הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו תו"ב 52353-11-18

בפני
כבוד ה שופטת עדי יעקובוביץ

מאשימה

מדינת ישראל
באמצעות עו"ד אלי ציטרון

נגד

נאשם
שאול גלאם
באמצעות עו"ד עומר חלמיש

גזר דין

הנאשם הורשע לפי הודאה מפי בא כוחו, בביצוע עבירה של עבודות ללא היתר בניה בניגוד לסעיפים 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (בנוסחו לפני תיקון 116) (להלן: חוק התכנון והבניה) , ולתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967 כמפורט בכתב אישום שהוגש כנגדו ביום 14.11.2018 .
מדובר בבניה של סככה בשטח 28 מ"ר בקומת הגג בנכס בבעלותו ובשימושו של הנאשם, ברחוב בוגרשוב מס' 44 גוש 6907 חלקה 150 בעיר תל אביב-יפו. הסככה נבנתה בין החודשים 11.2014 – 09.2016 מעל קירות, מעקה זכוכית, קורות ועמודים מחומרים קלים. בביקורת שנערכה במקום ביום 27.6. 2018 נמצא כי חלק מהבניה נהרסה , וכיום עדיין קיימת במקום סככה בשטח של כ-21 מ"ר, כך לטענת ב"כ הנאשם .
ב"כ המאשימה טען כי "הנאשם עשה ככל שיכל על מנת למשוך את ההליך לשווא" וכי "בסופו של יום הנאשם הכיר במצבו, וביצע את צו ההריסה" (פרוטוקול מיום 26.1.2020, ע' 12 ש' 13-16). כמו כן ציין ב"כ המאשימה כי ההליכים נגד הנאשם החלו בצו הריסה מנהלי שבוצע במקביל לניהולו של הליך פלילי זה, וכי הוגשו בתיק זה בקשות שונות ע"י הנאשם כמו גם עתירה מנהלית כנגד המאשימה, אשר נמחקה בסופו של יום. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם קנס בסכום של 25,000 ₪, לפי הקבוע כיום בחוק כקנס מנהלי על עבירות של בנייה בשטח של 25-50 מ"ר, שבוצעו לאחר כניסתן לתוקף של תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי תכנון ובניה), התשע"ח-2018. כמו כן ביקש ב"כ המאשימה להטיל לצד העונש התחייבות להימנע מביצוע עבירה לפי פרק י' בחוק התכנון והבניה.
ב"כ הנאשם ביקש להשית על הנאשם קנס מינימלי שמשקף את העובדה שהנאשם הגיע להסדר וייתר את הליך ניהול ההוכחות, ומשקף את "המאמצים העילאיים" שהנאשם עשה על מנת להימנע מהגשת כתב האישום כנגדו. ב"כ הנאשם ציין כי העתירה המנהלית מחודש יולי 2018, הוגשה בעקבות "הסירוב העיקש של פקחי המאשימה" לומר מדוע מתקן ההצללה אינו מתאים להגדרות הקבועות בחוק לבניה הפטורה מהוצאת היתר. כמו כן הזכיר ב"כ המאשימה כי הוגשה עתירה לבג"ץ ובקשות שונות בתיק פלילי זה שמטרתן קבלת מידע שיאפשר את ניהול הגנתו של הנאשם, בקשות אשר נדחו כולן על ידי הערכאות השונות. לצורך קביעת מתחם הענישה איזכר ב"כ הנאשם פסיקה לפיה בעבירות בשטח דומה בהן הושתו על ידי בתי המשפט קנסות בסכומים של 6,500 – 12,000 ₪. ב"כ הנאשם לא טען לעניין מצבו הכלכלי של הנאשם. הנאשם עצמו טען בבית המשפט כי הוא עולה חדש מאיטליה , כי הוא עומד בפני בית המשפט בפעם הראשונה בחייו, ולא היה מודע לחוקי התכנון והבניה בישראל.
דיון
כמתחייב מעקרון ההלימה על פי תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 יקבע מתחם העונש בהתאם לערכים החברתיים המוגנים שבבסיס ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים אלו, מדיניות הענישה הנהוגה ו נסיבות המקרה הקונקרטי הקשורות בביצוע העבירה.
העבירה של בניה בלתי חוקית איננה "עבירה קלה". על חומרתה של תופעת הבניה ללא היתר עמדו בתי המשפט במספר רב של פסקי דין. בת"ב (מחוזי ת"א) 5392-12-19 הדס רוביצ'ק נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 22.12.2019) שניתן אך לאחרונה, קבע כב' השופט הימן: "התופעה הזו, של בנייה בניגוד לחוק, שאני מכנה אותה עשיית דין עצמי בניגוד לדין, היא רעה חולה ואומר את שאמרו קודמי בערכאות השונות מדובר במכת מדינה שאין לשרשה. בעניין זה מצאתי להציב הכלל. הכלל הוא שבטרם יבנה אדם מבנה, הטעון היתר בנייה עליו לפנות לרשות על מנת שהיתר בנייה יינתן לו בהתאם לחוק. הפיכת היוצרות דהיינו, קודם לבנות ואחר כך לפנות לרשות לקבלת היתר, מובילה בבטחה לאנרכיה". בת"ב (מחוזי ת"א) 41255-05-19 חיים חי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.09.2019) קבעה כב' השופטת סוקולוב: "המערער לא השכיל לפעול בסדר הדברים הקבוע בחוק, קרי: קודם לקבל היתר בניה ורק לאחר מכן לבנות, ומשבחר לבנות תחילה ורק לאחר מכן לנסות להכשיר את הבניה, אין לו אלא להלין על עצמו בעניין זה".
דיני התכנון והבניה מטפלים במכלול רחב מאוד של אינטרסים חברתיים ואין מדובר רק בבניה בניגוד לתקנה זו או אחרת, או לפגיעה ב"שלטון החוק" כמושג ערטילאי. בנייה בהתאם לחוק נדרשת בכדי לשמור על אינטרסים מגוונים כגון בטיחות, יציבות מבנים והבאים בשעריהם או סביבתם, אסתטיקה של הנוף העירוני וזכות התושבים לקבוע את מראה עירם, מניעת נזקים או פגיעה בזכויות השכנים, שמירה על איכות הסביבה, אינטרסים כלכליים ועוד.
בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה (לפני תיקון 116 לחוק התכנון והבניה) מלמדת כדלקמן :
בתו"ב (שלום תל אביב-יפו) 29993-05-18 מדינת ישראל נ' פז אלימלך (פורסם בנבו, 28.04.2019) נבנו במה וסככה בשטח 31 מ"ר וציון כי מדובר במחלוקת לגיטימית מול הרשות ובתום לב , נקבע כי מתחם הענישה למעשה העבירה עומד הוא בין 10,000 ל-20,000 ש"ח והוטל קנס כולל בסכום של 12,000 ₪ בתוספת אגרה בסך 2,000 ש"ח .
בתו"ב 66673-05-17 מדינת ישראל נ' מרינה קוגן (18.03.2019) נבנתה סככה בשטח 15 מ"ר שהותאמה בסופו של דבר להיתר , נקבע מתחם ענישה בין 4,000 ל-15,000 ₪ והוטל קנס כולל בסכום של 6,000 ₪.

בתו"ב 11646-07-18 מדינת ישראל נ' שיקלי (12.12.2018) נבנתה סככה בשטח 22 מ"ר שנהרסה ע"י הנאשמת, נקבע כי מתחם הענישה הוא בין 7,000 ל-15,000 ₪ ונגזר על הנאשמת קנס בסך 7,500 ₪.
בבחינת נסיבות ביצוע העבירה מצאתי, כי הגם שמדובר בבנייה קלה, נבנתה סככה יחסית מורכבת עבורה נבנו קירות, עמודים וקורות שונים (שחלקן נהרסו לפני הגשת כתב האישום כפי שנכתב לעיל) ואין מדובר בבניה של פרגולה פשוטה המגינה מפני השמש . עניין נוסף ב ו התחשבתי הוא משך זמן ביצוע העבירה. מדובר בסככה העומדת על תילה במשך של כ-5 שנים, אשר אמנם נהרסה בחלקה לפני הגשת כתב האישום, אך עדיין נמצאת בשימושו של הנאשם למרות שהתברר במסגרת הליכים שנוהלו בערכאות שונות, כי מדובר בבניה המנוגדת לדיני התכנון והבניה.
במסגרת תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, אשר נכנס לתוקף לאחר מועד ביצוע העבירה נשוא גזר דין זה, ביטא המחוקק עמדה הדוגלת בהחמרת הענישה הכלכלית בעבירות התכנון והבניה. ב"כ המאשימה ביקש להתחשב בכך ובהוראות תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי תכנון ובבניה), תשע"ח-2018. אמנם תקנות אלה אינן חלות במקרה זה , אך סבורני שיש להתחשב בעמדתו של המחוקק כפי שהיא עולה מ"רוחן" של תקנות אלה.
לאחר שבחנתי נסיבות אלה יחד עם הענישה הנוהגת הגעתי למסקנה כי מתחם הענישה בנסיבות העבירה הוא 10,000 – 25,000 ₪. אני סבורה כי במקרה זה מדובר בפגיעה בינונית בערכים ובאינטרסים החברתיים אותם הזכרתי לעיל.
הגם שלא התחשבתי בכך בגזירת עונשו של הנאשם, יש לזכור כי הבנייה המדוברת לא נהרסה בטרם הגשת כתב האישום ולאחר שהוצא כנגדה צו הריסה מנהלי, שכידוע אינו הליך פלילי. הנאשם ניהל הליכים משפטיים שנמשכו שנים רבות תוך בקשות דחייה בתיק פלילי זה, לרבות הגשת עתירה מנהלית ופנייה לבג"ץ, הליכים אשר נמחקו או נדחו כולם בערכאות השונות. מדובר בהשחתה לריק של זמן שיפוטי יקר ערך, וכן בפגיעה באינטרס כלכלי ואישי של הנאשם עצמו, תוך התנגדות להליכים בהם נקטה הרשות המנהלית לאכיפת דיני התכנון והבניה, הליכים אשר התבררו לאחר מעשה כמוצדקים ואשר לא נמצא בהם כל פגם או פסול.
על יסוד האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס כספי בסך 20,000 ₪, אשר ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.20 20.
לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הסכום לפרעון מיידי, ותיווסף עליה תוספת פיגור לפי סעיף 67 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה על סך של 30,000 ₪. ההתחייבות תחתם במזכירות בית המשפט תוך 14 ימים מ המועד בו ניתן גזר הדין , ותעמוד בתוקפה למשך שנתיים.
אני מצווה על הנאשם להרוס את הבנייה מושא כתב האישום עד ליום 1.4.2020.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתנה היום, ד' שבט תש"פ, 30 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.