הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה בא"ש 12913-03-19

בפני
כבוד ה שופטת מגי כהן

מבקשת

סוהה עלי אחמד

נגד

משיב
מדינת ישראל

החלטה

המבקשת עלי אחמד סוהה הגישה בקשה באמצעות בא כוחה לביטול איסור שימוש ברכב
מ.ר. 5409935 שהוטל על ידי קצין משטרה.
בבקשה נטען לליקויים בשימוע וכן העדר ראיות לכאורה.
לבקשה צורף תצהירה של המבקשת מנוסח על דרך ההפניה לגוף הבקשה.
המבקשת לא התייצבה כך שגם לא ניתן לחקור אותה על התצהיר.

בדיון טען ב"כ המבקשת, לליקויים בשימוע ובהודעת איסור השימוש בכך שלא נרשמה מהות העבירה ובמה מואשם הנהג. כמו כן, טען ב"כ המבקשת כי הנהג, תושב ירדני ה מחזיק באשרת כניסה עם רישיון נהיגה מתאים.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה ו טוענת, כי לנ הג רישיון נהיגה ישראלי מסוג B בלבד , כמו כן , למבקשת ניתן זכות שימוע כדין ואפשרו לה להשיב לטענות, כך שהבקשה אינה נופלת בגדר
סעיף 57 (ג).

בית המשפט אפשר לצדדים להגיש מסמכים רלוונטיים.
ב"כ המבקשת צירפה העתק צילום של דרכון הנהג - עלי אחמד זאהיר ורישיון נהיגה בינלאומי עד 3500 ק"ג. כמו כן, צירפה התביעה פלט ממערכת שירת הסירנה של הנהג, ממנו עולה, כי רישיון נהיגה מס' 1664118 של הנהג, תקף עד ליום 5.8.18 לדרגה B, עד 8 נוסעים מלבד הנהג ועד 3,500 ק"ג.

מעיון בתיק המשטרה, עולה כי נערך שימוע למבקשה ו בטופס השימוע לא נרשמה העבירה שבגינה ניתנה הודעת איסור השימוש ברכב.

יחד עם זאת, הנהג מסר: "הרכב רשום על שם אשתי אבל אני הבעלים של המשאית. אני גם חשבתי שהמשאית הזאת פרייבט בגלל שהיא קטנה זה לא משאית , זה פרייבט, אני חשבתי שמשאית הזאת היא פרייבט, אין לי מה להגיד על השבתה".

בנימוקיו רשם הקצין: "מדובר בעבירה חמורה של נהג שיש לו רישיון נהיגה על רכב פרטי ונוהג במשאית ובכך מסכן את המשתמשים בדרך".

מכאן, ניתן להבין באופ ן ברור במה מואשם הנהג ובגין איזו עבירה ניתנה הודעת איסור השימוש, גם אם לא נרשם במפורש במקום המיועד לכך.
גם מתגובת הנהג שנכח בשימוע עולה כי המבקשת והנהג ידעו מה העבירה, אחרת לא יכול היה הנהג להתייחס לעבירה כפי שעשה.
כך שאינני רואה בהשמטת סעיף העבירה ב טופס השימוע פגם מהותי.

אוסיף, כי הנהג נחקר תחת אזהרה בגין ביצוע עבירה של נהיגה ברכב כשסוג רישיון הנהיגה לא תואם ונהיגה ברכב כשרישיון נהיגה פקע בשנת 2018 בחשד לרישיון נהיגה מזויף.

הנהג מודה שנהג במשאית מ.ר. 5409935, מסר כי הוא בעלה של המבקשת, היה לו טנדר, מכר אותו וקנה את המשאית ונאמר לו שהוא יכול לנהוג במשאית גם עם רישיון הפרייבט.
כמו כן, ציין שבהתחלה נהג על רישיון נהיגה ירדני בינלאומי ואחר כך עשה רישיון נהיגה ישראלי.
מגרסתו עולה כי הוציא רישיון נהיגה ישראלי, אולם הוא לא תקף לנהיגה במשאית אלא בפרייבט.
די בראיות הנ"ל כדי להצביע על כך שהנהג, נהג ללא רישיון תקף לסוג הרכב.

המבקשת לא טענה כי המשאית נלקחה ללא ידיעתה, ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה ואף לא הצביעה על נסיבות מיוחדות.

מכל הנימוקים הנ"ל, הריני דוחה את הבקשה.
המזכירות תחזיר את התיק למשטרה.
זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ט, 08 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.