הדפסה

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע עת"מ 27286-01-18

בפני
כבוד ה שופטת יעל רז-לוי

העותרת

אחים פתחי חברה לבנייה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ליעד ועמיחי סגל

נגד

המשיבה

מועצה אזורית אל קסום
ע"י ב"כ עוה"ד חן אביטן

פסק דין

האם יש מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים של המשיבה, אשר מצאה לנכון להורות על ביטול מכרז שעניינו תכנון רישוי וביצוע של הקמת שלושה אולמות ספורט ביישובי המועצה - מכרז אליו הוגשה הצעה אחת בלבד – הצעת העותרת.
זוהי השאלה העומדת בפני להכרעה.
רקע עובדתי בקצרה
בחודש אוגוסט 2017 פרסמה המועצה האזורית אל קסום ( להלן: "המועצה") מכרז פומבי מספר 06/2017 שעניינו: "הזמנה להציע הצעות של פרויקט תכנון, רישוי וביצוע הקמת שלושה אולמות ספורט ביישובי המועצה האזורית". המדובר במכרז שהיקפו משמעותי, הן מבחינת היקף העבודות והן בשים לב לעובדה שהמכרז כלל הן את שלב התכנון והן את שלב הרישוי והביצוע של שלושה אולמות ספורט.
ממסמכי המכרז עולה, כי למעשה לב המכרז נוגע לאחוזי ההנחה שיינתנו על ידי המציעים בגין ביצוע העבודות במכרז. כאשר על המציע לנקוב בהצעתו את אחוזי ההנחה המוצעים על ידו ( ראה סעיף 13 להזמנה להציע הצעות). במסמכי המכרז צוין, כי בגין עבודות הבינוי אחוז ההנחה שניתן להציע הינו בין 0% ל-10% מהמחירים שצוינו במסמכי המכרז, ובגין עבודות פיתוח ותשתיות חוץ, אחוז ההנחנה הינו בין 0% ל-25% אחוזי הנחה.
לאחר פתיחת תיבת ההצעות הוברר, כי הצעתה של העותרת הינה ההצעה היחידה שהוגשה במכרז; כי הצעתה עמדה בתנאי הסף; וכי ההצעה נקבה ב-0% הנחה שהינו למעשה המחיר המקסימלי האפשרי במסגרת המכרז ( הגם שהינו בתוך הטווח המותר במכרז).
טרם הדיון בוועדת המכרזים הונחה בפני הוועדה חוות דעת של היועץ המשפטי לוועדה, וזאת בהתייחס לכך שמדובר בהצעה יחידה. בחוות הדעת נסקרו הוראות הדין והפסיקה. צוין, כי בפני הוועדה עומדות שתי אפשרויות – לא להמליץ עליה לאור הוראות סעיף 22( ו) לצו המועצות המקומיות, תשי"א-1950 (להלן: "צו המועצות המקומיות"), אם כי הוסבר, כי הפירוש שניתן בפסיקה לסעיף זה אינו דווקני אלא על הוועדה לבחון האם יש בסיס לפסילת ההצעה, מעבר להיותה הצעה יחידה וכי אם הוועדה תבחר שלא להמליץ על ההצעה, היא רשאית להורות על ביטול המכרז; והאפשרות השנייה - להמליץ על ההצעה היחידה.
ביום 22.11.17 התכנסה וועדת המכרזים לדיון במכרז – בהצעת העותרת. במהלך הדיון הובהר, כי הצעת העותרת כשירה לדיון, כי העותרת עומדת בתנאי הסף וכי המלצות שניתנו על ידה תקינות.
בתום הדיון החליטה וועדת המכרזים כי:
"עצם העניין שמדובר במכרז פיתוח/תשתיות בהיקף ענק, והגשת מציע אחד בלבד, ללא שום התחייבות להנחה מ-0% עד 10% אחוז, לא התקבלה הנחה אטרקטיבית, ועצם העניין שמדובר בכספי ציבור ועל מנת לייעל ולחסוך בנוסף לזה שמדובר במציע אחד, המליץ יו"ר הוועדה לא לקבל את הצעת הזכיין ולבקש מהמועצה לצאת למכרז חדש".
הועדה ראתה לנכון לקבוע עוד, כי יש לשקול בחיוב לחלק את המכרז לשלושה מכרזים נפרדים באופן שכל מכרז יהיה לאולם אחד בכל ישוב, וכן לנסות לאתר קבלנים שיתנו הנחות בהיקף יותר גדול. וועדת המכרזים הדגישה, כי במכרז החדש היא רוצה להיות שותפה כבר ברמת הפרסום. לאור העובדה שוועדת המכרזים בהחלטתה הורתה על ביטול המכרז אושרה החלטת הוועדה ע"י ראש המועצה, כמתחייב.
טיעוני הצדדים בתמצית
לטענת העותרת, היה על וועדת המכרזים להכריז על הצעתה כהצעה הזוכה. נימוקי הוועדה לביטול המכרז שגויים ואינם עומדים במבחנים שנקבה הפסיקה ביחס לביטול מכרז, או ביטול הצעה עקב היותה הצעה יחידה.
העותרת הטעימה, כי הפסיקה לאורך השנים צמצמה באופן מהותי את שיקול דעתה של וועדת המכרזים, וקבעה קריטריונים ברורים מתי תיפסל הצעה יחידה רק עקב היותה הצעה יחידה. על פי מבחני הפסיקה, העובדה שמדובר בהצעה יחידה במכרז כשלעצמה אינה מצדיקה את פסילת ההצעה ואת ביטול המכרז. הודגש, כי על וועדת המכרזים לבחון האם ההצעה אינה עולה על מחיר השוק או האם קיים חשש לקנוניה. בענייננו, נוכח מבנה המכרז והעובדה שנקבע אומדן במכרז וההצעות יכלו להכיל אף 0% הנחה, הרי הצעת העותרת מצויה בגדרי האומדן שקבעו עורכי המכרז עצמם. על כן אין לומר שמדובר בהצעה רעה או כזו שהושגה בקנוניה, ועל כן היה מקום לקבלה, הגם שמדובר בהצעה יחידה. עוד צוין, כי אף לאור עקרונות השוויון וההגינות שביסוד דיני המכרזים, ובשים לב לכך שביטול המכרז יש בו משום פגיעה בשוויון ובתחרות, לא היה מקום להורות על ביטול המכרז. נוכח כך יש לבטל את החלטת וועדת המכרזים ולהכריז על הצעת העותרת כהצעה הזוכה.
המשיבה מנגד תומכת בהחלטת וועדת המכרזים. המשיבה טוענת, כי לא נפל כל פגם בשיקול דעתה של ועדת המכרזים, בכך שמצאה לנכון שלא לקבל את הצעת העותרת. הודגש, כי הגם שהפסיקה " נגסה" בהוראות סעיף 22( ו) לצו המועצות האזוריות וצמצמה את שיקול הדעת של וועדת המכרזים במקרה בו ישנה הצעה יחידה במכרז, עדיין יש לבחון את מכלול נסיבות העניין. במקרה זה כלל נסיבות העניין מצדיקות את דחיית ההצעה, זאת אף לאור ההוראות הברורות במסמכי המכרז המותירות למועצה שיקול דעת רחב שלא לקבל על הצעה. הודגש, כי השיקולים שהנחו את וועדת המכרזים בהחלטתה שלא לבחור בהצעת העותרת, יש בהם כדי להגשים את תכליות המכרז, וכי כאשר מדובר במכרז בו נתקבלה הצעה יחידה, הרי יש בכך משום כשל מובנה שחותר תחת הרציונל של מכרז אשר מטרתו ליצור תחרות, ולאפשר לעורך המכרז להתרשם ממגוון הצעות ומחירים.
דיון והכרעה
הוראת הדין הרלוונטית לענייננו מצויה בסעיף 22( ו) לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות הקובעת כי:
22 (ו): "לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הוועדה; המליצה הוועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה".
הוראה זהה למעשה קיימת גם בתקנה 22( ו) לתקנות העיריות ( מכרזים) התשמ"ח – 1987 ( וראו גם הוראה דומה הקיימת בתקנה 23( א) לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג – 1973).
המחלוקת בין הצדדים בתיק זה ממוקדת, ונוגעת לשאלה האם הייתה רשאית וועדת המכרזים במסגרת שיקול הדעת הנתון לה שלא לבחור בהצעת העותרת וכפועל יוצא להורות על ביטול המכרז, אם לאו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מסמכי המכרז על נספחיהם והוראת הדין הרלוונטיות, באתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות. זאת משלא מצאתי שהחלטת ועדת המכרזים חורגת ממתחם הסבירות או נגועה בשיקולים זרים, באופן המצדיק קבלת העתירה וביטול החלטתה.
סעיף 22( ו) לתוספת לצו המועצות האזוריות הוא שיהווה את העוגן לדיון בענייננו. מסעיף זה אנו למדים, כי נקודת המוצא הינה כי מקום בו קיימת הצעה יחידה, לא תמליץ הוועדה דרך כלל על אותה הצעה. לצד האמור, כפי שהדגישה העותרת, הפסיקה פירשה סעיף זה באופן רחב יותר, כאשר נקבע כי אין לפסול הצעה העומדת בתנאי המכרז מהטעם היחיד שהיא נותרה ההצעה היחידה במכרז; וכי ניתן לקבל את ההצעה, כאשר אין חשש שההצעה הוגשה כהצעה יחידה עקב קנוניה בין המציעים או כי המחיר המוצע עולה על מחיר השוק ( ראה ע"א 6283/94 מנורה איזי בע"מ נ' מ"י פד"י נא (1) 21 ( להלן:"עניין מנורה"), בעמ' 27 וכן עע"מ 8610/03 אמנון מסילות נ' המועצה המקומית מז'ר פד"י נח (6) 755) ( להלן: "עניין מסילות").
עם זאת, בעניין מסילות ראה בית המשפט העליון לנכון לקבוע, כי בשים לב לכך שהמכרז כולל הוראה מפורשת וברורה שלפיה המועצה שומרת על זכותה לבטל את המכרז בכל שלב ושאין היא מחויבת לבחור בהצעה הזולה ביותר או בכל הצעה שהיא, הרי היה באפשרות המועצה לבטל את המכרז, כל עוד היא פועלת במסגרת החובות המוטלות עליה כרשות ציבורית.
ודוק, עיון במסמכי המכרז כאן, מלמד כי בעניינו צוין במפורש במסמכי שהמועצה רשאית שלא לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא ( ראה סעיף 10 להזמנה להציע הצעות כאשר האמור אף מודגש באותו סעיף).
התערבות בהחלטת וועדת המכרזים במקרה זה תוך קביעה שחובה הייתה עליה לבחור בהצעת העותרת כזוכה, משמעותה הותרת מרחב שיקול דעת כמעט מזערי לוועדת המכרזים, שלא לקבל את ההצעה היחידה.
כפי שציין כבוד השופט מזוז בהחלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע בעע"מ 2432/17 מועצה מקומית ערערה נ' מ.ג.ע.ר בע"מ [ פורסם בנבו] אף לדעתי, פרשנות כזו כמעט ומרוקנת מתוכן את הוראת הסעיף:
"אכן, בית משפט קמא סמך בענין זה את הכרעתו על פסיקתו של בית משפט זה בענין מנורה ... ובענין מורדן ... מהם עולה גישה לפיה באין חשש לקנוניה או שהמחיר בהצעה עולה על מחיר השוק, יש לקבל הצעה למרות היותה יחידה. גישה זו, בכל הכבוד, אינה מקובלת עלי. היא אינה עולה בקנה אחד עם הוראתו הברורה של הדין הקובע ברירת מחדל של דחיית הצעה יחידה, ולדעתי היא גם אינה רצויה לגופה, באשר היא עלולה לפתוח פתח לקנוניה ולאי סדרים, שלמרבה הצער הינם חזון נפרץ בשלטון המקומי. בחירת הצעה יחידה אינה מגשימה גם את מטרות המכרז, ואין גם להטיל את הנטל להוכחת קנוניה או מחיר השוק על הרשות".
ודוק, הגם שבפסק הדין שניתן בעע"מ 2432/17 הנ"ל, הערעור נדחה בסופו של יום, הרי דחיית הערעור הייתה בשל קבלת הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, ולא בשל פרשנות שונה של סעיף 22( ו) לצו המועצות האזוריות.
ומהכאם להתא-
יש לזכור, כי מקום בו במכרז הוגשה הצעה יחידה בלבד, נקודת המוצא הינה, כי הדבר אינו מגשים את תכלית המכרז ומטרותיו. שהרי הרעיון העומד בבסיס המכרז הינו עידוד התחרות תוך מתן אפשרות לעורך המכרז לבחור בין ההצעות השונות באופן מיטבי, לטובת היעילות הכלכלית והחיסכון בכספי ציבור:
"שימוש יעיל בנכסי ציבור ובכספי ציבור הינו מטרה חשובה בכל מצב ובכל תנאי, קל וחומר כשמדובר בפעילות עסקית של הרשות שמטבע הדברים נמדדת על פי אמות מידה כלכליות ועסקיות. רוצה לומר: העובדה שמדובר במישור פעילות עסקי של הרשות המנהלית – מישור פעילות שקיים גם בשוק החופשי .. יוצרת ציפייה להשגת יעילות כלכלית גבוהה יותר מאשר במישורי פעילות אחרים של הרשות המנהלית. על כן ראוי לדעתי לייחס למטרה זו משקל רב" ראה ע. דקל בספרו " מכרזים" [ כרך א, עמ' 98 (2004)].
החלטת הוועדה בענייננו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 22( ו) לצו המועצות המקומיות ועם האינטרס הלגיטימי של שימוש יעיל בנכסי ובכספי הציבור . ודוק, הגם שהפסיקה פירשה את הוראות סעיף 22 (ו) באופן מצמצם, עדיין הרציונל האמור בו והעומד בבסיסו בדבר כך שבחירה בהצעה יחידה אין בה כדי להגשים את מטרות המכרז, ממשיך להתקיים.
לא נעלמה מעיני ההלכה שנקבעה בעניין מנורה שם צוין, כי דרך כלל יש לקבל הצעה למרות היותה הצעה יחידה, באם אין חשש שהמחיר המוצע עולה על מחיר השוק או, כי המדובר בהצעה שהוגשה עקב קנוניה בין המציעים.
עדיין, אין לומר כי באם לא הוכח שקיים חשש לאחד מאלו, חייבת וועדת המכרזים לבחור בהצעה היחידה. לדעתי, יש מקום להותיר גמישות מסוימת לוועדת המכרזים ומרחב לשיקול דעתה בהתאם למכלול נסיבות המקרה; בשים לב להוראות המכרז; ולתוצאות הספציפיות שיהיו בשל ביטול המכרז, ולתכליות הנוגעות למכרז שבפניה.
מעבר לכך , בענייננו כאשר על פי מסמכי המכרז הותר למועצה באופן מפורש ומודגש אף במסמכי המכרז האפשרות שלא לקבל אף את ההצעה הזולה ביותר, או כל הצעה שהיא, אין להחיל את הלכת מנורה באופן דווקני, כפי שנפסק אף בעניין מסילות.
לצד האמור, ברי כי על וועדת המכרזים כגוף מנהלי להפעיל את שיקול דעתה בהגינות ובתום לב, ולפעול ביושר ובשוויון בהתחשב בכלל השיקולים הרלוונטיים באיזון בין האינטרסים השונים.
בחינת הוראות הדין והאופן בו פרשה אותן הפסיקה והחלתן על נסיבות ענייננו מובילה למסקנה, כי אין מקום להתערב בהחלטת וועדת המכרזים, משאין לומר שזו חורגת ממתחם הסבירות או נגועה בשיקולים זרים; ולאחר שזו התקבלה מתוך שיקולים עניינים, תוך מתן משקל לאינטרס הציבורי של חסכון בכספי ציבור ויעילות כלכלית. החלטת וועדת המכרזים דכאן, מתבססת על נימוקים ראויים, ובכלל זה העובדה שמדובר במכרז בהיקף גדול וכי הצעת העותרת לא כללה כל הנחה באף אחד מרכיבי המכרז.
לא נעלמה מעיני טענת העותרת, כי הגם שהמכרז מדבר על שיעורי הנחה עד 25% הרי הוא מתיר מתן הנחה בשיעור 0% וכי זהו המחיר למעשה בו נקבה המועצה – מעין אומדן; ומכאן שהצעתה הינה במסגרת האומדן שנתנה המועצה עצמה.
עדיין והגם שהצעת העותרת, אשר נקבה ב- 0% הנחה נמצאת בגדר ההצעות העומדות בתנאי המכרז, הרי בשורה התחתונה, בפנינו הצעה בה לא ניתנה הנחה באף אחד מרכיבי המכרז. על כן אין המדובר בהצעה המשיגה את התכלית שבבסיס המכרז שהינו יעילות כלכלית.
יש לזכור, כי המדובר במכרז בו התחרות הייתה על שיעורי ההנחה שיינתנו, והמציע אמור היה לנקוב באחוזי ההנחה המוצעים בהצעת המחיר. מקום בו לא ניתנה הנחה כלשהי באף אחד מרכיבי המכרז על אף שמדובר במכרז רב היקף, וכאשר מדובר בהצעה יחידה, ברי כי מדובר בהצעה שאין בה כדי להשיג את מטרת עורך המכרז.
שהרי, התכלית העומדת בבסיס עריכת המכרז הינה, כי בפני וועדת המכרזים יפרשו מספר הצעות אשר תהא ביניהן תחרות. היעילות הכלכלית במכרז והרצון לחסוך בכספי ציבור הינם בגדר שיקול לגיטימי וראוי, אשר וועדת המכרזים יכולה ואף נדרשת להביא בחשבון. על כן " אם ההצעה חורגת באופן משמעותי מהערכת שווי התקשרות, וקיימים סימנים נוספים לכך שניתן היה לקבל הצעה טובה יותר באופן משמעותי – קימת לכאורה הצדקה להימנע מבחירת הצעה זו, הצעה שמשמעותה המעשית הינה ביטול המכרז" (דקל, עמ' 132).
יתרה מכך, עיון במסמכי המכרז מלמד כי מעבר לכך שהתחרות במכרז הייתה על שיעורי ההנחה, הרי עורך המכרז ראה חשיבות מירבית לבחירת ההצעה על פי המחיר הזול ביותר. כך בסעיף 6 לתנאי המכרז אשר כותרתו הינה " אופן בחינת ההצעות ואמות המידה לבחירת זוכה" צוין במפורש כי ".. הזוכה במכרז יהא המציע אשר המחיר הסופי, לאחר הפחתת אחוזי ההנחה אשר הציע, הוא הנמוך ביותר" (ההדגשות במקור- י.ר.ל). מסעיף זה אנו למדים על כך שעורך המכרז מייחס חשיבות מירבית למחיר הסופי בהצעה; מצהיר כי אמת המידה לבחירת הזוכה תהיה המחיר הנמוך ביותר; וכי המחיר הסופי יהיה לאחר הפחתת אחוזי ההנחה שיינתנו על ידי המציע. משמע עורך המכרז שם את כל כובד המשקל על אחוזי הנחה שיוצעו ויופחתו, ולא צפה כלל מצב, בו לא יהיו כל אחוזי הנחה להפחית - כפי הצעת העותרת.
בהינתן האמור והוראות המכרז, אין לומר ששיקול דעתה של וועדת המכרזים, אשר הדגישה את העובדה שהצעת העותרת אין בה כל הנחה אטרקטיבית וכי יש חשיבות לייעול וחסכון בכספי ציבור, הינו בלתי סביר.
הדברים בעלי משנה תוקף, כאשר המכרז היה ביחס לאחוזי ההנחה מהמחיר שצוין במכרז ולא ניתנה כל הנחה בהצעת העותרת. בהינתן האמור, העובדה כי הצעת העותרת עדיין באה בגדר המחירים הנקובים במסמכי המכרז – מה שניתן לכנותו כאומדן, עדיין אין בה כדי לחייב את המסקנה, כי חובה הייתה על ועדת המכרזים לבחור בה. שכן אין אנו מביטים רק על כל רכיב ורכיב כשלעצמו, אלא על מכלול סעיפי המכרז.
נוסיף לאמור, כי ועדת המכרזים מצאה שיש מקום לחלק את המכרז האמור לשלושה מכרזים נפרדים, ובדרך זו לגרום לכך שיינתנו הנחות בהיקף גדול יותר. כאשר מדובר בכספי ציבור, בהיקפים משמעותיים, ובמועצה שהחלה לפעול רק לפני זמן לא רב ועושה כל שנדרש כדי לפעול באופן תקין ומיטבי, אין לומר שמדובר בהחלטה שגויה או כזו החורגת ממתחם הסבירות.
מעבר לכך, מאחר ועל פי החלטת הועדה מכרז זה לא יפורסם מחדש כמות שהוא, לא מתקיימת הפגיעה שעלולה להיווצר פעמים רבות כתוצאה מביטול המכרז. במקרים בהם מתקיים חשש שביטולו יגרור פגיעה במציעים אחרים, או יצור פתח לשחיתות.
שהרי הפסיקה חזרה וציינה, כי דרך כלל יש להימנע מביטול מכרז אם התוצאה תהיה פרסום מכרז אחר זאת :
"הואיל וביטול המכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו עלולים לפגוע באינטרס ההסתמכות של המציעים במכרז, יוצרים חלילה פתח לשחיתות, משמעותם עלולה להיות מתן אפשרות לבעלי ההצעות הפחות טובות לשפר את הצעותיהם" (דקל, 186)(ראה עע"מ 4821/10 שהוזכר לעיל בפסקה כ"ג).
אלא שבמקרה דנא, הלכה למעשה, שיקולים אלו אינם מתקיימים. וזאת מכמה טעמים.
ראשית, אין כוונה לפרסם מחדש את המכרז דנא, אלא ישנה כוונה לפרסם שלושה מכרזים שונים ונפרדים. לכן אין לדבר גם על חשש ליצירת פתח לשחיתות, או על מתן אפשרות למציעים אחרים לכלכל צעדיהם, שכן המכרזים הבאים יהיו שונים במהותם.
שנית, נדמה כי, כאשר מדובר בהצעה יחידה במכרז משמעותי מסוג זה, יתכן ודווקא היעתרות לבקשת העותרת וביטול החלטת ועדת המכרזים תוך חיובה לבחור בהצעת העותרת אשר עמדה לפניה כהצעה יחידה כזוכה במכרז, עלולה: "לפתוח פתח לקנוניה או לאי סדרים למרבה הצער הינם חזון נפרץ בשלטון המקומי" ( ראה החלטת כב' השופט מזוז בבקשה לעיכוב ביצוע בעע"מ 2432/17 הנ"ל). שכן קיים קושי בקבלת הצעת העותרת כהצעה יחידה כאשר לא ניתנה על ידה כל הנחה ומשכך לא מתקיימת המטרה שביסוד קיום מכרז - חסכון בעלויות והגברת התחרות.
שלישית, אף השיקול הנוסף שצוין בפסיקה, לפיו ביטול המכרז עלול ליתן פתח לבעלי ההצעות הפחות הטובות לשפר את הצעתם, אינו מתקיים בענייננו. שכן הצעת העותרת לא חושפת סוד מסחרי כלשהו, והיא אף לא נקבה בשיעור הנחה מסוים, באופן שיכול ליתן יתרון למציעים אחרים במכרז החדש שיצא ובכך לפגוע בעקרון השוויון, או לתת בידי משיבים אחרים כלים לשיפור הצעתם, במכרז העתידי. משעה שבהצעת העותרת לא ניתנה כל הנחה, אין בה כל נתון שיכול ליתן לבעלי הצעות פוטנציאלים אחרים, אינדיקציה כלשהי בדבר שיעור הנחה שיש להציע ובהתאם לכלכל את צעדיהם בעתיד. לא ניתן אף לומר, כי עקב ביטול המכרז קיים מידע כלשהו שזלג מן המכרז, אשר יכול לגרום לפגיעה בשוויון.
התערבות בית המשפט בהחלטת ועדת המכרזים
לאחר כל שבואר לעיל, נחזור ונזכור כי בחינת החלטת ועדת המכרזים תעשה על פי ההלכות הידועות, לפיהן בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של וועדת המכרזים. על כן, אף אם ניתן היה להגיע לתוצאה שונה, עדיין אין הדבר אומר כי יש מקום להתערבות של בית המשפט המנהלי, אשר מחויב בריסון היקף ההתערבות של בית המשפט בפעולת הגוף המקצועי.
"כידוע, נקודת המוצא להכרעה בערעור זה, כבכל ערעור המופנה כלפי תוצאת מכרז, היא כי בית משפט זה אינו מהווה " ועדת מכרזים עליונה", ואינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו (ראו: עע"מ 5408/12 ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 18 (14.2.2013)). על כן, לא די בכך שהיה ביכולתה של ועדת המכרזים להגיע לתוצאה אחרת, ואף לא בכך שתוצאה זו נראית, על פני הדברים, עדיפה. ביקורתו השיפוטית של בית משפט זה מתמקדת בבחינת החלטת ועדת המכרזים בראי כללי המשפט המנהלי, ובהם סבירותה וענייניות השיקולים אשר ניצבו בבסיסה" (ראה עע"מ 6131/17 מוניות שמשון בע"מ נ' רכבת ישראל [פורסם בנבו] פסקה 28 (18.02.2018) ".
בענייננו, בפני וועדת המכרזים עמדו שתי אפשרויות פעולה, והוועדה ראתה לנכון לנקוט באחת מהן – ביטול המכרז.
ודוק, גם אם ניתן היה לקבל החלטה שונה ואף אם קיימים שיקולים מסוימים הפועלים לטובת קבלת הצעת העותרת ובגדר זה העובדה שעמדה בכל תנאי הסף וההמלצות עליה תקינות, ואף אם ניתן לחשוב על טעמים המבססים קבלת החלטה שונה שאף היא הייתה מצויה במתחם הסבירות, עדיין אין בכך כדי להצדיק התערבות בהחלטת וועדת המכרזים.
סיכום
החלטת וועדת המכרזים ניתנה על פי שיקולים ענייניים, תוך מתן משקל ליעילות הכלכלית וחסכון בכספי ציבור; ולאחר שמצאה כי יש מקום להורות על פרסום מכרז חדש באופן שונה אשר מיטיב יותר לרשות.
נוכח כל האמור אין לומר שהחלטת ועדת המכרזים נגועה בשיקולים זרים, היא אינה סוטה מן עקרונות היסוד של ניהול מכרז תקין, מצויה במתחם הסבירות, ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית בהליכי המכרז.
נוכח כל המקובץ, העתירה נדחית.
בהתחשב במכלול נסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ח, 18 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.