הדפסה

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע עת"מ 31613-06-18

בפני
כבוד ה שופטת גאולה לוין

המבקשים

  1. מזל לוי
  2. חיים לוי

ע"י ב"כ עוה"ד אלישע כהן ו/או עוה"ד נועם אביטל ברשד

נגד

משיבים
1. וועדה מקומית לתכנון ובנייה נגב מערבי
ע"י ב"כ עוה"ד יאיר איתן
2. מועצה אזורית מרחבים
ע"י ב"כ עוה"ד אייל גזית
3. אגודה שיתופית מושב פדויים
ע"י ב"כ עוה"ד משה אבקסיס

החלטה

לפני בקשה מטעם המבקשים, לצירוף חוות דעת מומחה של מודד מוסמך , הנוגעת לפגיעה במשקים 44 ו-45 במושב פדויים (להלן: "משק 44" ו- "משק 45" בהתאמה) .
1. המבקשים הגישו עתירה מנהלית בה התבקש בית המשפט להורות על ביטול ביצוע פעולות הפקעה במקרקעי העותרים בהתאם להודעה מיום 3.5.2018 ; להורות על ביטול תכנית מפורטת מס' ד/מק/2042 "מושב פדויים- חיבור ישיר לדרך 241" משנת 2004 (להלן: "התכנית"); ולהורות כי לא ניתן לבצע מכוחה של התכנית את הליכי ההפקעה על פי סעיף 190(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965.
מטרתה של התכנית היא הסדרת הגישה, הכניסה והיציאה למושב פדויים, ומיתון התנועה בכביש 241 תוך הקמת מעגל תנועה שיסדיר את השתלבות הרכבים בתוך המושב.
טענותיהם של המבקשים נוגעות לעובדה כי הוצאת התכנית לפועל תפגע ב מקרקעין שלהם.
יחד עם העתירה הוגשה גם בקשה דחופה למתן צו ביניים, בה ביקשו המבקשים להורות למשיבים להימנע מתפיסת חזקה במקרקעיהם. ביום 16.07.2018 התקיים דיון בבקשה וביום 25.7.2018 ניתנה החלטה בדבר דחיית הבקשה.
2. ביום 06.09.2018 הגישו המבקשים בקשה לצירוף חוות דעת מומחה מטעמם , יחד עם חוות הדעת עצמה שניתנה על ידי מר משה שטרית, מודד מוסמך (להלן: "המומחה"). בבקשתם טענו כי צירוף חוות הדעת מתבקש בכדי להציג את ההשלכות של העבודות שמבקשת המשיבה 2 לבצע במסגרת התכנית, והשפעתן על נחלות העותרים.
כמו כן ציינו המבקשים כי חוות הדעת מתייחסת לעובדות ולנתונים שהתגלו להם מבקשת המשיבים לביטול צו הביניים. נטען כי בנסיבות אלו לא היו העותרים יכולים להגיש את חוות הדעת בשלב מוקדם יותר.
3. בחוות דעתו, מתאר המומחה את משק 44 ואת משק 45 כצמודים וגובלים בגבול משותף, וכי בין המשקים לבין הדרך הראשית הבין עירונית (כביש 241), אין התחברות. כמו כן מציין כי המשקים מצויים בהליכי הסדר, ובתוכנית ההסדר הוכרז המרחק בין המשקים לבין הדרך הראשית הבין עירונית 50 מטרים.
המומחה מציין כי בתכנית, בניגוד להליכי ההסדר שתיאר, רוחב ההכרזה של הדרך הראשית (241) הוא 80 מטרים, ולא 50, ונראה כי ההרחבה של הדרך מראה כי קיימת גם רצועת שטח ברוחב של 15 מטרים אשר אינו כלול בשטחי המשקים אך כלול במסגרת שטחי משבצת המושב.
המומחה הגדיר חלק בשטח המושב הגובל במשקים 44 ו-45 ומתחבר לדרך הראשית (241) כ"סובה" (מסומן במפה שצורפה לחוות הדעת).
לטענתו, התכנית כפי שאושרה מגדילה את מתחם הסובה וגוזלת שטח משני המשקים. כמו כן, התכנית מחברת בין הסובה לבין הדרך הראשית, משנה את ייעוד השטח מ"משק" ל"דרך" ומפרידה בין המשקים 44 ו-45.
במסקנות חוות הדעת מציין המומחה כי שינוי היעוד משטחי המשקים ל"דרך" תגזול 250 מ"ר מכל אחד מהמשקים; הגדלת מתחם הסובה יגזול ממשק 44 626 מ"ר וממשק 45 547 מ"ר; התכנית מונעת בנייה בתחום שבין שני המשקים ומותירה את כל הבנוי בתחום שני המשקים כבניה בלתי חוקית; הרחבת הסובה והדרך פוגעת בזכויות הבנייה של שני המשקים; גזילת השטחים מחלקם החזיתי של המשקים פוגעת באיכות המגורים, בפרטיות ובשקט בשל הגדלת התנועה למושב וממנו.
4. בתגובה לבקשה השיבה המשיבה 1 כי היא מתנגדת לצירוף חוות הדעת. המשיבה טענה כי חוות הדעת אינה ברורה ומכל מקום לא צורפה לה מפת המדידה המאוזכרת בחוות הדעת (מפת המדידה צורפה בשלב מאוחר יותר).
כמו כן, טוענת המשיבה 1 כי היה על העותרת לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לעתירה עצמה, והבקשה לצירוף חוות הדעת מהווה ניסיון למקצה שיפורים. עוד טוענת המשיבה 1 כי העותרים לא מיצו את ההליכים בזמן, או לכל הפחות בתוך זמן סביר, ומשכך אין מקום לדון בטענות בדבר פגיעה במקרקעי העותרים הנובעת מתכנית שאושרה בשנת 2004.
5. המשיבה 2 מתנגדת גם היא לבקשה. המשיבה 2 טוענת כי הגשת חוות הדעת כמוה כבקשה לתיקון העתירה, ואם המבקשים חפצים בזאת, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה. עוד טוענת המשיבה 2 כי חוות הדעת אינה רלוונטית לתיק הנדון, שכן היא אינה עוסקת בשאלה המרכזית בתיק- היכן עומדות להתבצע בפועל עבודות להקמת מעגל התנועה, והאם הן חודרות לתחום נחלות העותרים.
לאחר שהומצאה למשיבים מפת המדידה עליה נסמכה חוות הדעת, הגישה המשיבה 2 תגובה משלימה מטעמה. בה טענה המשיבה 2 כי חוות הדעת אינה רלוונטית ממספר טעמים:
א. המומחה מאשר בחוות הדעת כי כל עבודות הפיתוח שמבצעת המשיבה 2 אינן חודרות לתחום נחלות העותרים, וכי כל העבודות המבוצעות הן בחלקן בתוך תחום הדרך (מעגל התנועה) או בחלקן בין תחום הדרך של 50 מטר לבין תחום הדרך של 80 מטר.
המשיבה 2 מבהירה כי רצועת הדרך שסומנה כ-50 מטר מורחבת מכל כיוון ב-15 מטר, ובסך הכל 80 מטר.
ב. מסקנות המומחה ביחס ל"הורדה" בשטחי המשקים מתייחסות לתוך תחומי המושב, ואינן רלוונטיות לתיק הנדון. כמו כן, הן כלל לא עלו במסגרת העתירה ונטענות תוך הרחבת חזית המחלוקת ולכן יש לדחותן על הסף.
6. המשיבה 3 מתנגדת גם היא לבקשה. לטענתה, העותרים לא צירפו את חוות הדעת לעתירה, ובנסיבות העניין, ומשאין כל טעם מניח את הדעת לאיחור בהגשה, יש לדחותה.
7. המבקשים הגישו תשובה לתגובות המשיבים. בתגובתם טענו כי קיבלו את מפת המדידה מטעם המשיבה 2 רק עם הגשת תגובתם המקדמית לעתירה. לטענתם, לא הייתה להם שהות כלשהי לבדקה ולהתייעץ עם מומחה בכל הנוגע לאמיתותה. כמו כן טוענים המבקשים כי במפה שהוגשה על ידי המשיבה 2 לא ניתן להבחין בפרטים מהותיים לעתירה.
עוד טוענים המבקשים כי המשיבות יכולות היו בנקל להגיש חוות דעת נגדיות מטעמן, בשל העובדה שכבר מועסק על ידיהן מודד לצורך ביצוע מדידות באתר, וכן כי אין בהגשת חוות הדעת מטעמם כדי לפגוע במשיבות אשר כבר מבצעות עבודות בשטח.
המבקשים טוענים כי חוות הדעת עוסקת בשאלות שהתעוררו במהלך הדיון בצו הביניים כתשובות שניתנו לבית המשפט, וכן הוגשה כדי לסתור טענות שהועלו לראשונה רק במסגרת הדיון.
לעניין מיקום הפגיעה בשטח הנחלות טוענים המבקשים, כי בעתירה כפי שהגשה נטען כי יש בעבודות כדי לפגוע בשטח הנחלות מבלי שצוין מיקום הפגיעה בשטח.
8. ביום 10.10.2018 התקיים דיון מוקדם בעתירה. ב"כ המשיבה 2 טען כי כל העבודות שמבצעת המועצה הן אך ורק בתחום ייעוד הדרך, לרבות הדרך בין המשקים (לטענתו המשקים אינם צמודים כיוון שהתכנית קובעת שיש שם תחום דרך), ולא חודרות לתחום הנחלות.
עוד מציין כי המשקים אינם צמודים, וכי התכנית קובעת כי יש דרך בין משק 44 למשק 45.
בדיון חזרו המשיבים על התנגדותם להגשת חוות דעת המומחה.
9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה, להתיר את הגשת חוות הדעת מטעם העותרים ולאפשר למשיבים להתייחס לחוות הדעת וכן להגיש חוות דעת נגדית מטעמם, ככל שהם מעוניינים בכך.
תקנה 5(ד) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000 קובעת כי "לכתב עתירה יצורפו, ככל שניתן, העתק צילומי של ההחלטה נושא העתירה והעתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין".
העותרים לא צירפו את חוות הדעת במסגרת העתירה ואף לא צירפו אותה בסמוך לאחר הגשת עמדות המשיבים בקשר לבקשה לצו ביניים (ביולי 2018). הבקשה להגשת חוות הדעת הוגשה שבועות ארוכים לאחר שנדונה והוכרעה הבקשה לצו ביניים.

לטענת העותרים, חוות הדעת באה כדי להתמודד עם טענות שעלו בדיון מיום 16.07.2018. אך הטענות שעלו בדיון נסובו, בעיקרו של דבר, על רוחב הדרך ומעגל התנועה המתוכנן בסמוך לחלקות , סמכויות הועדה המקומית, תקינות הליך אישור ופרסום התכנית והאינטרס הציבורי שבמימוש התכנית. טענות אלו היו ידועות לעותרים, ואף נטענו על ידם, עוד בשלב הגשת העתירה. משכך, טוב היה אם היו מגישים את חוות הדעת יחד עם העתירה ולמצער לפני הדיון בבקשה לצו ביניים .

עם זאת, את התמהמהות העותרים בהגשת חוות הדעת – על הטרחה והתמשכות הדיון הכרוכה בה - ניתן לרפא באמצעות חיוב בהוצאות. לא מצאתי לנכון לדחות את הבקשה בשל עצם העיתוי של הגשת חוות הדעת.
לטעמי, אין לחסום את העותרים מלנסות ולהוכיח את הטענות שהעלו בעתירה, וככל שהם סבורים כי יש בחוות הדעת כדי לסייע בידם, יש לאפשר להם את הגשתה. התמשכות הדיון, שהיא פועל יוצא מהגשת חוות הדעת בשלב מאוחר, אינה פוגעת מהותית במשיבים, משנדחתה הבקשה לצו ביניים.

יחד עם זאת, ראוי להבהיר כי כתב העתירה הוא שמתווה את גדר המחלוקת. אין בכוחה של חוות הדעת להחליף אותו ואין משמעות הגשת חוות הדעת כהיתר להרחבת חזית או לתיקון העתירה . בכתב העתירה רוב טענות העותרים נטענו "מלמעלה", ונגעו לחוקיות אישור התכנית ולחוקיות תפיסת השטח. רק הטענות בדבר הריסת חומת הגדר במשק 45 והעתקת עצי זית במשק 44, נטענו בעתירה בנוגע לחלקים מסוימים בשטחי הנחלות.
חוות הדעת של המומחה מתייחסת לשטחים ספציפיים בנחלות באופן ממוקד הרבה יותר מאשר טענות העותרים בעתירה . טענות בדבר מתחם הסובה הועלו לראשונה בחוות הדעת, מבלי שהייתה התייחסות אליו בכתב העתירה (ודומה כי אף לא בהודעה מיום 3.5.2018) .
יכול ויש בחוות הדעת כדי להמחיש את הפגיעה בעותרים כתוצאה מהתכנית משנת 2004. מטעם זה, משטענו העותרים בעתירה המקורית כי הם נפגעים מהתכנית (ר' למשל סעיף 46 לעתירה), לא מצאתי לנכון למנוע מהם להציג את חוות הדעת. מובהר עם זאת כי במסגרת ההליך שלפניי אין מקום לדיון בהיקף הפגיעה וכימותה, ככל שאכן יש פגיעה, אל א רק בהקשר לחוקיות התכנית ודרך אישורה וחוקיות התפיסה מכוח ההודעה מיום 3.5.2018.
11. מכל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה לצירוף חוות הדעת מטעם העותרים, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים (סה"כ 6,000 ש"ח).
המשיבים יגישו כתב תשובה עד ליום 10.12.2018.
קובעת דיון בעתירה ליום 24.12.2018 שעה 10:30.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.