הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה בב"נ 65244-12-18

בפני
כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מבקשת

ויה קסליו בע"מ

באמצעות עוה"ד יוגב לוי

נגד

משיבה
ועדה מקומית לתכנון ובניה חדרה

החלטה

לפני בקשה לביטול צו הריסה מינהלי.

רקע

1. ביום 27.12.18 פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה לעיכוב וביטול צו הריסה מנהלי שהוצא על ידי המשיבה ביום 3.12.18 (להלן: "הצו") להריסת "מבנה מקונסטרוקציית מתכת בשטח של כ- 300 מ"ר עם קירוי ברזנט אטום, ללא היתר" (להלן: "המבנה"), במקרקעין הידועים כחלקה 14 גוש 10015 ברח' הזגג 21 חדרה (להלן: "המקרקעין").

2. הצו הוצא ונחתם ע"י מהנדס העיר חדרה מתוקף סמכותו לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, לאחר שב אותו היום – 3.12.18 הונח בפניו תצהיר מפקח והוא שוכנע כי מדובר בעבודה אסורה שלא חלפו 6 חודשים מיום סיומה.

3. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע הצו במעמד צד אחד עד לדיון במעמד שני הצדדים. בתוך כך התבקשה המשיבה להגיש את התייחסותה לבקשה בכתב עד ליום 31.12.18 והיא עשתה כן.

4. הדיון במעמד הצדדים התקיים בפני ביום 2.1.19, לאחר שהוריתי למבקש לצרף לבקשתו את התצהירים הנדרשים על פי התקנות וחרף כך שהוא מילא אחר החלטתי באופן חלקי.

טענות המבקש

5. את בקשתו בכתב תמך המבקש בהעתק הצו נושא הבקשה ובתצהיר מטעמו בלבד (התצהיר צורף לבקשה רק בעקבות הנחייתי כאמור).

6. הדיון בבקשה התקיים למרות שתצהיר של איש מקצוע בדבר הסיכוי לקבל היתר בניה למבנה נושא הצו לא הוגש , בעיקר משום שבפתח הדיון הסתבר לי כי כ- 10 ימים לאחר הוצאת הצו הסכים מהנדס העיריה לעיכוב ביצועו בכפוף להפקדת ערבות בסך של 40,000 ₪ (ר' המסמך ת/3), והגם שבחלוף מספר ימים חזר בו הלה מאותה הסכמה (ר' ת/4).

7. ואלה טענות המבקש כפי שנטענו בבקשה בכתב :

א. המבנה אותו מבקשת המשיבה להרוס הינו סככת קירוי חורף שמטרתה לאפשר קיום חופות בגן האירועים השייך למבקשת בתקופת החורף – קירוי שבוצע גם בש נה שעברה ואשר אז לא פעלה המשיבה להריסתו.

ב. העבודה נושא הצו הסתיימה עוד בחודש ספטמבר 2018, דהיינו למעלה מ- 60 ימים לפני מועד הוצאתו.

ג. הצו לא הומצא למבקשת כדין שכן דבר קיומו נודע לה במקרה היות שהוא היה זרוק בחצר גן האירועים ולא נמסר לידי מי מבעלי המקום. זאת ועוד – בצו עצמו לא צוין במפורש למי הוא ממוען ושמה של המבקשת לא מצוין בו.

ד. למבקשת יש היתר לשימוש חורג במקרקעין הנדונים ולכן אזכור העובדה שמדובר בשטח המוגדר כ"אזור חקלאי" יש בו כדי להטעות את בית המשפט.

ה. למשיבה אין מדיניות ברורה ביחס לקירויי חורף בעסקים שונים והיא נוקטת כלפי המבקשת אכיפה בררנית.

ו. הריסת קירוי החורף בעת הזו תגרום לפגיעה אנושה בכל אלה שהזמינו אצל המבקשת את המקום לצורך קיום אירועים ואילו היא עצמה תצטרך לשלח לביתם כ- 100 עובדים המתפרנסים מן העבודה בארועים אלה.

8. בשולי הבקשה ציינה המבקשת כי היה ובית המשפט יקבע בסופו של דבר כי אין מקום לעיכוב ביצוע הצו, כי אז תפרק היא בעצמה את המבנה נושא הצו ובכך תחסוך לכל הנוגעים בדבר זמן רב והוצאות כספיות מיותרות.

9. בפתח הדיון בבית המשפט, הסביר ב"כ המבקשת כי הבקשה בכתב לא נתמכה בתצהיר מהנדס/אדריכל כנדרש, בשל ה קושי שהיה לו להפגש עם האדריכל המטפל בענייניה, והגיש לעיוני את אישורו של האדריכל יובל רגב בו נכתב: "בימים אלה אנחנו מכינים תכנית לשינוי תב"ע בחלקה 14 בגוש 10015 באזה"ת בחדרה, עפ"י חד/2020, כדי לאפשר שימוש בשטח לאולם ארועים. במסגרת הכנת התב"ע אנחנו מבקשים גם אפשרות לסגירות חורף (בכפוף לאישור אדריכלית העיר). במקביל אנו נערכים להכנת בקשה לשימוש חורג לנ"ל, עד לאישור תב"ע" (ת/2). עוד טען ב"כ המבקשת כי זו נקלעה לסיטואציה הנדונה בתום לב הן משום שאותו מבנה שימש אותה לאותם צרכים גם בשנה הקודמת ו הן כי "בכל הבדיקות האדריכליות שהוא ביצע, הוא הבין שאין צורך בהיתר בניה. הוא בדק עם אדריכל מסוים שזה כמו סוכת אבלים שמניחים ולא צריך היתר". לשאלתי בהקשר זה השיב ב"כ המבקשת כי יוכל להגיש לתיק בית המשפט תצהיר של האדריכל שלטענתה הטעה אותה לחשוב שאין צורך בהיתר כאמור ואולם על אף שנתתי לו את ההזדמנות לעשות כן, הוא נמנע מהגשת תצהיר כנדרש והסתפק בצירוף "טופס דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר" אשר הוגש לועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ביום 2.1.19 ע"י האדריכל/קונסטרוקטור - ויקטור בן דוד.

10. טענה נוספת של ב"כ המבקשת היא כי זמן לא רב לאחר שהצו הוצא, הסכימה המשיבה (באמצעות מהנדס העיר אינג' נדב הדר) לעיכוב ביצוע הצו עד ליום 1.4.19, בכפוף למתן ערבות בסך של 40,000 ₪ (ר' האישור מיום 13.12.18 – ת/3) . לשאלתי מדוע עובדה זו לא צוינה בבקשה, השיב ב"כ המבקשת כי מספר ימים לאחר מכן חזרה בה המשיבה מהסכמתה הנ"ל

(ר' המכתב מיום 18.12.18 – ת/4) וכי במצב דברים זה חשש הבעלים של המבקשת מפני ההשלכות העלולות לנבוע משליפת "קלף הזהב" הזה על "ההסדרה הכוללת" אליה הוא מבקש להגיע עם המשיבה בסופו של דבר.

11. לסיכום הצהיר ב"כ המבקשת כי במצב הדברים ש נוצר עותרת היא לעיכוב ביצוע הצו עד ליום 1.3.19 ו לתמיכת טענתו כי מדובר במבנה שלא נשקפת ממנו סכנה בטיחותית כלשהי, הוסיף והגיש לתיק בית המשפט את אישורו של הקונסטרוקטור ויקטור בן ד וד כך שמבנה נבדק על ידו ונמצא יציב ועומדת בדרישות התקן.

עמדת המשיבה

12. בתגובתה בכתב טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף, הן משום שהוגשה באיחור והן משום שלא צורפו אליה תצהירים הנדרשים על פי התקנות .

13. לגופו של עניין טענה המשיבה כי נכון ליום 25.11.18 עבודות הקמת המבנה טרם הושלמו (ר' התצלומים שצורפו לתגובה) וכי אף אם מדובר היה במבנה שבנייתו הושלמה בסוף חודש ספטמבר כפי שטוענת המבקש, אזי גם אז לא חלפו 6 חודשים מיום שהסתיימה. עוד טענה המשיבה כי צו ההריסה אשר ממילא לא אמור להיות ממוען למאן דהוא שכן הוא מכוון למבנים המוקמים ללא היתר, הודבק כדין במקום נראה לעין (ר' בתצלומים), כי בקשת המבקשת לקבלת רשיון עסק נדחתה ע"י משרד הבריאות וכי העובדה שמבנה דומה הוקם על ידה גם בשנה הקודמת לא היתה ידועה לה באותה עת. לתמיכת טענותיה בדבר העדר רשיון עסק כדין למבקשת העידה המשיבה את הגב' טובה יצחקי, מנהלת מחלקת רישוי עסקים בעירית חדרה אשר טענה בין השאר כי בהבדל מאולם האירועים, אזי למבנה הנדון אין אישור של כיבוי אש וגם מבני העזר הצמודים אלה עשויים מחומרים בלתי מאושרים (ר' בתצלומים נ/1).

14. בהתייחסותה לטענת המבקשת כי אין לה מדיניות ברורה בנושא של קירוי חורף, הפנתה המשיבה אל תב"ע פרגודים חד/1461/א שאינה חלה על אזור התעשיה (אלא רק ברחובות מסוימים בעיר חדרה) וכן אל ההנחיות המרחביות בנושא פרגודים ולנוהל הפרגודים שצורפו לתגובתה.

15. בנוסף לכל אלה הפנתה המשיבה אל הפסיקה בה נקבע כי הצבתו של פרגוד טעונה היתר בניה (עת"מ (ת"א) 1712/08 פרידה נמיר נ' ראש עיריית תל אביב), טענה כי היתר השימוש החורג מקרקע חקלאית שאכן ניתן למבקשת חל על אולם האירועים השייך לה ועליו בלבד , וכי טענת המבקשת בדבר נקיטת אכיפה בררנית כלפיה, היא טענה חסרת בסיס שאין בה ולא כלום.

16. לטענה בדבר הפגיעה הצפויה בלקוחות המבקשת שכבר "סגרו" עמה מועדים לאירועים העתידים להתקיים במבנה, השיבה המשיבה כי כל מניעה לקיים חופות באולם האירועים עצמו וכי שומה היה על המבקשת לפעול מלכתחילה על פי חוק ולא בעשיית דין עצמית, המולידה גם בעיות בטיחותיות כגון סכנה לקריסת המבנה על אורחיו וכיו"ב.

17. גם המשיבה, כמו המבקשת לא הזכירה בתגובתה בכתב את אישור מהנדס העיר ל עיכוב ביצוע הצו לאחר שהוצא, ו/או את ביטולו של האישור מספר ימים לאחר מכן.
בהתייחסותה לאישור שניתן ובוטל במסגרת טיעוניה בעל פה, אמרה ב"כ המשיבה כי מדובר באישור שניתן בטעות וכי למהנדס העיר לא היתה ואין לו את הסמכות ליתן אישור שכזה, וכדבריה: "גם אם רשות מינהלית עושה טעות, מחובתה לתקן אותה".

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

18. צו הריסה מינהלי הינו מכשיר רב עוצמה אותו מסר המחוקק בידי רשויות התכנון והבניה. מדובר בצו המאפשר פגיעה בקניינו של אדם, ללא צו שיפוטי ובהליך מינהלי גרידא. מאחר שמדובר בסמכות מרחיקת לכת, חייבים המופקדים על ביצועה להישמר מפני הפעלתה שלא כדין.

19. סעיף 221(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 מסמיך את מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, במקרים מתאימים, ליתן צו הריסה מינהלי, אף מבלי שהתנהל הליך פלילי נגד מבצע עבירת הבניה. סעיף זה (בנוסח שקדם לתיקון 116 לחוק) נחקק בשעתו על רקע תופעת הבניה הבלתי חוקית, השלכותיה מרחיקות הלכת,

פגיעתה הקשה בשלטון החוק ובסדר הציבורי והקשיים הכרוכים במלחמה בתופעה זו ובמיגורה, בהתחשב בהתמשכות ההליכים המשפטיים בעבירות מסוג זה.

20. תכליתו של צו ההריסה המינהלי היא להסיר בניה בלתי חוקית המצויה בשלביה הראשונים, לשם מניעת היווצרות עובדות מוגמרות בשטח (ר' רע"פ 5584/03 מאיר פינטו ואח' נ' עיריית חיפה (1.12.04); רע"פ 5738/00 סלאמה סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (24.10.00)).

משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע (ר' רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (9.3.04).

עוד נקבע בפסיקה כי עיכוב ביצוע צו הריסה יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר היתר הבניה נמצא ב"הישג יד" (ר' רע"פ 2341/14 קבועה סלים נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה (28.5.14) ורע"פ 1651/09 מחמוד יוסף עבאסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (23.02.09)). משכך, הוגבלה סמכותו של בית המשפט להתערב בשיקול דעתו של מוציא הצו, לטעמים מצומצמים למדי והנטל להוכיח כי אלה מתקיימים, מוטל על הטוען לביטול הצו. לעניין זה יפים דברי כב' השופט א. שוהם ברע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מ"י (8.5.13):
"הצו שבו עסקינן הינו "צו הריסה מינהלי" וכפי ששמו מעיד עליו, אין הוא בגדר אקט עונשי, אלא שמדובר בצו שחלים עליו כללי המשפט המינהלי (רע"פ 1088/86 מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417 (1990); ע"פ 874/78 סואעד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המרכזי, פ"ד לה (1) 678 (1980))... נזכיר, כי בהתאם לעילות המנויות בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, יפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על צווי הריסה מינהליים, באופן מצומצם למדי. העילה הראשונה, דורשת כי יוכח לבית המשפט כי הבניה נעשתה כדין, והעילה השנייה, עניינה בכך כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת (רע"פ 5285/12 מורחי נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה תל אביב-יפו [פורסם בנבו] (21.8.2012))".

21. סעיף 229 לחוק קובע כי "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".

תקנות סדרי הדין החלים על הגשת בקשה לביטול צו מינהלי, קובעות בין השאר כדלקמן:
תקנה 2(ג):
"הבקשה תיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה;
בקשה הכוללת טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי
כי היתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר, תיתמך גם בתצהיר של איש
המקצוע המטפל בהליך הרישוי, ויצורפו אליו העתקים של כל המסמכים
הנוגעים לעניין".

תקנה 6:

"בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים
בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו". .

מן הכלל אל הפרט

22. טענת המבקשת כי היא הוטעתה ע"י בעל מקצוע לחשוב שהיא פטורה מן הצורך להגשת בקשה להיתר בניה כחוק בנוגע למבנה הנדון, לא הוכחה. זאת על אף שלנוכח הצהרת ב"כ המבקשת כי יוכל להגיש לתיק בית המשפט את תצהיר האדריכל שהטעה אותה לחשוב כך, ניתנה לו על ידי ההזדמנות לעשות כן. המסמך היחיד אותו הגיש ב"כ המבקש לתמיכת טענה זו הינו טופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר אשר מולא על ידו ביום 2.1.19, דהיינו כחודש לאחר הוצאת הצו - ביום בו התקיים הדיון בבקשה, טופס שבו הודיע הלה לוועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה כי "ביום 2.1.19 בוצעה עבודה של סגירת חורף לאזור החופה, המבנה מפורק בגמר החורף". הודעה זו עומדת בסתירה לעובדות כהווייתן ולפיהן ה מבנה הוקם על ידי המבקשת עוד לפני מספר חודשים, ללא היתר כחוק.

23. זאת ועוד, המבקשת לא תמכה את בקשתה בתצהיר של איש מקצוע בכל הנוגע לאופק התכנוני של המבנה (למעט האישור בדבר הכנת תכנית לשינוי התב"ע – ת/2), ובתצהיר הבעלים שהוגש באיחור נטענו עובדות העומדות בסתירה לאלה שנטענו בבקשה עצמה. כך למשל נטען בבקשה כי המבנה הותקן בחודש ספטמבר 2018 ולכן מאז סיום העבודה חלפו 60 ימים אילו בתצהיר נכתב כי "עבודות הבניה הסתיימו ביום הוצאת צו ההריסה המינהלי" (דהיינו ב- 3.12.18).

24. במצב הדברים המתואר לעיל, לאחר שנוכחתי לדעת כי לאולם הארועים עצמו, שהיה בעבר בבעלות חברה אחרת (קסליו אירועים בע"מ) אמנם ניתן רשיון עסק (ת/1), אך הליך הוצאת רשיון העסק של המבקשת עצמה טרם הושלם, והמבנה הוקם על ידה מבלי שנעשו הבדיקות והבירורים הנדרשים לצורך כך לפני כן, וכי עיכוב ביצוע הצו שניתן לה ע"י מהנ דס העיר ביום 13.12.18 ובוטל ביום 18.12.18 בטעות יסודו, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

17. סוף דבר, אני מחליטה לדחות את הבקשה לביטול הצו המינהלי אשר הוצא על ידי המשיבה כדין ונמצא מוצדק בעיני .
לבקשת המבקשת ועל מנת ליתן לה שהות סבירה להתארגן תוך הקטנת הפגיעה בלקוחותיה עד כמה שניתן, אני מורה לה לפרק את המבנה בעצמה ולעשות כן עד לא יאוחר מיום 28.1. 19. בקביעת מועד זה נטלתי בחשבון שיקולי את הנתונים המופיעים ברשימת הארועים שהונחה בפני, ממנה עולה כי הארוע האחרון המוזמן לחודש ינואר 2019 צפוי להתקיים ביום 24.1.19 ואילו הארוע הראשון בחודש פברואר 2019 מוזמן ליום 7.2.19.
היה והמבקשת לא תמלא אחר החלטה זו כי אז תהא המשיבה רשאית להוציא את הצו אל הפועל בתוך 60 ימים מאותו מועד.
בנסיבות המקרה ובעיקר לאור עיכוב הביצוע "הזמני" שניתן למבקשת בטעות, הנני נמנעת מחיוב המבקשת בתשלום הוצאות.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.