הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים ברמת גן בב"נ 23968-06-21

בפני
כבוד ה שופט בנימין הירשל דורון

מבקשים

ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן

נגד

משיבים
אדירים (תבור- שניידר) בנין והשקעות בע"מ

החלטה

לפני בקשה להפסקת עבודת בנייה על פי סעיף 236 לחוק התכנון והבנייה , התשכ"ה 1965.
הבקשה הוגשה במעמד צד אחד ונשענה על דוח בקרת בטיחות שנערך באתר בנייה אשר המשיב הוא הקבלן המבצע בו , ברחוב גרשום 11 ברמת גן . הבקשה נתמכה בתצהירו של מפקח בניה בכיר בעיריית רמת גן, מר פז צוער. ( להלן: "מפקח הבנייה")
מדובר בגלגול שני של הבקשה כנגד המשיב.
הגלגול הראשון הסתיים בדיון במעמד שני הצדדים שנערך ב-20.6.21 . במהלך הדיון הציג ב "כ המשיב, עו"ד דנינו, את דוח הממונה על הבטיחות מטעם החברה שסקר את הליקויים שפורטו בבקשה המקורית.
בעקבות דוח זה חזרה בה המבקשת מבקשתה תוך שהצהירה שפקח מטעם ה מבקשת יגיע לאתר בימים הקרובים כדי לבחון את המצב בשטח.
ב"כ המשיב ביקש שהביקור באתר יהיה בתיאום מולו כך שיוכל ב זמן אמת לשמוע על ליקויים ולהצביע על התיקונים שבוצעו.
ביקור שכזה נערך בתאריך 23.6.21 במעמד יועץ הבטיחות מטעם עיריית רמת גן, מר רונן אברהם ( להלן : " יועץ הבטיחות"), מנהל המשיבה, וב"כ המשיבה.
בתום הביקור בזירה ערך יועץ הבטיחות דוח חדש שהוביל לבקשה שבפני , בה עתרה המבקשת למתן צו שיפוטי להפסקת עבודות בנייה במעמד צד אחד.
יודגש שבטרם הגשת הבקשה לבית המשפט לא היה נסיון של המבקשת לפנות למשיבה עם פירוט דרישותיה לתיקון הליקויים. לדברי ב"כ המשיב בתום הביקורת ב -23.6.21 לא נאמר דבר על ידי יועץ הבטיחות בדבר ליקויים הדורשים תיקון. לכן הופתע כל כך מהבקשה הנוכחית שלא קדמה לה כל דרישה מצד העירייה בדבר קיומם של ליקויים באתר ודרישה לתקנם.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה התרשמתי שאין באפשרותי להיעתר לבקשה במעמד צד אחד וביקשתי שיקבע מועד לדיון בהקדם במעמד שני הצדדים.
הדיון הראשון בבקשה נערך ב- 25.7.21 . במעמד הדיון חלק ב"כ המשיבה על הממצאים וביקש לחקור את יועץ הבטיחות ואת מפקח הבנייה. גם אני התרשמתי שאין באפשרותי בנסיבות המקרה לקבל החלטה בבקשה על סמך הראיות שהוצגו בפני. הליקויים ועוצמתם לא היו חד משמעיים וסברתי שאכן יש מקום לשמוע את יועץ הבטיחות ואת מפקח הבנייה.
עדותם של אלו נשמעה בדיון שנערך ב-28.7.21.
הדיון היה ממושך וטעון ריגשית .
בפתח הדיון ציינה ב"כ המבקשת שנערך ביקור נוסף באתר סמוך לאחר הדיון ב25.7.21 ונמצא שחלק מהליקויים תוקנו. המבקשת ביקשה להגיש דוח עדכני.
המשיב סירב. לדבריו הבקשה מושתת על בסיס הראיות שנלמדו מדוח יועץ הבטיחות מ23.6.21 ובקשת המבקשת כעת להגיש דוח חדש לקראת הדיון אין לה מקום.
עמדתי הייתה כדעת ב"כ המשיב ולא אפשרתי הגשת דוח עדכני.
המבקשת טענה לחמישה ליקויים בעתירה המקורית והם:
גידור לקוי- גדר אינה יציבה בצד דרום( ס 1' בדוח)
שקיעת מדרכה- פינת דרום מזרח- (ס' 10 בדוח)
העדרה של רשת פיגום – חזית דרומית- (ס'14 בדוח)
סככת יוטה לא תיקנית- שאינה מונעת חדירת חפצים למעבר הבט וח וכמוכן נדרש אישור מהנדס לעניין יציבות המבנה ועמידותו בפני זליגת חומרים - (חזית צפונית- ס'15 בדוח).
פתח במרכז הקירוי בחזית הדרומית - הפונה לרחוב, דרכו עלולים לחדור חומרים ודרישה להציג אישור מהנדס על יציבות ועמידת הקירוי מפני זליגת חומרים.( ס' 17 בדוח)
במהלך הדיון התברר שמספר הליקויים ועוצמתם צומצם באופן משמעותי.
מדברי יועץ הבטיחות עולה שבבדיקה שנערכה לפני הדיון נמצא שהליקוי לעניין הגדר תוקן ( עמ '21- שו 33). כמוכן עלה שהפגם במדרכה טופל חלקית אך יש מה לשפר. ( עמ'23 שו-10) . יועץ הבטיחות אישר שהתמונה שהגיש ב"כ המשיב וסומנה מב/1 מתייחסת לליקוי במדרכה. מהתמונה ניתן ללמוד שאכן המשיבה פעלה לשיפור הליקוי. ייתכן שיש מה לשפר אך עוצמתו של ליקוי זה אינה כעוצמת הליקוי כפי שהשתקף בדוח.
לענין רשת הפיגום עלה שמדובר בפיגום שטרם הושלמה בנייתו וטרם ניתן בענינו אישור . יועץ הבטיחות אישר שבטרם חתימת גורם מוסמך על בניית הפיגום אין באפשרות המשיבה למתוח רשת סביב הפיגום ( עמ'20 שו/26) בהמשך הוסיף יועץ הבטיחות " אני במקומו הייתי מחכה שיבנה את כל הפיגום ואז שם את הרשת" (עמ/27 שו/22). העד אישר שבבקרות שערך באתר לא צפה ולא צילם איש עובד על פיגום זה.
יועץ הבטיחות ציין בעדותו שהדוח נערך על פי הזמנת עיריית רמת גן. הבהיר שהליקוים שציין נשענים על הפרת " תקנות בטיחות בעבודה" (הכוונה לתקנות הבטיחות בעבודה ( עבודות בנייה) , התשמ"ח 1988).
יועץ הבטיחות התקשה להראות בתוכנית התארגנות האתר את מקור הדרישה לקירוי סככת היוטה.סככה שלדבריו אמורה להן על רכבים החונים בחניון בנין הצמוד לאתר הבנייה. לדבריו הדרישה למיגון במקום זה אינה נמצאת בתוכנית ההתארגנות ומדובר בדרישה מאוחרת מטעם העירייה שנובעת מפני ית תושבים שטענו שנופלים עליהם חפצים מגובה.( עמ' 17 שו/ 31)
בחקירתו ציין יועץ הבטי חות ליקוי נוסף באתר שענינו העדר גגון מעל שער הכניסה לאתר. העד התקשה להבהיר מדוע ליקוי זה אינו מופיע בדוח בקרת הבטיחות .( עמ'17 שו/25). כשנשאל לגבי הדרישה לגגון בתוכנית ההתארגנות הפנה לסימון כחול על גבי תוכנית ההתארגנות.
מפקח הבנייה בחקירתו הנגדית מסר " הפיגומים לא מעניינים אותי" (עמ'45 שו/9) וציין "הבעיה שלי איתך זה הקונסטרוקטור והמדרכה" (עמ'46 שו/12).
מפקח הבנייה התקשה להבהיר בעדותו את הליקוי לעניין פתח במרכז הקירוי וסבר שהליקוי מתייחס ל " איפה שהשער" ליקוי שאינו מופיע כלל באופן מובחן בדוח הביקורת. כמוכן התקשה מפקח הבנייה להבהיר מהו מקור הדרישה לקירוי מעל חניון הבניין הסמוך שאינו מופיע בתוכנית ההתארגנות. אציין שגם בעיני העדרה של דרישה כזו בתוכנית ההתארגנות הוא תמוה. קיומו של חניון זה בבנין הסמוךמשתקף בתוכנית ההתארגנות ולכן ברור שאם קם צורך להקמת גגון שכזה ראוי היה שיופיע בתוכנית ההתארגנות.

לעניין הקירוי מעל השער התקשה העד להצביע על מקור הדרישה בתוכנית ההתארגנות וציין שמקור החובה נובע מהצורך "לדאוג לשלום הציבור" (עמ'41 שו/9)
העד לא פירט בעדותו את מקור החובה להציג אישור קונסטרוקטור על הסככה הפונה לרחוב וסככת היוטה החולשת על חניון הבניין הסמוך.
במהלך החקירה הנגדית של מפקח הבנייה עלו נושאים נוספים הנוגעים לתצהירו . אולם נושא התצהיר אינו מהותי לצורך קבלת החלטה במקרה זה. התצהיר היה משמעותי אם בית המשפט היה נעתר לבקשה במעמד צד אחד אולם כאשר לא נעתרתי לבקשה ועמדתי על על קיום דיון במעמד שני הצדדים הפך תצהיר זה לפחות משמעותי. לכן לא ארחיב בדברים לעניין תצהיר זה.
הצדדים סיכמו בתום הדיון שנערך והביעו הסכמתן שהחלטת בית המשפט תועבר להם באמצעות נט המשפט.
דיון והכרעה
בקשה לפי סעיף 236 לחוק מאפשרת לבית המשפט על פי בקשת תובע, לצוות על הפסקת עבודה אסורה או שימוש אסור ואף לתת צו לסגירת הבניין או המקום וזאת לאחר שבחן בית המשפט שבידי המבקש ראיות לכאורה לביצוע העבודה האסורה או השימוש האסור.
אין מדובר בצו מנהלי בו מצומצמות העילות לפיהן יכול בית המשפט להתערב. שיקול דעתו של בית המשפט בבקשה זו הוא רחב.
" עבודה אסורה" מוגדרת בסעיף 203 לחוק " בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי ההיתר"
עמדת המבקשת היא שדוח הביקורת מצביע על ליקויי בטיחות . היתר הבנייה כולל נספח להיתר הבנייה . בין הוראות הנספח מופיעה בסעיף 17 דרישה להתקין גגון בטיחותי מעל המדרכה למניעת נפילת אבנים. סעיף 20 מורה שאין לגרום הפרעה לתנועה או להולכי רגל לאורך תקופת הבנייה. סעיף 7 דורש הקמת גדר בחזית המגרש. סעיף 14 דורש שעם סיום בניית השלד, תותקן סביב הבניין מעטפת רשת או יריעות פלסטיק.
המבקשת סבורה שדוח הביקורת מצביע על ליקויים שיש בהם מישום הפרה של סעיפים אלו לנספח ולכן יש לראות בליקו יים אלו מישום עבודה א סורה בניגוד להיתר הבנייה , הגשת הבקשה.
המבקשת לא הציגה בפני מקרים דומים מהפסיקה בהם נעתר בית המשפט לבקשה לפי סעיף זה בשל ליקויים דומים.
מפקח הבנייה אישר בעדותו שלרוב מוצאים צווים מנהליים ובקשה זו היא בין המקרים היחידים בו התבקש צו שיפוטי.
תכליתו של הסעיף הובהרה בפסיקה . אני מפנה ל רע"פ 1098-18 עו"ד יוסף רפפורט נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה דרום השרון בו צוטט רע"פ 3584/11 יד שלום אלון נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – חבל מודיעין [פורסם בנבו]:

"מכאן, שלא ניתן לומר שסעיף 239 מיועד רק למניעה דחופה ומיידית של יצירת עובדות בשטח, אלא תכליתו היא גם למנוע המשך שימוש החורג מהוראות החוק. אמנם, במקום אחר ציינתי ביחס לסעיף 239 לחוק כי 'בבסיס הסעיף עומדת תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית.' [...] אולם, אין בכך כדי לומר שזוהי תכליתו היחידה של הסעיף. התכלית המניעתית עליה עמדתי בעניין מור, היא בהחלט התכלית למנוע 'יצירת עובדות חדשות בשטח', אך לצידה עומדת גם התכלית למנוע המשך ביצוען של עבירות והמשך הפקת רווח כלכלי מהן" (רע"פ 3584/11 יד שלום אלון נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – חבל מודיעין [פורסם בנבו] (17.7.2011) (ההדגשות שלי – א.ש.); וראו גם, רע"פ 543/12 מסיבות אחים כץ בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה באר טוביה [פורסם בנבו] (29.4.2012)).

עיון בפסיקה מלמד ששימוש בסעיף זה נעשה במקרים המפורטים להלן :
הפסקת פעילות מסחרית המתקיימת במקרקעין, שלא ע"פ היתר כדין. (רעפ 1098/18 ‏ ‏ יוסף רפפורט נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה דרום השרון).
המשך עבודה באתר מטמנת זבל לאחר שרשיון העסק של החברה פקע-(רעא 1437/20 גלובל גרין גרופ (אך דוד) בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שהם).
שימוש אסור במקרקעין, בניגוד לתכניות החלות עליהם. בשטח של 3,680 מ"ר לאחסון סירות ואופנועי ים בתשלום, ושימוש במבנים נוספים (כמפורט שם) המשמשים להפעלת החניון תוך הפקת רווח רווח של מאות אלפי שקלים. ( עפ"א (נצרת) 33296-01-19 צחיאל בע"מ נ' מדינת ישראל).
שימוש שנעשה בנכס שאיננו תואם לא את הוראות התב"ע החלה באזור ולא את היתר הבנייה אשר ניתן לנכס.( עפמ"ק (תל אביב-יפו) 60557-12-18 אהרון סיונוב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חולון ).
ביצוע עבודה אסורה, שעניינה בניית מבנה ללא היתר כדין על קרקע שייעודה חקלאי- ( עפ"א (חיפה) 42496-01-21 ראפע גאלב יחיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון).
צו שהוצא כנגד שלד מבנה כאשר מעולם לא ניתן היתר בנייה למבנה(בב"נ (אשדוד) 54258-11-20 ועדה מקומית לתכנון ובניה אשדוד נ' מוסדות שער התורה אשדוד ).
נכס שייעודו מגורים, והתקיימה בו פעילות של בית כנסת ו/או ישיבה ו/או מדרשה כאשר הדבר מהווה שימוש חורג בנכס.( ע"א (באר שבע) 11250-07-19 ועדה מקומית לתכנון ובנייה ערד נ' עמותת "לומדים"-היכל התורה והחסד )

הרחבתי בפירוט המקרים בהם נדרש בית המשפט לבקשה כדי להראות של תפיסתי המקרים בהם יש מקום להיזקק לבקשה זו הם מקרים בהם בין הבנייה האסורה או השימוש האסור ל מעשים העומדים בבסיס הבקשה.
במקרה שלפנינו , לטעמי, עוצמת הקשר בין המעשים המיוחסים בבקשה לבין בנייה אסורהאו שימוש אסור איננה בעוצמה גבוהה המתחייבת עת נדרש בית המשפט לצו הפסקה שיפוטי.
במקרה זה מדובר בליקויים בטיחותיים. עוצמתם כפי שהתברר בדיון בפני אינה בעוצמה שהמבקשת טענה בבקשתה המקורית. לחלק מהליקויים התקשו עדי המבקשת להצביע על מקור חוקי ( כמו למשל הדרישה שאינה מופיעה באישור ההתארגנות לסככה מעל חניון הבניין הסמוך או דרישת קונסטרוקטור לסככה הפונה לרחוב)
גם אם אכן ניתן להצביע על מקור חוקי לדרישה, דומה שהדרך לפעול מול המשיבה , איננו באפיק של צו שיפוטי אלא באפיק של הידברות.
הליקויים הם בטיחותיים באופיים ודומה שהדרך הנכונה לאכיפתם היא בדרך של הפניית דוח הליקויים למשרד העבודה שיפעיל סמכותו לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה , התשי"ד 1954. יועץ הבטיחות הרי מסר בעדותו שאם משרד העבודה היה מגיע לאתר הוא היה סוגר אותו.( עמ' 13 שו/27).
הליך לפי סעיף 236 הושווה מבחינת דרכי הדיון בהליך לבקשה למעצר עד תום ההליכים בדיון הפלילי. אני סבור שקווי הדמיון נדרשים במקרה זה גם לעניין התוצאה. בבקשה למעצר עד תום ההליכים יעתר בית המשפט לבקשה לא רק על בסיס השאלה אם עבירה נעברה או לא. בית המשפט לא יורה על מעצר עד תום ההליכים אלא לאחר שבחן את עוצמת הראיות לכאורה, קיומה של עילת מעצר והאפשרות להיזקק לחלופת מעצר .
השוואה זו בהליכים מלמדת שנסיבות מקרה זה אינן מאפשרות מתן הצו המבוקש. עוצמת הראיות, לטעמי אינה גבוהה וכמוכן ספק בעיני אם המעשה המיוחס ( הפר ה לכאורה של תנאים בנספח היתר בנייה) מצדיק הוצאתו של צו הפסקת עבודה.
יש לזכור שהפסיקה מנחה שבעת בחינת בקשה לצו הפסקת עבודת בנייה צריך בית המשפט לשקול גם את מאזן הנוחות. במקרה זה קשה לבית המשפט להתעלם מכך שמדובר בפרויקט בנייה שבו תלויים רוכשי דירות, שסביר ומועסקים בו עובדים רבים וכפי שציין ב"כ המבקש כל יום של הפסקת עבודה גורם להפסד ממון. ממול עומדים מספר ליקויים שאינם בעוצמה גבוהה ומסכנת חיים. המדרכה, אישור הקונסטרוקטור, סככת היוטה . לטעמי מאזן הנוחות במקרה זה מוביל למסקנה שאין מקום להעתר לבקשה.
אני מאמין שהמבקשת פועלת במקרה זה מתוך דאגה אמיתית לשלום הציבור . חששה שהמדרכה עלולה לגרום למכשול, חששה שהסככה הפונה לרחוב חסרה אישור קונסטרוקטור ויש בה אולי אף פתח שדרכו יכולה ליפול אשפת בנייה, הנחה אותה בהגשת בקשה זו.
אולם לטעמי ,כאשר אלו הליקויים, היה מקום להוציא מכתב דרישה מפורט לדרישות סמוך למועד הביקורת שנערכה ב23.6.21. במכתב זה ראוי היה לפרט את הליקויים ומקור הדרישה לתיקונם.
הגשת בקשה לצו הפסקת עבודה, בטרם הצגת הדרישות למשיבה, נראית בעיני כצעד שיש להזהר בנקיטתו לאור ההשלכותיו.
סיכום
אינני מקבל את הבקשה להוצאת צו הפסקת עבודה כנגד המשיבה.
ככל שנוגע לבקשת המשיבה להוצאות אני סבור שאין מקום להיעתר לכך. הבקשה הוגשה על ידי המבקשת מתוך דאגה אמיתית וכנה לשלום הציבור. ליקויים מסוימים קיימים באתר. חיוב המבקשת בהוצאות בנסיבות מקרה זה עלול להביל לאפקט מצנן על הרשות בעת שתבקש להשתמש בסמכוית המסורות לה לצורך דאגה לבטחון הציבור .
מזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים
ניתנה היום, כ"ג אב תשפ"א, 01 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.