הדפסה

בית משפט השלום קריית גת ת"ק 17817-09-16

בפני: כבוד השופט אור אדם, סגן הנשיאה

התובע (המשיב בבקשה):
אברהם יהודה חדד

נגד

הנתבעים (המבקשים):

  1. משה דיין
  2. אסף רוזנברג
  3. רונן שפירא

החלטה

התובע הגיש תביעה קטנה נגד שלושה עובדי ציבור, בדרישה לפיצוי בסך 3,000 ₪. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף.
התובענה הוגשה כנגד שלושה עובדי מדינה בשירות נציבות המדינה, בדרישה למתן פיצוי כספי בסך של 3,000 ₪, בעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה, בגין העלבה, פגיעה בכבוד ועגמת נפש – הכול בגין אי מתן מענה לפניותיו של התובע.
בכתב התביעה נטען, כי נשלחו מספר רב של מכתבים לנציבות שירות המדינה, בתלונות על עובדי מדינה שלא מלאו את עבודתם, אולם התובע לא נענה למכתבים אלה.

טענות הבקשה
המבקשים טענו כי תביעה זו היא תביעה נוספת בסדרת תביעות ארכה, שמהותן הפעלת לחץ לא ראוי על גורמים מקצועיים בנציבות שירות המדינה, הממלאים תפקידם נאמנה.
ראשית, נטען כי התביעה טורדנית, קנטרנית המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. התובע עושה שימוש קנטרני וטורדני בזכות הגישה לערכאות, לשם התנגחויות אישיות בעובדי מדינה, העולות כדי שימוש לרעה בהליכי המשפט ובזבוז זמן שיפוטי יקר. התנהלות התובע בדרך של שליחת מכתבים חדשות לבקרים לשירות נציבות המדינה, בגין תלונות אשר התבררו והוכרעו, והגשת תביעות חסרות יסוד - מהווה הכבדה מיותרת על המדינה.
שנית, נטען כי התנהלותו של התובע עלולה לפגוע בפעילות המינהל התקין של המדינה. מדובר בתובע סדרתי המתעמר בעובדי המדינה. בעבר נקט התובע מספר רב של הליכים משפטיים אשר בסופם נדחו או נמחקו. במסגרת התובענה הנוכחית, התובע הפנה למכתבים שנשלחו על ידו לגורמי נציבות שירות המדינה, מכתבים הרוויים בביטויים קשים ופוגעניים נגד עובדי מדינה. די בכך כדי להמחיש את ניסיונו של התובע להרתיע עובדי ציבור, תוך שימוש בהפעלת לחצים שאינם ראויים.
שלישית, התובענה נעדרת פירוט. עיון בכתב התביעה לא מגלה מה הן העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה. התובע עושה שימוש במושגים כלליים כגון: "רשלנות" ; "העלבה" ; "פגיעה בכבודי" ; "עגמת נפש", מבלי שניתן פירוט קונקרטי באופן המזכה את התובע בסעד המבוקש.
רביעית, נטען כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום הנאות לבירור הטענות, שכן הטענות המופנות בכתב בתביעה כנגד עובדי מדינה, הן בעלות מאפיין מנהלי ושלטוני. תביעה המוגשת בשל האופן בו הופעלה סמכות שלטונית, מעוררת שאלות לעניין סבירות שיקול הדעת של נציבות שירות המדינה ועובדיה בעת הפעלת הסמכות, ולכן אין מקום שבית המשפט לתביעות קטנות יכריע בה, שכן להכרעה במסגרת התובענה, עשויות להיות השלכות רוחב החורגות מהמקרה הקונקרטי.
תגובת התובע
התובע/המשיב התנגד לבקשה.
נטען כי מדובר בכתב הכפשה שנועד לצייר את התובע באופן שלילי. התביעות הרבות שהוגשו עד כה על ידי התובע, הוגשו לנוכח התנהלות נציבות שירות המדינה, הפועלת באופן לא ראוי. הנציבות לא השיבה למכתבים ששלח התובע, בגין עובדי מדינה שלא מלאו את תפקידם. משמעותה של קבלת הבקשה לסילוק על הסף, היא למעשה מניעה מאזרח את זכות הגישה לערכאות שיפוטיות.
באשר לטענת הסמכות העניינית, עובדי נציבות שירות המדינה לא הפעילו סמכות שלטונית, וכפועל יוצא לבית המשפט לתביעות קטנות נתונה הסמכות לדון התובענה.
המדינה בתשובה רק חזרה על מכלול טענותיה.

דיון והכרעה:
סילוק על הסף הוא הליך חריג ויוצא דופן, אשר יש לנקוט בו רק בנסיבות קיצוניות, מהן ברור על פניו כי אין שום סיכוי לתביעה, כאשר גם אם התובע יוכיח את מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש.
מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא אפשרות קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע מהנתבע שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו. עוד נקבע כי כאשר המחלוקת מצריכה הוכחה עובדתית, אין מקום להורות על סילוק על הסף ( רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ נ' פייס (2006) ; רע"א 359/06 חורי מועין נ' סלמאן פרג' (2006) ; 3068/12 ש.א.מ מרכז גז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ (2012) ; רע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות נ' פרימיוס קלאס (2011)).
אם כך הם פני הדברים בדרך כלל, בסילוק על הסף של תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות מקל וחומר. כאן מדובר באזרחים שאינם מיוצגים, ולכן הנטייה היא לגלות רוחב יד לבעיות ומכשלות המתגלות בכתבי התביעה, ולהורות על סילוק על הסף רק באותם מקרים קיצוניים וחריגים בהם ברור כי אין לתביעה כל תוחלת.
בענייננו, באשר לטענה שהתביעה הינה טורדנית וקנטרנית, המשיב מלין על כך שהמבקשים לא התייחסו למכתביו שנשלחו ביום 11/6/13, 17/7/13, 13/3/14, 16/5/13, 23/12/14, 3/3/15, 12/4/15, 7/2/16 ומיום 14/4/16. המשיב טוען כי פנה לגורמי נציבות שירות המדינה למעלה מ- 12 מכתבים שונים, במסגרתם קרא לפיטורי עובדי ציבור לאלתר, בטענה שלא מילאו את תפקידם נאמנה. עיון בנספחי כתב התביעה מגלה כי הנציבות השיבה, לפחות באופן חלקי, על פניותיו של המשיב, על אף ריבוי המכתבים ששלח. בחלק ממכתבי התשובה, ציינה נציבות תלונות הציבור כי טענותיו של המשיב נבדקו, נבחנו והועברו לגורמי הטיפול במשרד החינוך.
עם זאת, עיון בנספחים מגלה כי המשיב לא נענה למכתבים מיום 16/3/16, 23/12/14, 3/3/15, 12/4/15, 7/2/16 ומיום 14/4/16.
אין מחלוקת של ממש, כי על עובדי מדינה להשיב לכל פניה אליהם, אם כי ייתכן שכאשר מדובר בפניות חוזרות ונשנות בגין אותו עניין, אין עוד הכרח להשיב. נקודה זו דורשת בירור עובדתי קונקרטי לגבי כל פניה ופניה.
אכן, מדובר בכתב תביעה טרחני מעט, מבולבל ולעיתים קשה להבנה, אולם כאשר מדובר בבית משפט לתביעות קטנות, אשר אמור לשמש מזור לאזרח הפשוט, הנטייה היא לגלות סלחנות כלפי אופן ניסוח כתבי הטענות.
בנסיבות אלה, לא מצאתי כי ניתן לקבוע כבר עתה, על הסף, כי מדובר בתביעה טורדנית או קנטרנית או כי הגשת תביעה זו עולה לכדי שימוש לרעה בהליכי משפט.
יש ממש בטענת המבקשים, כי במכתבים ששלח המשיב, הוא נקט בלשון בוטה ומשתלחת, תוך שימוש במילים שאינן ראויות כגון: "עבריינות" ,"שקרנית", "גנבה", "גאוותנית", "מושחת ושקרן וחסר בושה" וכיו"ב. מדובר בהשתלחות מיותרת, שמוטב היה לה שלא באה לעולם. עם זאת, שימוש פסול זה, אין בו כשלעצמו כדי לפגוע בזכותו של התובע ליומו בבית המשפט, אם סבור הוא כי עובדי מדינה התרשלו או הפרו חובה חקוקה בטיפול במכתביו.
באשר לטענה של המבקשים, כי משמעותה של תובענה זו עלולה להיות פגיעה בפעילות מינהל תקין של המדינה, הרי שתביעות אזרחיות רבות כנגד המדינה, מעוררות גם שאלות של סבירות פעולתה של הרשות השלטונית.
פעילות שלטונית עשויה להיבחן במסגרת הליכים אזרחיים. עתירה מנהלית, מעצם טבעה, מכוונת כלפי העתיד, להורות לרשות לנהוג באופן זה או אחר. תביעה נזיקית נגד המדינה, מכוונת כלפי העבר, לפיצוי בדיעבד בגין פעילות שלטונית שנעשתה.
העובדה שמדובר במעשה בעל מאפיינים שלטוניים, אין בה כשלעצמה, כדי להצדיק סילוק על הסף. בעניין דומה נפסק: "... כלל מקובל במשפט המינהלי הישראלי הוא, שניתן לתקוף החלטה מינהלית בתקיפה ישירה בבית המשפט הגבוה לצדק, או בתקיפה עקיפה במסגרת הליכים אזרחיים או פליליים... ...המבחן בדבר סמכות הערכאה האזרחית לדון בטענות מינהליות, יהיה מבחן הסעד, כלומר האם הסעד המבוקש הוא בסמכות בית המשפט האזרחי, וכדי להכריע בו נדרשת הכרעה שבגררא בדבר תוקפה של ההחלטה המינהלית..." (בר"ע ( מח' י-ם) 870/09 - פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ נ' יעקב שאול (01/09/2009)).
באשר לטענת העדר פירוט מספק - כתב התביעה מפרט משלוח של מספר רב של מכתבים לנציבות שירות המדינה, ללא קבלת התייחסות, תוך הפרה של הוראות הדין, המחייבות לתת תשובה בתוך 14 יום. מבחינה זו, מכיל כתב התביעה פירוט של המכתבים שנשלחו ולא נענו. די בכך כדי להותיר את התביעה על כנה.
לנוכח האמור לעיל ומגמת הפסיקה לצמצם בסילוק על הסף, גם אם מדובר בסיכויים נמוכים - אני דוחה את הבקשה. לנוכח העובדה שיש ממש בחלק ניכר מטענות המבקשים, בעיקר באשר ללשונו המשתלחת של התובע כלפי עובדי ציבור, תהיה דחיית הבקשה ללא צו להוצאות.
למרות האמור לעיל, ואף שהדבר לא עלה בבקשה לסילוק על הסף, עיון בכתב התביעה מלמד כי מדובר בכתב טענות ארוך ומפורט - אולם התובע לא הביא בכתב התביעה פירוט קונקרטי באשר לעילת התביעה והעובדות הרלוונטיות ביחס לכל נתבע ונתבע, ובאשר לנזק שנגרם לו מאותה התנהלות פסולה של כל נתבע ונתבע. כאמור בפסיקה שפורטה לעיל, ככל שניתן לתקן פגם בכתב תביעה ע"י תיקונו – ראוי להעדיף זאת על פני סילוק התביעה על הסף.
אשר על כן, אני מורה לתובע ל תקן את כתב תביעתו.
כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 26.12.16 .
ויודגש - כתב התביעה המתוקן, יהיה קצר וענייני. הוא יפרט בקיצור רב ככל הניתן, מה תפקידו של כל נתבע בשירות המדינה, ומה מיוחס לכל אחד ואחד מהנתבעים, דהיינו מה הפגם בהתנהלותו של אותו נתבע קונקרטי. כמו על התובע לפרט במדויק מה הנזק שנגרם לו כתוצאה מאותה התנהגות של כל אחד ואחד מהנתבעים.
הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 11.1.17.
לאור האמור, ועל מנת לאפשר תיקון כתבי הטענות, נראה כי אין מנוס מדחיית הדיון הקבוע ליום 5.1.17 , אשר נדחה ליום 16.2.17 בשעה 11:30.
במאמר מוסגר – בהחלטה מיום 27.11.16, הוריתי למדינה להבהיר מדוע לא הוגשה הודעת חסינות, בהתאם להוראות סעיף 7 ב' לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש]. המדינה השיבה כי לאחר בחינת מכלול השיקולים לא מצאה מקום להגיש הודעה כאמור.
מדובר בתביעה אישית נגד עובדי ציבור, בגין מעשים שביצעו במסגרת תפקידם השלטוני, כשלטענת המדינה, לא התכוונו לגרום כל נזק. לפחות לפי טענות כתב ההגנה והבקשה לסילוק על הסף, התיקון לפקודת הנזיקין נועד בדיוק למקרים מעין אלה. גם העובדה שמדובר בתביעה קטנה, איננה מונעת שימוש בחסינות ( ר' למשל: ת"ק ( ת"א) 14691-02-16 ; ת"ק ( חדרה) 17406-05-16 ; ת"ק ( י-ם) 61931-10-15 ; ת"ק ( ת"א) 44545-06-15 ; ת"ק ( פ"ת) 39604-12-12 ועוד רבים).
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.