הדפסה

בית משפט השלום קריית גת ת"א 59527-11-15

מספר בקשה:13
בפני: כבוד השופט אור אדם, סגן הנשיאה

מבקשת (נתבעת 3):
מתקן התפלה שורק – רשות המים
ע"י ב"כ עו"ד נעמי אלסטר

נגד

משיבים:
1. א.ד - תובע
ע"י ב"כ עו"ד ענת בירון שדה
2. א. ק. קשת בע"מ – נתב עת 1
3. הראל חברה לביטוח בע"מ – נתבעת 2
ע"י ב"כ עו"ד בלטר גוט
4. שורק התפלה בע"מ – צד ג' 1
5. כלל חברה לביטוח בע"מ – צד ג' 2
ע"י ב"כ עו"ד זמר ברימר

פסק דין חלקי

המבקשת, היא הנתבעת 3, הגישה בקשה לסילוק על הסף - מחמת העדר ישות משפטית ומחמת העדר יריבות.
מדובר בתובענה למתן פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו במהלך עבודתו ביום 3.11.13 , עת החליק למיכל עמוק המכיל חומר כימי מסוכן מסוג חומצה גופרתית.
התובע רשם בכתב התביעה כנתבעת מס' 3 בניסוח זה: "מתקן התפלה שורק – רשות המים ". הנתבעת 3, היא המבקשת, טענה כי יש להורות על סילוק התובענה על הסף, הן מכיוון ש"מתקן ההתפלה שורק" הוא גוף נעדר כשרות משפטית, ו הן מכיוון שלמדינה ולרשות המים מטעמה, אין יד ורגל בעניין.
נטען כי הצד השלישי 1 (להלן: "חב' שורק"), התקשרה עם המדינה בהסכם זיכיון מסוג BOT ( חלק מהסכם צורף כנספח לבקשה), במסגרתו נטלה אחריות כוללת וגורפת בכל הקשור לתכנונו, הקמתו והפעלתו של מתקן ההתפלה. חב' שורק התקשרה בהסכם עם קבלנית הקמה, היא הנתבעת 2, המעסיקה של התובע, ובכך נטלה על עצמה אף היא את הסכם זכיינות כאמור . במצב דברים זה, נטען כי הסכם הזיכיון הפקיע מידי המבקשת את השליטה והאחריות על הנעשה בפועל בשטח ומשכך המבקשת נתונה בהיעדר יריבות.
התובע התנגד לבקשה. לטענתו, רשות המים שמה עצמה כמעין " מבקרת על", אשר אחראית לפיקוח ובקרה בכל מה שנעשה במתקן ההתפלה.
עם זאת, מבקש התובע מבית המשפט להורות על תיקון כתב התביעה ולצרף את הצדדים השלישיים כנתבעות בהליך זה. אם התובע מבקש לתקן את כתב התביעה, עליו לעשות כן במסגרת בקשה מסודרת, ולא כתגובה לבקשה לסילוק על הסף.

דיון והכרעה
סילוק על הסף הוא הליך חריג ויוצא דופן, אשר בית המשפט קבעו כי יש לנקוט בו רק בנסיבות קיצוניות, בהן ברור על פניו כי אין שום סיכוי לתביעה, ומהן ברור כי גם אם התובע יוכיח מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש. עוד הדגישה הפסיקה, כי גם אם יש פגם בתביעה, הרי שאם ניתן לתקן את התובענה, עדיף להיעתר להליך כזה על פני סילוק על הסף.
באשר לטענה להעדר ישות משפטית - לא הוצג מקור או אסמכתאות המעידות אודות מעמדה של הנתבעת 3 כפי שצויינה בכתב התביעה: "מתקן התפלה שורק – רשות המים" כאישיות משפטית הניתנת לתביעה בבית משפט, כמתחייב בתקנה 9(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת הנתבעת 3 מכתב התביעה.
ניתן לתבוע את מדינת ישראל – רשות המים. ניתן לתבוע את חב' שורק. אולם ישות מעורבת כפי שנוסח שמה של הנתבעת 3 בכתב התביעה – אין לה קיום.
באשר לטענה להעדר יריבות - על פניו מבלי לקבוע מסמרות בעניין, מעיון בהסכם הזכיינות החלקי המצורף ניתן ללמוד כי האחריות להקמת המתקן מוטלת על הזכיין. מההסכם עולה לכאורה, כי חב' שורק נטלה למעשה את ה אחריות בכל מה שנוגע להקמת מתקן ההתפלה בשורק , לרבות החזקתו.
ואולם, כיוון שדי בטיעון הפורמאלי כדי לקבל את הבקשה, וכיוון שסילוק על הסף הוא הליך חריג ויוצא דופן, אין לי צורך להכריע בטענה להעדר יריבות.
התובע רשאי לשקול את מי הוא מעוניין לתבוע, ועליו להביא בחשבון, כי אם י בקש לתבוע גם את המדינה - רשות המים, ויתברר בסופו של דבר כי מדובר בתביעה שלא לצורך, יחוייב בסופו של דבר בהוצאות.
בנסיבות אלה, הבקשה מתקבלת והנתבעת 3, כפי שתוארה בכתב התביעה – נמחקת.
התובע ישלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪.
התובע רשאי להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 1.11.16.
לעיוני ביום 2.11.16.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ו, 26 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.