הדפסה

בית משפט לענייני משפחה בחיפה ת"ג 5075-02-20

בפניי : כבוד השופטת, סגנית הנשיא אלה מירז

התובע : טזרה ראובן ת"ז XXXXXX046

נ ג ד

הנתבעת : מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה
ע"י פמ"ח – אזרחי

פסק דין

בפניי תובענה לתיקון גיל בהתאם לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 (להלן – " החוק").
המבקש שלפניי, יליד שנת 1970, שוטר במשטרת ישראל. המבקש עלה ארצה מאתיופיה בשנת 1990, ובתעודת העולה צוין כתאריך לידה "1970". המבקש עותר לרישום תאריך לידתו המלא – 10.1.1970.
לטענת המבקש, עלה ארצה לבדו, כאדם צעיר (בן 20) ומתוך שגגה מסר רק את שנת לידתו. המבקש מצהיר שבארץ מוצאו לא קיים רישום או פנקס לצורך תאריך לידה, ושלא הונפק לו דרכון במדינת מוצאו.
המשיבה אינה מתנגדת למבוקש. לפי רישומי המשיבה אכן נרשם כתאריך לידתו של המבקש "1970" ללא ציון יום וחודש. המשיבה מטעימה שהלכה למעשה עותר המבקש ל"השלמת" תאריך לידה, ולשם כך קיים נוהל מיוחד לטיפול בבקשות לשינוי המרשם, לכאורה מבלי להיזקק להחלטה שיפוטית.

דיון והכרעה
מעיון בטענות המבקש, ועל בסיס הסכמת המשיבה, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה. נקודת המוצא היא שעל כתפי המבקש מונח נטל השכנוע והראיה להוכחת טענותיו, לאמור שהנקוב במרשם שגוי, וכן להוכיח את מועד לידתו הנטען (ר' ע"א 171/60 סולטנה נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח', פד"י י"ד 2177). ויחד עם זאת, המחוקק היה ער לקושי שעלול להיות כרוך בהצגת ראיות מארץ המוצא והעמיד הוראה מיוחדת בהקשר לשיקול דעתו של בית המשפט. כך, בסעיף 4 לחוק נקבע ש"בדונו בקביעת גיל או בשינוי קביעת גיל לפי חוק זה רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות אם, מטעמים שירשום, ראה לעשות כן לשם גילוי האמת".
מתוקף הוראה זו, במקרים המתאמים, בית המשפט לא יכביד על המבקש בהבאת ראיות (ר' פסק הדין והאסמכתאות בעמ"ש (מרכז) 59372-09-17 אייאנצאו בלאצאו נ' משרד הפנים, "נבו" מיום 10.3.19).
יש להזכיר עוד שלבית משפט זה עומדת סמכותו הרחבה הטבועה מתוקף סעיף 8 ל חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995.
בענייננו, אין חולק שהרישום אינו מלא, ופשיטא שהנקוב במרשם אינו מדויק ו"נכון" ולו ּ משום שאינו מלא. אין חולק עוד שקבלת הבקשה אינה כרוכה בשינוי שנת הלידה. עצם קיומו של נוהל ל"השלמת" תאריך לידה הכרוך בהגשת בקשה למשיבה תחת פניה לערכאות, מלמד על המדרג הנמוך של הסעד המבוקש, לעומת בקשה לשינוי תאריך מלא במרשם האוכלוסין.
בנוגע להעדר הסימוכין מצד המבקש, הרי שאין הוא הראשון או היחיד מבין באי הקהילה האתיופית שעלה ארצה ללא מסמכים או סימוכין על רישום תאריך לידה ופרטים אחרים. בית המשפט מקבל את דברי כבוד השופטת רותם קודלר עיאש, לפיהם "ביחס לעולי אתיופיה לא פעם נשמעו תיקים במסגרתם הוכח כי הרישומים אינם מדויקים, בנסיבות של תקשורת לקויה בין פקיד הרישום לעולה וכן לאור הפער בשנים שקיים בין הלוח האתיופי ללוח הגרגוריאני" (ת"ג (אשד') 15779-05-19‏‏ י.ב נ' היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה, "נבו", מיום 2.2.20)
לא התרשמתי עוד, ולא נטען לפניי, שקבלת הבקשה כרוכה בטובת הנאה כספית או אחרת עבור המבקש, וספק בעיני אם הוספת יום וחודש לשנת הלידה המצוינת במרשם יכולה להניב פירות כלכליים כלשהם. נח ה דעתי שהמניע לבקשה הוא רצונו המובן של המבקש לרישום מועד לידתו המלא במרשמי המדינה. אני מוצאת עוד שרצונו זו הוא בבחינת חלק בלתי נפרד מזכותו לאוטונומיה ולכבוד, המוגנת ב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
למען הסר ספק, לא מצאתי שקיומו של נוהל מצדיק את דחיית הבקשה שלפניי, ומשזו מונחת לפניי, באין התנגדות מטעם המשיבה, אני מורה על קבלתה.
על בסיס האמור לעיל, נקבע כדלקמן:
התביעה מתקבלת, ונקבע בזאת תאריך לידתו של המבקש: 10.1.1970.
אני מורה למשיבה לרשום את המועד האמור כתאריך לידתו של המבקש במרשם האוכלוסין לפי כל דין.
בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ג אדר תש"פ, 09 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.