הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה רע"ס 29769-10-17

בפני
כבוד ה שופטת, סגנית הנשיאה טל אוסטפלד נאוי

המבקש

רונן פדלון

נגד

המשיבה
עירית נתניה

החלטה

לפני בקשה להורות למשיבה להמציא למבקש חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשנ"ב-1982 (להלן: "החוק").

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניהול עסק ללא רישיון.
נטען בכתב האישום, כי מאז יום 9.6.16 לפחות, עוסק המבקש במספר עסקים, המתנהלים ללא רישיון עסק עפ"י חוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968, על אף שהם חבים ברישיון עסק, כדלקמן:
א. עסק מסוג מסעדה ואולם שמחות- "אצל רונן ארועים", ברח' המסגר 40 פינת רחוב דגניה, גוש 8235 חלקה 106, נתניה.
ב. עסק מסוג מסעדה וקיוסק- "אצל רונן", ברח' שכטרמן 28 פינת רחוב דגניה, גוש 8326 חלקה 138, נתניה.

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט ביום 7.4.19 ציין ב"כ המבקש כי בכוונת המבקש לכפור בעובדות כתב האישום אך בטרם יתן מענה, הוא מבקש להגיש בקשה בטענה מקדמית של אכיפה בררנית.

כדי לבסס טענתו בעניין האכיפה הבררנית, הגיש המבקש בקשה זו שלפני, בה הוא מבקש מהמשיבה שתמציא לו המסמכים כדלקמן:

  1. פירוט הנכסים העירוניים המושכרים ע"י עירית נתניה לצדדים שלישיים.
  2. פירוט הנכסים/עסקים אלו שניתן בגינם רישיון עסק.
  3. פירוט הנכסים/עסקים אלו שניתן בגינם היתר בניה.
  4. פירוט הנכסים/עסקים אלו בהם נערכה ביקורת של אגף הרישוי בעירית נתניה בשלוש השנים האחרונות.
  5. פירוט הנכסים/עסקים אלו בגינם הוגשו כתבי אישום.
  6. פירוט הנכסים/עסקים אלו בגינם ניתנו צווי סגירה בשלוש השנים האחרונות.
  7. כל חומר תיעודי ו/או מזכרים ו/או דוחות ו/או אישורים ו/או צילומי שטח ו/או חוות דעת ו/או תמלילים ו/או ביקורות ו/או פרוטוקולים ו/או כל מסמך אחר הקשור בעסקים נשוא כתה האישום, לרבות כל חומר כאמור המצוי באגף הנכסים של עיריית נתניה ו/או בארכיון העירוני ו/או באגף רישוי עסקים ו/או באגף ההנדסה ו/או בוועדה המקומית לתכנון ובניה ו/או באגף הפיקוח העירוני.

לטענת המבקש, הוא פנה למשיבה להמצאת החומר האמור לעיל, וזו סרבה להעביר לו את החומר וענתה, כי מדובר במסע דיג ואין ה חומרים המבוקשים חומרי חקירה.

לטענת המבקש, הוא לא יוכל לבסס טענתו בדבר אכיפה בררנית ללא החומר אותו דרש בבקשתו. לשיטתו, גם חומר שאינו נמצא פיזית בתיק החקירה אך נמצא בשליטת המשיבה ובהישג ידה, יכול וייחשב כ"חומר חקירה".
המבקש מציין בבקשתו כי היא מוגשת על פי סעיף 74 לחוק ורק לחילופין על פי סעיף 108. המבקש מסביר הכי הוא מעדיף להגיש בקשתו בהתאם לסעיף 74, מאחר ולטעמו עתירה על פי סעיף זה מגלמת יתרונות רבים ובכללם זכות הערעור. עוד טוען המבקש כי בעתירה על פי סעיף 74 , הוא מודע מראש לטיב החומר אותו יקבל ויכול לכלכל הגנתו בהתאם, כך שאינו מחוייב לעשות שימוש במלוא החומר שיועבר לידיו. לשיטת המבקש, לא כך במסגרת סעיף 108 לחוק, אז המותב היושב בדין נחשף לאותו חומר, שיתכן ויחליש הגנתו של המבקש.
ממשיך ומציין המבקש, כי ככל שבית המשפט יסבור כי על הבקשה להיות מוגשת על פי סעיף 108 לחוק, גם אז רשאי הוא לקבוע כי הבקשה תידון בהתאם למסגרת הקבועה בסעיף 74 ולהעביר את הבקשה לשופט תורן.

המשיבה מתנגדת לבקשה. בתשובתה, מציינת המשיבה כי חומר הראיות הועבר למבקש עוד ביום 10.5.18, תוך הפניה לזכותו לעיין אף בתיק הרישוי הרלוונטי באגף רישוי העסקים בעיריה. רק בחלוף כשנה ולאחר מספר פעמים שנדחה הדיון בבית המשפט לבקשתו של המבקש, העלה המבקש בקשה זו. לשיטתה של המשיבה, אין בחומר המבוקש משום חומר חקירה רלוונטי, והוא אינו קשור במישרין או בעקיפין לכתב האישום. המשיבה ממשיכה ומציינת כי מדובר במסע דיג פסול המטיל עליה מעמסה כבדה לאיתור המבוקש.
המשיבה מוסיפה, כי אין באפשרות המבקש לבחור את המותב שיידון בבקשותיו ובתיק העיקרי.
לגופה של בקשה מציינת המשיבה כי הכרעה בבקשה להמצאת חומר חקירה תעשה על פי טיבו של החומר המבוקש ומידת זיקתו להליך הנדון, בהתאם למבחן הרלוונטיות. כאן, מציינת המשיבה, מדובר בבקשה כללית , מופרזת ומוגזמת לאיתור מידע שאין לו קשר ורלוונטיות לאישום.
המשיבה מוסיפה כי בתי המשפט עמדו בפסיקתם כי חומרים ונתונים מן הסוג המבוקש, יש לבקש במסגרת סעיף 108 לחוק, לרוב בשלב שמיעת הראיות, כחלק מהטענה להגנה מן הצדק ואשר תשמע בפני המותב הדן בתיק.

דיון והכרעה
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:
"(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתבוע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו."

נקבע בפסיקה, כי בבקשה לפי סעיף 74 יש להפעיל את מבחן הרלוונטיות בנוגע למסמכים הנדרשים:
"תכלית הגילוי היא להוציא את האמת לאור, כי אילולא זכות זו, נשללת מהנאשם האפשרות לסתור ראיה או לבחון מהימנות ראיה. באמצעות הגילוי מתאפשר לנאשם לבחון את הראיות שבכוונת התביעה להסתמך עליהן ולהכין הגנתו בהתאם..." (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר).

לצורך ההכרעה בבקשה יש לקבוע אם המסמכים המבוקשים, הם בבחינת חומר חקירה רלוונטי, על בית המשפט להידרש בין השאר לדברים הבאים: "חובת מסירת החומר...חלה על חומר חקירה 'הנוגע לאישום', לשון אחר מדובר בחומר רלוונטי לאישום" (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים).
וכן:
"בית המשפט לא יתיר 'מסע דיג' בלתי ממוקד אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא יימצא באותו חומר סיוע לנאשם".

מעיון בבקשה עולה כי מדובר ברשימה של מסמכים ונתונים אשר אינם מהווים חומר חקירה . חומר זה לא נאסף על-ידי הרשות החוקרת, לא שימש את המאשימה בהחלטה אשר לנוסח כתב האישום. אין מדובר בחומר הנוגע במישרין או בעקיפין לאישום המיוחס למבקש ואין מדובר בחומר היכול להשפיע על בירור האשמה.

בכל הנוגע להעברת נתונים סטטיסטיים ומדיניות אכיפה בתיקים דומים, גובשו הכללים בנושא זה בעע"מ 2668/15 מדינת ישראל נ' פרופ' הלל וייס.
במסגרת זו, נפסק כי נאשם הטוען להגנה מן הצדק (לרבות טענה בדבר אכיפה בררנית), רשאי לבקש מסמכים שסבור הוא שיש בכוחם לבסס טענה זו ועל בית המשפט להכריע בשאלת הגילוי בגדרי ההליך הפלילי בלבד. עוד נקבע, כי הדרך הטבעית לבקש מסירת חומר זה היא דרך סעיף 149 (10) לחוק, יחד עם סעיף 108, שעניינו המצאת מסמכים ומוצגים.

הבחירה בין הגשת בקשה לפי סעיף 74 לחוק, או על פי סעיף 108 אינה העדפה של הסנגור והשיקולים אותם מנה הסנגור, לרבות זכות הערר, אינם חלק מהשיקולים המנחים בהתאם לאיזה סעיף תוגש הבקשה.
החומר אותו ביקש המבקש, אינו יכול להחשב כחומר חקירה מאחר ואינו חלק מהתשתית הראייתית באישום זה. ראה בעניין זה, בש"פ 2242/16 מדינת ישראל נגד מזרחי, שם נתבקשה קבלתם של כל תיקי החקירה וכתבי האישום שהוגשו על ידי רשויות האכיפה ב-3 השנים האחרונות בעניין הברחת ביצים מאזורי הרשות לשטחי מדינת ישראל.

על כן, אין המדובר בבקשה לפי סעיף 74, אלא בהתאם לסעיף 108 לחוק ומן הטעם הזה, יש לדחותה על הסף.

אולם, אף לגופה של בקשה בהתאם לסעיף 108 לחוק, דין הבקשה להידחות.

לענין המצאת נתונים סטטיסטיים, נקבע בבע"ח (מחוזי מרכז) 14473-1015 זייפר בע"מ נ' עיריית נתניה –
"העולה מן הפסיקה הוא כי נאשם זכאי לקבל נתונים סטטיסטיים בדבר מדיניות העמדה לדין, על מנת שיוכל לטעון לאכיפה בררנית במסגרת הגנה מן הצדק. זכות זו תקום לנאשם רק לאחר שיוכל להצביע על תשתית ראייתית ראשונית וראוי שלא להכביד ברמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה. בקשה להמצאת נתונים סטטיסטיים תוגש על יסוד סעיף 108 ל חסד"פ".

בבקשה שלפני, לא הוכיח המבקש ולו ברמה הראשונית, ולא העמיד תשתית ראייתית כלשהי.
זאת ועוד, על בית המשפט לשקול ולאזן בין זכותו של המבקש לקבל את הנתונים, לבין ההכבדה על המשיבה והיקף המשאבים הדרושים להמצאת המסמכים המבוקשים. לשם כך, על בית המשפט לשקול שוב את הראיות שבידי המבקש.
אף כאן, לא נוטה הכף לטובת המבקש. המבקש ביקש מסמכים רבים שלא כולם בשליטתה של המשיבה. נראה כי היה ובית המשפט יעתר לבקשה, תשא המשיבה בהוצאות נכבדות.

מכל האמור נראה כי בקשה זו, כהגדרת הפסיקה, הינה בבחינת "מסע דיג", ואין על בית המשפט לתת לכך ידו.

לאור כך, הבקשה נדחית.

לאור שינוי סדרי העבודה בבית המשפט, המזכירות תקבע תיק זה להקראה בפני מותב שישמע סוג עניינים זה.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ט, 25 יולי 2019, בהעדר הצדדים.