הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו ח"נ 66470-10-18

בפני
כבוד ה שופטת אילת הרנוף

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

אורי צבי ויזנברג

הנאשם

הכרעת דין

הנאשם ביקש להישפט בגין דו"ח חניה, אשר על פיו העמיד את רכבו במקום המסומן בתמרור אין עצירה ברחוב ויצמן 1 תל אביב, מעשה המגבש עבירה לפי סעיף 6(א)(2) לחוק עזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983.

משהנאשם כפר באשמה, נקבע התיק להוכחות.

מטעם המאשימה העיד הפקח יוסף להט, אשר ערך את הדו"ח. הפקח העיד, כי העבירה צולמה באמצעות מצלמה נייחת המוצבת במקום, ומשרכבו של הנאשם נצפה עומד במשך כ- 20 דקות בניגוד לתמרור אין עצירה, נרשם הדו"ח. הפקח הציג את הסרטון המתעד את העבירה, וממנו עולה כי אמנם רכבו של הנאשם עמד בניגוד לתמרור אין עצירה במשך כ- 20 דקות.

הנאשם בחר שלא להעיד, וביסס את הגנתו על טענה משפטית ולפיה המאשימה לא היתה מוסמכת למסור לו את הודעת תשלום הקנס, מכיון שהודעה זו נסמכת על צילום שהופק ממצלמה, שהעיריה לא היתה מוסמכת עפ"י דין לצלמו. משכך, לטענתו, יש לזכותו מהעבירה המיוחסת לו.

הנאשם מודע לכך שכבר ניתנו פסקי דין בשאלת סמכות העיריה להציב מצלמות לצורך אכיפת עבירות חניה - עפמ"ק 50075-11-18 מדינת ישראל נ' מזרחי (להלן: "ענין מזרחי) וכן פסה"ד בבג"צ 867/15 יוסי אור הכהן נ' שר הפנים (להלן: "בג"צ אור הכהן") - אולם לדבריו, טענתו שונה מהטענות שנדונו והוכרעו באותם פסקי דין, והוא אינו מבקש לדון בעניינים שנדונו והוכרעו שם ואינו מבקש להשיג על יהם.
את טענתו מבסס הנאשם על הוראות סעיף 27א1 לפקודת התעבורה, אשר הוסף לפקודת התעבורה ביום 5.8.15 (לאחר מועד ביצוע העבירה בענין מזרחי, ולאחר הגשת העתירה לבג"צ בענין אור הכהן), ואשר הסמיך את הרשות המקומית לאכוף עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה לפקודת התעבורה באמצעות מצלמות . לטענת הנאשם, משהעבירה היחידה אשר מנויה בתוספת האחת עשרה היא עבירה של נסיעה שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית, אזי זו העבירה היחידה שהעיריה מוסמכת לאכוף באמצעות מצלמות. כלומר, לטענת הנאשם, גם אם עד מועד כניסתו לתוקף של סעיף 27א1 לפקודת התעבורה היתה הרשות המקומית מוסמכת לאכוף עבירות חניה באמצעות מצלמות (כפי שנקבע בפס"ד מזרחי, אזי עם חקיקת סעיף 27א1 הובהר מפורשות שהרשות אינה מוסמכת לכך.

סעיף 27א1 לפקודת התעבורה והשלכתו על סמכות העיריה לאכוף עבירות חניה באמצעות מצלמות

כאמור, את טענתו מבסס הנאשם על סעיף 27א1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "סעיף 27א1"), אשר קובע כדקלמן:
"א. מונו רשות מקומית, ראש רשות מקומית או עובד רשות מקומית כרשות תימרור מקומית לגבי דרך, רשאית הרשות המקומית לבצע פעולות כמפורט להלן באותה דרך, או בדרך עירונית שבתחום הרשות המקומית שגוף אחר מונה לגביה כרשות תימרור מקומית:
(1) להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות, למטרת תיעוד של עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה (בסעיף זה – עבירות);
(2) להפיק צילומים של אירועים שתועדו במצלמות האמורות בפסקה (1) למטרה האמורה באותה פסקה (בסעיף זה – מצלמות), המעידים על ביצוע עבירות...

ב. עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לאותו חוק, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם עבר עבירה".

התוספת האחת עשרה כוללת עבירה אחת בלבד - "שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה ציבורית".

לטענת הנאשם, עם חקיקת סעיף 27א1 וכל עוד התוספת האחת עשרה לא הורחבה ולא כוללת עבירות נוספות, העיריה מוסמכת לאכוף באמצעות מצלמות אך ורק עבירות של נסיעה שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית.

סעיף 27א1 לפקודת התעבורה מקורו בהצעת חוק תחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013 (ה"ח הממשלה – 771, י"א בתמוז התשע"ג, 19.6.2013) (להלן: "הצעת החוק"), אשר ממנה התפצלה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות), התשע"ה-2015. הצעת החוק כללה תיקון של פקודת מסילות הברזל, תיקון של חוק התכנון והבניה, ותיקון של פקודת התעבורה, הכל מתוך מטרה לקדם את נושא התחבורה הציבורית ולצורך זה. כלומר, הוספת סעיף 27א1 באה על רקע מהלך חקיקתי כולל שנועד לטפל בנושא התחבורה ציבורית במדינה.
בדיון שנערך בועדת הכלכלה של הכנסת ביום 27.7.15 בהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (להלן: "הדיון בהצעת החוק בועדת הכלכלה"), נאמר לגבי תכלית הצעת החוק מפי מר עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, כדלקמן:

"אציג בכמה מילים את תכלית הצעת החוק, ממש בקצרה. לפני שנתיים נתקבלה החלטת ממשלה, שנכנסה גם לחוק ההסדרים. אנחנו רוצים לתת עדיפות לשימוש בתחבורה ציבורית, שיש לו תועלת כלכלית ומשקית גדולה מאוד. האכיפה של נתיבי תחבורה ציבורית היא עניין קריטי למתן עדיפות וקדימוּת לתחבורה הציבורית. זה מביא לתחבורה ציבורית יעילה, זמינה, שכמובן עדיפה על הרכב הפרטי.
כחלק מן העניין, כפי שעבר בהחלטת הממשלה, אנחנו מבקשים לתת סמכויות לרשות המקומית לאכוף. יש לנו כמובן את האכיפה של המשטרה, אבל אם ניתן לרשות המקומית כחלק בלתי נפרד מן המאמץ המשקי לאפשר עדיפות לתחבורה הציבורית – זה מהלך חשוב מאוד, יעיל וטוב". (ההדגשות וכן ההדגשות בהמשך הוספו - א.ה.).

לצורך הבנת התיקון והוספת סעיף 27א1 יש ללכת שלב אחד אחורה למצב החוקי שנהג ערב חקיקתו. סעיף 77(א) לפקודת התעבורה מסמיך מועצה של רשות מקומית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, "להתקין חוקי עזר בדבר הסדר כלי רכב העומדים בתחומה, בדרך איסור או בדרך אחרת". מכח הסמכה זו (בשילוב עם הוראות סעיפים 250, 251 לפקודת העיריות [נוסח חדש]) חוקקה מועצת עיריית תל אביב את חוק עזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983, ומכוחו פועלת העיריה לאכוף עבירות של העמדת רכב וחנייתו (להלן: "עבירות חניה") בתחומי העיריה.
העבירה של נסיעה שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית אינה עבירת חניה. עבירה זו מקורה בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה ולא בחוק עזר עירוני. משכך, לפני שחוקק סעיף 27א1, לא היתה לעיריה סמכות לאכוף עבירות של נסיעה שלא כדין בנת"צ. סמכות האכיפה של עבירה זו, כמו של יתר עבירות התנועה, היתה נתונה למשטרה. כחלק ממהלך כולל של קידום נושא התחבורה הציבורית, ועל מנת להגביר את האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, הוחלט להסמיך את הרשויות המקומיות לאכוף עבירות אלה. זו תכליתו של סעיף 27א1. כך נאמר בענין זה בהצעת החוק: "כניסתם של כלי רכב בלתי מורשים לנתיבי תחבורה ציבורית (להלן – נת"צים), מביאה להאטת מהירות הנסיעה בנתיבים אלה ומפריעה במימוש מטרתם של הנתיבים. לפיכך, מוצע להגביר את צעדי האכיפה בנת"צים. בהתאם למוצע, תיווסף לפקודת התעבורה תוספת אחת עשרה, ובה יימנו עבירות קנס לפי פקודת התעבורה אשר רשויות מקומיות יהיו רשאיות לאוכפן בהתאם להוראות סעיף 27א1 המוצע".

אמנם, כטענת הנאשם, סעיף 27א1 לא מתייחס במפורש לעבירה של נסיעה בנת"צ אלא מפנה לתוספת האחת עשרה, וזו יכולה עם הזמן לכלול עבירות תעבורה נוספות ולא רק עבירה של נסיעה בנת"צ. אולם, כאמור לעיל, סעיף 27א1 נולד במסגרת הצעת חוק תחבורה ציבורית, ומטרתו הראשונית והעיקרית הינה ליתן מענה לנושא האכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים. בנוסף, מדברי ההסבר להצעת החוק ומתכלית החקיקה ברור שהכוונה היתה לכלול בסעיף ובתוספת האחת עשרה עבירות קנס לפי פקודת התעבורה אשר ללא הכללתן בתוספת, הרשות המקומית אינה מוסמכת לאכוף אותן. הסעיף לא נועד לכלול עבירות לפי חוק העזר שהרשות המקומית מוסמכת לאכוף מבלי שהן מנויות בתוספת האחת עשרה.

סעיף 27א1 נועד להרחיב את סמכויות האכיפה של העיריה, ולהסמיך אותה לאכוף גם עבירות על פקודת התעבורה ולא רק עבירות על חוק העזר העירוני. קביעת האמצעים העומדים לרשות העיריה לצורך אכיפת העבירות - אכיפה באמצעות מצלמות - הינה נילוות לשאלת הסמכות שהיא שעומדת במוקד סעיף 27א1.
על מנת לייעל את האכיפה ועל מנת לצמצם את החיכוך של הפקחים העירוניים עם עברייני התנועה, קבע המחוקק כי אכיפה של עבירות מכח פקודת התעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, ע"י הרשות המקומית, תתבצע באמצעות מצלמות. אולם, עיקרו של הסעיף ותכליתו הינם הסמכת הרשות המקומית לאכוף עבירות לפי פקודת התעבורה (ובשלב ראשון עבירה של נסיעה שלא כדין בנת"צ), ולא הסמכת הרשות המקומית לאכוף עבירות באמצעות מצלמות.

סעיף 27א1 לפקודת התעבורה לא נועד לפגוע בסמכויות הנתונות לעיריה לפעול לאכיפת עבירות חניה בתחומה בהתאם לחוק העזר העירוני, אלא נועד להרחיב את סמכויות האכיפה שנתונות לעיריה ולהחילן גם על עבירות לפי פקודת התעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, ובשלב זה עבירה של נסיעה שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית. משכך, כל הסמכויות המסורות לעיריה לצורך אכיפת חוק העזר העירוני, בעינן עומדות, ואינן מושפעות מסעיף 27א1 אשר אינו דן בהן כלל.
לא רק שהדברים עולים מהתחקות אחר הרקע ותכלית החקיקה, אלא שסעיף 27א1 (יג) קובע זאת מפורשות:
"אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו".
סעיף קטן זה לא היה כלול בהצעת החוק. לאחר שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה התפצלה מהצעת החוק המקורית ועל מנת שלא תעלנה טענות לפיהן סעיף 27א1 קובע הסדר שלילי לגבי כל אותן עבירות שלא נכללו בו, הוסף סעיף קטן יג, אשר קבע מפורשות כי הסמכויות שהוספו במסגרת סעיף 27א1 אינן באות לגרוע מסמכויות הנתונות לרשות המקומית לפי כל דין, ככל שניתנו.
לשונו של ס"ק יג' ברורה, ועיון בפרוטוקול הדיון בהצעת החוק שנערך בועדת הכלכלה מלמד שזו גם היתה הכוונה המפורשת שעמדה בבסיסו:
"עו"ד חוה ראובני (סגנית בכירה ליועצת המשפטית משרד התחבורה):

ביקשנו להוסיף את המילים "מבלי לגרוע מסמכויות אחרות" כיוון שבעצם כאשר אנחנו מדברים כאן על מצלמות אכיפה, אלה לא המצלמות היחידות שמשמשות לאכיפה ברחבי מדינת ישראל, מצלמות שמפיקים מהן תמונות שאחר-כך מוגשות כראיות. יש הקשרים אחדים. מכיוון שלגבי המצלמות האחרות אין בהכרח הסדר סטטוטורי מפורש ומפורט עלתה השאלה האם מקביעה כאן לא ישתמע אִיוּן של הסמכות בלא הוראה חוקית אחרת. לכן אנחנו אומרים שזה הסדר נוסף. זה לא בא במקום.
היו"ר איתן כבל:

לא גורע אלא מוסיף.
חוה ראובני:

זה לא גורע, וככל שיש סמכות להציב מצלמות לצרכים אחרים, בהקשרים אחרים, בדינים אחרים, הסמכות הזאת תעמוד בעינה.
עו"ד אתי בנדלר:

אני מקבלת את העיקרון המובע בתוספת המוצעת על ידי גברת חוה ראובני. רק הייתי מציעה שככל שיש, הדברים יאמרו במפורש. דהיינו, לא הייתי רוצה שהתוספת הזאת עלולה להיות מפורשת באופן שתכשיר עכשיו שימוש במצלמות אם לא היתה סמכות. ככל שיש סמכות אני לא רוצה לגרוע.
היו"ר איתן כבל:

את יודעת איך לעשות את זה?
אתי בנדלר:

כן. אני כבר יכולה לומר. אני מציעה שבמקום שזה ייאמר ברישה, ייאמר בסיפה: "אין באמור כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לרשות מקומית לעניין זה, ככל שניתנו". זה נוסח שגובש עכשיו עם הממונה על הנוסח החוק אצלנו".

על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת הנאשם, כי נוכח הוראת סעיף 27א1 לפקודת התעבורה, העיריה לא היתה מוסמכת לאכוף את העבירה נשוא הדו"ח באמצעות מצלמה.

עוד אציין, כי הגם שהשאלה שביקש הנאשם להעמיד להכרעה בפני לא נדונה כפי שהיא באופן ישיר ומפורש בפסקי הדין בבג"צ אור הכהן ובענין מזרחי, הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה שפסקי הדין באותם עניינים ניתנו לאחר שסעיף 27א1 הוסף לפקודת התעבורה, ובכל זאת בבג"צ אור הכהן העתירה נמחקה לאחר שגובש ופורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2018 המסדיר את נוהל השימוש במצלמות וידאו לצורך אכיפת עבירות חניה, ובענין מזרחי נפסק כי יש לעיריה סמכות לאכוף עבירות חניה באמצעות מצלמות (בענין מזרחי ביהמ"ש אף התייחס במפורש לתיקון לפקודת התעבורה נשוא טענת הנאשם בפני – עמ' 3 ש' 7-9 לפסה"ד).

בשולי הדברים אעיר, כי ספק אם הדרך בה בחר הנאשם של תקיפה עקיפה במסגרת ההליך הפלילי תחת תקיפה ישירה בהליך מנהלי, הינה הולמת בנסיבות המקרה. להשקפתי, אין לקבל את הדרך של הפרת החוק - חניה שלא כדין ועל כך אין מחלוקת - והעלאת טענות עקרוניות שאינן נוגעות לעצם המעשה הפלילי בדיעבד, לאחר מעשה, בתקיפה עקיפה. יש לצפות, כי ככל שיש לנאשם טענות לענין סמכות העיריה לאכוף עבירות חניה באמצעות מצלמות, תקיפת הנושא תיעשה מראש בשלב מוקדם ובאופן ישיר. רק כך יישמר הסדר הציבורי ובמקביל יתבררו כל הטענות (ראה דנ"א 1099/13 מדינת ישראל נ' אבו פריח, (פורסם בנבו); רע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פד"י נד (3) 637; ע"פ (י-ם) 11606-01-18 שוורץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)). גם אופייה של העבירה הנדונה, שהינה עבירה של אחריות קפידה מסוג ברירת משפט, אשר מבקשת לצמצם את שיקול הדעת המוקנה למשתמש בדרך, אינו מתיישב עם תקיפה עקיפה, אשר יש בה משום מתן הכשר להפעלת שיקול דעת שכזה (ראה רעפ 7451/07 מדינת ישראל נ' אהרונוביץ, (פורסם בנבו)).

על יסוד האמור לעיל, משהחלטתי לדחות את טענת ההגנה היחידה שהעלה הנאשם, ומשהוכח בפני מעל לכל ספק סביר כי הנאשם העמיד את רכבו בניגוד לתמרור אין עצירה, אני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

הכרעת הדין תשלח לצדדים בדואר.
המזכירות תזמן את הצדדים לדיון בטיעונים לעונש.