הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בעכו פל"א 2923-06-18

לפני כבוד השופטת אסתר טפטה–גרדי

בעניין:

מדינת ישראל
באמצעות עו"ד יאנה רודמינסקי

המאשימה

נגד

מועתז אבו דעוף (עציר)

באמצעות עו"ד כמיל עודה, ס. ציבורית
הנאשם
גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, על סמך הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה כשרישיון הנהיגה אינו תקף לסוג הרכב.
על פי כתב האישום, ביום 5.6.18, סמוך לשעה 11:00, נהג הנאשם ברכב משא, תוצרת "מאן גרמניה", מ.ר. 2974615 , בכפר שעב. באותה עת נהג כשהוא אינו מורשה לנהוג ברכב מסוג זה. לנאשם רישיון מסוג B והוא נהג במשאית שמשקלה 18 טון, והרישיון הנדרש לה הוא מסוג C. נוסף על כך, נהג באותה עת נהג כשרישיון הרכב פקע ביום 31.5.18, וללא תעודת ביטוח תקפה.
הנאשם נהג כשהודע לו שהוא פסול במסגרת פל"א 3524-04-14, מיום 18.10.17 , למשך 12 חודשים, בנוכחותו, ואף הפק יד רישיון הנהיגה.
המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, שלא יפחת מ-12 חודשים, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילה בפועל למשך 10 שנים (סעיף 40א' לפקודה) , פסילה על תנאי, קנס והתחייבות. צוין שהנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בכתב אישום חמור. עבירת המקור בגינה נפסל היא בגין עבירה דומה של נהיגה בפסילה. כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה, בן 7 חודשים, בר הפעלה. על אף הפסילה שהושתה עליו, נתפס הנאשם נוהג במשאית, שמשקלה 18 טון, כשהוא אינו מורשה לנהיגה ברכב מסוג זה. הוטעם שאין מדובר במעידה חד פעמית אלא בפעם הרביעית בו נתפס הנאשם נוהג בפסילה. צוין שהנאשם נוהג משנת 2000, וצבר לחובתו 35 הרשעות קודמות, לרבות עבירות דומות של נהיגה בפסילה, עבירה של אי ציות להוראות שוטר ועוד. לנאשם רישום פלילי, הכולל 6 הרשעות, האחרונה משנת 2017, שעניינה חבלה כשעבריין מזויין. התנהגותו של הנאשם, צוין, רצדיביסטית, ומעידה על מסוכנות רבה. מתחם הענישה , בנסיבות אלה, נע בין מאסר בפועל של 8 חודשים ועד 20 חודשים ופסילה בפועל לתקופה של 10 שנים, בתוספת רכיבי ענישה נוספים. המאשימה הפנתה לפסיקה תומכת.
הסנגור טען, מנגד , שבנסיבות בהן הנאשם טוען לחפותו, ניהול תיק ההוכחות אינו יכול להיות בעוכריו. לעניין רכיב המאסר, צוין שקיים אינטרס מובהק לנאשם, שעצור מיום 5.6.18, תקופה העולה על תקופת התנאי, להפעלת המאסר המותנה, ולסיום המאסר בפועל, אם יגזר בתיק זה, כבר עתה. לעניין הקנס, צוין שהנאשם, אב לשני ילדים קטנים, מתקיים מהבטחת הכנסה ועבודות מזדמנות, ומצבו הכלכלי בכי רע . לעניין סעיף 40א', צוין שבית המשפט רשאי להמנע מהטלת פסילה ממושכת. הסנגור הסכים להחתמת הנאשם על כתב התחייבות. צוין שב"כ הנאשם יגיש פסיקה תומכת אך פסיקה זו לא הוגשה עד עתה.
הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה
נהיגה בפסילה היא מבין העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, שהמחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודת התעבורה). כשלעבירה זו נלוו ית עבירה של נהיגה כשרשיון הנהיגה אינו מתאים לסוג הר כב, רף החומרה עולה.
התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת ביהמ"ש ואף סכנה ממשית לשלום הציבור (ראו רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י ( 26.05.05)).
בהתייחסו לנהיגה בפסילה, ברע"פ 3943/11 אסלם ברהום נ' מ"י , קבע כב' השופט אליקים רובינשטיין:
" עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם יקרו חלילה, בעת נהיגה כזאת".
ועוד :-
" על בית משפט זה לשלוח מסר צלול וברור לפיו בעבירות מסוג זה, במיוחד כאשר למבקש עבר תעבורתי מכביד, ינקוט בית המשפט במדיניות ענישה מחמירה המשקפת את הסכנה הטמונה בהן לציבור הרחב (רע"פ 221/11 הראל נ' מ"י (לא פורסם))".

מדיניות הענישה הנהוגה
רעפ 2604/16 עלא אלדין מחאג'נה נ' מדינת ישראל (2.5.18), המבקש הורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף, וללא ביטוח. עברו התעבורתי מכביד, כולל 17 הרשעות קודמות, לרבות, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה. המבקש שהה משך 17 ימים במעצר ו - 7 חודשים, ב"מעצר בית" מלא, באיזוק אלקטרוני, ושירות המבחן המליץ על הארכת המאסר המותנה. כב' השופט ח' מלצר אימץ את גזר דינו של בית משפט השלום שדן את המבקש ל - 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל והפעלתו של עונש מאסר מותנה בן 7 חודשים (4 חודשים בחופף ו-3 חודשים במצטבר, כך שעל המבקש לרצות בסך הכל 7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי 17 ימי מעצרו), 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, 12 חודשי פסילה בפועל (שיחולו מיום שחרורו ממאסר במצטבר לכל עונש פסילה אחר), ו-12 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים.
ברע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12), המבקש הורשע בעבירה ראשונה של נהיגה בזמן פסילה, לחובתו 86 הרשעות קודמות, נסיבותיו האישיות חריגות, גרוש, מצוי בקשיים כלכליים, נהג בפסילה לצורך הסעת ילדיו לטיפולים רפואיים, ונעדר עבר פלילי. אושר עונש מאסר בפועל למשך 8 חודשים, 24 חודשי של פסילה, ושנת מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה. בתסקיר צוין שלצד תפקוד הורי אחראי, בנהיגה מתפקד באופן בלתי אחראי ומתקשה לכבד צוים וגבולות. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.
ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13) (להלן – עניין מסעוד) , אליו הפנתה המאשימה, אישר ביהמ"ש העליון עונש מאסר בן 12 חודשים ו-4 שנות פסילה בפועל, שנת מאסר על תנאי ופסילה על תנאי לחצי שנה, בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לאחר שהמבקש נפסל ב – 6 הליכים שהתנהלו נגדו, כשרישיון הנהיגה פקע למעלה מעשור, וללא תעודת ביטוח. בית המשפט התייחס למתחם העונש ההולם לעבירה זו וקובע:

"בבית משפט השלום לתעבורה נקבע מתחם ענישה בן 7 חודשי מאסר בפועל לבין 20 חודשים. למעלה מן הצורך ועל פני הדברים נראה כי מדובר במתחם הולם... אדרבא, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור והריהו כורח הנסיבות על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה..".

ברעפ 8253/10 שלמה גיא נ' מדינת ישראל (9.1.11), אליו הפנתה המאשימה, הורשע המבקש בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף. נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי, פסילה ל – 3 חודשים, פסילה מותנית, קנס בסך 750 ₪ וחתימה על התחייבות. ערעור של המשיבה התקבל והוחלט להחמיר בעונשו – על המבקש הוטלו מאסר בפועל של שנה, פסילה למשך 3 שנים, פסילה מותנית של 6 חודשים למשך 3 שנים, מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 750 ₪. בית המשפט ציין שהמבקש נוהג תקופה של למעלה מ – 20 שנה כשאין ברשותו רישיון נהיגה. בר"ע שהוגשה נדחתה.
ברע"פ 10563/05 ליאור קלפון נ' מדינת ישראל, הנאשם, בן 20, הורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף, כששבועיים קודם לכן הורשע בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון ונדון שם לפסילה לשנה ומאסר מותנה בן 8 חודשים. בית המשפט המחוזי הטיל 8 חודשי מאסר בפועל, והפעיל המאסר המותנה, בחופף. צוין שעל דרך הכלל יש להפעיל עונש מאסר על תנאי ואילו הארכתו "מטעמים שירשמו", היא החריג, ואלה לא נמצאו. בדחותו את הבר"ע קבע בית המשפט העליון שהמבקש עבריין תעבורתי מועד, השב ונוהג ללא רישיון נהיגה, ונסיבות חיים קשות אינן מהוות צידוק מקל.
ברעפ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (26.5.05), אליו הפנתה המאשימה, ה מבקש הורשע בנהיגה בפסילה, כשעומד ותלוי נגדו מאסר מותנה, בן שנה, בר הפעלה, בעטיה של עבירה דומה. נגזרו עליו מאסר בפועל לשנה, הופעל בחופף מאסר מותנה בן שנה, מאסר מותנה בן שנה למשך 3 שנים, פסילה לתקופה של 3 שנים וקנס. המבקש, אב ל – 10 ילדים, מפרנס יחיד, מחנך ורב.
פסיקה אליה הפנתה המאשימה
עפ 324/88 אבראהים בן סולימאן אלאעסם נ' מדינת ישראל , מב (3) 728 (30.10.88), הורשע המבקש בנהיגה בפסילה, בעת שהיה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה, בן 6 חודשים, בגין נהיגה בפסילה. המבקש נתפס בנהיגה במהירות מופרזת, ובעת שהובא בפני שוטר בתחנה, ניסה, במזיד, לבלוע ולהשמיד את רשיון הנהיגה, שאמור היה לשמש כראיה במשפטו בקשר לעבירות האחרות. בית המשפט העליון אימץ את גזר הדין של בית משפט קמא אשר גזר על המבקש 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, הפעלה במצטבר של 6 חודשי המאסר המותנה, מאסר מותנה לשנה, פסילה לשנה, מיום שחרורו מהכלא, וקנס בסך 1,000 ₪.
רע"פ 4300/07 איהאב נאצר נ' מדינת ישראל – בעבירה שניה של נהיגה בפסילה, כשמצבו הכלכלי של הנאשם קשה, בהעדר עבר פלילי, ונישא זמן קצר עובר למועד מתן גזר הדין, נוכח עבר מכביד, נגזרו על המבקש חודשיים מאסר, שבעה חודשי מאסר על תנאי, פסילה למשך 15 חודשים, והופעלו במצטבר מאסר מותנה ותקופת פסילה על תנאי, והתוצאה הייתה שעליו לשאת ב – 8 חודשי מאסר ו – 21 חודשי פסילה. בר"ע שהוגשה נדחתה .
מהפסיקה האמורה עולה שמתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה, שלא בפעם הראשונה, כשעומד ותלוי נגד נאשם מאסר מותנה, כולל, במקרים בהם מדובר בנאשם רצדיביסט, רכיב של מאסר בפועל, הנע בין 7 חודשי מאסר ל – 20 חודשי מאסר, פסילה עד 3 שנים והפעלת מאסר מותנה במצטבר או בחופף (בנוסף לרכיבי ענישה נוספים).
כפי שהובא בהרחבה, עבירה של נהיגה בפסילה היא חמורה, ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. הנוהג ברכב ביודעו שחל עליו איסור לעשות כן, מעיד שאינו מייחס חשיבות להגבלות שהטילו עליו הרשויות ואינו יודע מורא חוק מהו. נהיגתו טומנת בחובה סיכון לנוסעים עמו ולמשתמשים אחרים בדרך, והדבר מקבל משנה תוקף כשלעבירה מתלווה עבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה אינו תקף לסוג הרכב.
עיון בגליון ההרשעות של הנאשם מלמד שעברו התעבורתי מכביד. הנאשם, נוהג משנת 2000, וצבר לחובתו 35 הרשעות קודמות . 3 הרשעות בגין נהיגה בפסילה. האחת, מיום 18.10.17, בגינה הוטלו עליו מאסר מותנה, בן 7 חודשים, בר הפעלה בתיק זה, פסילה לשנה, פסילה על תנאי, בת 3 חודשים, למשך שנתיים, ברת הפעלה בת יק זה, קנס בסך 750 ₪ והתחייבות בסך 2,000 ₪. הרשעה נוספת בגין נהיגה בפסילה ורישיון רכב שפקע פחות מ-6 חודשים, מיום 18.1.15, בגינה נדון למאסר, בדרך של עבודות שירות, לתקופה של 6 חודשים, לפסילה של שנתיים ולרכיבי ענישה נוספים. הרשעה שלישית בעטיה של נהיגה בפסילה ואי ציות לשוטר במדים או שוטר שהזדהה, מיום 3.9.13, בגינה נדון למאסר מותנה, קנס, פסילה , פסיל ה על תנאי והתחייבות. נוסף על כך, לחובתו מב"ד, מיום 21.3.18, בגין נהיגה בפסילה ונהיגה במהירות מופרזת. זאת ועוד, כנגד הנאשם עומד ותלוי תיק 9259-04-16, מיום 6.11.15, בגין עבירות של נהיגה בהיותו שיכור, נהיגה ברכב ללא ביטוח, התנהגות הגורמת נזק וסט יה מנתיב נסיעה (נסיבות מחמירות). לחובתו הרשעות נוספות בנהיגה במהירות מופרזת, נהיג ה באור אדום, ועוד.
רישומו הפלילי כולל 6 הרשעות. הרשעה אחרונה בגין חבלה כשעבריין מזוין, מיום 25.10.17, בגינה נדון, בין היתר, למאסר בפוע ל לתקופה של 3 חודשים.
ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בגזירת העונש במצבו הכלכלי של הנאשם, היותו אב ל-2 ילדים קטנים, וציין ששמיעת הראיות בתיק אינו יכולה להזקף לחובתו . לדידו, יש להסתפק בתקופה בה היה הנאשם עצור עד כה, בגין תיק זה. ב"כ הנאשם ביקש שלא להפעיל את הוראת סעיף 40 א לפקודה, כדי לתת לנאשם אפשרות להשתקם.
בנסיבות הענין, בשים לב לכך שהנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, ו לחומרה העולה מעבריינותו החוזרת ונשנית, בפרט בעבירה של נהיגה בפסילה, כשמקור הפסילה בעבירה דומה, לא מצאתי מקום להקל עמו. זו הפעם הרביעית בה מורשע הנאשם בנהיגה בפסילה, כש בעת נהיגתו היה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 7 חודשים.
"רחמנות יתרה כלפיו", כפי שציין כב' השופט נ' סולברג, בעניין מסעוד, "כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח."
בהינתן האמור, לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים ואת מתחם הענישה, שוכנעתי שבנסיבות ביצוע העבירה, היות שמדובר בנאשם רצדיביסט, החוזר ומפר את צווי בית המשפט, ומסכן את הציבור, עולה הצורך לשגר מסר עונשי חד וברור כדי להרתיע את ציבור הנהגים. בנסיבות אלה יש להשית הנאשם מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר המותנה בחופף.
לצד זה יש לבטא את חומרת העבירות בפסילה ארוכה, במאסר על תנאי ובפסילה על תנאי. הוראת סעיף 40א לפקודה קובעת שבנסיבות המקרה שלפני יש להורות על פסילת הנאשם לתקופה שלא תפחת מ-10 שנים. בית המשפט רשאי לסטות מכך, מנימוקים מיוחדים שיפרש. לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי למסקנה שאין למצות עם הנאשם את הדין ברכיב זה, ובכך לתת לו את האפשרות לשנות את אורחותיו ואת דפוסי התנהלותו בכביש עד היום.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר בהם היה עצור הנאשם עד כה בתיק זה. מניין ימי המאסר יחל מיום 5.6.2018.

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה, לתקופה של 7 חודשים, שנגזר על הנאשם בתיק שמספרו: 3524-04-14, מיום 18.10.17, באופן חופף.

2. 12 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים. לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, או של נהיגה בזמן פסילה.

3. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 36 חודשים , החל מיום שחרורו מהמאסר, במצטבר לכל פסילה אחרת.
אני מורה על הפעלת הפסילה המותנית לתקופה של 3 חודשים, שנגזר על הנאשם בתיק 3524-04-14, מיום 18.10.17,לנשיאה באופן חופף.

מניין הפסילה ייחל מתום מאסרו.

4. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 12 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

5. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 750 ₪. הסכום ישולם בשלושה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.2019 . היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם לפנות בשעות הקבלה למזכירות לשם קבלת שוברי התשלום.

6. אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 10,000 ₪ להימנע מלבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה שנתיים מיום שחרורו ממאסר.
הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך עשרה ימים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך עשרה ימים.
הנאשם יפנה למזכירות בשעות הקבלה, לשם קבלת שוברי תשלום.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, במעמד הצדדים.