הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים תו"ב 72057-01-17

בפני כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

חסאם עאבדין

הנאשם

גזר דין

הנאשם (חסאם עאבדין, ת.ז. XXXXXX289, יליד 22.6.1973) הואשם בבית משפט זה בכתב אישום שהוגש ביום 10.1.2017.

הכרעת הדין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (כפי נוסחו עובר לתיקון 116; להלן - החוק) בכך שלא קיים צו שניתן לפי סעיפים 205 או 206 לחוק.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.9.2015 נגזר דינו של הנאשם על ידי בית משפט זה ב-ת.פ. 4779/2013 ובו, בין היתר, נצטווה להתאים תוספת בנייה בשטח של 100 מ"ר (המצויה בשכונת בית חנינה בירושלים) להיתר בניה, לרבות באמצעות הריסה, וזאת לא יאוחר מיום 20.9.2016. הנאשם לא קיים את צו ההתאמה (לא על דרך של הריסה ולא על דרך של קבלת היתר כחוק מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים) עד ליום 28.12.2016.

פרשת העונש
ראיות לעונש
ההגנה הגישה ראיות לעונש בהתאם לסעיף 40י(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין):
נ/1: מכתב מהנדס עבד אללה אבו קטיש מיום 28.4.2019 לפיו לצורך הכשרת הבינוי (בהתאם לתב"ע 3457א החלה מאז 18.4.1196) יש להכין תכנית לצרכי רישום - הליך אשר צפוי להסתיים עד יולי 2019. בהתאם, נטען כי צפוי שיתקבל היתר תוך 12 חודשים. למכתב צורף תדפיס מידע תכנוני כולל ליחידת קרקע (מאתר המרשתת של עיריית ירושלים) לגבי חלקה 5206 בגוש 30615 המלמד כי המתכנן האמור פתח תיק בקשת מידע להיתר שמספרו 2017/5599.
נ/2: תלושי שכר של הנאשם לחודשים 12/2018-2/2019 אשר הופקו כולם ביום 28.3.2019 אצל המעסיק זכי נרוך. בתלושים מצויין כי הנאשם מועסק מאז 1.3.2016.שכרו המתועד של הנאשם הוא 5,300 ₪ לחודש ברוטו; 5,074 ₪ נטו. ההפרשות המוצגות הן רק למס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות. אין תיעוד להפרשות סוציאליות.
מסמכים רפואיים של הנאשם הוגשו לאחר דיון הטיעונים לעונש (בהתאם להחלטה המתירה זאת אשר ניתנה בסופו של אותו דיון). הנאשם עבר תאונת עבודה ביום 11.2.2014 עקב הרמת משא כבד במסגרת עבודתו כנגר. אובחן בלט דיסקלי בעמוד השדרה בגובה L5-S1. ביום 5.1.2017 עבר הנאשם תאונת דרכים אשר כתוצאה ממנה סבל מכאבים בצוואר ובגב התחתון עם הקרנה לרגל שמאל. בנוסף, הנאשם סובל מוסכרת מסוג 2. הנאשם הוא מעשן כבד.
סיכומי המאשימה לעונש
מאז המועד שנקבע לביצוע צו התאמת הבינוי, 20.9.2016, ועד היום, ההתאמה לא בוצעה.
עבירת אי קיום צו שיפוטי היא עבירה חמורה. עבירות בניה הן מכת מדינה ויש להחמיר עם עברייני בניה.
פסיקה אליה המאשימה מפנה:
תו"ב (שלום, ת"א) 10162/10 מדינת ישראל נ' מוחמד סקחפי (2.2.2014). באותו עניין מדובר היה באי קיום צו שיפוטי משך כשלוש וחצי שנים לגבי תוספת בניה למגורים בשטח 80 מ"ר, לאחר צו הריסה מינהלי שהיה לאותה בניה. מדובר היה בנאשם בן 62, לא עובד וסובל מבעיות רפואיות (כמו גם רעייתו), אב לששה ילדים, אחד מהם נכה הנמצא בשיקום ארוך. על הנאשם נגזרו: קנס בסך 25,000 ₪; קנס (נוסף) בסך של 72,000 ₪ (על פי חישוב של 400 ₪ לכל יום עבור 180 ימים); חתימה על התחייבות בסך 29,200 ₪; מאסר של 4 חודשים על תנאי למשך שנתיים. גזר הדין לא כלל הוראה בדבר דחיית מועד כניסת צו ההתאמה לתוקף.
תו"ב (ק"ג) 10894-03-15 הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת נ' אליהו מרקוביץ (12.11.2015). באותו עניין, במסגרת הסדר עונשי, בגין אי ציות במשך שנה וחצי לצו התאמה של 25 מ"ר, נגזרו על הנאשם: מאסר של חודשיים על תנאי למשך שנתיים; קנס של 25,000 ₪; חתימה על התחייבות בסך של 50,000 ₪; ארכה של 5 חודשים לביצוע צו ההתאמה.
העונשים אשר מבוקש להטיל על הנאשם: קנס בסך של 29,200 ₪ (המקסימום לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין); מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים; דחייה של 60 יום בביצוע צו ההתאמה (לצרכי התארגנות).
סיכומי הנאשם לעונש
תקופת אי הציות על פי כתב האישום היא רק מיום 20.9.2016 עד יום 10.1.2017.
הנאשם פעל להכשרת הבניה, כמפורט ב-נ/1. הנאשם אינו עבריין בניה.
נוכח מצבו הבריאותי, הנאשם עובד כנגר במשרה חלקית ומשתכר 5,000 ₪ לחודש.
הנאשם עדיין נושא בתשלומים בגין הקנס שהוטל עליו בתיק הבניה הראשון. נותר לו לפרוע 5,000 ₪ ב-10 תשלומים חודשיים. מבוקש כי הקנס שיוטל ייפרע בתשלומים שלא יעלו על 400 ₪ לחודש. עם זאת, נטען כי לנאשם אין מקורות כספיים לביצוע התשלום - לא 10,000 ₪ ולא 5,000 ₪.
דברי הנאשם
הנאשם מימש את זכותו לשאת דברים אחרונים בהתאם לסעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
עם הנאשם ורעייתו מתגוררים חמשת ילדיהם, בני שנתיים עד 22. הנאשם טען כי מעבר לשכרו ולקצבת ילדים של 500 ₪ (בגין 3 ילדים קטינים) הוא מקבל סיוע מהאחים שלו ומהגיסים שלו. צויין כי שניים מילדיו של הנאשם לומדים באוניברסיטה וכי הנאשם אינו מממן את לימודיהם נוכח מצבו הכלכלי הלא טוב.
גם אחיו של הנאשם, מר ויסאם עאבדין, ביקש לדבר. לטענתו, האחריות לבינוי אינו של הנאשם ואחיו אלא של אביהם אשר נפטר לפני כ-15 שנים. האחים ניסו להכשיר את הבינוי אולם נתקלו בקשיים בשל עבירות בניה של שכניהם. האחים הגיעו להסכמה עם המהנדס שאם לא יהיה סיכוי להכשרה אז תבוצע הריסה, גם של הבניה הישנה, ויוקם משהו חדש המתאים לחוק. הובהר כי מדובר על מבנה שיש בו קומה ישנה של 100 מ"ר ועליה עוד קומה של 100 מ"ר. הנאשם מתגורר בקומה העליונה; אמו מתגוררת בקומה התחתונה.

הבניית שיקול הדעת השיפוטי על פי תיקון 113 לחוק העונשין - מבוא
לפי סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
לפי סעיף 40ג לחוק העונשין, מלאכת גזירת העונש מתחלקת לשלושה שלבים:
קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין): לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב: (1) בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה; (2) במידת הפגיעה בערך החברתי; (3) במדיניות הענישה הנהוגה; (4) ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (כמפורט סעיף 40ט לחוק העונשין). (5) בהתאם לסעיף 40ח לחוק העונשין, אם מתחם העונש ההולם כולל קנס אזי לשם קביעתו על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.
בעת גזירת הדין יתחשב בית המשפט בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין).
התחשבות בנסיבות שיצדיקו סטייה ממתחם העונש ההולם: שיקולי שיקום (סעיף 40ד) ושיקולים של הגנה על שלום הציבור (40ה).

השלב הראשון: קביעת מתחם העונש ההולם

הערך החברתי המוגן שנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו להגן על מספר תכליות:
תכנון - נדרש ניצול זהיר ומחושב של משאבי הקרקע, משאבים שהם מתכלים אינם מתחדשים ומיועדים לשמש את הציבור בכללותו.
תקינות ההליך התכנוני - ההליך התכנוני צריך להתבצע מבלי שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח שישבשו את התכנון הציבורי.
שלום הציבור - בינוי המבוצע ללא היתר מראש אינו מפוקח והוא מסוכן לציבור ויכול לפגוע בסביבה.
שוויון והגינות בין האזרחים - יש לאפשר לכלל האזרחים הזדמנות תכנונית שווה. קביעת עובדות בשטח משמעה עקיפה אלימה של ההליך התכנוני על ידי מי שבוחר להתעלם מההליך המסודר החקוק.
כיבוד הדין - פעולה בניגוד לדיני התכנון והבניה משקפת זלזול פומבי בשלטון החוק.

בית המשפט העליון ציין פעמים רבות את החומרה שבה יש לראות עבירות על דיני התכנון והבניה:
"התופעה של בניית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה."
(ר"ע 23/83 בנימין פור נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 533, 535 (1983); דברי כב' השופט דב לוין)

"בנייה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבנייה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק"
(ר"ע 1/84 אברהם דוויק ואח' נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד לח(1) 494, 500 (1984); דברי כב' הנשיא מאיר שמגר)

"לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט."
(ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל מזרחי נ' מוסא נימר אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987); דברי כב' השופט מנחם אלון)

"תופעת הבנייה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה – ברבות הימים והשנים צירפה עצמה מכה זו – בצד מכת גניבות רכב – לעשר המכות"
(רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו", פ"ד נו(3) 49, 60ה (2002); דברי כב' השופט מישאל חשין)

"המאבק בתחומים אלה של בניה שלא כדין הוא סיזיפי, ואין צורך להכביר מלים על "מכת המדינה" רבת הפנים שמילאה את הארץ במקומות שונים. אין סיבה להוציא את הרוח ממפרשי הרשויות, המבקשות להיאבק בכך ככל יכולתן, ולרפות את ידיהן. על הבונים שלא כדין לידע, כפי שנכתב בפי המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי כספם מושם על קרן הצבי. בתי המשפט גם מצווים ליתן יד לכך."
(ע"פ 11000/07 יהודה אלמליח נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, סעיף ה(3) להחלטת כב' השופט אליקים רובינשטיין (1.1.2008))

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שעבירות התכנון והבניה הן עבירות המבטאות זלזול בחוק וברשויות, וכי בתי המשפט ימעלו בחובתם אם יתנו לבניה בלתי חוקית להיגרר כך שלא יושם קץ להפקרות"
(רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, סעיף 9 להחלטת כב' השופט סלים ג'ובראן (27.12.2015))

ביצוע עבירת בניה פוגע בתכליות דיני התכנון והבניה המפורטות לעיל ונתפס בפסיקה כחמור. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים כאשר מדובר באי ציות - בחירה של הנאשם שלא לבצע גזר שניתן נגדו.

מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן
לעניין עוצמת הפגיעה ישקול בית המשפט את השיקולים הבאים:
היקף העבירה. מדובר בעבירה בהיקף משמעותי - 100 מ"ר.
הסיכון שהעבירה יוצרת. לא ידוע על סיכון מיוחד שהעבירה יצרה. עם זאת, בינוי שאין לו היתר לא עבר את ההליך התכנוני אשר אחת מתכליותיו היא וידוא שהוא אכן תקין ואינו מסוכן.
הרווח שמביאה העבירה לנאשם. ביצוע העבירה היטיב את מצבו של הנאשם - שהרי הבינוי הוא חלופה לשכירת דיור. עם זאת, לא מדובר בבניה עסקית.
התמשכות העבירה אל מול התנהגות הרשויות. מדובר בעבירה המתמשכת זה כ-34 חודשים.
בנסיבות העבירה דנן ניתן לומר כי מדובר בעבירה חמורה אשר הנאשם בחר לבצעה ביודעין - הן בשלב הבניה ובוודאי בשלב אי הציות לגזר דין שניתן בנוכחותו, בהסכמתו ובעת שהוא מיוצג.
מדיניות הענישה הנוהגת
ב-תו"ב (י-ם) 72129-07-17 מדינת ישראל נ' סאאד סלאח (31.10.2018) נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וכן קנס בסך 29,200 ₪ בגין אי ציות שני לצו התאמה של 190 מ"ר בשכונת ואדי ג'וז בירושלים.
ב-ת"פ (י-ם) 12292/11 מדינת ישראל נ' עבדאללה אבו פרחה (23.10.2012) דן בית משפט זה באי ציות משך 296 יום לצו התאמה של בינוי בשטח של 520 מ"ר בשכונת בית חנינה בירושלים. על הנאשם נגזר באותו עניין, בין היתר, קנס כולל של 170,000 ₪. בהנחה שסכום זה כלל את הסך של 29,200 ₪ כעונש הבסיס המירבי לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, מתקבל קנס יומי של 475 ₪ ליום.
ב-תו"ב (י-ם) 13960-09-08 מדינת ישראל נ' חליל נאסר (31.10.2018) נדון אי ציות משך 87 ימים לצו התאמה בשטח של 311 מ"ר בשכונת ראס אל עמוד בירושלים. בנסיבותיו של הנאשם (אי כשירות רפואית תפקודית מוחלטת) ונוכח חלוף הזמן מעת הגשת כתב האישום, נגזר עונש מקל של קנס כספי בסך של 5000 ₪; צו ההריסה או ההתאמה נדחה ב- 3 חודשים. ערעור שהגיש הנאשם (עפמ"ק 31089-12-18) - נדחה.
ב-תו"ב (י-ם) 72129-07-17 מדינת ישראל נ' סלאח סאאד (31.10.2018) נדון אי ציות שני אשר נמשך 95 ימים לצו התאמה אשר ניתן למבנה בשטח של 190 מ"ר בשכונת ואדי ג'וז בירושלים.
בהיות הנאשם בן 73 ומתפרנס עם רעייתו רק מקצבת זקנה, נגזרו על הנאשם: מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים; קנס בסך 29,200 ₪; מועד כניסתו לתוקף של צו ההתאמה נדחה ב-4 חודשים.
ב-תו"ב (י-ם) 67946-06-16 מדינת ישראל נ' נביל אדקידק (05.11.2018) נדון אי ציות אשר נמשך 61 ימים לצו התאמה למבנה בשטח של כ-102 מ"ר (קומה נוספת מעל מבנה בן שתי קומות) בשכונת שועפט בירושלים.
על הנאשם נגזרו העונשים הבאים: מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך שנתיים; קנס בסך 29,200 ₪; מועד כניסתו לתוקף של צו ההתאמה נדחה ב-4 חודשים.
בהמלצת בית המשפט של ערעור, הנאשם חזר בו מערעור שהגיש (עפמ"ק 29688-05-19).
ב-תו"ב 61750-08-16 מדינת ישראל נ' סמר מוחמד יוסף ג'אבר-עבאסי (08.11.2018) נדון אי ציות (אשר נמשך כ-5.5 שנים) לצו התאמת תוספת בנייה בשטח של כ-72 מ"ר (מבנה בשטח 60 מ"ר ועוד קירוי מעבר בשטח 12 מ"ר) המצויה בשכונת ראס אל עמוד בירושלים.
על הנאשמת נגזר קנס בסך 25,000 ₪, ומועד כניסתו לתוקף של צו ההתאמה נדחה ב-4 חודשים. באותו עניין ציינתי כי ייתכן שהיה מקום לענישה מחמירה יותר, אולם יש לכבד את דרישותיה המתונות של המאשימה.
ב-תו"ב 45295-10-16 מדינת ישראל נ' עבדין (08.11.2018) נדון אי ציות שמשכו כחודשיים וחצי לצו התאמת בניה בשטח של כ-132 מ"ר (קומת מרתף ושתי קומות מגורים) בשכונת ראס אל עמוד בירושלים.
על הנאשמים נגזרו העונשים הבאים: מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 12,500 ₪ (על כל אחד משני הנאשמים - אב ובנו); מועד כניסתו לתוקף של צו ההתאמה נדחה ב-3 חודשים.
ב-תו"ב (י-ם) 68710-06-16 מדינת ישראל נ' חדר אברהים עווד סומרין (18.11.2018) נדון אי ציות שלישי שמשכו כשנה לצו התאמת בניה בשטח של כ-190 מ"ר המצויה בוואדי חילווה בסילוואן, בירושלים. על הנאשם נגזרו העונשים הבאים: מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 29,200 ₪; מועד כניסתו לתוקף של צו ההתאמה נדחה ב-3.5 חודשים.
ב-תו"ב (י-ם) 50838-07-16 מדינת ישראל נ' דיאדלין יוסף אבראהים עבאסי (21.11.2018) נדון אי ציות ראשון במשך כ-3.5 חודשים לצו התאמת בנייה בשטח של כ-145 מ"ר (תוספת קומה למבנה) בג'בל מוכבר בירושלים. על הנאשם נגזרו העונשים הבאים: מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 25,000 ₪; מועד כניסתו לתוקף של צו ההתאמה נדחה בחודשיים וחצי.
ב-תו"ב (י-ם) 72186-01-17 מדינת ישראל נ' מוניר סלפיתי (28.12.2018) נדון אי ציות ראשון במשך חודש וחצי לצו התאמה לבנייה בשטח של 99 מ"ר בשכונת בית חנינה בירושלים. בית המשפט כיבד את ההסדר העונשי אליו הגיעו הצדדים נוכח נסיבות סוציואקונומיות קשות של הנאשם וגזר עליו: מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים; צו איסור שימוש בבינוי; קנס בסך 10,000 ₪; התחייבות בסך 30,000 ₪.
עולה כי הענישה בגין עבירות כגון דא כוללת: מאסר על תנאי של עד 6 חודשים למשך עד שלוש שנים; עד הקנס המרבי הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (29,2000 ₪) בתוספת קנס יומי בסך 500-1,400 ₪, ככל שמדובר בעבירה שיש לה יסודות כלכליים (וכן מאסר חלף קנס); התחייבות עד לסכום הקנס. בנוסף ניתנת דחייה של 3-12 חודשים בביצוע צו ההתאמה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה
מתוך רשימת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין, רלוונטיות לענייננו הנסיבות הבאות (מספריהן להלן - כמספריהן בחוק):
(1) התכנון שקדם לביצוע העבירה - עבירות בתחום התכנון והבניה הן עבירות מתוכננות. הן דורשות התארגנות מוקדמת, גיוס משאבים כלכליים נכבדים וכן שכירת אנשי מקצוע שיבצעו את העבודות האסורות. הבחירה של הנאשם שלא לציית לצו ההתאמה היתה בחירה מודעת מראש.
(3) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה - תוצאת המחדל של אי קיום צו ההתאמה היתה צפויה מראש.
(4) הנזק שנגרם מביצוע העבירה - הקמת קומה בבניין והותרתה על תילה ללא היתר ובניגוד לצו ההתאמה מהווה פגיעה חמורה בכלל הערכים המוגנים.
(5) הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה - בית המשפט דוחה את טענות אחיו של הנאשם המגלגלות כביכול את האחריות לעבירה אל אביו המנוח של הנאשם. עבירת אי ציות לצו שיפוטי היא עבירה שהנאשם אחראי לה לחלוטין. הנאשם הוא זה שלא הרס את הבינוי, לא השיג היתר לבינוי וגם לא ביקש ארכה להוצאת היתר.
עונש קנס - מצבו הכלכלי של הנאשם
מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס.
הנאשם משתכר שכר מינימום, מקבל קצבת ילדים בגין 3 ילדיו הקטינים ולטענתו (הבלתי מוכחת) נעזר בקרובי משפחה מבחינה כלכלית. לא הובהר מדוע נוכח המצב הכלכלי שתואר, אשת הנאשם לא עושה דבר לשם הגדלת הכנסות משק הבית. יצויין כי מגורי ילדים בגירים בבית המשפחה מטילים על אותם ילדים לשאת בהוצאות משק הבית (ככל שמצבו אינו שפיר), לרבות בהוצאות שמקורן בקנסות בשל עצם קיומו של הבית שלא כדין. בפועל, ברי כי מצבו הכלכלי של הנאשם לא טוב.
מתחם העונש ההולם
נוכח נתוני חומרת העבירה שבפני נראה כי מתחם הענישה הראוי לעבירת אי ציות לצו התאמה שניתן לגבי בינוי רחב היקף שאינו כלכלי ובהינתן מצב כלכלי לא משופר של הנאשם הוא:
מאסר על תנאי של עד 6 חודשים למשך עד 3 שנים;
עד מלוא הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (29,200 ₪; ובכל מקרה לא פחות מ-20,000 ₪) עם אפשרות של תוספת קנס יומי בשיעור 300-900 ₪ ליום הפרה;
קנס מותנה (התחייבות) עד לגובה הקנס;
דחיה של 2-12 חודשים בביצוע צו ההתאמה.

השלב השני: נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
מתוך רשימת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין, רלוונטיות לענייננו הנסיבות הבאות:
(1) הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו - ברי כי עונש כספי ישפיע על הנאשם, רעייתו ומשפחתם.
(2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם - ברי כי עונש כספי ישפיע על הנאשם, רעייתו ומשפחתם.
(4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב - הנאשם הודה במיוחס לו.
(5) מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה - יש טענה שהנאשם פועל במישור התכנוני להכשרת הבינוי. הוצג מכתב איש מקצוע - תוך שממנו לא עולה מה בדיוק רמת השקידה השוטפת. נטען כי תכנית לצרכי רישום תהיה עוד במהלך חודש יולי 2019. לכך תהיה השפעה על קביעת מועד עדכני לביצוע צו ההתאמה (תוך שיש לנאשם אפשרות להגיש בקשת דחייה לפי סעיף 207 לחוק ככל שתחול התקדמות בהליך התכנוני).
(6) שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו - הנאשם הודה באישום ללא צורך בניהול הליך הוכחות.
השלב השלישי: מיום 10.7.2012שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבורתיקון מס' 113
אין במקרה דנן שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 104 ( ה"ח 241)

התוצאה
לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום 14.11.2019 לא יעבור הנאשם כל עבירה על דיני התכנון והבניה.
קנס כספי בסך 22,000 ₪ ב-44 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 15.9.2019 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן. ככל שהקנס לא ישולם אזי ייאסר הנאשם למשך 88 יום. לעניין ביצוע תשלום חלקי יחולו הנחיות סעיף 71 לחוק העונשין.
מועד כניסתו לתוקף של צו הריסת הבינוי או התאמתו להיתר בניה שהוטל ב-ת"פ 4779/2013 נדחה ליום 14.11.2019.
ככל שתהיה התקדמות בהליך התכנוני יהיה הנאשם רשאי להגיש בקשה לדחיית מועד ביצוע צו ההתאמה - וזאת בהתאם לכל הוראות תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008.
ביצוע הצו מסור בידי הנאשם (ולא הרשות) אולם מובהר לו כי ככל שלא יקיימו אזי ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום נוסף בגין עבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי, דבר העלול להביא להפעלת המאסר על תנאי.

המזכירות תתייק גזר דין זה ב- ב-ת"פ 4779/2013.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, במעמד ב"כ המאשימה והנאשם.