הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בעכו בפ"ת 5713-04-18

בפני
כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקשת

מדינת ישראל
באמצעות עו"ד רפאלה שושו
נגד

משיב
מוחמד דעיבס

באמצעות עו"ד מוחמד עומרי

החלטה

בפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו ואף מעבר לשישה חודשים, בהתאם לסעיף 46 ל פקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א – 1961. זאת לאחר שהמדינה הגישה נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
בקשת הפסילה היא בקשר להזמנה לדין וכתב אישום מס' 13211206076. על פי התמצית העובדתית, ביום 9.4.18, בשעה 12:55, נהג המשיב באופנוע, תוצרת "סאן יאנג", מ.ר. 8089134 בנחף, כשמעולם לא הורשה לנהוג ברכב מסוג זה, וללא תעודת ביטוח תקפה.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.

לעניין "ראיות לכאורה"
לאחר שעיינתי בראיות ובממצאים שנאספו בתיק החקירה שהוגש לעיוני, מצאתי כי בחומר החקירה די והותר ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, כדלקמן:

בדברי הנהג לדוח, הודה המשיב בעבירה שיוחסה לו: "אחיין שלי מגיע בשעה 15:00. והיה לי הזמנה לעשות עם המשלוח ועשיתי אותה". דברים דומים צוינו בדוח העיכוב של המשיב.
מדוח פעולה של רס"ל שוורץ נועם, אשר צורף לדוח, עולה כי הבחין באופנוע, בו רכב המשיב, וזיהה את הנהג, שלבש חולצה בצבעים כחול ולבן, וחבש קסדה. נהג האופנוע מסר כי אין ברשותו מסמכים מזהים. הנהג הזדהה והתברר כי הוא אינו מורשה לנהוג בסוג הרכב בו נהג וכי ברשותו רישיון נהיגה לדרגת נהיגה B בלבד.
מדוח פעולה של רס"ר פטר קמרש עלו דברים דומים. כן צוין כי המשיב מסר לשוטר: " תוותר לי הפעם אני כבר 20 שנה נוהג באופנוע ולא קרה לי כלום".
בהודעתו הודה המשיב בעבירה לכאורה המיוחסת לו. לדבריו, נהג באופנוע מהפיצריה בכפר לבית לקוח בכפר נחף. כך גם עלה מטופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב .

ב"כ המשיב, בהגינותו, לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה.

המסוכנות
בבפ"ת 8052-04-15 פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' פלקוביץ (להלן – עניין פלקוביץ), התייחסה כב' השופטת רבקה שוורץ, לנהיגה ברכב, ללא רישיון לסוג הרכב:
"אדם הנוהג בסוג רכב מבלי שהוכשר לכך משול לאדם האוחז בנשק מסוכן ללא הכשרה, ומהווה סכנה הן לעצמו והן למשתמשים בדרך. אדם הנוהג בסוג רכב מבלי שהוכשר לנהיגה עליו מזלזל בחוקי התעבורה ובביטחון הציבור."
לעניין עברו התעבורתי, המשיב נוהג משנת 1992, ולחובתו 24 הרשעות קודמות , לרבות, שימוש בטלפון (משנת 2017), הסעת ילד שטרם מלאו לו 3 שנים שלא במושב בטיחות (משנת 2017), רכב לא תקין ללא מתן הודעת אי שימוש (משנת 2017), נהיגה באופנוע ללא קסדה (משנת 2017), הסעת ילד בגיל 3-8, ללא מושב אחורי, מגביה (משנת 2017), עבירות מהירות, אי ציות לתמרורים ועוד.

נסיבות ביצוע העבירה חמורות. המשיב נתפס לכאורה נוהג בעת שעבד במשלוחים בפיצריה. בנוסף, מדוח פעולה של רס"ר פטר קמרש עלה כי המשיב מסר לו: "תוותר לי הפעם אני כבר 20 שנה נוהג באופנוע ולא קרה לי כלום".
מהאמור עולה כי עסקינן במשיב אשר הודה לכאורה כי מזה שני עשורים הוא רוכב על אופנוע, ללא שיש ברשותו רישיון על סוג רכב זה.

נסיבות ביצוע העבירה, ועברו התעבורתי מעידים על זלזול מופגן בהוראות החוק ובהחלטות בית המשפט. מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירות המיוחסות לו ומעברו התעבורתי.

טענת השיהוי
ב"כ המשיב העלה טענה לפיה, המשב נוהג החל מיום ביצוע העבירה לכאורה, 9.4.18 ועד היום, כחודשים וחצי, ובמהלך תקופה זו לא נתפס בגין עבירה נוספת. לגישתו, הדבר מצביע כי לא נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו.
לשיטת ב"כ המשיב, יש לגזור לעניין פסילה עד תום ההליכים מבקשה למעצר עד תום ההליכים המוגשת עם כתב האישום. שם , ככל שהמשיב לא נעצר, בית המשפט יורה על החזרתו למעצר בתנאים חריגים בלבד . בענייננו, הוטעם, ככל שהמשיב לא נפסל עד היום, אין מקום לפוסלו כעת, בחלוף כחודשיים וחצי ממועד ביצוע העבירה לכאורה. פסילה עד תום ההליכים, בדומה למעצר עד תום ההליכים, נטען, אינה ב גדר מקדמה על חשבון העונש.
כן נטען כי אין סמכות בעבירה זו לפסול את המשיב מנהלית על ידי הקצין, ומכאן שהמבקשת כלל לא הייתה אמורה להגיש בקשה לפסילה עד תום ההליכים.
ב"כ המשיב הפנה לפסיקה תומכת כלהלן:
בפ"ת 9214-05-15 מדינת ישראל נ' סאלם (4.6.15) - למשיב יוחסו עבירות לכאורה של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת בי טוח, כשלחובתו 6 הרשעות קודמות, 4 מהן בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות, עבירה על הסעת נוסע במושב קדמי לא חוגר והסעת נוסע במושב האחורי לא חגור ובעברו עבירות מסוג ברירת משפט בלבד. בית המשפט קבע כי העבירה המיוחסת למשיב אינ ה אופיינית לאורח חייו ו על כן אין בהמשך נהיגתו כדי לסכן את הציבור ודחה את הבקשה.
בפ"ת 5277-02-12 מדינת ישראל נ' אגבאריה (29.2.12) – למשיב יוחסה עבירה של מהירות של כ – 70 קמ"ש מעל המותר, ולחובתו 70 הרשעות קודמות, האחרונה , משנת 2008, בגין מהירות. בית המשפט קבע כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב מצדיקה את פסילתו. עם זאת, בשקלול נסיבותיו, כשהמשיב אב ל – 3 קטי נים, ופרנסתו תלויה ברישיונו, וסוג העבירות שביצע בעשור האחרון – עבירות מהירות משנים 2002 ו – 2001 ולמעט אלה רוב העבירות בהן הורשע הן מסוג ברירת משפט - נדחתה הבקשה.
בפ"ת 4870-08-17 מדינת ישראל נ' חסון (17.8.17) – בעבירה לכאורה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב (אוטובוס זעיר) וללא ביטוח, כשלחובתו 22 הרשעות קודמות , האחרונה משנת 2015, ואין לחובתו הרשעות דומות, ורישיונו של המשיב נחוץ לו לפרנסתו ולהסעת בנו הנכה לבית הספר . בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה על פסילה קצובה של חודשיים בלבד.

לאחר שעיינתי בטענות הסנגור, מצאתי כי דינן להידחות מהטעמים הבאים:
א. לעניין השיהוי - העבירה המיוחסת למשיב לכאורה בוצעה ביום 9.4.18, והבקשה עסקינן הוגשה ביום 18.4.18 , היינו, חלפו תשעה ימים בלבד מביצוע העבירה ועד הגשת הבקשה, כש הדיון היה אמור להיערך ביום 2.5.18. בדיון שהתנהל ביום 2.5.18 ביקש המשיב לדחותו למועד אחר לצורך היוועצות בעורך דין, ובית המשפט נעתר לבקשתו והד יון נדחה ליום 7.6.18. בדיון זה ביקש הסנגור לדחות את מועד הדיון על מנת לבוא בדין ודברים עם המבקשת. יוער כי באותו הדיון ציין הסנגור לפרוטוקול כי לא תועלה טענת שיהוי ובית המשפט נעתר לדחיית הדיון ל יום 24.6.18.
עולה מהאמור כי הדיון בתיק נדחה פעמיים ביוזמת ההגנה. מנגד, המדינה הגישה את בקשתה 9 ימים לאחר קרות האירוע , ומכאן שהמדינה פעלה על מנת להביא לפסילת המשיב עד תום ההליכים.
בבפ"ת 1627-04-18 מדינת ישראל נ' מולה (16.4.18), שם יוחסו למשיב עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מחמות סוגו (נהיגה על אופנוע) נהיגה על המדרכה, וללא תעודת ביטוח, והבקשה לפסילה עד גמר הדין הוגשה כחודש ו – 3 ימים לאחר ביצוע העבירה, והמשיב המשיך לנהוגה כחודש וחצי לאחר האירוע, דחתה כב' השופטת אטליא וישקין את הבקשה נוכח השיהוי והעובדה כי כל אותו הזמן שנהג לא נרשמה למשיב עבירת תעבורה נוספת.
ענייננו שונה מעניין מולה שכן במקרה דנן לא ניתן לומר כי המדינה השתהתה בהגשת הבקשה והדיונים, כאמור, נדחו פעמיים על פי בקשת ההגנה.
בנסיבות המתוארות, תוך שימת לב לעברו התעבורתי של המשיב ונסיבות ביצוע העבירה, לא מצאתי כי יש בשיהוי זה כדי לבטל את חזקת המסוכנות .
הלכה היא ששיהוי, אפילו ארוך, אינו מהווה עילה שלא לפסול רישיון עד תום ההליכים למעט בנסיבות מיוחדות.
כך קבע בית המשפט בעניין לפקוביץ, שם חל שיהוי של 9 חודשים בין תום הפסילה המנהלית למועד הגשת כתב האישום והבקשה לפסילה עד תום ההליכים, בהתייחסו לטענת שיהוי שהועלתה:
"ככל שנוקף הזמן והשיהוי מתארך, הנימוק שעל התביעה להציג כהסבר לשיהוי צריך שיהא משכנע יותר...
שיהוי הוא אך אחד השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה מהסוג שפניו, אך אין בו, כשלעצמו, לבטל את חזקת המסוכנות."

כן ראה לעניין זה, עח (חי') 40772-07-15 ניר יצחק שי נ' פרקליטות מחוז חיפה – פלילי . שם ציטט בית המשפט את דברי כב' השופטת א' חיות, ב בש"פ 6282/09 בסאם תראווה נ' מדינת ישראל (2009), לעניין שיהוי בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, בנסיבות של גרם מוות ברשלנות:

"יכול ויהיה בו [בשיהוי] כדי להביא לידי ביטול הפסילה לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה, מתוך הנחה שהמשיבה אינה סבורה שנשקפת סכנה מן הנאשם... אולם, שאלת הפסילה אינה מוכרעת אך ורק על פי סוגיית השיהוי..."

ב. טענת ההגנה כי בעבירה המיוחסת לכאורה למשיב לא קמה סמכות לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה, ומכאן שלא ניתן להגיש בקשה לפסילה עד תום ההליכים –
הבקשה לפסילה עד תום ההליכים הוגשה מכח סעיף 46 לפקודה, הקובע כלהלן:
"46. היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה שסעיפים 35 עד 42 או 43, 44, ו-44א חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו - רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי הסעיפים 50-48."

נמצאנו למדים כי סעיף זה אינו מגביל את סמכות בית המשפט לדון בפסילה עד גמר הדין בעבירות המנויות בתוספת הרביעית בלבד, וחל על העבירה מושא הבקשה.

זאת ועוד, טען הסנגור כי המשיב, אב ל – 3 קטינים, מפרנס יחיד בביתו, עובד במוסד חינוכי והמשך עבודתו תלוי ברישיונו. אשתו של המשיב סובלת ממחלה והוא אחראי להסעתה לטיפולים רפואיים.
סבורני כי בנסיבות המתוארות האינטרס הציבורי בשמירה על שלום הציבור, נוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב , גובר על האינטרס הפרטי של המשיב.

סיכומו של דבר, נוכח נסיבות ביצוע העבירה ועברו התעבורתי של המשיב, אני פוסלת את המשיב עד תום ההליכים וקוצבת את משך הפסילה לשלושה חודשים.

המשיב יפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש לתעבורה לא יאוחר מיום 1.7.18.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למבקשת.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ח, 25 יוני 2018, בהעדר הצדדים.