הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בעכו בפ"ת 5856-06-20

בפני
כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקשת
באמצעות עו"ד שלומי עזרא

מדינת ישראל

נגד

משיב
באמצעות עו"ד סארי ח'לאילה
מוחמד זבידאת

החלטה

1. לפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 46 ל פקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה .

2. על פי כתב האישום, ביום 4.4.20, סמוך לשעה 23:50 , נהג המשיב ברכב פרטי, מסוג "יונדאי", מ.ר. 1916634, בס'חנין. אותה עת נהג כשהוא שיכור וזאת נוכח היותו נתון תחת השפעת סמים מסוכנים, בכך שבבדיקת דגימת שתן שלו נמצא סם מסוכן מסוג קנאביס.

רישיונו של המשיב נפסל ביום 5.4.20, ע"י קצין משטרה, ל-30 יום.

כעת עותרת המבקשת לפסילת המשיב עד תום ההליכים נגדו.
3. לשיטת המבקשת, קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת למשיב, לרבות הודאתו בה מסר שעישן סם מסוכן ו רכש סמים, תפיסת סם מסוכן ברכבו, דוח תוצאת מעבדה ודוחות הפעולה של השוטרים. המשיב נוהג משנת 2018, נהג צעיר וחדש, צבר הרשעה אחת, ומעורבותו בעבירה מעידה על מסוכנותו.
ב"כ המשיב, מנגד, מתנגד לבקשה. צוין שהמשיב אינו מעשן בתדירות ולא צוין עישון בנהיגה בחומר הראיות. המשיב הודה שעישן זמן רב לפני הנהיגה. זאת ועוד, אין מדובר בנהיגה פרועה, אלא שבחיפוש ברכב נמצאה מגרסה ומכאן עלה החשד. כן נטען לכרסום בחומר הראיות, כפי שיבואר מטה. לשיטת הסנגור, המשיב, נוהג משנת 2018, ואינו בגדר נהג חדש ועברו אינו מעיד על מסוכנות . בפסיקה, אליה הפנתה המבקשת בבקשה, צוין, הנסיבות חמורות יותר, ואין להשליך ממקרה זה על המקרה דנן. עוד טען הסנגור לשיהוי. צוין שרישיונו של המשיב הושב לו לפני כחודש, מאז הוא נוהג, ולא הוגשה בקשה לפסילתו עד תום ההליכים, במסגרת התקופה בה היה פסול מנהלית, ויש בכך כדי להעיד שהמבקשת לא סברה שהמשיב מסוכן.
בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת. עוד צוין שהמשיב, שליח במסעדה, לא עבד עקב משבר הקורונה, שב כעת לעבודה סדירה, ורישיונו חיוני לו לפרנסתו. ככל שבית המשפט יחליט לפוסלו, עתר הסנגור לפסילה בת 60 ימים בלבד.
ב"כ המבקשת ציין לעניין השיהוי, שחל עיכוב בין הזמן בו נרשמת תוצאת מעבדה ועד שזו מועברת לתביעה, והדבר יוצר שיהוי בהגשת הבקשה.

אשר לראיות לכאורה:

4. תיק החקירה של המשטרה ובו חומר הראיות, הוגש לעיוני ומצאתי שקיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב . אפנה בעניין זה למסמכים הבאים:
מדוח הפעולה של השוטר רן לוי עולה שבעת סיור, בסחנין, עם המתנדב מגדי טאהא, הבחין ברכב מסוג "יונדאי", כסוף, נוסע לפניו. לצורך בדיקה שגרתית נעמד צמוד לחלון הנהג והריח ריח חריף של סמים. בוצע חיפוש ברכב, ובמהלכו נמצאה, בתא הכפפות , מגרסה ובה שרידי חומר החשוד כסם ושקית נילון קטנה שקופה ובה חומר החשוד כסם. הודע לנהג על עיכוב בגין נהיגה תחת השפעת סמים, וניטלה ממנו דגימת שתן.
מטופס המתנדב, מאגדי טאהא, עולה שבוצע חיפוש ברכבו של המשיב ונמצא חומר החשוד כסם.
מתוצאת דוח מעבדה עולה שנמצא בגופו של המשיב תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס.
מטופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית עולה שהמשיב מסר: "אני מצטער, אין לי מה לומר בנוסף".
מהודעת המשיב במשטרה עולה שהמשיב מסר שנהג ברכב כשני קילומטרים. כשנשאל האם מעשן סמים השיב: "כן אני לא כל הזמן". כשנשאל לגבי תדירות העישון, השיב: "פעם בחודש בערך", וכשנשאל מתי עישן לאחרונה, השיב: "אתמול בשעה 22:00 בלילה בערך". כשנשאל כמה עישן באותו הלילה, השיב: "חצי גוינט בערך". כשנשאל לגבי חומר החשוד כסם שנתפס ברכב, השיב: "זה שלי". כשנשאל היכן רכש את הסמים שנתפסו ברכבו, השיב: "מכפר יאסיף". כשנשאל האם נהג לאחר שעישן סמים, השיב: "כן עשיתי טעות". כשנשאל מה סוג הסמים שמעשן ציין: גראס".
מטופס תחקור חשוד עלה שהמשיב מסר כשנטען שנמצא ברכבו חומר החשוד כסם: "זאת פעם ראשונה ואחרונה".
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, עלה שבמבחן הבאת אצבע לאף הנהג השתמש ביד הלא נכונה בפעם השלישית. כן עולה שהמשיב נדרש לבצע בדיקת שתן לאיתור סמים או תוצר חילוף חומרים של סמים בגופו, והוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, הסכים, וחתם על כך.
מדוח עיכוב עולה שהמשיב מסר: "אני מצטער זאת פעם ראשונה ואחרונה".

הסנגור טען לכרסום בחומר הראיות. נטען ששותפו של השוטר רן, מג'די, מסר עדות שאינה מתיישבת עם עדות עמיתו. נטען שלא צוינו פרטים מהותיים, מדוע ואיך נעצר המשיב, ומבדיקת המאפיינים עולה שזו תקינה לחלוטין.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי קיימות די ראיות לכאורה, לרבות, דוחות הפעולה של השוטרים, הודעת המשיב, בדיקת מאפיינים, דוח עכוב, טופס שימוע בעניין הפסילה המנהלית , ותוצאת בדיקת מעבדה - להוכחת האשמה לכאורה המיוחסת למשיב.
טענותיו של הסנגור מקומן ל הליך העיקרי, שם תבחנה באופן מעמיק ומקיף. בית המשפט אינו נדרש בשלב זה - בו נבדקת תשתית הראיות לכאורה - למשקלן של הראיות לכאורה, כל שעליו לבחון הוא את הפוטנציאל ההוכחתי הגלום ב הן.
יצוין שבדיקת המאפיינים אינה תקינה לחלוטין, וגם לו הייתה תקינה, הרי שאין זו הראיה לכאור ה היחידה העומדת כנגד המשיב .

אשר למסוכנות:
5. מסוכנות המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.

בעח (ת"א) 4215-04-10 אוהד פיטר נ' משטרת ישראל / ענף התנועה, שם נפסל העורר לתקופה של 6 חודשים, לאחר שנתפס לכאורה נוהג תחת השפעת סמים, עמדה כב' השופטת חיותה כוחן על מסוכנות העבירה בציינה:
"בית המשפט העליון אמר את דברו לא אחת באשר לנהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול. מדובר בעבירה שיש בה כדי לסכן את שלום הציבור. העורר לקח על עצמו סיכון מיותר כאשר עלה על ההגה בהיותו תחת השפעת סמים."

6. בענייננו, בחינת נסיבות ביצוע העבירה מעידה על מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב. המשיב, ציין בהודעתו ש נהג, מסר שערב הארוע עישן סמים, הודה שרוכש סמים ומשתמש בסמים, לדבריו, פעם בחודש, וכן הודה שעישן סמים טרם נהיגתו. מרכב המשיב נדף ריח חריף של סמים, וברכב המשיב נמצאו מגרסה ושקית שקופה קטנה בהן חומר החשוד כסם. תוצאת בדיקת המעבדה העלתה שבגופו נמצא תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.
המשיב, נהג צעיר, אוחז ברישיון נהיגה משנת 2018 בלבד, ולחובתו הרשעה, מיום 14.4.19, בגין נהיגה ברכב לא תקין שהוחלט לאסור את השימוש בו.

טענת השיהוי
7. הלכה היא ששיהוי, אפילו ארוך, אינו מהווה עילה שלא לפסול רישיון עד תום ההליכים למעט בנסיבות מיוחדות. על פי הפסיקה שיהוי הוא אך אחד השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה מהסוג שלפני, אך אין בו, כשלעצמו, לבטל את חזקת המסוכנות. ככל שנוקף הזמן והשיהוי מתארך, הנימוק שעל התביעה להציג כהסבר לשיהוי צריך שיהא משכנע יותר.
במקרה שלפני המשיב נפסל מנהלית ביום 5.4.20, לתקופה של חודש. הבקשה לפסילה עד תום ההליכים הוגשה ביום 17.6.20, כחודש ו-12 יום לאחר תום הפסילה המנהלית.

8. סבורני כי בנסיבות העניין, כאשר יום לאחר האירוע נפסל המשיב פסילה מנהלית ל – 30 יום, הביעה המבקשת את עמדתה ביחס למסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו. לא מצא תי שבשיהוי שחל בהגשת הבקשה לפסילה עד תום ההליכים, כחודש ו-12 יום מגמר הפסילה המנהלית, יש כדי להצביע על העדר מסוכנות. עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, לכאורה, היא עבירה חמורה, על אחת כמה וכמה כשהאשמה מיוחסת לנהג צעיר, שנטל על עצמו סיכון רב בנהיגה תחת השפעת סמים, וסיכן אחרים, בעת שהיה עליו לנקוט משנה זהירות בנהיגתו.

9. מצאתי לנכון להפנות לדבריו של כב' השופט עודד מודריק, באשר למשך הפסילה המתחייבת מביצוע עבירה לכאורה של נהיגה תחת השפעת סמים או השפעת אלכוהול, בע"ח 5624-01-11 כהן נ' מדינת ישראל (18.1.11):

"...בתי המשפט לתעבורה, שינו באופן מובהק את אופי החלטותיהם מזה זמן לא מבוטל אינם מהססים לפסול את רישיונם של נהגים שנמצאו לכאורה נוהגים תחת השפעת סמים או השפעת אלכוהול לפרקי זמן לא מבוטלים בשלב שבין הגשת כתב האישום לבין גמר המשפט.
אני סבור, שהמדיניות הזו עתידה לשאת פרי. אולי צריך שיינתן לה ביטוי יותר חזק באמצעי התקשורת כדי שהדברים יהיו נחלת הציבור ואולי נפטר סוף סוף מן הרעה החולה של אנשים שמזלזלים בחייהם שלהם ובחיי הסובב אותם."

כן אפנה לעח (ת"א) 10422-09-12 דור גביזון נ' מדינת ישראל (10.10.12), שם, בעבירה לכאורה של נהיגה תחת השפעת סמים, דחה כב' השופט ציון קאפח ערר שהוגש על החלטת בית משפט קמא לפסילת העורר לתקופה של 6 חודשים. בנסיבות שם הוגשו חוות דעת מומחה ודוח תוצאות מעבדה, שהעידו על תוצרי חילוף חומרים של סם הקנביס בגופו של העורר, ברכב נתפס חומר מסוג 'מריחואנה' והעורר מסר כי הסם לשימושו האישי וכי הוא משתמש בסמים. צוין כי לא הוגש נגד העורר כתב אישום בגין צריכה עצמית ולבדיקת המאפיינים אין משקל מכריע כשהמכלול מצביע על שימוש שוטף בסמים. בית המשפט שם קבע:
"הגם שהעורר לא נהג תחת השפעת סם מסוכן, עדיין עומדת לחובתו נהיגה בהיותו שיכור. חזקת השכרות קמה משנמצא בגופו תוצר חילוף של סם מסוג קנביס. ראה לעניין זה לשון סעיף 63(3) לפקודה."

10. לאחר שהטיתי אוזן לטיעוני ב"כ הצדדים, מצאתי כי עסקינן בעבירה לכאורה של נהיגה תחת השפעת סמים, שהסיכון הנשקף ממנה גבוה במיוחד. בחומר הראיות שהוגש לבית המשפט תוצאת מעבדה שמצביעה על תוצרי חילוף חומרים של הס ם בגופו של המשיב, כשלון במבחן הבאת אצבע לאף בבדיקת המאפיינים, הודאת המשיב, לכאורה, על כך שעישן טרם הנהיגה, דוח הפעולה של השוטר שמעיד על ריח של סמים שנדף מרכב המשיב, ומציאת מגרסה ושקית נילון בהן נמצא חומר החשוד כסם ברכב המשיב. לצד אלה, מדובר במשיב, נהג צעיר שמיוחסת לו עבירה חמורה.

11. לעניין טענות ב"כ הנאשם כי פרנסתו של המשיב נסמכת על רישיונו, בנסיבות האמורות, מצאתי כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי של המשיב.

נוכח האמור, אני מורה על פסילת המשיב מלנהוג ו/או מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים וקוצבת את הפסילה למשך 6 חודשים.

המשיב יפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט תעבורה עכו לא יאוחר מיום 28.6.20.

לתשומת לב המשיב חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.
יובהר כי אם המשיב לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למבקשת.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"פ, 24 יוני 2020, בהעדר הצדדים.