הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים בב"נ 6092-02-20

בפני
כבוד ה שופטת סיגל אלבו

מבקש

אחמד סלאמה

נגד

משיב
מדינת ישראל- יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים

החלטה

לפני בקשה לביטולו של צו הריסה מנהלי, עליו חתם המשיב ביום 21.1.20. מושא הצו הוא מבנה בשטח של 90 מ"ר ורצפת בטון בשטח של 66.5 מטר בשכונת סילוואן ב ירושלים, נ.צ. 222390/630032.

הרקע להגשת הבקשה

ביום 21.1.20 נחתם ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: " החוק", או "חוק התכנון והבניה"). הצו ניתן כנגד מבנה בשטח של 90 מ"ר ורצפת בטון בשטח של 66.5 מטר בשכונת סילוואן בירושלים, נ.צ. 222390/630032.
בצו צוין כי ביום הביקור העבודה לא הסתיימה והמבנה לא אוכלס .
טענות המבקש
המבקש טוען כי המתחם בו בוצעה הבנייה מצוי בחזקתו של המבקש מזה שנים רבות. הבנייה מושא הצו הוקמה לפני 24 חודשים וכי מאותו מועד, המבנה משמש את המבקש כאו רוות סוסים. לפיכך, הוצאת הצו אינה עומדת בדרישות סעיף 221 לחוק.
עוד טען המבקש, כי לא צורף לצו העתק מתצהירו של מפקח הבנייה, וכי לא קוימה חובת ההיוועצות.

טענות המשיב
המשיב מתנגד לבקשה כי המבקש לא הוכיח זיקה קניינית בנכס ועל כן י ש לדחות את הבקשה על הסף.
לגופו של עניין, טוען המשיב, כי ביום 26.12.19 אותרו במקרקעין עבודות בנייה אסורות הכוללות בניית מבנה חד קומתי במצב שלד בשטח של 90 מ"ר ובסמוך לו יציקת בטון חדשה בשטח של 66.5 מ"ר . בהתאם לתב"ע 2668 החלה במקום מדובר במקרקעין המיועדים לשטח נוף פתוח.
הבנייה אותרה במצב של שלד, כאשר המקום אינו ראוי למגורים ובמקום לא נכח איש.
ביום 26.12.19 קוימה היוועצות עם תובעת וביום 21.1.20 הוצא צו הריסה מינהלי, אשר הודבק במקום ביום 23.1.20.
דיון והכרעה
טרם אדון בטענות המבקש, אתייחס לטענות המשיב בעניין זכות העמידה.
כאמור, המשיב טוען כי המבקש לא הוכיח כי יש לו זכויות קניינות כלשהן בנכס ועל כן אינו יכול להתנגד למתן הצו.
אכן, בע"פ 3249/05 מרדכי בר יוסף נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פ"ת (פורסם בנבו) נפסק, כי לעניין צו הריסה מינהלי ה"רואה עצמו נפגע" משמעו, בעל זכויות כדין אשר רואה עצמו נפגע – וזכויות כאלה יכול שיהיו - למשל – של בעלי קרקע, חוכרים ושוכרים, בעלי נכס שכן שנכס שלהם עלול להיפגע מהריסה וכיוצא בזה, ואינו כולל מי שאינו בעל זכויות קנייניות כגון מי שפלש לנכס.
במקרה זה, המבקש העיד כי הוא מחזיק במקרקעין בו הוקם המבנה מזה שנים רבות יחד עם אחיו . מטעם המשיב, לא הוצגה ראיה נוגדת.
לפיכך, אני קובעת כי למבקש זכות עמידה לעניין הגשת בקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי.
אעבור עתה לדון בבקשה לגופה.
בהתאם להוראת סעיף 221 לחוק, צו הריסה מנהלי יינתן על יסוד תצהיר הגיש מפקח כי בוצעה עבודה אסורה ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו 30 יום מיום האכלוס.
בעניין העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי קובע סעיף 229 לחוק כי אלה מוגבלות לשלושה מקרים: העבודה או השימוש בוצעו כדין; לא התקיימו הדרישות למתן הצו; בית המשפט שוכנע כי נפל בצו פגם חמור בשלו יש לבטל את הצו.
הנטל להוכחת קיומם של הפגמים מוטל על המבקש, וזאת בהיות צו הריסה אקט מינהלי ולא אקט עונשי. משום כך, עומדת למשיב חזקת התקינות המינהלית, היינו, חזקה כי פעולתה המינהלית נעשתה כדין. המבקש לסתור חזקה זו – עליו הנטל להוכיח את הפגם שנפל, לטענתו, בהתנהלותה של הרשות המינהלית (ראו: רע"פ 2956/13 ‏דמקני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו ( פורסם בנבו, 31.07.2013); רע"פ 13/6032 אהרן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה טבריה (פורסם בנבו, 19.01.2014); רע"פ 5387/16 אלארזק נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו,19.9.16)).
על רקע האמור, אעבור כעת לדון בפגמים לקיומם טוען המבקש.

מועד השלמת הבנייה
בהתאם להוראת סעיף 221 לחוק, צו הריסה מנהלי יינתן על יסוד תצהיר הגיש מפקח כי בוצעה עבודה אסורה ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין בית מגורים -בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו 30 יום מיום.
הנטל להוכחת הטענה מוטל על כתפי המבקש ולא על כתפי המשיב.
המבקש העיד כי הבנייה בוצעה לפני כ-24 חוד שים, וכי המקום משמש כאורווה לסוסים שבבעלותו. אשר למשטח הבטון, טען המבקש, כי מדובר במשטח ישיבה עבורו ועבור ילדיו. מנגד, מפקח הבנייה, מר ירון אליאס , העיד כי ביקר ב מקום ביום 26.12.19 , ובביקור זה ראה מבנה בטון במצב שלד וכן רצפת בטון.
עוד העיד מר אליאס כי במקום לא נראו סוסים, גללים של סוסים ולא היתה אינדיקציה כלשהיא כי המקום משמש כאורווה לסוסים. גם במועד הדבקת הצו ביום 23.1.20 לא נראו במקום סוסים.
בתמונות שצילם המפקח בביקור מיום 26.12.19 ניתן לראות כי מדובר במבנה במצב שלד, שהקמתו לא הסתיימה, המבנה ריק ואין בו סוסים.
לאחר בחינת הראיות, הגעתי למסקנה כי המבקש לא הוכיח כי הקמת המבנה הסתיימה 6 חודשים לפני הגשת תצהיר המפקח למשיב.
המבקש לא צירף ראיה כלשהי להוכחת טענתו כי המבנה משמש כאורוות סוסים מזה כשנתיים, כפי שהוא טוען. המבקש לא הציג תמונות כלשהן המעידות על קיומה של אורוות סוסים במקום או המעידות על כי הבנייה קיימת מזה כשנתיים.
טענתו של המבקש אף אינה מתיישבת עם התמונות מיום 26.12.29 בהן ניתן לראות כי מדובר במבנה במצב שלד, ואין כל אינדיקציה כי המבנה משמש כאורווה לסוסים.
זאת ועוד, בצילום האוויר מיום 8.11.19, אשר הופק ממערכת GIS של משרד האוצר (נספח א' 3 לתגובת המשיב), ניתן לראות כי בנקודת ציון223383/630032 המבנה אינו קיים. מנגד, בצילום האוויר מיום 11.12.19 אשר הופק ממערכת GIS של משרד האוצר (מש/1) ניתן לראות כי באותן נקודות ציון קיימים המבנה ומשטח הבטון. מכאן, שמדובר במבנה שהוקם בין ביום 8.11.19 לבין יום 11.12.19, ולא לפני כשנתיים כפי שטען המ בקש.
המבקש טוען כי הואיל ונקודות הציון המופיעות בצו ההריסה המינהלי אינן זהות לאלה בתצלומי האוויר, הרי שלא ניתן להסתמך על תצלומי האוויר. אין לקבל את הטענה. בצו ההריסה המינהלי צוין, כי המבנה נמצא בנ.צ. 223390/630032, היינו מדובר בנקודות ציון כמעט זהות לאלה שמופיעות בתצלום האוויר, ואף מר אליאס העיד כי מדובר באותו מקום.
מכל מקום, גם אם לא מסתמכים על צילומי האוויר, הרי שהמסקנה היא כי המבקש לא עמד בנטל לבסס טענתו כי מדובר כי מדובר במבנה שהקמתו הסתיימה לפני למעלה מ- 6 חודשים, שכן לא הגיש ראיה כלשהי המעידה על כך. כאמור, גרסתו של המבקש אינה מתיישבת עם התמונות שצולמו בביקור המפקח מיום 26.12.19 בהן ניתן לראות כי מדובר במבנה במצב שלד שהקמתו טרם הסתיימה, ואין כל אינדיקציה בתמונות לכך שהוא משמש כאורווה לסוסים.
לפיכך, אני דוחה את גרסת המבקש כי מדובר במבנה שהקמתו הסתיימה 6 חודשים לפני מועד הגשת תצהיר המפקח למשיב.

הדבקת הצו מבלי שצורף אליו תצהירו של המפקח על הבנייה
המבקש טוען כי דין הצו להתבטל, שכן לצו שהודבק על המבנה לא צורף תצהירו של המפקח על הבנייה.
מהוראת סעיף 221(א) לחוק התכנון והבנייה עולה, כי תנאי למתן צו הריסה מינהלי הוא הגשת תצהיר על ידי המפקח על הבנייה. ואולם, אין בחוק הוראה המחייבת להדביק תצהיר זה במצורף לצו המינהלי המודבק על המבנה. סעיף 221(ג)) לחוק קובע מהם הפרטים שעל צו הריסה מינהלי להכיל ואין בחוק הוראה הקובעת כי יש להדביק במצורף לצו את תצהירו של המפקח על הבנייה .
במקרה זה, בצו המינהלי שהודבק על המבנה צוין, כי זה ניתן על ידי המשיב לאחר שהוגש לו תצהיר מפקח ביום 21.1.20, ודי בכך על מנת לעמוד בדרישות סעיף 221 לחוק.
אשר לטענה בדבר אי קיום חובת ההיוועצות, הרי שמנספח ה' לתגובת המשיב, עולה כי זו קוימה ביום 26.12.19 עם עו"ד שרון מדלבאום.
סיכומו של דבר: לא נפלו פגמים בהוצאת צו ההריסה המינהלי ועל כן אני דוחה את הבקשה לביטולו. מניין הימים לביצוע הצו יחל ביום 9.2.20.
המבקש יישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסכום של 3,500 ₪.

ניתנה היום, י' שבט תש"פ, 05 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.