הדפסה

בית משפט לעניינים מקומיים באריאל עמ"נ 27980-10-18

בפני
כבוד ה שופט אריאל ברגנר

המערערים

  1. ועדת הבחירות מועצה אזורית שומרון
  2. מאיר אביגזר

נגד

המשיבים

4. איתמר שועלי – מנהל ועדת הבחירות מטעם משרד הפנים
5. חיים בלומנפלד

החלטה

ביום 18.10.18 בשעה 17.15 הוגש "בהגשה מרחוק" לתיק ערעור זה, שניתן בו כבר פס"ד, מסמך הנושא כותרת "ערעור בהול על החלטת מנהל וועדת הבחירות" (להלן – " הערעור ה נוסף").

מזכירות ביהמ"ש קלטה את הערעור הנוסף לתיק ליום 19.10.18 - יום ו'.

מאחר שהערעור הנוסף נקלט ביום ו' 19.10.18 נדרש לעיין בו שופט תורן וכב' השופט דרור קלייטמן, ששימש תורן מעצרים באותו יום, הורה על קיום דיון בפני היום, בבימ"ש השלום בפתח תקווה ועל פי הנחייתה של כב' הנשיאה עינת רון.

הדיון התקיים בפני היום ושמעתי מלוא טיעוני הצדדים.

אדון כעת בשאלות הרלוונטיות לפי סדרן הכרונולוגי המהותי.

המועד בו הוגש הערעור הנוסף

כפי שציינתי, ה ערעור הנוסף נשלח אל ביהמ"ש אלקטרונית ביום 18.10.18, יום ה' , בשעה 17.15, ונקלט ע"י המזכירות ביום 19.10.18 – יום ו'.

עפ"י הוראות סע' 169 לתקנון המועצות האזורית (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 (להלן – "התקנון"), מאחר שהמועד בו הוגש ה ערעור הנוסף חל ביום מנוחה (יום ה' בשעה 17.15 ויום ו') , יש לראות את מועד ההגשה בפועל ביום א' – 21.10.18.

האם מדובר בערעור או בבקשה אחרת

הערעור הנוסף הוגש כבקשה אל תוך תיק ערעור קיים, תיק זה, אשר הוכרע כבר בפס"ד שניתן על ידי ביום 16.10.18. בנסיבות אלה לא ברור מדוע הוגש הערעור הנוסף לתוך תיק שהוכרע כבר ולא בהליך נפרד.

שאלתי את ב"כ המערערת בעניין זה והוא השיב כי הוא מבקש לראות את ההליך כבקשה להצטרפות להליך הקיים ולחילופין כערעור בהול (עמ' 2 לפרוטוקול).

האם ניתן לראות את הערעור הנוסף כבקשה להצטרפות להליך הקיים והאם ניתן כלל לעשות כן?

אני סבור כי התשובה לשתי שאלות אלה שלילית.

הערעור הנוסף נושא כותרת "ערעור בהול על החלטת מנהל וועדת הבחירות" ולא נוסח כבקשה להצטרפות כמערער נוסף להליך הקיים. על כן כתב הערעור אינו יכול להשתנות לפתע לבקשה להצטרפות, מה גם שאינו כולל כל עתירה כזו ואין בו כל נימוקים לבקשה כזו .

כמו כן, גם אם היה הערעור הנוסף מנוסח כבקשה, הרי מאחר שההליך העיקרי עצמו הסתיים בפס"ד אשר סיים את הדיון בו, כל עוד פסה"ד לא בוטל, לא ניתן לבקש להצטרף לו.

לא הוגשה כל בקשה לבטל את פסה"ד מכל נימוק על פי דין.

לפיכך לא ניתן לראות את הערעור הנוסף כבקשה להצטרפות להליך הקיים.

האם מדובר בהליך של ערעור?

הערעור הנוסף לא הוגש למזכירות ביהמ"ש כערעור נפרד אלא הוגש כבקשה בתיק קיים עם מספר תיק קיים.

לא ברור מדוע המערערת עשתה כן והאם מדובר בניסיון שלא כדין להתגבר על האיחור בהגשה או לאו.

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום" ועל כן על מנת ליתן למערערת את מלוא יומה בביהמ"ש, לא אמחק ההליך רק מפאת טעם זה של הגשת הערעור הנוסף בתוך הליך קיים במקום בהליך חדש ונפרד.

מי המערערת?

המערערת נרשמה בגוף הכתב "וועדת הבחירות מועצה אזורית שומרון".

האם מדובר בגוף משפטי?

שאלתי את ב"כ המערערת שאלה זו ותשובתו היתה כי אכן המערערת היא גוף משפטי שהוקם על פי החוק. על כן היא רשאית להגיש את הערעור וכי יו"ר המערערת חתם על גבי ייפוי הכוח.

ב"כ המשיב 5 מתנגדת דברים אלה, טוענת כי המערערת אינה יישות משפטית וכי היא לא יכולה היתה בעצמה להגיש את הערעור.

בתום הדיון ביקש ב"כ המערערת לצרף את יו"ר המערערת מר מאיר אביגזר כמערער בעתירה והוסיף כי הוא מיוצג על ידו.

לאחר ששקלתי את הדברים אני סבור כי הדין עם המשיב 5.

סע' 124 לתקנון קובע כיצד תיבחר ועדת הבחירות ע"י מועצת המועצה האזורית. סע' 137 קובע כי מנהל הבחירות "בהתייעצות עם ועדת הבחירות" רשאי לפסול מועמדים.

סע' 139 לתקנון קובע כי מנהל הבחירות יתייעץ עם ועדת הבחירות בטרם יכריז על מועמד אחד כראש המועצה הנבחר.

סע' 140, 142, גם כן קובע חובת התייעצות עם ועדת הבחירות.

מעבר לסעיפים אלה הקובעים בעניינים מסוימים חובת התייעצות עם ועדת הבחירות אין בתקנון כל הוראה נוספת המקנה לוועדת הבחירות סמכויות כלשהן לרבות כי היא מהווה אישיות משפטית אשר לה סמכויות להגיש הליכים בביהמ"ש וכיוצ"ב.

סמכות לבצע פעולה משפטית אינה קיימת בעלמא ואם אין הוראה חוקית המקנה את הסמכות, היא אינה קיימת.

לתוצאה זו יש להוסיף את הוראת החוק המפורשת שבסע' 138 (ב) לתקנון הקובעת כי: "חבר ועדת הבחירות רשאי לערער בפני בית המשפט אל עישור רשימת מועמדים או על אי פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים".

הנה התקנון קובע בהוראה מפורשת מי רשאי, ורק הוא, לערער בפני ביהמ"ש – חבר ועדת הבחירות .

על המערער להיות אדם ספציפי המזוהה בשמו ובחתימתו ושהוא מכהן כחבר ועדת הבחירות.

ועדת הבחירות כשלעצמה ללא זהות ספציפית של חבריה, אינה רשאית להגיש את הערעור, הסמכות לעשות זאת לא ניתנה לה בחוק אלא רק לחבר הועדה המזדהה שמית ובאופן אישי.

לכן המערערת לא יכולה היתה להגיש את הערעור.

ב"כ המערערת ביקש לקראת תום הדיון היום, בע"פ, להוסיף את מר מאיר אביגזר כמערער מתוקף היותו חבר ועדת הבחירות וב"כ המשיב 5 התנגדה לכך.

בהתאם לגישתי הקודמת, אאפשר הוספת מר מאיר אביגזר כמערער נוסף וזאת על מנת ליתן למערערים את מלוא יומם בביהמ"ש (התיקון בוצע בכותרת) .

מועד הגשת הערעור

השאלה המרכזית שנדונה היום בדיון והיא השאלה המכרעת בשלב זה של ההליך, הינה האם לאפשר למערערים בערעור הנוסף, להגיש את הערעור במועד בו הוגש ולאפשר ארכת מועד לצורך כך.

אין חולק כי הוראות החוק קובעות מועדים מפורשים וברורים לצורך הגשת ערעור.

סע' 138 (ד) לתקנון קובע:

"ערעור לפי סעיף זה יוגש לא יאוחר מהיום ה- 17 שלפני יום הבחירות;
פסק הדין בערעור יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה- 12 שלפני יום הבחירות והוא יהיה סופי".

המועד האחרון להגשת ערעור הינו "לא יאוחר מהיום ה- 17 שלפני יום הבחירות".

הערעור הוגש אלקטרונית ביום 18.10.18 אחר הצהריים (יום ה'), נקלט ע"י המזכירות ביום 19.10.18 יום ו', ויום הגשתו בפועל הינו יום א' 21.10.18 .

היום ה- 17 שלפני יום הבחירות (30.10.18) הינו יום 13.10.18 אשר חל ביום שבת ועל כן מועד זה נדחה ליום 14.10.18 כיום האחרון להגשת ערעור.

המערערים לא הגישו בקשה לארכת מועד להגשת הערעור באיחור והטענות העובדתיות לגבי אי קבלת החלטת מנהל הבחירות מר שועלי לא נתמכו בתצהיר ערוך כדין.

ב"כ המערערים טען בעניין זה בביהמ"ש והסביר כי ועדת הבחירות ראתה את פסה"ד מיום 16.10.18 ואז החליטה להגיש את הערעור הנוסף , כי מפאת קוצר זמן לא היה סיפק להגיש בקשת לארכת מועד, כי החלטת מנהל הבחירות מר שועלי ניתנה ללא נימוקים ועל כן כל עוד אין כאלה טרם קמה החובה להגיש את הערעור הנוסף .

ב"כ המערערים הוסיף כי ביום 10.10.18 כבר נודע על ההחלטה של מר שועלי אך למרות זאת, הערעור הנוסף הוגש רק לאחר כשבוע ימים.

ב"כ המשיב 4 טוענת כי המועד האחרון הינו 14.10.18 ועל כן דין הערעור הנוסף להידחות על הסף.

לגבי העמימות הנטענת בהחלטתו של מר שועלי משיבה ב"כ המשיב 4 כי גם בנסיבות אלה ובמיוחד לאור טענות אלה היה על המערערים להגיש את הערעור הנוסף במועד.

ב"כ המשיב 5 מתנגדת גם היא לפרשנות המערערים והפנתה לרישום על גבי הודעת המייל (נספח ג' לערעור הנוסף) כי תשובת מר שועלי נשלחה במייל גם אל מר מאיר אביגזר ביום 8.10.18.

ובכן אין לקבל את טענות המערערים בעניין ארכת המועד המבוקשת (לגבי הטעמים הנדרשים ראה נא בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה – פורסם בנבו, בסע' 9 לפסה"ד) .

אין לקבל התנהלות כאשר המערערים רוא ים את פסה"ד של ביהמ"ש מיום 16.10.18 בתיק ערעור זה (כבר באיחור) ואז מחליטה להגיש ערעור נוסף לאותו מותב באותו עניין. הרי ביהמ"ש אינו ערכאת ערעור על החלטותיו וכאשר ניתן פס"ד בערעור הדיון בו הסתיים.

קוצר זמן אין בו כדי להוות נימוק למתן ארכה. ואם היה למערערים זמן להכין ולהגיש בג"צ, לכב' בית המשפט העליון, היה לה ם גם זמן להכין ולהגיש בקשה למתן ארכה.

כמו כן לא ראיתי כל נימוק מדוע הערעור הנוסף לא הוגש מיד למחרת יום קבלת המייל (מיום 8.10.18) או לכל המאוחר ביום 10.10.18 או למחרת 11.10.18 לאחר שנודע למערער ים, כך נטען ללא תצהיר, על החלטת מר שועלי.

מכל מקום בקשה למתן ארכה הנתמכת בתצהיר לא הוגשה.

אין לקבל את הפרשנות כי עד אשר מר שועלי ינמק החלטתו, כי טרם חל המועד להגיש את הערעור.

הוראות החוק הן מפורשות וקובעות מועד אחרון להגשת הערעור.

סע' 165א לתקנון

לא זאת אף זאת, גם אם היתה מוגשת בקשה ערוכה כדין למתן ארכה, הנתמכת בתצהיר, גם במקרה זה, לא היה ניתן להעניק למערערים ארכה.

כפי שצוין סע' 138 (ד) לתקנון קובע את המועד האחרון להגשת הערעור, "לא יאוחר מהיום ה- 17 שלפני יום הבחירות" – 14.10.18. מדובר אם כן במועד שנקבע בחיקוק.

תק' 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות") קובעת כדלקמן:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו" (ההדגשות שלי – א.ב.) .

האם ביהמ"ש רשאי להאריך המועד שנקבע בחיקוק, בעניינינו התקנון, מטעמים מיוחדים שיירשמו?

אמנם לא ניתנו ע"י המערערים כל טעמים מיוחדים, ולא הוגשה כל בקשה למתן ארכה כדין, אך גם אם היו ניתנים כאלה והיתה מוגשת בקשה , לא היה בכך כדי לסייע למערערים.

תק' 2 לתקנות קובעת כדלקמן:

"סדר הדין בכל ענין אזרחי המובא לפני בית משפט, וכן בדיון בבית הדין במיוחד לפי סעיף 55 לדבר המלך במועצה על א"י, 1947-1922, או בדיון בבקשות לפי אותו סעיף – יהיה לפי תקנות אלה; אולם במידה שבענין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר – לא ינהגו לפי תקנות אלה " (ההדגשות שלי – א.ב.) .

אם קיים נוהג סדר דין אחר, הוראות התקנות (תק' 528) לא יחולו.

הוראת סע' 138 (ד) בדבר המועד האחרון להגשת הערעור הינה הוראה יוצאת דופן, ברורה ומפורשת הקובעת מועד אחרון וסופי. קביעת מועד זה נבדלת ושונה מהותית מכל קביעה אחרת שבתקנות להגשת ערעור כדוגמת 45 ימים ממועד מתן פסה"ד (תק' 397 לתקנות) , מועד שניתן להאריכו (לפי תק' 528 הנ"ל) .

הרציו העומד מאחורי הוראה זו הינו הצורך בוודאות ובסופיות ההליך על מנת שמועמד בבחירות דמוקרטיות יידע כי הוא רשאי להמשיך בהתמודדותו וכך גם לגבי ידיעת ציבור הבוחרים.

ואם לא די בדברים אלה, המחוקק קבע בתקנון הוראה מפורשת לגבי הארכת מועדים:

סע' 165א לתקנון קובע כדלקמן:

"כל מקום שתקנון זה קובע שפעולה מסוימת תיעשה מספר מסוים של ימים לפני יום הבחירות, רשאי המנהל הכללי של משרד הפנים, לא יאוחר מהיום ה-100 שלפני יום הבחירות, אם ראה סיבה מספקת לכך, להאריך את המועד לאותה פעולה עד לחמישה ימים נוספים; הודעה על החלטה כאמור תפורסם בקובץ המנשרים" (ההדגשות שלי – א.ב.) .

סע' 165א קובע שרק המנהל הכללי של משרד הפנים רשאי להאריך מועד שנקבע בתקנון ורק ב- 5 ימים – הא ותו לא !! וזאת לא יאוחר מהיום ה- 100 לפני יום הבחירות.

הוראה זו שוללת את סמכותו של ביהמ"ש להאריך את המועד שנקבע בחיקוק לפי תק' 528 לתקנות ועל בסיס תק' 2 לתקנות, ההוראה שבסע' 165א גוברת.

לאור כל האמור לעיל, לא ניתן להאריך למערערים את המועד להגשת הערעור הנוסף ועל כן הערעור הנוסף שהוגש ע"י המערערים נדחה על הסף.

מעבר לצורך אציין כי כפי שקבעתי בפסה"ד מיום 16.10.18 אני סבור כי המשיב 5 אינו יכול לטעון כי לא שימש מנכ"ל הוועד המקומי שערי תקווה ואני סבור כי חלה עליו מניעות מלטעון כך אך גם מסקנה עובדתית זו אין בה כדי לשנות את הוראות החוק ולאפשר את הגשת הערעור במועד המאוחר בו הוגש.

הערעור הנוסף, אם כן, נדחה על הסף .

המערערים ביחד ולחוד יישאו בהוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪ ומע"מ לכל אחד מהמשיבים 4 ו- 5.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.