הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו תת"ע 10185-03-19

לפני כבוד השופט אהרן האוזרמן

בעניין:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד דודי שניידר

המאשימה

נגד

שימן איל - בעצמו

הנאשם

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם נרשמה ביום 20.10.18 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של עצירת רכב (אופנוע) בכניסה לשטח המיועד לכלי רכב, שלא לצורך העלאת נוסעים או הורדתם (להלן: הדו"ח), עבירה לכאורה בניגוד לתקנה 72(א)(4) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו והיום נשמעו בפני ראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה רס"ר אסף פרץ, והוגשו דו"ח הזמנה לדין (ת/1), דו"ח פעולה (ת/2) ו-3 תצלומים (ת/3).

על פי גרסת המאשימה, במועד האמור בת/2 , התקבלה במוקד 100 של המשטרה תלונה טלפונית, בעקבותיה הגיע השוטר למקום והבחין ב אופנוע של הנאשם חונה ב שביל הגישה בכניסה למתחם "מרכז פרס לשלום" בצמוד לגדר, לשיטת המאשימה במקום אסור. בעקבות כך, נרשם הדו"ח ו העתק ממנו "הודבק" על האופנוע.

הנאשם מאשר כי חנה במקום, לשיטתו במקום מותר. לחילופין, ולכל הפחות, טוען הנאשם כי הוטעה לחשוב שהחניה מותרת במקום, זאת בהעדר כל שילוט מזהיר, האוסר על חניה.

עוד, טוען הנאשם כי חנה במקום ביום שבת בבוקר, כשחוף הים ומתחם בניין מרכז פרס לשלום – "שוממים", תנועת הרכבים במקום דלילה, ומבלי שהפריע כלל לתנועה ו/או לכניסת רכבים למתחם .

לנאשם טענות לגבי עצם רישום הדו"ח כנגדו, וטענות אף לגבי התנהלות השוטר בנסיבות, בין היתר בכך שלא פעל לאתרו (עת הנאשם שהה בסמוך).

במסגרת חקירה נגדית של השוטר הציג הנאשם סרטון שצילם לדבריו ביום העבירה, עם הגיעו למקום לאחר שהבחין בדו"ח, סרטון המתעד את מקום חניית האופנוע, ואת הסביבה.

הנאשם מצביע על 3 אופנועים נוספים המתועדים בסרטון , אשר חונים בסמוך, במקום אסור לחנייה ובניגוד לסימון שפת המדרכה בצבע אדום לבן, אשר לא הודבק להם דו"ח. טענת הנאשם לאכיפה בררנית.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וזאת מהנימוקים הבאים:

א. עד התביעה לא רשם בנסיבות המקרה המתוארות בדו"ח, קיומם של סימנים מובהקים הקיימים במקום כגון הצבתם של תמרור או שילוט המגדיר את המקום כ"מקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב" כפי הנדרש בתקנה 72(א)(4) לת"ת.

ב. עד התביעה לא פרט בדו"ח מה הייתה ההפרעה לתנועה (אם בכלל הייתה כזו) שנגרמה מעמידת האופנוע במקום.
תקנה 72(א) לתקנות התעבורה, מפרטת רשימה של מקומות בהם נאסרה חנית רכבים [צד שמא ל של הדרך ; בניגוד לכיוון הנסיעה ; על שביל אופניים ; על המדרכה ; בתוך תחום צומת ; בסמוך לברז כיבוי אש ; על מעבר חצייה, ועוד]. ניתן להבין כי מדובר במקומות בהם העמדת רכב חונה תפריע לתנועה ולציבור.

תקנה 72(א)(4) אוסרת חנית רכב : "במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם".

אמנם החלופה המנויה בתקנה בס"ק 4, אינה דורשת על פי לשון התקנה קיומה של הפרעה לתנועה וכן מדובר בעבירה מסוג "אחריות קפידה", המתגבשת לכאורה אך בקיומו של היסוד העובדתי של עמידת הרכב במקום, אולם יש לפרש את התקנה בהתאם לכוונת המחוקק ולתכלית החקיקה. ביסודה של תקנה 72(א) רבתי, כפי שניתן ללמוד מיתר החלופות המנויות בה, התכלית של מניעת הפרעה לתנועה וסיכון למשתמשים בדרך.

מכוח הגיונו הפנימי של סעיף 72(א) הנ"ל, נראה כי גם בחלופה זו, מדובר בעבירה המתגבשת כאשר עקב חניית רכב במקום, נגרמת הפרעה לתנועה / סיכון למשתמשי הדרך .

כך למשל, ניתן להקיש מעניין דומה, אשר נדון לא אחת בבתיהמ"ש, כאשר פסיקת בתי המשפט מתירה חנייה אף בניגוד לסימון אדום /לבן או בתוך מעטפת תחנת אוטובוס, בימי שבת ומועד, או בשעות הקטנות של הלילה כאשר אין תנועת אוטובוסים, והטעם לכך הוא שאין בחנייה שכזו כל הפרעה לתנועה ויש להתירה נוכח מצוקות החנייה.

ג. עד התביעה רשם בנסיבות המקרה המפורטות בת/1 כי חניית האופנוע במקום "גרמה הפרעה לפתוח או לסגור את השער". עיון בתמונות שצילם השוטר בעצמו המתעדות את העבירה (ת/3) מעלה כי האופנוע חנה במרחק ניכר מהשער, וכי מדובר במחסום זרוע חשמלית שהיה פתוח (מורם) בעת הצילום. ניתן לקבוע בוודאות כי האופנוע במקומו אינו מפריע לפתיחה או לסגירה של מחסום הזרוע החשמלית. לא זו אף זו, לא למותר לציין כי האופנוע לא מפריע גם למעבר רכבים במקום .
לאחר שהאזנתי לגרסת הנאשם, אני מוצא לקבל את גרסתו כי הגיע למקום, לא הבחין בכל שילוט האוסר חנייה (מכיוון שאין שילוט כזה), חנה את האופנוע בצמוד לגדר במקום שנראה באופן סביר כמקום שאינו מפריע לתנועה.
בסרטון שהציג הנאשם בחקירה נגדית לשוטר, נראים 3 אופנועים אחרים החונים במקום בניגוד לסימון אדום לבן, להם לא הודבק דו"ח. בנקודה זו לאחר שהוברר באופן מפורט סדר הזמנים בין ההודעה למוקד, הגעת השוטר, פעולתו במקום , עזיבתו והגעת הנאשם למקום, אני מוצא כי בין עזיבתו של השוטר (10:20) ועד הגעת הנאשם (11:11) יתכן כי הגיעו למקום אותם אופנועים נוספים, המתועדים בסרטון, שנגדם לא נרשמו דוחות.

נוכח כל האמור, מקנן בי החשש שמא יתכן ושגה עד התביעה בהתרשמותו מנסיבות המקרה.

סיכומו של עניין בבואי לשקול את עמדת המאשימה אל מול גרסת הנאשם, מצאתי כי יש מקום להעדיף את גרסת הנאשם בקבלי את הטענה כי למרות שהאופנוע עמד בכניסה ל כביש הגישה למתחם מרכז פרס לשלום, לכאורה "במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב", לא היווה באופן בו עמד כל הפרעה לתנועה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תודיע לנאשם טלפונית (במספר הטלפון הנייד המופיע בעמ' 10 בפרוטוקול) - כי אינו צריך להתייצב בביהמ"ש לדיון שנקבע למתן הכ"ד ביום 24.12.19.

ניתנה היום, י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים .