הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים בבאר שבע בב"נ 38608-07-19

בפני
כבוד ה שופט חיים פס

המבקשת

קרין ללוז
ע"י ב"כ עוה"ד עינב סתיו או יובל ניר

נגד

המשיבה
מדינת ישראל- עיריית באר שבע

ע"י ב"כ עו"ד עידו דליות

החלטה

בפניי בקשה מיום 16.7.19 להורות על ביטול צו הריסה מנהלי אשר ניתן ביחס לבניה קלה בגודל של כ-46 מ"ר בחזית צפונית למרכז חנויות ובשטח מסחרי (להלן: "הבניה") אשר נמצא ברחוב וינגייט 1, גוש 38028, חלקה 95, בבאר שבע.
יצוין כבר כעת כי בהחלטתי מיום 17.7.19 הוריתי כי הצו יעוכב בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ וחתימת 2 ערבויות צד ג' על סך 15,000 ₪ כל אחת, אולם המבקשת לא פעלה כהחלטתי, ככל הנראה מחמת חסרון כיס , כפי שמסרה באת כוחה בדיון שהתקיים בפניי ביום 31.7.19, ולפיכך למעשה הצו לא עוכב.

טענות הצדדים:

3 . הבקשה:

א. המבקשת טוענת כי ביום 26.3.19 שכרה חנות אשר נמצאת ברחוב דרך השלום 123/2, בבאר שבע בגוש 38028 חלקה 102 (להלן: "הנכס"). על נכס זה של המבקשת הודבק צו הריסה כ אשר הפרטים אשר מצוינים בצו ההריסה אינם תואמים את פרטי הנכס אותו מחזיקה המבקשת.

ב. צו ההריסה מתייחס לנכס אשר ממוקם ברחוב וינגנייט 1, בבאר שבע, רחוב אשר לא קיים בעיר זו. בנוסף, צו ההריסה מתייחס לנכס אשר ממוקם בגוש 38028, חלקה 95 בשכונה ג', וזאת בניגוד לנכס של המבקשת אשר מצוי בגוש ובחלקה אחרת, כמצוין לעיל.

ג. עוד טוענת המבקשת כי הצו אינו עומד בדרישות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן: החוק) הן ביחס להתייעצות הנדרשת עם תובע טרם הוצאתו והן ביחס לפרטים הנוגעים לזיהויו של הנכס כאמור בסעיף 235 לחוק ולפיכך דינו של הצו להתבטל.

ד. עוד מפנה המבקשת לסעיף 226 (ב) לחוק, וטוענת כי מעיון בצו ניתן לראות כי הצו לא מולא כנדרש ביחס לפרטי ממציא הצו ותאריך המצאתו, ויש בכך כדי להביא לבטלות הצו.

4 . תגובת המשיבה מיום 24.7.19:

א. ביום 7.7.19 הוצא כנגד תוספת הבנייה שנעשתה במבנה אשר בחזקת המבקשת צו הריסה מנהלי כדין וזאת לאחר שהצהיר המהנדס כי הבניה נבנתה ללא היתר וכי בנייתו לא נסתיימה לפני יותר מ-6 חודשים וכי הבניין אינו מאוכלס והעבודה האסורה הסתיימה. כמו כן התקיימה התייעצות עם תובע עירוני כנדרש.

ב. באשר לטענות המבקשת, טוען ב"כ המשיבה כי אין מחלוקת באשר לביצוע בנייה אסורה וללא היתר כדין ועיקר הטענות מתייחסות למיקומו של המבנה מושא הצו, ולעניין זה טוען כי המפקח ביצע חקירה, לרבות באמצעות מכשיר GIS, וביקר במקום בו נמצא המבנה וכי עולה בבירור כי הנכ ס מושא צו ההריסה, נמצא ברחוב וינגייט 1, גוש 38028 חלקה 95, שכונה ג' בבאר שבע (להלן: "הנכס ").

ניתן לראות כי הנכס מושא הצו נמצא במקביל לרחוב השלום 123/2 וכי עוד נראה כי מיקומו של הנכס מושא צו ההריסה נמצא בחלקה 95 ולא על חלקה 102 הנמצאת על רחוב השלום 123/2 , שם ממוקם נכס מסחרי אחר.

באשר לעובדה כי בצו עצמו נכתב בטעות ' רח' וינגנייט' במקום 'רח' וינגייט' הרי שמדובר בטעות קולמוס ואין מדובר בטעות מהותית היורדת לשורשו של עניין ולפיכך אין מקום להורות על ביטול הצו.

ג. עוד מוסיף ב"כ המשיבה , כי בבקשה לרישיון עסק שהוגשה על ידי המבקשת בחודש מאי 2019 נרשם והוצהר, על ידי המבקשת עצמה כי כתובת הנכס היא רח' וינגייט 1, כפי שנכתב בצו עצמו.
ב"כ המשיבה מוסיף וטוען כי ביום 28.5.19 נחקרו המבקשת ואחיה במשרדי הפיקוח של המשיבה ובחקירה הוצגו בפניהם תמונות ברורות של הנכס מושא הצו והמבקשת וכן אחיה אישרו כי אכן מדובר בנכס זה ובכתובת ברחוב וי נגייט 1 כפי שמצוין בצו ההריסה. עוד אישרו בחקירתם זו כי אכן ביצעו בניה ללא היתר במקום אולם עשו זאת בטעות וללא ידיעה אך בשל הצורך להרחיק מהמקום 'עבריינים' המסתובבים באזור.

ד. לדברי ב"כ המשיבה הצו עצמו הודבק במקום ברור ובולט על גבי הנכס ובנוסף לכך הודיע המפקח לאחיה של המבקשת על ביקורו בנכס ועל הדבקת הצו.

ה. ב"כ המשיבה מוסיף כי תכלית חוק התכנון והבניה ה יא שמ ירה על שלום הציבור ועל בטיחותו והתופעה של בניית מבנים ללא היתר שרק בסיום בנייתם פונים הבונים להליכי הסדרה היא תופעה נפוצה ויש לפעול בכדי למגרה, בכדי שלא ייצא חוטא נשכר. בניה זו מעמידה את רשויות החוק בפני עובדה מוגמרת אשר גורמת לפגיעה בתכנון העירוני.

לאור כל זאת, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הבקשה לביטול צ ו ההריסה המנהלי ולהורות למבקשת לבצע את צו ההריסה לאלתר.

הדיון בפניי:

5. בדיון שהתקיים ביום 31.7.19 בפניי חזרה ב"כ המבקשת על עיקר טענותיה והוסיפה כי הפגמים אשר נפלו בצו הינם פגמים מהותיים, ולכן פגמים אלו לכשעצמם מביאים לביטול הצו.
ב"כ המבקשת הציגה לעיוני את חשבון הארנונה אותו מקבלת המבקשת בגין הנכס ושם נכתב כי הנכס מצוי על חלקה 102 ברח' השלום ולא כפי שנכתב בצו ההריסה.

בנוסף טענה ב"כ המבקשת כי המבקשת הינה חיילת משוחררת, צעירה, אשר מסייעת לפרנסת המשפחה ומצבה הכלכלי הקשה.

6. במהלך הדיון העיד מטעם המשיבה, המפקח, מר אוריאל לדאני (להלן: "המפקח").

באשר לבעיית זיהוי הנכס העיד המפקח כי מדובר בשני מבנים שונים, אשר המשותף להם הוא כי הם בבע לותו של אותו אדם, מר יצחק ביטון וככל הנראה בשל טעות שויך חשבון הארנונה המתייחס לנכס ברחוב וינגייט 1 לנכס ברח' השלום. כך או כך טען המפקח הנתונים הקובעים לעניין צו ההריסה הינם נתוני מחלקת הפיקוח.

דיון והכרעה:

7. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובמסמכים שצורפו להן וכן שמעתי את הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8. סעיף 229 לחוק קובע כדלקמן:

"לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו" (ההדגשות אינן במקור ח.פ)

על המבקש את ביטול צו ההריסה המנהלי מוטל הנטל להוכיח כי בהליך המנהלי נפלו פגמים חמורים וזאת ברף של מאזן ההסתברויות לצורך ביטולו של הצו.

9. מדובר בצו הריסה מנהלי אשר ניתן ביום 7.7.19 והוצא מכוח סעיף 221 לחוק.

לאחר שעיינתי בצו אני קובע כי המשיבה עמדה בתנאים הקבועים בחוק לעניין הוצאת הצו לרבות תצהיר המפקח, התייעצות עם תובע מוסמך והמצאת הצו.

10. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי הכתובת הרשומה על הצו אינה הכתובת של הנכס אותו שכרה. יש לתמוה על טענה זו שכן המבקשת עצמה בבקשה לקבלת רישיון עסק שהוגשה על ידה עוד בחודש מאי הצהירה כי כתובת הנכס היא רחוב וינגייט 1.

יתרה מכך כאשר נחקרה המבקשת ביום 28.5.19 במשרדי הפיקוח אישרה כי הנכס אותו היא שוכרת מצוי ברחוב וינגייט 1 וכן הוצגו בפניה תמונות הנכס האמור וזו אישרה כי אכן מדובר בנכס אותו היא שוכרת.

יצוין כי גם אחיה של המבקשת נחקר ביחס לביצוע העברה האמורה ואכן אישר, לאחר שהוצגו לו התמונות, כי מדובר בנכס ברחוב וינגייט 1 וכי הוא ביצע את העבודות האמורות.

11. מקובלת עליי עדותו של המפקח, מר לדאני, לפיה ערך בדיקות במקום לרבות באמצעות מכשיר ה- GIS בדבר זיהוי מיקומו המדויק של הנכס ובכל מקרה המבקשת לא הביאה מטעמה חוו ת דעת של מודד או גורם מקצועי אחר שיש בה כדי לסתור את עדות המפקח כאמור.

12. עוד אציין כי עיון בחוזה השכירות אותו צרפה המבקשת עצמה לבקשתה מעלה כי בחוזה שנערך בין המבקשת למר ביטון, בעל הנכס, בתאריך 19.3.19, נכתב במבוא לחוזה כי: "הואיל והמשכיר הנו בעל הזכויות והזכאי להשכרה של חנות/בית עסק המצויה ברחוב וינגייט השלום 123/2 באר שבע...". הנה כי כן גם בחוזה השכירות אשר נחתם בין בעלי הנכס עצמו לשוכרת (המבקשת) עולה כי קיימת אי בהירות באשר למיקומו של הנכס, האם ברחוב וינגייט או ברחוב דרך השלום. (יודגש כי מדובר ברחובות מאונכים זה לזה).

13. גם באשר להמצאת הצו לא מצאתי ממש בטענות המבקשת.
המשיבה הציגה בפניי תמו נות מהן עולה כי הצו הודבק כראוי על הנכס ואף נמסרה הודעה בזמן אמת בתוכנת ה 'וואטסאפ' לאחיה של המבקשת על הדבקת הצו. אמנם אחיה של המבקשת אינו השוכר הרשמי של הנכס אולם מחקירתו עולה כי הוא משמש בנכס בתפקיד משמעותי לרבות העו בדה כי העבודות האסורות ב וצעו על ידו.

ככל שביקשה המבקשת לסתור טענות אלו בדבר ההמצאה היה עליה להביא לעדות את אחיה ומשלא עשתה כן הרי שלא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש ממנה לעניין הפגמים שנפלו בצו לטענתה.

14. באשר לטענתה של המבקשת כי לא צוין הגורם אשר עמו יש ליצור קשר באשר לצו הרי שלטעמי לא היה מקום להעלות טענה זו. עוד בחודש מאי, כחודש וחצי טרם הוצאת הצו, נחקרה המבקשת במשרדי הפיקוח אצל המשיבה והייתה מודעת להליכים המתנהלים ביחס לעבודות האסורות ועל כן גם דינה של טענה זו להידחות.

15. מתן צו ההריסה המנהלי במהותו נועד להביא לצמצום עבירות הבניה הבלתי חוקיות אשר תפסו תאוצה ומטרתו ליתן מענה אפקטיבי, מהיר ומידי וזאת בכדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח.

16. בצדק הפנה ב"כ המאשימה להחלטתה של כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות, ברע"פ 9553/04 שבאנה נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (להלן: "רע"פ שבאנה"), שם נדחתה בקשת רשות ערעור באשר לביצוע צו הריסה מנהלי וזאת על אף שנפלו בצו מספר פגמים, לרבות באשר לזיהוי הנכס. כב' השופטת חיות קובעת כי:

"אכן, בצו ההריסה נפלו פגמים. על כך יש להצטער ולא למותר להדגיש כי צו הריסה מנהלי יש לו השלכות מהותיות על קניינו של הפרט, ועל כן צריכה הרשות להקפיד הקפדה יתרה על קיום הוראות החוק ככתבן וכן לדקדק ולדייק בזיהוי המבנה המיועד להריסה ובתיאור פרטיו, שמא תצא תקלה תחת ידיה וייהרס המבנה הלא נכון. יחד עם זאת, במקרה דנן נב חנו הטענות שהעלתה המבקשת באופן ממצה על ידי הערכאות דלמטה אשר מצאו כי לא נפל פגם מהותי בצו ההריסה, במובן זה שלמרות הטעויות שעליהן הצביעה המבקשת ניתן לזהות בוודאות את המבנה נשוא הצו..."

הנה כי כן, במקרה בו נקבע כי נפלו פגמים בצו אולם ניתן היה לזהות הנכס המיועד להריסה על ידי פרטים אחרים בתיק, אישר בית המשפט את צו ההריסה.

במקרה דנן, לטעמי, לא הוכיחה המבקשת כי נפלו פגמים בצו, הן לא באשר לזיהוי הנכס והן לא באשר לדרך המצאתו של צו ההריסה, אולם גם אם נניח, לצורך הדיון בלבד , כי אכן נפלו פגמים בצו הרי שהראיות האחרות בתיק לרבות, חוזה השכירות ש נכרת בין הצדדים, הבקשה לרישיון עסק שהוגשה על ידי המבקשת וכן חקירותיהם של המבקשת ואחיה כפי שפורטו לעיל, אינן מותירות מקום לספק כי צו ההריסה המנהלי שהוצא מתייחס לעבודות שבוצעו בנכס אותו שוכרת המבקשת ואין כל חשש כי ייהרס מבנה אחר בטעות.

17. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה. נוכח עמדת המשיבה אשר הובעה בדיון אני מורה כי צו ההריסה ייכנס לתוקפו ביום 8.10.10.19 המבקשת תפעל לביצוע צו ההריסה ואם לא תהרוס עצמאית את המבנה יבוצע הצו בידי המשיבה בהתאם לתקנות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ט, 07 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.