הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בחיפה בב"נ 9745-05-21

בפני
השופט אבישי קאופמן

מבקש

  1. ופא אבו חאטום
  2. אמיר אבו חאטום

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

בתיק זה הוגשה בקשה לביטול או צמצום צו מנהלי להפסקת עבודה שהוצא בידי המשיבה ביום 27.4. בבקשה התקיימו שני דיונים, האחד ביום 10.5, במסגרתו הסכימו הצדדים לצמצום הצו או למעשה להבהרתו כי אינו חל על עבודות פנימיות בשטח המבנה המקורה בגג שטוח, והשני ביום 20.5 במסגרתו נשמעו מפקחי הבנייה וכן המבקש מס' 2, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה כפי שיפורט להן.

כידוע, צווים מנהליים לפי חוק התכנון והבנייה, אינם מהווים סנקציה עונשית, אלא מטרתם היא להפסיק עבודות בנייה המבוצעות שלא כדין, בטרם תהפוכנה לעובדה מוגמרת ובטרם הנצחתן בשטח. בצווים טמונה חשיבות רבה להביא לסילוק עבודות בנייה שלא כדין מיד עם גילוי דבר ביצוען, ומאבק בתופעה נפוצה זו של הפרת המערך התכנוני והפגיעה בשלטון החוק הבאה לידי ביטוי בביצוע עבודות בנייה שלא כדין. לפיכך, כפי שאף מורה סעיף 229, אין להתערב בדרך כלל בצווים, אלא במקרים מיוחדים. עם זאת, ועל אף הרצון להעניק לרשות כלי אכיפה מנהליים יעילים ומהירים למניעת עבירות עדיין מדובר בכלים אשר כפופים לכללי המשפט המנהלי ויש להפעילם תוך סבירות ומידתיות.

במקרה דנן קובע הצו כי המבקשים:

"... הרסו חלקי קירות ותוספת ישנה בשטח של כ – 50 מ"ר והחלו בבניית תוספת חדשה של כ- 75 מ"ר, הכוללת יציקת עמודים לגובה מקסימלי של כ – 4 מ', יציקת קורות מגורות חיזוק הצמוד למבנה הישן והוצאת ברזלי זיון מעמודים ייתכן שלצורך הקמת תוספת על גבי הגג".

עם זאת, לאחר שמיעת עדויות ובמיוחד כפי שעולה משמיעת מפקח הבנייה, מר יוסי שחר עולה כי הדברים אינם מדוייקים, ולמעשה לא מדובר בתוספת למבנה הקיים. מר שחר הציג תצלומי אוויר בהם נראית אותה "תוספת בנייה בת 50 מ"ר" הנזכרת בצו וסיפר בחקירה לב"כ המבקשים ובתשובת לשאלות שהפניתי אליו כי למעשה לא מצא בעבודות הנוכחיות חריגה מעבר לכך.

ש. לשאלת בית המשפט, חוץ מלהוריד ולבנות מחדש עשו דברים נוספים?
ת. לא שראיתי.
...
ש. מה שראית, אותם עמודים שנבנו רוב העמודים בתוך הדירה?
ת. בשטח עצמו. אני יכול לדעת רק מה שראיתי. יש עמודים, יצקו עמודים חדשים.
ש. לשאלת בית המשפט, האם העמודים בשטח שנראה בתצ"אות או שזה הרחבה ותוספת?
ת. בשטח שנראה בתצ"אות.
ש. הבנתי משי ביום ההמצאה, הגג כבר 90 אחוז היה בנוי.
ת. הגג היה בנוי.
ש. אנחנו רואים שהגג עצמו שנבנה הוא לפי התצ"א?
ת. נכון.

המבקש העיד כי מדובר בעבודות שהיו הכרחיות עקב שקיעת יסודות במבנה שהוא בן כמאה שנים והציג על כך אישור המהנדס מר איליה קפלן. המבקש סיפר כי פורק גג הרעפים ופורקו הקירות הקדמיים של המבנה לצורך החיזוק, וכי בינתיים, ובטרם קבלת צו ההפסקה, הורכב מחדש הגג תוך שימוש באותן רעפים וכן נבנתה מרבית הקיר הקדמי תוך שימוש באותו אבנים שהרכיבו את הקיר הישן.

ב"כ הצדדים נחלקו וטענו ארוכות לשאלה האם עבודת הפירוק והבנייה מחדש במקרה זה מצריכה היתר בנייה או שחלות עליה תקנות הפטור. כפי שיובהר בהמשך, אינני סבור שמדובר בשאלה המכריעה את גורל הבקשה, אך אציין כי בהקשר זה אני מעדיף את עמדת המשיבה. המדובר בעבודה בהיקף משמעותי, הכולל כאמור פירוק והרכבת קירות תוך יציקת עמודים נוספים. אין המדובר רק ב"החלפת רכיב בבניין", אלא בהחלפת חלק ניכר של האלמנטים המבניים של הבניין, שעליהם הוא נסמך ומורכב. אין המדובר בהחלפת גג הרעפים בלבד או פריטי עזר כגון חלונות, צנרת מים, כבלי חשמל וכדומה, וראו בהקשר זה לדוגמא החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 4833/18 בעניין בן עזרא במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור נגד קביעות ערכאות קודמות, לפיהן החלפה של גג של מבנה, שיקום קירות פנים וביצוע חיזוקים קונסטרוקטיביים כולל החלפת עמוד אחד, אינן בגדר של "החלפת רכיב בבניין", כמשמעותו בתקנות ואינן בגדר "שינוי פנימי", ולכן הן טעונות היתר בניה כדין.

אולם גם אם נאמר כי מדובר בעבודה שצריך היה לקבל עבורה היתר בנייה, אין להתעלם מכך שבמסגרת הדיון התברר כי בתיק הבניין בעיריית חיפה לא נמצא היתר למבנה או למבנים האחרים בחלקה הרלוונטית. ודוק, אין המדובר במבנה שניבנה בלא היתר, אלא בכזה שנבנה ככל הנראה עוד בטרם קום המדינה, לפי אישור המהנדס לפני כמאה שנה, ולגביו כמו לגבי המבנים הסמוכים לו, לא קיים היתר. במצב דברים זה, מובן כי לו היו פונים המבקשים לעירייה, לא היו מקבלים היתר בנייה לעבודה, וזאת בהיעדר היתר למבנה כולו כמו גם למבנים הסמוכים לו.

במצב דברים זה, כאשר מתברר כי הדברים שבבסיס הצו בדבר תוספת בנייה אינם נכונים, ולפחות אינם מדוייקים וכאשר אין אפשרות מעשית לקבלת היתר לביצוע עבודות דרושות למניעת סכנה, אני סבור כי האינטרס הציבורי מצדיק התערבות בצו כך שיצומצם ויותר למבקשים להשלים את העבודות בתום המבנה שהיה קיים קודם לתחילתן כפי שמופיע בתצלומי האוויר ובצו עצמו (תוספת של 50 מ"ר).

יותר מכך, הותרת הצו כפי שהוא כיום, כאשר עיקר העבודה בוצעה, תגרום נזק גדול יותר לאינטרס הציבורי מאשר השלמת העבודה. בשלב זה כפי שעלה מהעדויות הורכב הגג מחדש וכן עיקר הקיר החיצוני שפורק. הותרת הקיר בנוי בחלקו היא בגדר מפגע לשכנים ולציבור כולו, ואף מקור סכנה, ומאחר ואין מדובר בתוספת בנייה בפועל, אני סבור כאמור כי האינטרס הציבורי מצדיק השלמת העבודה.

אין בהשלמת העבודה משום "יצירת עובדה בשטח", שכן מתברר כי אותה עבודה הייתה קיימת לאורך מספר שנים לפחות עוד בטרם תחילתן. יודגש כי אין בהחלטה זו כדי לתת הכשר למבנה עצמו, וככל שיתברר כי בנייה בלתי חוקית נעשתה בו במסגרת עבודות אלה או בעבר, פתוחה הדרך בפני המשיבה להגשת כתב אישום.

עוד יודגש כי אסורה כל עבודה החורגת מהחזרת המצב לקדמותו ותוספת מעבר לזו שהייתה קיימת בעבר, ומן הראוי כי המבקשים יפעלו בהתאם להצהרה בדיון כי בכוונתם "לקצץ" את ברזלי הזיון שנותרו בראש העמודים שנוצקו.

אשר על כן, אני מצמצם את תחולת הצו כך שיחול על כל עבודה החורגת מ"התוספת הישנה" הנזכרת בו, ולא יחול על עבודת השלמת בניית הקיר ועל עבודות פנימיות בתחום התוספת הישנה.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021.