הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים באריאל עת"מ 29680-08-15

בפני
כבוד ה שופט אריאל ברגנר

העותרת

צוות 5 אבטחה בע"מ

נגד

המשיבים

  1. מועצה מקומית מעלה אפרים
  2. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ
  3. גלש"ן שווקים, משאבי אנוש, שמירה ואבטחה בע"מ
  4. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

החלטה

הקדמה

בפני עתירה מנהלית בה עותרת העותרת, בין היתר, לסעדים:

  1. לבטל את החלטת המשיבה 1, לבחור במשיבה 3 כזוכה במכרז.
  2. לקבוע כי הצעתה של המשיבה 3 במכרז הנ"ל – פסולה.
  3. לקבוע (בהתאם) כי הצעתה של העותרת במכרז הנ"ל , הנה ההצעה הזוכה בו.

העתירה על כן היא מנהלית והסעדים המבוקשים בה הם מנהליים במהותם.

בשל סוגיית הבטלות, העליתי מיוזמתי את השאלה האם ביהמ"ש המקומי באריאל מוסמך לדון בעתירה מנהלית וזאת על מנת למנוע מצב בו יתנהל הליך שלם, בסופו יינתן פס"ד אשר יהיה בטל מעיקרו VOID:

"כלל גדול הוא, כי מקום בו נוטל בית משפט סמכות שאינה קנויה על פי דין, החלטתו היא כאין וכאפס ובטלה מעיקרה, וכל אימת שיידרשו לביצועו של פסק הדין, תהיה כל רשות שיפוטית מוסמכת להצהיר על בטלותו, כל בית משפט שלפניו תועלה טענת הבטלות בשל העדר סמכות, יהיה חייב לדון בה ויהיה עליו להתעלם מן ההחלטה אשר כמוה כאין וכאפס" (ע"פ 476/78, 560/78, 31/79 ביטון נ' מדינת ישראל).

בהחלטתי מיום 16.5.16 קבעתי:

"בפתח הישיבה הקבועה תידון שאלת סמכותו של ביהמ"ש לדון בעתירה מנהלית".

ואכן, בפתח הדיון מיום 17.5.16 טענו הצדדים לעניין הסמכות כאשר עמדתה של העותרת הינה כי לביהמ"ש סמכות עניינית, עמדה שהצטרפו אליה גם המשיבות 1 ו -2.

אציין ואדגיש כבר עתה כי גם למרות הסכמת העותרת והמשיבות 1-2 לקיומה של סמכות, סמכות כזו – סמכות עניינית – אינה יכולה להינתן באופן זה אלא עליה להיות מוקנית לביהמ"ש בצורה מפורשות בחוק, שאם לא כן, כל החלטה ו/או פס"ד שיינתן בהיעדר סמכות יהיו בטלים מעיקרם - VOID.

המצב המשפטי והרקע להקמת בית המשפט לעניינים מקומיים

אזור יהודה ושומרון נתון לתפיסה לוחמתית. בהתאם לכך, הדין החל באזור הוא זה שעמד בתוקפו עם כניסת צה"ל לאזור עליו נוספה החקיקה של מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, היא תחיקת הביטחון, הנחקקת בהתאם לסמכויות המפקד הצבאי מכוח דיני התפיסה הלוחמתית (ראה בג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' ראש הממשלה פ"ד נט(2) 481 ובג"צ 7957/04 מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל).

לאחר הקמת ההתיישבות הישראלית באזור, הוקמו בתי המשפט המקומיים, לצורך טיפול בסוגיות בעלות אופי מקומי מובהק, הנוגעות לישובים ולתושביהם הישראליים באיו"ש.

פרק ט"ז לתקנון המועצות המקומות (יהודה ושומרון), התשמ"א-1981 (להלן – "התקנון") מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מקומיים ומפקד כוחות צה"ל באזור עשה שימוש בסמכות זו והקים את בתי המשפט לעניינים מקומיים של הערכאה הראשונה (באריאל, קרית ארבע ומעלה אדומים) ואת בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור (בירושלים).

הסמכות

סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים הוגבלה טריטוריאלית לתחומי הישובים הישראליים וכן הוגבלה סמכותו העניינית, כפי שנקבע בסע' 126 לתקנון.

כמו כן הוגבלה סמכותו של בית המשפט מבחינת הצדדים כאמור בסע' 136 לתקנון.

בתקנון אין התייחסות לסמכות מנהלית של בית המשפט לעניינים מנהליים וכלל לא הובאה בו התייחסות ל"עתירה מנהלית" או ל"הליך מנהלי".

כמו כן, חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, גם הוא טריטוריאלי וחל בשטחי מדינת ישראל בלבד.

ללא הוראת חוק מפורשת המחילה את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים באזור, הוא אינו חל.

הוראות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים לעניין זה:

סע' 1:
"חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו".

סע' 2:
"בחוק זה -
"ענינים מינהליים" - ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות;
"רשות" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
"החלטה של רשות" - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל".

סע' 5:
"בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות ( להלן – עתירה מינהלית);
...".

בית משפט לעניינים מנהליים הוסמך לדון בעתירה נגד החלטה של רשות שהוגדרה "רשות מרשויות המדינה" ועוד.... ולא התייחס לרשות הממוקמת באזור.

קיימת פסיקה רחבה בעניין זה:

עת"מ (אריאל) 50147-06-11 ארמון יעקבי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה של המועצה המקומית שומרון (כב' השופט סגן הנשיאה גולדס):

"בפתח הדברים יאמר, כי הליך הקרוי בשם "עתירה" אינו קיים בבית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה באריאל.
...
עוד אוסיף ואומר, כי גם בהחלטה אשר ניתנה על ידי כב' סגנית הנשיא (כתוארה דאז), השופטת מוסיה ארד בבש"א 7850/04, נקבע, כי בהיעדר הוראה בתקנון המועצות המקומיות/אזוריות המסמיכה את בית המשפט לעניינים מקומיים באזור לדון בעתירות שעניינן תקיפת החלטות ופעולות מנהליות של הרשות בעניינים שלא פורטו בתקנון, הרי שבית המשפט חסר סמכות עניינית לעשות כן.
המחוקק, מפקד כוחות צה"ל באזור, קבע בשנת 1981 במסגרת תקנון המועצות המקומיות ובמסגרת תקנון המועצות האזוריות, כי יש צורך בהקמת בתי משפט להסדרת פעולות הרשויות המקומיות וענייני המתיישבים. המחוקק, לטעמי, מעולם לא סבר כי הסמכויות אשר מוקנות לשופט של ערכאה ראשונה הינן הסמכויות אשר היו מוקנות באותה שעה אף לשופטי בית המשפט העליון במסגרת עתירות לבג"צ, שהרי באותן שנים כל העתירות שעניינן היה תכנון ובניה נדונו בבית המשפט העליון ובמשך השנים הועברו הסמכויות, במשורה, בשלב הראשון, לבית המשפט לעניינים מנהליים, היינו בית המשפט המחוזי, עד שכיום, כמעט עכל הסמכויות כולן מסורות לבי ת המשפט לעניינים מנהליים.
לו סבור היה המחוקק שיש להקנות סמכות בתחום התכנון והבניה לעתירות מנהליות אף לשופטי הערכאה הראשונה בבית המשפט באריאל או במעלה אדומים, בוודאי היה מסדיר עניין זה בחקיקה".

עת"מ (אריאל) 6/07 המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון נ' המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון)(כב' השופט דוד שהם):

"ישום העקרונות המפורטים בבג"ץ 336/99 הנ"ל, מוביל לדעתי למסקנה לפיה בית המשפט באריאל אינו מוסמך לדון בעתירה זאת.
אני סבור כי במקום בו לא ניתן להבטיח זהות בין דיון בבית משפט באריאל לדיון בבית המשפט המוסמך בישראל, מבחינת ניהול ההליך בהיבטים רבים, משליך הדבר גם על ההחלטה בדבר הערכאה שמוסמכת לטפל בתיק.
לא יכול להיות ספק שבעתירה מסוג זה, אילו היתה מוגשת בישראל, לא יכול היה לטפל שופט שמונה כשופט שלום.
כללי הדיון בעתירה מסוג זה בישראל הם שונים.
בית משפט זה אינו מוסמך לטפל בעתירה זאת, על פי כללי הדיון בבג"ץ או כללי הדיון בעתירה מנהלית..
...
גם מבחינת העניינים בהם מוסמך בית משפט באריאל לדון, מכוח סעיף 126 לתקנון, ניתן להגיע למסקנה שהעתירה אינה נמצאת בסמכות בית המשפט באריאל".

עת"מ (מ"א) 19/05 עו"ד ברוך חייקין ואח' נ' המועצה המקומית מודיעין עילית ו- 3 אח' (כב' השופט יואל צור):

"7. תקנון המועצות המקומיות אינו מזכיר בכלל "עתירה מינהלית" כהליך שיכול להתברר בביהמ"ש לעניינים מקומיים. התקנון מכיר ב"הליכים אזרחיים" וב"הליכים פליליים" בלבד. סעיף 126(א) ו- (ב) לתקנון עוסק "בהליכים אזרחיים" וסעיף 126(ג) לתקנון עוסק ב"הליכים פליליים". אם היה ספק באשר לכך, הרי שהאמור בסעיף 126 לתקנון מסיר כל ספק בקובעו את הצדדים לדיון והוא מציין בס"ק א' ש"צד לדיון בהליכים אזרחיים כאמור בסעיפים-קטנים (א) ו-(ב) של סעיף 126 לא היה אלא.." (אחד מאלה שנמנו בסעיף).ואילו סעיף 136 (ב) לתקנון קובע ש"בהליכים פליליים כאמור בס"ק 126(ג) לא יהיה נאשם אלא מתיישב".

לאחר שכב' השופט יואל צור סוקר את הפסיקה הרלוונטית וזו שהוצגה בפניו הוא מסכם:

"מסקנתי מכל הדיון הנ"ל היא שביהמ"ש לעניינים מקומיים אינו מוסמך לדון באף אחד משני חלקיה של העתירה שלפנינו...
את שני הנושאים הללו יש להפנות לביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ. לפיכך הנני מצווה למחוק את העתירה נשוא עת"מ 19/05 ...".

ורע"א 7665/06 לנציאנו נ' עיריית אריאת ומפקד כוחות צה"ל באיו"ש (מיום 11.9.07, פסקה 9 [נבו])(כב' השופטת כתוארה אז עדנה ארבל):

"הצדדים הביאו פסיקות שונות של הערכאות הנמוכות בשאלת סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים באיזור לדון בעתירות לפי חוק בתי משפט מנהליים.
שאלה זו בפני עצמה אינה מחייבת הכרעה בענייננו, הגם שיש בסיס לטעמי לעמדה הגורסת כי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים אינו חל באיזור בהיעדר החלה מפורשת שלו על ידי המפקד הצבאי, ולבתי המשפט לעניינים מקומיים באיזור ממילא לא הוקנתה סמכות לדון מכוחו".

לאור כל האמור לעיל אין מנוס אלא מהמסקנה והקביעה כי לבית המשפט לעניינים מקומיים אין סמכות לדוןו בעתירות מנהליות.

אשר על כן אני מורה על מחיקת העתירה.

לא פסקתי בשלב זה הוצאות, והצדדים רשאים לעתור לעניין ההוצאות בנפרד.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ו, 22 מאי 2016, בהעדר הצדדים.