הדפסה

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע עת"מ 37164-04-16

לפני
כבוד ה שופטת גאולה לוין

העותרים
1.איציק דינה
2.מלכה שמחי
3.דריוש סיולארי
4.שלמה אמויאל
5.נועם אבקסיס
6.דוד כהן
7.אמיר זנדני
8.אמיר אמרמיאם
9. אמיר שלומי
10. התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאים בישראל
ע"י ב"כ עוה"ד אורי ישראל פז

נגד

המשיבים
1.עיריית אשדוד
2.ד"ר יחיאל לסרי
ע"י ב"כ עוה"ד לימור ספצ'ק

3.שער רכבת אשדוד בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל שחור ועוה"ד סנדרין דדון

4.טיב טעם אשדוד בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אייל רוזובסקי, עוה"ד נטע ארבל ועוה"ד מעיין בהר

5.בורגר אשדוד ביג פאשן בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אביעד קשקש ממשרד עו"ד אסף קוסטיקה

6.אפריל - רשת חנויות קוסמטיקה ובשמים בע"מ
7.שוקו ספורטוויר בע"מ
8.נר - אב סחר והשקעות בע"מ
9.וניליביג בע"מ
10.גולן סימנטוב מנכ"ל מגה ספורט
11.אופנה צרפתית לגבר בע"מ
12.הוניגמן ובניו בע"מ
13.בבילון פארק אשדוד בע"מ
14.עונות מודל בע"מ
15.א.ז שיווק מרכזי בע"מ
16.ריבאר עמית בע"מ
17.אינטר ג'ינס בע"מ
18.באקלס בע"מ
19.אינטר בוקס פאשן בע"מ
20.בוגארט 2002 בע"מ
21.ק.ג.ב.פ בע"מ
22.קולנוע חדש בע"מ
23.ביאנקו אורו בע"מ
24.ק. אשדוד 2015 בע"מ
25.אתי וניר אספרסו בר בע"מ
26.לירם אקסלוסיב 86 בע"מ
27.לייף ספורט בע"מ אדידס
28.גלובל ריטייל גרופ בע"מ
29.מאטיס מעדנים אשדוד בע"מ
30.נימרוד אנד מוד
31.קליגולה שווק (1985) בע"מ
32.אור מאניה בע"מ
33.רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ
34.טוונטי פור סבן אופנה בע"מ
35.גליתה בע"מ

פסק דין

לפני עתירה המופנית כנגד התנהלות עיריית אשדוד (להלן: "העירייה") בקשר לאכיפת חוק עזר לאשדוד (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשל"ו-1976 (להלן: "חוק העזר העירוני"). הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הוא מתן צו המורה לעירייה לבוא וליתן טעם מדוע זו אינה אוכפת את הוראות חוק העזר העירוני בכל האמצעים העומדים לרשותה, ובכלל זה הוצאת צווי סגירה מינהליים לכ-230 עסקים שפועלים בשבת בעיר אשדוד.

1. העתירה עברה גלגולים שונים מאז הגשתה בחודש אפריל 2016. כיום מונחת לפני בקשה מטעם העותרים למחיקת העותרים 2-9 כך שהמשך ניהול ההליך יהא על ידי העותרת מס' 10 - התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאים בישראל (להלן: "התאחדות הסוחרים"), תוך הותרת העותר 1. בנוסף מבקשים העותרים לצרף תצהיר של יו"ר התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית לפיו התנועה מעולם לא תמכה בהגשת העתירה ולא עמדה מאחורי הגשתה. המשיבים, מנגד, מתנגדים לבקשות וסבורים כי דין העתירה להידחות או להימחק על הסף.

אומר מיד כי נוכח התנהלות העותרים עד כה, עליה אעמוד להלן, מצאתי להורות על מחיקת העתירה. אפרט בקצרה את השתלשלות העניינים, הנוגעת לעניין.

2. העתירה המקורית הוגשה ביום 19.4.2016. בעתירה זו הופיעו 13 עותרים – כולם על פי הנטען בעלי עסקים פרטיים ברחבי העיר אשדוד. על פי הנטען בעתירה, בעלי עסקים אלו אינם פותחים את עסקיהם ביום המנוחה ובמועדי ישראל והם נפגעים מהמדיניות הפסולה של העירייה בדבר אי אכיפה של חוק העזר העירוני. העותרים טענו כי מדיניות העירייה פוגעת בעיקרון שלטון החוק ובזכויות יסוד של העותרים ובכללם הזכות למנוחה שבועית, הזכות לשוויון, זכות הקניין, חופש העיסוק ותחרות הוגנת.
המשיבים לעתירה היו: (1) עיריית אשדוד; (2) ראש העיר אשדוד; (3) ביג מרכזי קניות בע"מ – חברה המפעילה את מתחם הקניות "ביג פאשן אשדוד", מתחם קניות הפתוח ברובו בשבת והכולל 140 חנויות; (4) סטאר סנטר מנופים אשדוד בע"מ – חברה המפעילה את מתחם הקניות והבילוי "סטאר סנטר" אשר מכיל 100 חנויות ופתוח ביום שבת.
כל המשיבים הגישו תגובות מקדמיות לעתירה. המשיבה 4 הגישה גם בקשה לסילוק העתירה המופנית נגדה.

2. ביום 9.6.2016 התקיים דיון בפני. במעמד הדיון, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי העתירה אינה יכולה להתברר במתכונת בה הוגשה והוריתי על הגשת עתירה מתוקנת. להלן הטעמים שעמדו בבסיס החלטתי, כפי שפורטו באותה החלטה:
"ראשית, לא פורטו כתובותיהם של העותרים.
שנית, היא אינה נתמכת בתצהירים של העותרים.
שלישית, לא צורפו יפויי כוח של העותרים.
במאמר מוסגר יצויין כי איש מהעותרים לא התייצב לדיון. ...

במצב דברים זה, ככל העותרים עומדים על העתירה, מתחייב תיקונה של העתירה. עתירה מתוקנת תוגש תוך 30 ימים".

3. ביום 18.7.2016 הוגש כתב עתירה מתוקן. בכתב העתירה המתוקן הושמטו 5 עותרים שנכללו בכתב העתירה המקורי ונוספו שני עותרים נוספים, האחד בעל עסק פרטי, והשני היא התאחדות הסוחרים. לפי הנטען בעתירה, התאחדות הסוחרים היא ארגון גג כלל ארצי של סוחרים ועצמאים, שבין מטרותיה התאגדות חברתית וכלכלית לקבוצת איכות משפיעה ומכריעה, המחוללת שינוי חיובי באופן התייחסות החברה לציבור זה. יוער כי השינוי בזהות העותרים נעשה ללא אישורו של בית המשפט, תוך חריגה מההוראות שניתנו לגבי תיקון העתירה.

בעתירה המתוקנת נותרו המשיבים 1-3. חברת סטאר סנטר מנופים הוסרה מהעתירה. מנגד הוספה, כמשיבה מס' 4, חברת "טיב טעם אשדוד בע"מ".

4. למחרת, ביום 19.7.2016, הוגשה מטעם העותרים "בקשה בעניין זהות המשיבים בעתירה" וזאת לנוכח הערת בית המשפט , בדיון מיום 9.6.2016, בדבר הנפגעים הפוטנציאלים מהעתירה . בבקשה ביקשו העותרים כי יותר להם שלא לצרף את כל המשיבים הרלוונטיים ולהסתפק בצירוף מי שעלול להיפגע מהחלטת בית המשפט באופן ממשי.

5. בהחלטה מיום 23.2.2017 קבעתי כי על העותרים למסור הודעה לכל בית עסק אשר לשיטתם מפר את חוק העזר העירוני ויש להגביר את האכיפה כלפיו במובן של צווי סגירה מינהליים ו/או שלילת רישיון עסק (תחת צירופו הפורמלי כבר בשלב זה של הדיון). ההודעה תיידע את בתי העסק על דבר הגשת העתירה, הסעדים העיקריים שהתבקשו בה והאפשרות העומדת לבית העסק להצטרף להליך.

באותה החלטה נעתרתי לבקשת משיבה 3 להימחק מהעתירה, נוכח הצהרתה כי העתירה אינה רלוונטית לגביה. כן הוריתי על צירופה של שער רכבת אשדוד בע"מ כמשיבה נוספת.

6. בהתאם להוראות אלה, הגישו העותרים (ביום 5.3.2017) כתב עתירה מתוקן בשנית . הצדדים בעתירה נותרו כפי שהיו, למעט המשיבה 3 אשר נמחקה (כאמור בהחלטה) ובמקומה הוגדרה כמשיבה חברת שער רכבת אשדוד בע"מ.

7. ביום 20.3.2017 הודיעו העותרים כי מילאו אחר ההחלטה מיום 23.2.2017 ומסרו הודעה על הגשת העתירה לכל 230 בתי העסק נשוא העתירה. בהמשך הוגשו לבית המשפט 31 בקשות מבעלי חנויות המעוניינים להצטרף כמשיבים לעתירה. לאחר שאישרתי את אלה עמדה העתירה על 35 משיבים. המשיבים כולם הגישו תגובה מקדמית לעתירה.

8. ביום 10.7.2017 התקיים דיון שני בעתירה. לדיון זה התייצב נציג מטעם התאחדות הסוחרים בלבד. יתר העותרים לא התייצבו. אי ההתיצבות באה בנוסף לכך שלעתירה לא צורפו ייפוי כוח של כל העותרים, אלא של חלקם בלבד (7 מתוך 9 העותרים הפרטיים), והתצהירים שצורפו לעתירה המתוקנת הם תצהירים שהוכנו לקראת הגשתה של עתירה בנוסח קודם ומתייחסים לסעיפים בנוסח הקודם, ואינם מכסים את מלוא הטיעון העובדתי. משכך, הוריתי כי "עד ליום 20.7.2017 יוגשו לבית המשפט ייפוי הכוח של העותרים שלא הוגשו ייפוי כוח מטעמם. בנוסף יוגשו תצהירים של כל אחד מהעותרים, המפרטים מדוע לא התייצבו לדיון היום, וכן יפרטו את הסעיפים העדכניים של העתירה שהם בידיעתם, במתכונת המקובלת של תצהיר בג"צי".

9. ביום 31.8.2017 הוגשה בקשה מטעם העותרים למחוק את העותרים 2-9 מן העתירה ולהשאיר את העותר הפרטי מס' 1 ואת התאחדות הסוחרים כעותרים בתיק לצורך המשך בירור העתירה שבכותרת.

על פי הנטען בבקשה, בעקבות הגשת העתירה ובפרט בעקבות החלטת בית המשפט על צירוף עשרות משיבים חדשים להליך, סובלים העותרים מאיומים בלתי פוסקים מגורמים עלומים על עסקיהם הקטנים, ומחרם צרכני. נוכח האמור מבקשים העותרים לסגת מהעתירה ויסתפקו בכך שהעותרת הציבורית תשמיע את קולם. בבקשה גם נכתב כי ההתנכלות ממנה סובלים העותרים היא הסיבה לאי התייצבותם לדיונים שהתקיימו בעתירה.

כן נטען בבקשה כי זכות העמידה של התאחדות הסוחרים היא בלתי מעורערת נוכח ההלכה הפסוקה, אשר עמדה על חשיבות הרחבת דיני המעמד באופן שאין להעמידם על הצורך באינטרס אישי על מנת לקבל את יומו של העותר הציבורי בבית המשפט. כן עומדים העותרים בבקשה על חשיבות זכות העמידה של עותרת ציבורית בהליך שתכליתו להביא לשמירה על שלטון החוק, כפי המבוקש בענייננו.

10. כל המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים 1-2 טוענים כי הבקשה מהווה עליית שלב נוספת באופן ניהולה הקלוקל של העתירה, תוך זלזול בבית המשפט ובהחלטותיו ותוך עשיית דין עצמי. כך, מודגש כי העותרים 2-9, המבקשים כעת להימחק מן העתירה, לא פעלו בהתאם להחלטה מיום 10.7.2017, שכן עד היום לא הגישו ייפוי הכוח הנדרשים מטעמם; לא הוגשו תצהירים בדבר הסיבות לאי התייצבותם לדיונים בעתירה; לא הוגשו תצהירים בדבר הסעיפים הרלוונטיים שבידיעתם; וכן לא הוגשו תצהירים התומכים בבקשתם להימחק.

המשיבים 1-2 מוסיפים כי התצהירים שהוגשו מטעם העותרים 1 ו-10 לא מפרטים את הסעיפים העדכניים של העתירה המצויים בידיעתם האישית ומסתפקים בהצהרה כללית לפיה "כל האמור במישור העובדתי של העתירה – הוא בידיעתו האישית". כן נטען כי העותרים מעלים האשמות כבדות כנגד גורמים עלומים בדבר מסע הפחדות ואיומים המתנהל לכאורה כנגד העותרים, אולם לא הוגש כל תצהיר מטעם העותרים ולא ניתנו פרטים בדבר אותם איומים נטענים.

לסיום טוענים המשיבים כי אין מקום להתיר לעותרת 10 לשמש כעותרת ציבורית מקום שהעותרים הרלוונטיים הביעו עמדתם המפורשת בדבר אי רצונם להיות צד לעתירה. בהקשר זה מפנים המשיבים לפסיקה הקובעת כי מקום שקיים נפגע ישיר והוא אינו עותר, ייחשב העותר הציבורי כמתערב במחלוקת לא לו ופנייתו תידחה.

12. המשיבה 3 בתגובתה טוענת כי יש לדחות את הבקשה ואת העתירה על הסף. לטענתה, בית המשפט נהג בעותרים באורך רוח ובסבלנות במשך למעלה משנה ואלה מצדם נהגו בחוסר ניקיון כפיים, משהתברר שאין בכוונתם למלא אחד הנדרש על פי הוראות בית המשפט וברצונם "להסתלק" מן העתירה. חוסר תום הלב של העותרים בא לידי ביטוי גם בבקשה דנן, בה כל הטענות בדבר "לחץ", "איומים" ו"חרם צרכנים" נטענו על דרך הסתם , מבלי שהובאה כל תשתית עובדתית.

לטענת המשיבה 3, מי שעומדת מאחורי העותרים היא עמותת "התנועה למדינה יהודית". הדבר נלמד הן מפניית ב"כ העותרים לעירייה בשם אותה עמותה (ביום 4.5.2015) והן מהתנהלות העותרים אשר לא התייצבו לאף אחד מהדיונים שהתקיימו בעתירה ונחושים להסתיר את עסקיהם ונגיעתם לעתירה. המשיבה 3 מוסיפה כי על אף שהעתירה הוגשה לפני למעלה משנה, עדיין עסוקים הצדדים בפגמים שנפלו בעתירה ובמחדליהם החוזרים ונשנים של העותרים.

כן נטען כי אין להתייחס לעובדות הבקשה ויש לדחות את העתירה על הסף נוכח אי מילוי הוראות בית המשפט בהחלטותיו מיום 10.7.2017 ומיום 23.8.2017 בדבר הגשת תצהירים וייפוי כוח מטעם העותרים. עוד טוענת המשיבה 3 כי הוצאות המשפט אשר פסק בית המשפט בהחלטה מיום 10.7.2017 לא שולמו על ידם, כי אם על ידי התאחדות הסוחרים.

המשיבה 3 מציינת כי העותר 1 מסביר את העדרותו מהדיון שהתקיים ביום 10.7.17 בשתי מילים: "לא ידעתי". הדבר עומד בניגוד להסבר של בא כוחו במעמד הדיון, אשר אמר כי העותר 1 שהה במועד הדיון בקפריסין.

13. המשיבות 4 ו-5 בתגובות מטעמן העלו טיעונים דומים לטיעונים שפורטו לעיל במסגרת התגובות של המשיבים 1 ו-2 והמשיבה 3, לכן לא מצאתי מקום להאריך בדברים.

14. העותרים השיבו לתגובות המשיבים וטענו כי נטיית המשפט היא לעולם להעדיף את מיצוי הזכות המהותית, הדורשת סעד ומרפא, על פני שיקולים פרוצדוראליים.
כן טוענים העותרים כי פסק הדין שניתן לאחרונה בדיון נוסף ובהרכב מורחב בהליך דנג"ץ 3660/17 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ' שר הפנים, מיום 206.10.2017, מחזק את טענות העותרים בעתירה דנא, שכן כל עוד לא תיקנה העירייה את חוק העזר העירוני , חלה עליה החובה המינהלית לאכוף את הוראות חוק העזר ככתבם וכלשונם.

עוד טוענים העותרים כי הפסיקה אליה מפנים המשיבים ועליה הם נסמכים בטענה כי אין לאפשר לעותרת ציבורית זכות עמידה מקום בו העותרים הרלוונטיים הביעו אי רצון להיות צד לעתירה – אינה רלוונטית לענייננו. שכן, באותה פסיקה העותרת הציבורית מבקשת סעד העומד בסתירה חזיתית לאינטרס הלגיטימי של בעל הדבר ואילו בענייננו אין בקבלת הסעדים שהתבקשו בעתירה כדי לפגוע באינטרס של מי מהעותרים המבקשים להימחק מההליך. העותרים מפנים לספרו של פרופ' זמיר (הסמכות המינהלית), אשר מגדיר כ"סייג לחריג" את האפשרות להגיש עתירה ציבורית בעניין מסוים, אף שבאותו עניין קיים אדם בעל אינטרס אישי שנמנע מלהגיש עתירה. העותרים מפנים גם לדבריה של פרופ' ד' ברק-ארז בסדרת ספריה על המשפט המינהלי, לפיהם ניתן להעלות על הדעת מצבים שבהם הפרט המעורב בנושא במישרין נמנע מלעתור ובכל זאת אמור להיות לציבור עניין בביקורת על החלטת הרשות משיקולים הנוגעים לשמירה על שלטון החוק. בהקשר זה מציינים העותרים כי בענייננו, מלבד התאחדות הסוחרים כעותרת ציבורית, נותר על כנו העותר מס' 1 כ"עותר פרטי" הנפגע ישירות ממדיניות תת-האכיפה הפסולה של העירייה.

15. לטענת העותרים, כבעלי עסקים קטנים, אין ביכולתם להיות מוטרדים מן ההתדיינות המתישה של העתירה ובפרט כאשר מופעלים על חלקם לחצים פסולים מצד מי מקרב המשיבים לסגת מהמשך ניהול העתירה. העותרים טוענים כי קיים אינטרס ציבורי חשוב בביקורת שיפוטית על מדיניות תת האכיפה של העירייה. לטענתם, ביסוד העתירה עומדים שיקולים של שמירה על שלטון החוק וברי כי יש לעתירה השלכות רוחב על כלל העסקים בעיר אשדוד.

בנוסף, העותרים מרחיבים אודות זכות הגישה לערכאות ומבקשים שלא לקפח זכות יסוד זו של העותרים – שהיא זכות הגישה למימוש ולהגשמת זכויות היסוד שלהם בחברתנו הדמוקרטית.

לשיטת העותרים, אין שחר לטענת המשיבים כי הגוף האמיתי העומד מאחורי העתירה הוא "התנועה למדינה יהודית" ולראיה מצורף תצהיר מטעם יו"ר התנועה. כן נטען כי אין שחר לטענה כי העותרים מזלזלים בהחלטות בית המשפט ולראיה מציינים העותרים כי שילמו הוצאות משפט על סך 15,000 ₪.

16. יצוין כי צורפו לתגובת העותרים ייפוי כוח של העותר 1 והעותרת 10 המבקשים להמשיך בניהול ההליך וכן תצהירים של העותרים 3 ו-6 בדבר הסיבה לאי התייצבותם לדיון מיום 10.7.2017. התצהירים מפנים לטעמים שמפורטים בבקשה ובנוסף מצויין על גביהם בכתב יד כי המצהירים לא יכלו לעזוב את החנות לצורך הגעה לדיון. ב"כ העותרים מציין כי אבד לו הקשר עם חלק מהעותרים ולכן אין הוא יכול לייצגם עוד בהליך זה.

באשר לטענה כי קיימת סתירה בין התצהיר של העותר 1 (לפיו הוא לא ידע על הדיון מיום 10.7.2017 ולכן לא התייצב) לבין דברי ב"כ העותרים במעמד הדיון ( לפיהם העותר נסע לקפריסין), טוענים העותרים כי אין סתירה בין השניים, שכן העותר 1 לא ידע על הדיון ובאותה העת גם שהה בחו"ל.

17. כפי שצוין בפתח הדברים, אין מקום לאפשר את תיקון העתירה ויש להורות על מחיקתה.

כבר מראשיתה, העתירה לא הוגשה באופן ראוי ולקתה בפגמים, ובראשם פגמים וחסרים הנוגעים לעותרים. כך, העתירה המקורית הוגשה ללא תצהירים וללא יפוי כוח של העותרים. תחילה, משסברתי כי מדובר בפגמים טכניים בלבד , איפשרתי את תיקונם (החלטה מיום 9.6.2016).
מאז הוגשו שני כתבי עתירה מתוקנים. ואולם, התיקונים עליהם הוריתי לא בוצעו במלואם. כך, עד היום לא הוגשו כל יפויי הכוח של העותרים. לא הוגשו גם תצהירים המפרטים את הסעיפים העדכניים של העתירה שהם בידיעתם האישית, במתכונת המקובלת של תצהיר בג"צי, כפי שנדרש בהחלטה מיום 10.7.2017.

יתרה מכך. נערכו שינויים בזהות העותרים ללא הגשת בקשה מתאימה (המסבירה את פשר השינוי) וממילא ללא החלטה המתירה תיקון זה של כתב העתירה. השינויים הם הוצאת חמישה מהעותרים המקוריים והצטרפות שני עותרים – התאחדות הסוחרים ומר אמיר שלומי. כך, לא ניתן שום הסבר לזניחת העתירה מצד חמישה עותרים ולכך שהתאחדות הסוחרים בחרה להצטרף להליך, ולכך שלא נכללה בו מלכתחילה.

18. כעת, עם הגשת הבקשה למחיקת עותרים 2 – 9, מתברר כי לא מדובר בפגמים טכניים בלבד. מתוך הבקשה, והתנהלות העותרים בכללותה, מתחוור כי העתירה, שהוגשה כעתירה של עותרים פרטיים, בעלי עניין אישי כבעלי עסקים באשדוד, היא למעשה עתירה ציבורית שמובלת על ידי "עותרת ציבורית" (שהצטרפה לעתירה ללא אישור).

יובהר כי עקרונית, אין כל פסול בעתירות ציבוריות. הקושי במקרה דנן נעוץ בהתנהלות מצד העותרים ובאופן בו הציגו את עניינם בעתירה. יש לזכור כי הוגשו שלושה כתבי עתירה, ובכולם הוצג מצג לפיו העתירה מוגשת מטעם עותרים פרטיים ונועדה להגן על זכויותיהם והאינטרסים האישיים שלהם בשמירת שלטון החוק.

19. מתוך בחינה כוללת של התנהלות העותרים עד כה מתקבל הרושם כי העותרים שצוינו בעתירה מלכתחילה לא גילו בה עניין ממשי וספק אם היה להם אי פעם רצון ליטול חלק בהליך. כאמור, איש מהם לא התייצב לאף אחד מהדיונים ב עתירה. עד היום, חרף ההוראה כי יוגשו תצהירים המפרטים מדוע העותרים לא התייצבו לדיון (החלטה מיום 10.7.2017) ניתנו הסברים (קלושים) רק מפי שלושה מהעותרים. עותר 1 הצהיר כי לא ידע על הדיון (כשב"כ העותרים ציין במעמד הדיון כי הוא שוהה בחו"ל). מכל מקום, לא ניתן שום הסבר לכך שעותר 1 לא ידע על הדיון. עותרים 3 ו-6 הצהירו כי לא יכלו לעזוב את החנות והפנו לטענות בעניין התנכלות. מדובר כאמור בהסברים שאינם מניחים את הדעת, המותירים את הרושם כי עותרים אלה, לא היה להם מלכתחילה עניין ממשי בעתירה. הדברים נכונים ביתר שאת לגבי העותרים שלא הגישו תצהירים ולטענת ב"כ העותרים ניתקו הקשר עימו.
ההסבר שמועלה בבקשה לכך שהעותרים מבקשים להימחק מהעתירה, הסבר בדבר איומים, חרם צרכני והתנכלות, הובא ללא שום פירוט וביסוס. ההסבר נתמך רק בתצהירים של העותר 3 – מר דרויש סיולארי - והעותר 6 – דוד כהן. מדובר בתצהירים לקוניים אשר אינם מפרטים מאילו מעשי התנכלות נפגעו העותרים בגינם הם מבקשים לזנוח את העתירה. כל שנאמר בתצהירי העותרים 3 ו-6 הוא כדלקמן: "למרות שאני תומך בעתירה מינהלית הנדונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע... נבצר מבעדי להמשיך ליטול חלק בניהול ההליך המשפטי מכל הטעמים המפורטים בבקשה מס' 82 שהוגשה לתיק ".
בהעדר פירוט מינימלי להאשמות הקשות שהועלו בבקשה, לא ניתן ליתן להסבר זה משקל ממשי.
הרושם המתקבל ממכלול הדברים הוא, כאמור, כי המצב שהוצג בשלושת כתבי העתירה בדבר העותרים לא היה מדויק, ומי שנחזה כמגיש העתירה לא עומד מאחוריה.
מכל מקום, העתירה הוגשה כעתירה בשם עותרים פרטיים, סוחרים בעלי חנויות באשדוד, ולא בשם עותר ציבורי.

19. לטעמי, מי שמגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים מחויב להציג לפני בית המשפט תמונה אמיתית ומדויקת בשאלה אם מגיש העתירה פונה בשם אינטרס אישי או בשם אינטרס ציבורי וחרדה גרידא לשלטון החוק. זהו חלק מהחובה לפנות לבית המשפט בנקיון כפיים וחובת הגילוי הרחבה החלה בעתירות מינהליות, בוודאי כשמדובר בעותר ציבורי.

20. השאלה שלפני אינה אם יש מקום לפתוח את שערי בית המשפט בפני התאחדות הסוחרים כ"עותרת ציבורית". אינני נדרשת גם ל שאלה מהי הנפקות של הימנעותם של נפגעים ישירים ליטול חלק בעתירה (ראו והשוו בג"ץ 1103/10 המשרד לענייני אסירים ומשוחררים ברשות הפלסטינית נ' השר לביטחון פנים (ניתן ביום 23.2.2011).
השאלה המונחת לפני היא האם יש מקום לאפשר את תיקון העתירה, תוך הפיכתה מעתירה פרטית לעתירה ציבורית, לאחר שבמשך שנה וחצי הוצג מצג מטעם העותרים כי עסקינן בעתירה פרטית והיא נוסחה ונומקה כעתירה פרטית. יוער כי תיקון העתירה אינו מתמצה בתיקון של הכותרת, אלא מחייב גם תיקון של תוכן העתירה.
לטעמי, ככל שהתאחדות הסוחרים רוצה לנהל עתירה ציבורית, תתכבד ותגיש עתירה חדשה, ערוכה כדין. תיקון העתירה הנוכחית, "טלאי על טלאי", לאחר שכבר עברה כמה גלגולים, אין לו הצדקה. אין מקום להחליף את זהות העותרים, על כל המשתמע מכך, בדרך של תיקון העתירה. משהתברר בוודאות שהעותרים 2 – 9 אינם מעוניינים בעתירה, אין מקום להותיר אותה על כנה, ודינה להימחק (ראו והשוו בג"ץ 98/09 האגודה השיתופית אבן ספיר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ועוד 18 אחרים נ' מועצת מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 3.4.2011). כמובן שלעותרים שמורה הזכות להגיש עתירה חדשה.

21. לטעמים אלה מתווספים שיקולים נוספים, שעניינם התפתחויות עובדתיות ונורמטיביות. העתירה עוסקת, כזכור, בפעולות האכיפה מטעם העירייה , הלכה למעשה, של חוק העזר העירוני. דומה כי בשל חלוף הזמן, ראוי לפרוש תשתית עדכנית בדבר האכיפה של חוקי העזר.
בשל השינויים הנורמטיביים שחלו במהלך התקופה מאז הגשת העתירה ועד היום – הן מבחינת החקיקה ומהן מבחינת ההלכה הפסוקה – נדרש עדכון של העתירה גם בהיבט הנורמטיבי.

יצוין כי למרות שהעתירה תלויה ועומדת כבר זמן ממושך, בשל התנהלות העותרים היא מצויה בשלב מקדמי וטרם החלה להתברר לגופה. משכך, מחיקת העתירה, מבלי לחסום את האפשרות להגיש עתירה חדשה, אין בה כדי לפגוע במי מהעותרים המעוניין בהליך.

בסיכום הדברים, אני מורה על מחיקת העתירה.

אני מחייבת את העותרים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין כדלקמן:
למשיבים 1 -2 ישולם סך כולל של 5,000 ₪.
למשיבה 3 ישולם סך כולל של 5,000 ₪.
למשיבה 4 ישולם סך כולל של 5,000 ₪.
למשיבה 5 ישולם סך כולל של 2,000 ₪.
למשיבה 13 ישולם סך כולל של 2,000 ₪.
לכל אחד מהמשיבים 6, 7, 9, 12, 20, 22, 28, 32 ישולם סך כולל של 500 ₪.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ח, 15 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.