הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו בב"נ 7679-01-20

לפני
כבוד ה שופטת עדי יעקובוביץ

מבקש

שמעון נגר
באמצעות ב"כ עו"ד אלי גרונדשטיין

נגד

משיבה
ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
באמצעות ב"כ עו"ד אלי ציטרון

החלטה

לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי מס' 2019-1603 שהומצא ביום 30.12.19 בכתובת רחוב מורדי הגטאות מס' 23, מורדי הגטאות מס' 25 (להלן: "צו ההריסה" או "הצו" ) בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). צו ההריסה הוצא כנגד עבודה אסורה (בניה ללא היתר) במרפסת פתוחה בקומה ג' ובקומת הגג של בניין מגורים, של שתי סככות (מצללות) בשטח של 20 מ"ר ו-12 מ"ר כל אחת.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט וכן בדיון שהתקיים ביום 26.1.19 טען ב"כ המבקש כי "צו ההריסה בטל מעיקרו" בשל פגמים שנפלו בו ומהטעמים הבאים :
לא ניתן לדעת אם צו ההריסה מופנה כנגד המבקש שכן הצו הודבק על דלת בניין המגורים והוצא במעמד צד אחד , ולא על דלת הדירה של המבקש. הצו התקבל במלואו אצל המבקש רק לאחר הגשת הבקשה בבית המשפט, ודרישת המסמכים מהמשיבה.
צו ההריסה אינו מפורט כנדרש , בשל העובדה כי לא צוין בו המועד המדויק של הבניה האסורה באופן דומה לתיאור עבירה פלילית. ב"כ המבקש טען בדיון כי "על פי צו ההריסה המנהלי, כאילו מדובר שמאשימים אדם ברצח, הנ"ל רצח לפי סעיף זה וזה, לא משעה ביום ולא בכתובת" (פרוטוקול מיום 26.1.20, ע' 1 ש' 19-18). כמו כן נטען כי צו ההריסה מבוסס על תצלום באמצעות מטוס או רחפן (פוטוגרמטי), אך תצלום זה לא צורף לצו, וכן כי לא ניתן להסיק מתצלום זה כי מדובר בבניה אסורה.
על פי סעיף 225(א)(3) לחוק התכנון והבניה יש לקיים היוועצות של נותן הצו על תובע מוסמך טרם הוצאת הצו. הביטוי המופיע בצו ההריסה "התייעצתי" לא מספיק בכדי לבסס את עילת צו ההריסה ויש לפרט את תוכן ההתייעצות . כשם "שלא מספיק לכתוב למישהו "התקשרתי, אתה רוצח" וזה לא מבסס את עילת הרצח" (שם, ע ' 2-1 ש' 28 ו-1), כך יש לפרט את תוכן ההיוועצות.
המצללות נבנו בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014 (להלן: "תקנות הפטור") , ודווח עליהן לעירייה תוך 45 יום ממועד ביצוע העבודה בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות הפטור, באמצעות המהנדס שפיקח על בניית המצללות . כמו כן נטען כי לא היה מקום להוציא את הצו, מן הטעם שהעירייה לא פירטה בצו מדוע הסככות שנבנו אינן עומדות בתקנות הפטור.
ב"כ המשיבה השיב לטענותיו של ב"כ המבקש כדלקמן:
צו הריסה מכוון כנגד בניה אסורה ולא כנגד אדם ספ ציפי, ועל כן אין חובת המצאה לאדם שביצע את הבניה האסורה. ב"כ המבקש אכן הגיע וצילם את כל המסמכים שנוגעים לצו ההריסה, כך שהם קיימים בידיו כעת. על כן אין חובה "לתלות על דלת הדירה את הצו" (שם, ע' 3 ש' 30), ולא בכדי הגיע המבקש לבית המשפט בבקשה לביטול הצו.
לפי הפסיקה אין צורך לפרט את תוכנה של ההיוועצות, ככל שקיים במסמכי הצו מסמך המעיד על כך כי בוצעה היוועצות.
ניתן להסתמך על מסמכי תצ"א כדי לקבוע את מועד הבניה. ככל שמדובר בבנייה חיצונית, קיימת טיסה של עיריית תל אביב שמצלמת את העיר, ובמקרה ספציפי זה ניתן לראות בתצ"א (דפית 1912-11-244) את הבניה שהתווספה בין 20.11.19 ל-11.12.19.
לגבי הבניה עצמה, סעיף 2 לתקנות הפטור מפנה להנחיות המרחביות בהם מפורטים קריטריונים שיש לעמוד בהם, כלל שהבניה אינה עומדת בהוראות אלה, הצו הוצא כדין ויש לדחות את הבקשה.
דיון
לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש באמצעות בא-כוחו ואת תגובת המשיבה , מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כפי שנקבע לא אחת:
"צו הריסה מינהלי נותן בידי הרשות סמכות להרוס בנייה בלתי חוקית בהליך משפטי מהיר, והוא מהווה כלי מהיר ואפקטיבי במלחמה בבנייה הבלתי חוקית. תכליתו של צו ההריסה המינהלי הוא מניעה וסילוק של בנייה בלתי חוקית על אתר כדי לא לאפשר קיבוע של עובדות בשטח..." ( רע"פ 9242/16 כמאל מרזוק נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מחוז צפון (פורסם בנבו 8.5.18, פסקה 12).
עילת הביקורת השיפוטית בעניינם של צווי הריסה מנהליים הינה מצומצמת (ראו בין היתר רע"פ 5303/19 פלד נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (פורסם בנבו, 9.8.19) ; רע"פ 6297/18 אערג' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.4.19) ). הלכה היא כי יש לבצע צווי הריסה מנהליים באופן מיידי ומהיר, וביטול או דחיית צווים יעשה במקרים חריגים בלבד, על מנת שלא לסכל את מטרת האכיפה המינהלית ( רע"פ 9801/17 ורדה נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה (פורסם בנבו, 22.1.18); רע"פ 4301/18 ז'נו נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו (פורסם בנבו, 7.8.18); 8220/15 רע"פ כפאיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) ).
הצו שבו עסקינן הוא "צו הריסה מנהלי" וכפי ששמו מעיד עליו, אינו בגדר אקט עונשי, אלא צו שחלים עליו כללי המשפט המנהלי. ככלל, עומדת לרשות המנהלית חזקת התקינות, אשר משמעה כי הפעולה המנהלית נעשית כדין, אלא אם הוכח אחרת (ראו רע"פ 1088/86 סברי חסן מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, מד(2) 417 (1990) וכן רע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 08.05.2013) ).
ככל שב"כ המבקש סבור כי צו ההריסה המנהלי הוצא שלא כדין, או שנפל בו פגם עליו הנטל להוכיח זאת ולסתור את חזקת התקינות המנהלית . בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה לביטול צו ההריסה בשל שלוש עילות הקבועות בסעיף 229 לחוק התכנון והבניה:
"לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו."
האם העבודה בוצעה כדין?
סעיף 12(2) בתקנות הפטור קובע כי מצללה תוקם על גבי הקרקע או על גג מבנה, "אלא אם כן נקבעה הוראה בהיתר, בהנחיות המרחביות, או בתכנית שלפיה מותרת הקמת המצללה במקום אחר". כאמור, אחת הסככות נבנתה לפי צו ההריסה בקומה ג' בבניין, ולא על גג מבנה כפי שקובעת התקנה . בהתאם להוראת התקנה יש לבדוק האם בניה זו עומדת בהנחיות המרחביות, שיש בהם כדי לקבוע האם מדובר בסככה שנבנתה כדין . כמו כן, כפי שציין ב"כ המשיבה, סעיף 2(4) לתקנות הפטור קובע כי על העבודות המפורטות בתקנות אלה להתאים "לתוכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום", כך שמלבד ההוראה בדבר המיקום המותר בבניית הסככות, יש לבחון את כלל ההוראות שבתקנות המרחביות. אף אם בניית הסככות בוצעה בפיקוח מהנדס, אין בכך כדי להוכיח כי בניית סככות בוצעה בהתאם לתקנות הפטור ולהנחיות המרחביות החלות על בניה זו . כמו כן יוער , כי בדו"ח הביקורת בשטח מיום 19.12.19 שצורף למסמכי הצו, נכתב על ידי פקחי העירייה כי "בבחינת הממצאים ביחס לקובץ התקנות והנחיות מרחביות עולה כי הממצאים אינם פטורים מהיתר".
בנסיבות אלה, הטענה כי מדובר בבניה שבוצעה כדין נטענה בעלמא , וודאי שאין בה כדי להוכיח כי הבניה בוצעה כדין ו כדי להפריך את חזקת התקינות המנהלית.
איני מקבלת את הטענה כי הצו בטל בשל כך שהעירייה לא פירטה מדוע הסככות אינן עומדות בתקנות הפטור. פקחי העירייה ציינו בדוח הביקורת בשטח כי הבניה מנוגדת לתקנות וההנחיות המרחביות, ואין מחובתם לפרט את כלל המצב המשפטי הנוגע לבניה כנגדה הוצא צו ההריסה.
האם לא התקיימו הדרישות להוצאת הצו?
סעיף 226(ב) לחוק התכנון והבניה קובע:
"צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור"
בהתאם ללשונו של סעיף זה, הצו יומצא בדרך של הדבקה על דלת בניין או מקום בולט אחר במקרקעין, ואין חובה למוסרו לידי מבצע העבודה האסורה. לא בכל מקרה בו ניתן צו הריסה כנגד בניה אסורה, קיים בידי הרשות מידע לגבי זהות מבצע העבודה האסורה, ועל כן הצו מודבק במקום גלוי לעין במקרקעין כפי שנקבע בחוק בתכנון והבניה . בנסיבות אלה לא מצאתי ממש בטענותיו של ב"כ המבקש לפיהן הצו בטל כיוון שלא נמסר לידיו של המבקש. נראה כי הצו הודבק במקום בולט, והגיע לידי המבקש, ועל כן יכול היה המבקש להתנגד לביצוע הצו בבית המשפט ולשטוח טענותיו כנגד הצו וכך עשה .
אני דוחה את הטענה כי הצו מבוסס על תצלום באמצעות מטוס, אשר לא צורף למסמכי הצו. כפי ש ציינתי לעיל, למסמכי צו ההריסה צורפו :
דוח ביקורת בשטח בו נרשמו שלושה פקחים שביקרו במקום ביום 19.12.19, ובו צוין גם מועד הבניה כפי שאותר לפי דפיות תצ לומי אוויר (תצ"א) 19-12-11-244 בהם השוואה בין צילומים מתאריכים שונים.
תרשים המבנה הכולל את המבנה ומיקומו ביחס לרחוב, ומידות מדויקות של הסככות שנבנו ללא היתר.
ממסמכים אלה ניתן ללמוד, כי מועד הבניה אכן אותר בהתאם לתצלומי אוויר, אך צו ההריסה הוצא לאחר ביקור במקום ובחינת הממצאים בשטח.
יתר על כן, בת"ב (מחוזי ת"א) 26073-04-19 מדינת ישראל נ' אייל מרחב (פורסם בנבו, 03.07.2019) (להלן: "עניין מרחב") נקבע בעמ' 4 לפסה"ד כי: " אין כל חובה לצרף לתצהיר או לכלול בצו ההריסה כל מסמך אחר, אם כי המערערת (המשיבה במקרה דנן – ע.י.) כפי שצוין, נוהגת לעשות כן וטוב שכך " ומכך ניתן להסיק, כי המשיבה לא הייתה מחויבת לצרף לצו ההריסה את דפיות תצלומי האוויר.
האם נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטלו?
עוד נטען, כי לא פורט תוכן ההיוועצות אשר ערך נותן הצו עם תובע מוסמך, וכי מדובר בפגם שבגינו יש לבטל את הצו.
בצו ההריסה צוין במפורש כי הוא ניתן "לאחר שהתייעצתי עם תובע הועדה" ו מכאן שחובת ההיוועצות קוימה כדין. המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, כי חובת ההתייעצות לא קוימה. לא די בהעלאת טענה זו בעלמא, וב"כ המבקש לא הציג כל ראיה שיש בה כדי לפגום בחזקת התקינות. בנסיבות אלה לא נוכחתי כי הונחה בפני מקבלי ההחלטות תשתית שגויה, או כי התקבלה על ידם החלטה בלתי סבירה, ועל כן איני סבורה כי נפל בצו פגם שיש בו כדי להביא לביטולו של הצו (לעניין זה ראו גם : עפמ"ק (מחוזי י-ם) 30968-11-18 פריאל ג'אעביס נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם בנבו, 06.12.2018) , פסקה 46; עניין מרחב עמ' 4).
בנסיבות אלה לא מצאתי כי מדובר בצו הריסה שאינו מבוסס דיו, או כי נפל פגם כלשהוא בהוצאת הצו.
על יסוד כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי. לצרכי התארגנות, ייכנס הצו לתוקפו החל מיום 15.02.2020.

זכות ערעור כדין. המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תש"פ, 30 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.