטעם זה בלבד.

סוף דבר:

15. המבקשת הוכיח ה לטעמי במידת ההסתברויות הנדרשת כי הגיל הרשום לא נכון וכי שנת
הלידה הנכונה  הינה  1958.

16.       אשר על כן אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון גיל ה של ה מבקשת באופן שתאריך לידת ה
במרשם האוכלוסין ישונה לשנת לידה 1958 במקום 1965.

17.       איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ולמשרד הפנים.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ז, 03 מאי 2017, בהעדר הצדדים.