הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו פ"ל 8636-01-17

לפני כבוד השופטת ענת יהב

בעניין:

המאשימה: מדינת ישראל
תביעות תעבורה תל אביב- יפו

נגד

הנאשם: סטניסלב אשכנייזר
ע"י ב"כ עו"ד טל כהן

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 6253, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע יותר מ- 12 חודשים, עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 2004 ונהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, סמל סעיף 2106.

ביום 11.7.17, הודה הנאשם בכתב האישום כפי שהוא ואף צירף והודה בכתב אישום נוסף שעניינו נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע משנת 2007, בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 2026 ונהיגה ברכב מבלי שהייתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, סמל סעיף 2106.

במעמד זה ועוד קודם הטיעונים לעונש, ביקשה ההגנה כי יוגש תסקיר שרות המבחן אשר יפרוש בפני בית המשפט ת מונה מלאה וממצה לגבי נאשם זה קודם גזירת דין.

ביום 20.11.17 הוגש תסקיר ראשון בעניינו של הנאשם, ארוך אשר ממנו עולה, כי הנאשם מבקש להירתם לתהליך טיפולי משמעותי ולפיכך נתבקשה דחייה של חודשיים ימים זאת לאור התמכרותו ארוכת השנים וניסיונותיו הכושלים לשמור על ניקיונו לאורך זמן.

בתאריך 6.2.18 הוגש תסקיר שני, ממנו עולה , שהנאשם החל בתהליך טיפולי לנפגעי סמים, כאשר מצוי בשלב הראשוני, בדיקות השתן אשר מסר במהלך תקופה זו, העידו על ניקיונו מסמים, כאשר לצד טיפול זה אף החל בטיפול מרפאתי בפיקוח משרד הבריאות.

שירות המבחן התרשם מן הפתיחות ושיתוף הפעולה של הנאשם עם הגורמים המטפלים, מן היציבות בתחום התעסוקתי וכן מן הרצון והמוטיבציה לשינוי דפוסי חייו בנוגע לתחום זה.
לפיכך המליץ השרות על הטלת צווי של"צ ומבחן ו זאת לצד הארכת המאסר המותנה, אשר תלוי ועומד כנגדו.

ביום 5.3.18 טענו בפניי הצדדים לעונש, כאשר המאשימה ביקשה להפעיל את המאסר המותנה של 4 חודשים ולגזור תקופת מאסר נוספת, כך שבסופו של יום יוטל על הנאשם מאסר של 6 חודשים ו כן לגזור לצד כך, רכיבי ענישה נוספים.

התביעה הפנתה לעובדה שהנאשם שב ומבצע עבירות דומות של נהיגה כשהוא תחת השפעת סמים ומכוח כך נוהג שיכור וכן שב ומבצע עבירות של נהיגה כשהוא נעדר רישיון נהיגה בתוקף מזה זמן רב- משנת 2007, ואף על פי שהורשע בשנת 2016, עדיין לא חרד לגורלו אלא, שב וביצע את אותן העבירות כשחרב של מאסר מותנה תלוי לו מעל צווארו.

ההגנה בטיעוניה לעו נש הפנתה בעיקר לתסקירים החיובים, לעובדה שיש לאמץ את הפן השיקומי, כך גם על פי החקיקה וכמצוות תיקון 113 לחוק העונשין ולכבד את המלצת שירות המבחן.

עוד ביקשה ההגנה שלא להחמיר יתר על המידה עם הנאשם ברכיב הפסילה על מנת ליתן לו אפשרות במסגרת השיקום להוציא רישיון נהיגה כדין.

הנאשם אף הוא ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן והדגיש את נסיבותיו האישיות, שהוא נשוי אב לילדים ומכלכל אותם לאורך השנים גם כשהיה תחת השפעת הסמים ובכך שמר על יציבות תעסוקתית – דבר שיש ליתן לו משקל רב.

לאחר טיעוני הצדדים מצאתי, שאף שהתסקיר הינו חיובי הרי שהנאשם מצוי בשלב הראשוני ועל מנת להוכיח את רצינות כוונותיו של הנאשם לאורך זמן, נתבקש שרות המבחן להגיש תסקיר נוסף משלים.

תסקיר שלישי הוגש ביום 4.9.18, שם, שבה ועולה התמונה בדבר התמדת הנאשם בתהליך הטיפול עם היחידה העירונית, בשיתוף והשתתפות בשיחות הפרטניות וכן בתוצאות הבדיקות שנערכות לו מדי שבוע.

שירות המבחן אף מדגיש כי "ניכרת התקדמותו בטיפול" וכי, "להערכת העו"ס קיימת חשיבות לטיפול בו".

עוד מציין שירות המבחן את עומק השתלבותו והשתתפותו בטיפול, את ההתמדה והרצון העז לערוך שינוי בחייו.

לבסוף שב שירות המבחן וחוזר על ההמלצה אשר ניתנה כבר בתסקיר השני, דהיינו, על הארכת המאסר המותנה, בצד הטלת צווי מבחן – להמשך טיפול וצו של"צ בהיקף של 80 שעות.

ביום 6.9.18 שבו הצדדים והשלימו את טיעוניהם בפניי לאור התסקיר הנוסף, כאשר המאשימה הדגישה , כי שרות המבחן שוקל שיקולי שיקום ו את טובתו של הנאשם ואולם על בית המשפט לשקול אף שיקולי גמול והלימה.

עוד הפנתה התביעה לעברו התעבורתי של הנאשם אשר הוא מכביד וכולל עבירות דומות בעברו ואף עבירות נוספות אחרות חמורות.

המאשימה הגישה את עברו התעבורתי, הפלילי וכן את המאסר המותנה אותו ביקשה להפעיל.

ההגנה שבה וטענה, כי אם היה חשש כלשהו הרי שהתסקיר הנוסף - המשלים חיזק את אותה כוונת נאשם ואת רצונו לחזור למוט ב, להפסיק להשתמש בסמים ולבצע שינוי מהותי בחייו.

לטעמו, אינטרס הציבור אותו מבקשת התביעה לאמץ ולהעניש הנאשם בחומרה, הוא גם אינטרס להחזיר את הנאשם לדרך המלך על ידי שיקומו והחזרת כנהג נורמטיבי ואשר אינו מסוכן למשתמשי הדרך.

הסנגור היפנה לתסקיר ים משם לדעתו , יש נימוקים למכביר לשקול שיקולי שיקום לצורך הארכת המאסר המותנה.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי מתחם העונש ההולם יקבע תוך התחשבות ב- 4 גורמים; הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערך החברתי, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה והכל תוך מתן יחס הולם לעבירה ולמידת אשמו של הנאשם ומתן בכורה לעקרון הגמול בענישה.

בעניינו של נאשם זה, המדובר ב – 2 אירועים נפרדים ועל כן יש לקבוע 2 מתחמי ענישה נפרדים לכל אירוע כמצוות המחוקק .

כתב אישום 8636-01-17
הנאשם נהג ביום 8.11.16 בסמוך לשעה 18:00 ברחוב בתוך העיר תל אביב כשהוא שיכור ונסע תחת השפעת סם – ת וצר חילוף של סם קוקאין.

באותו המעמד אף הסתבר שאין בידיו רשיון נהיגה מאז ספטמבר 2007, דהיינו 9 שנים ולפיכך אף חסרה פוליסת ביטוח בת תוקף.

לעניין עבירת הנהיגה בשכרות:
חומרת העבירה והערך החברתי אשר נפגע :
נהיגה בשכרות הינה אחת מהעבירות החמורות שבחוקי התעבורה, המדובר ברעה חולה, אשר טומנת בחובה סיכון רב לחיי אדם ולשלום הציבור.

אדם שכזה, הוא בבחינת "פצצה מתקתקת", שכן נוהג רכב שאינו מצוי במלוא חושיו ואינו שולט שליטה מלאה ברכב, הרי שיכולת תגובתו מעורערת.

בעבירות תעבורה יש משמעות לא רק לתוצאת העבירה, אלא גם לסכנה הפוטנציאלית שנשתקפה מהתנהגותו המסוכנת של הנאשם (ראה רע"פ 6492/12 שריף דיראווי נ' מדינת ישראל).

המחוקק קבע פסילה ארוכה ומינימאלית של 24 חודשים למי אשר נוהג כשהוא שיכור, וזאת על מנת לבטא את אותה המסוכנות הניבטת מנהיגה שכזו ואת סלידתו ממנה.

מידת הפגיעה בערך זה באירוע בו הודה הנאשם, הינה ברף הבינוני- נמוך, שכן הנאשם נהג ברכב בעיר תל אביב כשהוא שיכור מכוח השפעת סמים, מכאן שבאותה נהיגה קיימת ומובנית חוסר השליטה אשר מצוי בכל מי שנוהג כשהוא שיכור.

חומרת העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת

מדיניות הענישה בעבירה מסוג זה, מחייבת את הערכאות הדיוניות לנהוג ביד קשה וראה רע"פ 2138/11 רומן סמולנסקי נ' מדינת ישראל מפי כב' השופט ג'וברן:

"... נהג אשר מוכן לנהוג במצב שכרות, צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה".

(כמו כן ראה רע"פ 2829/13 מור אריאל נ' מדינת ישראל, רע"פ 8135/07 אהוד גורן נ' מדינת ישראל ועוד)

ברע"פ 8707/13 חן נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור של נאשם שהורשע בנהיגה בשכרות מכוח הימצאות סמים בבדיקה שנערכה לו, כאשר היה בעברו עבירה דומה, ומאסר על תנאי בר הפעלה, שם בית המשפט דן את הנאשם לקולא ללא כל נימוקים להארכת התנאי, והטיל צו של"צ, כאשר בבית המשפט המחוזי נתקבל ערעור המדינה, עקב חוסר הנימוק בגזר הדין, תוך שהוטל על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, והפעלת 2 חודשי מאסר על תנאי במצטבר, פסילה בת 33 חודשים, ורכיבי ענישה נוספים.

בעפ"ת 8026-07-14 יריב נ' מדינת ישראל, הורשע הנאשם בנהיגה בשכרות בכמות של 700 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, וכשנמצא נוהג רדום על האופנוע, ובעברו נהיגה בשכרות, שם הנאשם נידון ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות, ו-36 חודשי פסילה בפועל.

נ"ב 2824-10-17 מדינת ישראל נ' וסילי, שם נתפס נהג כשהוא נוהג ובגופו רמת אלכוהול גבוהה, של 1,290 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, ואף גרם לתאונת דרכים מסוג נזק בלבד, בית המשפט גזר על הנאשם פסילה בפועל של 36 חודשים, מאסר על תנאי ורכיבי ענישה נוספים.

כמו כן אפנה לפסיקה נוספת, אשר ממנה עולה כי מתחם הענישה בעבירות של נהיגה בשכרות נע בין עונש שאינו כולל רכיב של מאסר, ועד מאסר בפועל למספר חודשים, ופסילה בפועל של בין 24 חודשים ועד 3 שנים (ראה ע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל, ע"פ 8529/10 דוד אלוני נ' מדינת ישראל ועוד).

מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי, מתחם העונש ההולם לעבירת נהיגה בשכרות בפעם הראשונה היא פסילה בפועל של 24 חודשים ועד 3 שנים, הכול לפי נסיבות ביצוע העבירה, ולעתים אף רכיב של מאסר כלשהו.

לעניין חומרת עבירת הנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ומדינייות הענישה הנוהגת :

הרי שחומרת העבירה נובעת מכך שהנאשם נהג פעם אחר פעם ובפער זמנים קצר, כאשר ידע שרישיון הנהיגה שלו פקע תקופה ארוכה- של כ- 9 שנים, כאשר הצורך ברישיון נהיגה אינו מטריד אותו והוא ממשיך ונוהג כשאין הוא מבוטח וכשהוא מסכן את בטחונם של עוברי הדרך ושלו, שוב ושוב ( רע"פ 8253/10 שלמה גיא נ' מדינת ישראל). שם אף צוין כי הנאשם עושה דין לעצמו כשהוא נוהג במשך שנים ברכב מבלי לציית לחוק ולכללי התנועה ובלשונו של כב' הש' רענן בן יוסף בעפ"ת 32611-08-10 נרשם: "נראה שהמבקש הפך את הנהיגה ללא רישיון למפעל חיים. שלטון החוק לא מעניין אותו".
הערך החברתי אשר נפגע הוא זלזול בשמירה על החוק וציות לו וכן בערך נלווה חשוב אף הוא של הטלת הפיצויים והכובד הכלכלי על כלל הציבור במידה ויקרה ארוע תאונתי.

נסיבות ביצוע העבירה הן כפי שציינתי לעיל, פקיעה ארוכה של רישיון הנהיגה, כשהנאשם נתפס נוהג במרווחי זמן קצרים בין שני האירועים, בהם הודה בפניי.

עדיין, אין דומה מי שכבר עמד בדרישות החוק ונמצא כשיר ומיומן לנהיגה ואף נהג שנים רבות ולאחר מכן איתרע מזלו ולא יכול להוציא רישיון נהיגה תקף, לבין מי אשר מעולם לא ביצע מבחנים, לא למד, אינו מיומן ואין אנו יודעים האם יכול לאחוז בהגה.

מדיניות הענישה הנהוגה:
רע"פ 7629/10 חאלד אלבחירי נ' מדינת ישראל, שם הורשע אדם בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקופה של כ-17 שנים. בית המשפט מאשר גזר דין של 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה לתקופה של 4 שנים.

כאן יש לציין כי מדובר במי שהיה תלוי כנגדו מאסר מותנה בין 7 חודשים ופסילה על תנאי שהופעלה. כמו כן בתיק זה הוגש תסקיר אשר לא בא בהמלצה להארכת המאסר המותנה.

בעניין זה כותב כב' הש' רובינשטיין, כי אף אילולא המאסר על תנאי שהופעל, הרי שהמקרה עצמו היה מצדיק הטלת מאסר בפועל, שכן מדובר היה במערער מועד ומסוכן לציבור, כאשר הנאשם נוהג שנים רבות בלא רישיון ובכלל הרשעותיו אף נהיגה בזמן פסילה ובשכרות.

עפ"ת 22009-04-14 חננייב נ' מדינת ישראל – בית המשפט המחוזי הפחית את תקופת הפסילה, על מי שנהג שרישיונו פקע תקופה של כ- 6 שנים, לפסילה בפועל של 2 חודשים והותיר את רכיבי הענישה האחרים של פסילה על תנאי, מאסר על תנאי והתחייבות.

תת"ע 7449-01-13 מדינת ישראל נ' ג'וליאני – בית משפט הטיל רכיבי ענישה של פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

תת"ע 2330-01-14 מדינת ישראל נ' שלומי– הוטל עונש על מי שפקע רישיונו לתקופה של כ- 5 שנים עונש של פסילה קצרה של 14 ימים, פסילה על תנאי וקנס- שם הנאשם ריפא את הפגם והציג רישיון נהיגה תקף.

עפ"ת 42388-11-10 טל רונן נ' מדינת ישראל- אושר עונש של אדם שרישיונו פקע תקופה של 6 שנים, לפסילה בת 4 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

עפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל- שם פקע רישיונו של נהג כעשור, כאשר בית המחוזי התערב בעונש שהוטל בבית משפט קמא ברכיב המאסר בן חודשיים ימים וביטל אותו, כשהותיר את רכיבי הענישה האחרים, פסילה בת 24 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

עפ"ת 13267-07-11 יסמין אלימלך נ' מדינת ישראל- דובר בשני אירועים דומים של פקיעת רישיון נהיגה, כאשר המחוזי הפחית מרכיב הפסילה ל-9 חודשים והותיר את רכיבי הענישה האחרים של קנס ופסילה על תנאי.

לאור כל המקובץ לעיל, אני קובעת כי מתחם הענישה בעבירת נהיגה של רישיון נהיגה אשר פקע תקופה ארוכה כוללת פסילה בפועל של 3 חודשים ועד 24 חודשים מלווים ברכיבי ענישה נוספים ולעיתים אף ברכיב של מאסר על תנאי ועד מאסר אף לתקופה קצרה שיכול וירוצה בעבודות שירות.

כתב אישום 6784-03-17
הנאשם צירף והודה כתב אישום נוסף, אשר מייחס לו נהיגה בתאריך 18.1.2017 בשעה 08:40 בכביש 431, דהיינו בכביש בינעירוני, כשאין בידו רישיון נהיגה תקף מזה 9 שנים, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

מתחמי הענישה לעבירות הללו הן על פי מתחם הענישה אשר קבעתי בכתב האישום הראשון בו הודה הנאשם.

מתחם העונש ההולם את הנאשם – במקרה זה מדובר בשני אירועים אשר לכל אחד מהם יש את המתחם אותו ציינתי לעיל, ולאחר בחינת אשמו של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירות אני קובעת כי מתחם הענישה הראוי בגין שני האירועים מתחיל ממאסר על תנאי ועד מאסר קצר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, פסילה בפועל של בין 24 חודשים ועד 40 חודשים.

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה – לפי סעיף 40 יא' לחוק העונשין, יש לתת משקל לשאלה איזהו העונש האינדיבידואלי המתאים לנאשם בתוך מתחם הענישה אשר נקבע או לקבוע עונש מחוץ למתחם לקולא או לחומרא.

בתיק זה טענו רבות בפניי ה צדדים, כאשר ברקע תהליך שיקומי ארוך אותו ביצע ומבצע הנאשם.

הנאשם נוהג משנת 1991, לחובתו 26 הרשעות קודמות, כאשר ניתן לראות כי הרשעה בגין עבירה של פקיעת רישיון (תחילה כעבירה מסוג ברירת משפט, ואחר כך עבירה מסוג הזמנה לדין) החל הנאשם לבצע בשנת 2007 .

לנאשם הרשעה משנת 2008 בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהגיה בתוקף, שם נפסל רישיונו לתקופה של 3 שנים.

הנאשם הורשע, שוב, בשנת 2012 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, שם נפסל לתקופה של 10 חודשים, כאשר בדצמבר 2 016 הורשע הנאשם בפעם השלישית בעבירה דומה, של פקיעת רישיון תקופה ארוכה, כאשר בתיק זה הוטלו רכיבי ענישה על הנאשם של פסילה בפועל למשך 6 חודשים, ואף מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים.

המאסר המותנה בתיק זה בר הפעלה בתיק, אשר הנאשם נדון בפניי.

מסתבר כי מיד ובסמוך לאחר שהוטל על הנאשם המאסר המותנה ובעצם בחודשיים לאחר מכן, שב הנאשם וביצע את אותן העבירות, וכשנה לאחר מכן שב וביצע את אותן העבירות, אלא שהפעם אף נתפס נוהג כאשר הוא תחת השפעת סם מסוכן – תוצר חילוף חומרים של סם מסוג קוקאין.

לנאשם עבר פלילי, הכולל 2 הרשעות (השאר התיישנו) וניתן לראות כי הרשעתו האחרונה משנת 2011, ולפיכך אתן לנתון זה משקל נמוך.

יש להדגיש, כי זוהי הרשעתן הראשונה של הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, ולולא המאסר המותנה, היה מצוי במצב משפטי שונה מזה המצוי בו כעת.

הנאשם נשוי, אב לילדים, ובמהלך כל השנים מגלה יציבות תעסוקתית, כך על פי התסקירים הרבים שהוגשו.

שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה:

סעיף 40 ד'(א) לחוק העונשין קובע:
"קבע בית-המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.

חשיבותו של ההיבט השיקומי נודעת, כאשר יש להעדיף תהליך זה אף במקרים קשים ביותר ובעבירות חמורות, בעניין זה ראה ע"פ 8092/04 ישראל חביב נ' מדינת ישראל, שם ביטל בית המשפט העליון מאסר בפועל של 40 חודשים עקב שיקומו של הנאשם.

הרציונל העומד בבסיס סעיף זה, מעלה על הנס את טובת הציבור, שכן נאשם אשר מבקש לשנות את דרכיו ולעלות על הדרך הישר, כאשר עניין זה אף נתמך בפעולות פוזיטיביות אותן עושה ולא רק מן הפה אל החוץ, ראוי לסטות מן העונש ולבכר ענישה הכוללת דגשים שיקומיים.

הארכת מאסר מותנה:
סעיף 56 לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט ו"מטעמים שיירשמו" להורות על הארכת המאסר המותנה, תחת הפעלתו, אם "בנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

כפי שציינתי לעיל, משך הזמן בו נתון הנאשם תחת שבט הביקורת של גופים שונים, כאשר כבר למן ההתחלה הודה ורתם עצמו להליך מייגע וכשממשיך ומתחייב לתקופה נוספת שאינה מבוטלת, הרי זהו המקרה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ויש בכך טעמים כבדי משקל להארכת המאסר המותנה.

העונש הראוי לנאשם:
בבואי לגזור את הדין יש לתת את הדעת לעובדה כי בפני שני כתבי אישום בגין שני אירועים במרווחי זמן קצרים, כאשר הנאשם לא חשש מלעלות על ההגה פעם אחר פעם, ולבצע את אותן העבירות, אשר ביצע כבר בעבר מספר פעמים, כאשר בפעם האחרונה אף הגדיל לעשות ונהג כשהוא נתון תחת השפעת סמים.

מאידך, נראה כי הנאשם עושה מאמצים גדולים לשקם את חייו, וזאת בשילוב עם גורמים חיצוניים ועם שירות המבחן, ומסכים להירתם לאותו טיפול ולהיות תקופה ארוכה נוספת (מעבר לשנה) תחת עינו הפקוחה של שירות המבחן ושל בית המשפט.

לצורך בחינה, האם אכן מדובר בהליך שיקומי מוצלח, או "סיכוי ממשי" לשיקום, אשר נכנס בגדרו של אותו החריג ואשר בעטיו ניתן להטיל ענישה הפחותה ממתחם העונש אשר נקבע, בחנתי בעיון את התסקירים על הרשום בהם, את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ואת גזר הדין אשר הוגש לי, שם הוטל על הנאשם מאסר על תנאי.

בענייננו הנאשם מצוי בעיצומו של תהליך להשבת מסלול חייו לדרך המלך, כאשר בשלושת התסקירים הנאשם מצוי בתהליך חיובי, המתקדם לעבר שינוי מהותי ומשמעותי בחייו. מצאתי כי כל תסקיר טוב מקודמו, וכי הנאשם מתייחס ברצינות למערכות השונות בהן הוא משתתף, ונוטל את ההזדמנות בשתי ידיו (סעיף 40 ד' לחוק העונשין).

בית המשפט מתרשם מאדם נורמטיבי, אשר נאחז במערכת המשפחתית והתעסוקתית, ואשר מבין את חומרת מעשיו ואת הכשלים בהתנהגותו, כשהוא חותר כל העת לפתור את אותם כשלים.

הפעלת המאסר המותנה והטלת מאסר נוסף בפועל , כפי שביקשה המאשימה נראית לי ב קשה שאיננה מתאימה לנסיבות המקרה ולנסיבות הנאשם , כפי שפירטתי לעיל, ונראה לי כי העונש ההולם בסופו של יום צריך לשקלל את דרכו הארוכה והמוצלחת שעשה הנאשם במהלך זמן כה רב ולפיכך, להסתפק בהארכת המאסר המותנה והטלת צווים בדמות צו מבחן וצו של"צ, זאת לצד פסילה משמעותית, אך כזו שעדיין תיתן לנאשם לראות את האור בקצה המנהרה בבואו לשוב ולהוציא רישיון נהיגה מחדש.

בסופו של יום ולאחר שמצאתי שהנאשם מבצע תהליך ארוך – למעלה משנה – של טיפול ושיקום, משתתף באופן פעיל במסגרות הטיפוליות השונות, משתף בקשייו ומבטא מוטיבציה לשינוי דפוס – התנהגותו ולא רק מן הפה אל החוץ, מצאתי כי זהו המקרה לסטות מן המתחם לקולא על מנת ליתן לו להשלים את הטיפול ולסיים את הדרך החדשה בה צועד.

כמובן, שהנאשם ישהה תחת עינם הפקוחה של שירות המבחן במהלך השנה הקרובה ואף בכך יש משום ידו הארוכה של בית המשפט, שכן במידה שהנאשם לא יבצע את המוטל עליו הרי שאז ישוב לביהמ"ש לגזירת דינו מחדש ואף ייתכן להטלת מאסר ממש.

משכך, ולאחר ששקלתי את ככל השיקולים כפי שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מורה על הארכת המאסר המותנה בן 4 חודשים אשר הוטל על ידי בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב ביום 1.12.2016 בתיק מספר 4898-07-16, בשנתיים נוספות.

2. פסילה בפועל של 30 חודשים.

מורה על הפעלת הפסילה המותנית בת 6 חודשים, אשר הוטלה על ידי בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב ביום 1.12.2016 בתיק מספר 4898-07-16, כך שתופעל במצטבר לפסילה שניתנה בתיק זה.

בסך הכול ירצה הנאשם פסילה בפועל בת 36 חודשים.

הפסילה תימנה החל מיום 5.3.18, מועד פסילתו של הנאשם.

המזכירות תנפיק אישור הפקדה החל מיום זה וללא צורך בהפקדה נוספת מטעמו של הנאשם.

3. הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 120 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בבית מכבי בראשון לציון בתפקידי אחזקה והכול בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

4. הנני מטילה על הנאשם צו מבחן למשך שנה, כאשר הנאשם ימשיך וישתתף בתוכניות הטיפול כפי שיורה לו שירות המבחן.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצווים במלואם, ניתן יהיה לבטלם ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צווי השל"צ והמבחן.

5. קנס בסך של 2,000 ₪, הקנס ישולם ב – 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 12.11.18.

ב"כ הנאשם ו/או הנאשם ידאגו לקבלת שוברי תשלום ולשלם את תשלומי הקנס במועדם.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לצדדים ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.

גזר הדין הוקרא לצדדים ביום 12.9.2018 אולם פורסם בנט היום, דהיינו ביום 13.9.2018.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.