הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בעכו בפ"ת 4111-03-18

בפני
כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקשת

מדינת ישראל
באמצעות עו"ד אורית מנדלוביץ'
נגד

משיב
באמצעות עו"ד לוטפי דיאב
אחמד נעמה

החלטה

בפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו ואף מעבר לשישה חודשים, בהתאם ל סעיף 46 ל פקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א – 1961. זאת לאחר שהמדינה הגישה נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עביר ות של נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
בקשת הפסילה היא בקשר להזמנה לדין וכתב אישום מס' 90-2-1041916-5. על פי התמצית העובדתית, ביום 4.3.18 , בשעה 13:00, נהג המשיב באופנוע, תוצרת "ימהה", מ.ר. 5586889 , בצומת כביש 85 וכביש 70, כשמעולם לא הורשה לנהוג ברכב מסוג זה, וללא תעודת ביטוח תקפה.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.

לעניין "ראיות לכאורה"
לאחר שעיינתי בראיות ובממצאים שנאספו בתיק החקירה שהוגש לעיוני, מצאתי כי בחומר החקירה די והותר ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, כדלקמן:

מהדוח עולה כי בעת שהשוטר, עורך הדוח, היה בתנועה, כשהוא רכוב על אופנוע, בכביש 85, הבחין באופנוע של המשיב, בתנועה, בנתיב ימין, מתוך שני נתיבים וסימן לו לעצור בצד. המשיב נעצר בצומת אחיהוד, נבדק והתברר כי ברשותו רישיון A1 בלבד לאופנוע ולאופנוע בו נהג נדרש רישיון A. צוין כי הראות טובה, אור יום, המשיב היה לבדו על האופנוע ונשמר עמו קשר עין רציף עד עצירתו.
בדברי הנהג לדוח נרשם: "יש לי החודש הזה טסט לאופנוע כבד".
בדברי הנהג בדוח עיכוב נמסר: "יש לי טסט החודש הזה".
בהודעתו מסר המשיב כי יצא מכפר יאסיף ובכוונתו הייתה לנסוע לדיר אל אסד. כשנשאל לגבי סוג הרישיון בו הוא מחזיק מסר כי הוא אוחז בשלושה סוגי רישיונות אחרים. כשנשאל מדוע נהג באופנוע אם ידוע לו שאין לו רישיון נהיגה מתאים השיב: " יש לי טסט החודש".
בדברי הנהג בשימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, נמסר: "עוד שבועיים יש לי טסט, תעזור לי".

המסוכנות
בבפ"ת 8052-04-15 פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' פלקוביץ (להלן – עניין פלקוביץ), התייחסה כב' השופטת רבקה שוורץ, לנהיגה ברכב, ללא רישיון לסוג הרכב:
"אדם הנוהג בסוג רכב מבלי שהוכשר לכך משול לאדם האוחז בנשק מסוכן ללא הכשרה, ומהווה סכנה הן לעצמו והן למשתמשים בדרך. אדם הנוהג בסוג רכב מבלי שהוכשר לנהיגה עליו מזלזל בחוקי התעבורה ובביטחון הציבור."
לעניין עברו התעבורתי, המשיב נוהג משנת 2002, ולחובתו 35 הרשעות קודמות. רק בשנת 2017 הספיק המשיב לצבור לחובתו 2 עבירות – האחת בגין שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, והשניה בגין כניסה לצומת לא מהנתיב ימני. ביום 22.11.15, הורשע המשיב, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, בעבירות של גרימת חבלה של ממש, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק ואי מתן זכות קדימה, ונדון לפסילה לתקופה של 4 חודשים ופסילה על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים.
בנוסף, למשיב מספר עבירות של שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, וכן עבירות של חציית שטח הפרדה על ידי רכב, נהיגה שלא בכיוון החץ, כניסה לצומת לא מהנתיב הימני, הסעת ילד בן 3-8 ללא מגביה, עצירה על שול דרך, רכב לא תקין וללא מתן הודעת אי שימוש, נוסע לא חגור, מספר עבירות של נהיגה במהירות מופרזת ועוד.
נסיבות ביצוע העבירה, ועברו התעבורתי מעידים על זלזול מופגן בהוראות החוק ובהחלטות בית המשפט.
מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירות המיוחסות לו ומעברו התעבורתי .

טענת השיהוי
ב"כ המשיב העלה טענה לפיה, עם הגשת כתב האישום, לא נערך למשיב שימוע לעניין פסילה מנהלית, והזמן שחלף מיום ביצוע העבירה והגשת כתב האישום , 4.3.18, ועד הגשת הבקשה לפסילה עד תום ההליכים, ביום 13.3.18, מעיד כי אין בהמשך נהיגתו של המשיב משום מסוכנות, שכן לו הייתה כזו, רישיונו היה נפסל על ידי קצין, מיד לאחר האירוע. משך הזמן שחלף, בו רשאי היה המשיב להמשיך לנהוג, והעובדה כי לא ביצע כל עבירה נוספת כל אותה עת, מדבר בעד עצמו.

בענייננו, העבירה לכאורה בוצעה ביום 4.3.18 והבקשה עסקינן הוגשה ביום 13.3.18, היינו, חלפו תשעה ימים בלבד, כך שהשיהוי אינו כה ארוך. גם אם הבקשה נדונה רק ביום 27.3.18 (לאחר דחייה נוספת של הסנגור), אין בכך כדי לשנות את מסקנתי כי בשיהוי זה אין כדי לבטל את חזקת המסוכנות , נוכח עברו התעבורתי המכביד של המשיב ונסיבות ביצוע העבירה . לא ניתן ללמוד, בנסיבות המקרה שבפנינו, מהשיהוי הלא ממושך, על כך שהמדינה סברה, כי העורר אינו מסוכן לציבור בהמשך נהיגתו.
הלכה היא ששיהוי, אפילו ארוך, אינו מהווה עילה שלא לפסול רישיון עד תום ההליכים למעט בנסיבות מיוחדות.
כך קבע בית המשפט בעניין לפקוביץ, שם חל שיהוי של 9 חודשים בין תום הפסילה המנהלית ל מועד הגשת כתב האישום והבקשה לפסילה עד תום ההליכים, בהתייחסו לטענת שיהוי שהועלתה:
"ככל שנוקף הזמן והשיהוי מתארך, הנימוק שעל התביעה להציג כהסבר לשיהוי צריך שיהא משכנע יותר...
שיהוי הוא אך אחד השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה מהסוג שפניו, אך אין בו, כשלעצמו, לבטל את חזקת המסוכנות."

כן ראה לעניין זה הפסיקה אליה הפנתה המאשימה, עח ( חי') 40772-07-15 ניר יצחק שי נ' פרקליטות מחוז חיפה – פלילי. שם ציטט בית המשפט את דברי כב' השופטת א' חיות, מבית המשפט העליון בבש"פ 6282/09 בסאם תראווה נ' מדינת ישראל (2009) , לעניין שיהוי בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, בנסיבות של גרם מוות ברשלנות:

"יכול ויהיה בו [בשיהוי] כדי להביא לידי ביטול הפסילה לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה, מתוך הנחה שהמשיבה אינה סבורה שנשקפת סכנה מן הנאשם... אולם, שאלת הפסילה אינה מוכרעת אך ורק על פי סוגיית השיהוי..."

סיכומו של דבר, נוכח נסיבות ביצוע העבירה ועברו התעבורתי הלא מקל של המשיב, אני פוסלת את המשיב עד תום ההליכים וקוצבת את משך הפסילה לשלושה חודשים.

המשיב יפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש לתעבורה לא יאוחר מיום 8.4.18.

מאחר שדנתי בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, המזכירות תעביר את התיק העיקרי לכב' השופט בכר.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למאשימה.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.