הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בעכו בפ"מ 9034-06-21

בפני
כבוד ה שופטת אסתר טפטה גרדי

מבקש
באמצעות עו"ד ח'אלד בולוס ועו"ד פיראס עבד

בולוס בולוס

נגד

משיבה
באמצעות עו"ד ליאור דוד
מדינת ישראל

החלטה

1. לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

2. ביום 15.6.21 ,בעקבות שימוע בדבר פסילה מנהלית מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, החליט קצין המשטרה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 30 יום.
ההחלטה ניתנה בקשר לדוח מספר 10251803549 , ממנו עולה שביום 14.6.21 , בשעה 22:33, נהג המבקש, בכביש 70, ק"מ 53, מדרום לצפון, במהירות של 155 קמ"ש, במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש.

התייצבו לדיון לפני באי כוח הצדדים.
3. הסנגור חולק על קיומן של ראיות לכאורה וטען לכרסום בחומר הראיות, כפי שיבואר מטה . לטענת ב"כ המבקש הרקע, לכאורה, לביצוע העבירה הייתה קריאה דחופה מאשתו של המבקש , מורה במקצועה, שביקשה ממנו להגיע הביתה לטפל בבתם הקטנה, שחלתה.
אשר למסוכנות, נטען שהמבקש, רופא, נוהג משנת 1991, ומרבית הרשעותיו לא נדונו בבית משפט. בעברו אמנם עבירות מהירות, אך מדובר במהירות נמוכה. המבקש מתגורר בכפר יאסיף, ונוסע, מדי יום, למרפא ה בירושלים, וזקוק לרישיונו לפרנסתו. נטען שמדובר במי שגומע קילומטרים רבים, מדי יום, בכביש.
נטען שהמבקש מתקשה למצוא נהג לצורך הסעתו למקום עבודתו בירושלים. המבקש פסול זה שבוע, ומדובר בתקופת צינון מספיקה.
ב"כ המשיבה, מנגד, מתנגד לבקשה והפנה לפסיקה תומכת שלפיה רק אם נפל פגם מהותי בהחלטת הקצין, יש להתערב בהחלטת הרשות המנהלית. נטען שעברו של המבקש מכביד, נוהג משנת 1991 וצבר לחובתו 37 הרשעות קודמות, בהן מהירות, והרשעות משנת 2017, כולל נהיגה ללא רישיון מעולם.

4. הוראת סעיף 48 לפקודה קובעת שבית המשפט רשאי לבטל פסילה מנהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.

אשר לראיות לכאורה:
5. תיק המשטרה הוגש לעיוני. עיינתי בחומר החקירה ומצאתי די ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג ברכב כאמור באירוע זה, במהירות המיוחסת לו, לכאורה, בכתב האישום.
בנסיבות המקרה בדוח ציין השוטר, תאמר נאסר אל דין, שבעת הפעלת ממלז, בכביש 70 לצפון, 3 נתיבי נסיעה לאותו כיוון, כשהשוטר יושב בכסא נהג, בניידת גלויה, עם הפנים לכיוון התנועה המתקרבת, מדרום לצפון, כשהניידת חונה בשול ימין רחב עם דלת נהג פתוחה, הב חין ברכב המבקש מגיע מדרום, בנתיב שמאלי קיצוני, כאשר עוקף רכב שנסע בנתיב האמצעי ולאחר מכן כיוונתי את הנקודה האדומה בעינית, הכיוון למרכז חזית הרכב, לעבר גריל קדמי בין שני פנסים קדמיים של הרכב, ולזר, לאחר צליל מדידה הופיעה תוצאה 160 קמ"ש. השוטר החל מיד בנסיעה אחרי הרכב , תוך הפעלת אמצ עים ושמירת קשר עין רצוף עד שהרכב נעצר בהמשך לכביש עקב עבודות בכביש . השוטר ציין שעצר במקביל לרכב וסימן לו לעצור בצד, במקום בטוח. צוינו קשר עין רצוף עד העצירה, ראות טובה, מזג אויר נאה, תאורת כביש תקינה ודולקת, הנהג היה לבדו, והוסברה לו מהות העבירה. צוין ש צורף סרטון ממצלמת גוף.
מנספח ב' לדוח עולה שבדיקות תקינות לממלז בתחילת המשמרת ובסיומה, נמצאו תקינות. צוין קשר עין רציף לרכב המטרה, טווח גילוי מטרה – 270.1 מטר, רכב מטרה בנתיב שמאלי מתוך 3 נתיבים, בתנועה מתקרבת. צוין קו ראות נקי מהפרעות בין המפעיל לבין רכב המטרה. צוין שקטע האכיפה מואר בתאורת רחוב, לפחות 300 מטר.
במזכר השוטר, עמר כהן אוהד, צוין שישב במושב נוסע קדמי בניידת, במשמרת עם השוטר נאסר אל דין, השוטר אל דין הפעיל ממלז, וסימן לרכב לעצור, ומשהרכב חלף אותם, המשיכו אחריו בנסיעה, תוך שמירה על קשר עין רצוף עד שהאט את נסיעתו, כתוצאה מעבודות שמבוצעות בדרך. כאשר הניידת נסעה במקביל לרכב, הורה השוטר לנהג לעצור. השוטר ציין שהבחין בצג הממלז במהירות של 160 קמ"ש ובמרחק של 270.1 מטר.
ב"כ המבקש טען לכרסום בחומר הראיות, בשל שורה של פגמים כלהלן:
א. צוין שדובר בשעת לילה, וקיים ספק לגבי איכות התאורה ברחוב בו נסע המבקש.
ב. המבקש טוען שמימינו נסע רכב אחר, ואף ציין בפני השוטר שהיה בזמן עקיפה, אולם השוטר סרב לשמוע את דבריו.
ג. המרחק בו ננעל מד המהירות על המהירות שנמדדה היה 207.1 מטר, בשעת לילה.

6. בעניין זה אפנה לבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נ' שגיב בן שלום (להלן – עניין בן שלום), בנסיבות של רוכב אופנוע, שנקלט בממל"ז, כשמהירות נסיעתו עומדת על 164 קמ"ש, שם קיבל בית המשפט העליון ערר שהגישה המדינה וקבע שיש להותיר את החלטת הקצין לפסילה מנהלית על כנה, בציינו:
"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו...
סבור אני כי ככל שהדברים נוגעים למדרג הראייתי הנמוך יותר של ראיות לכאורה, ניתן להסתפק בבדיקות השגרתיות המבוצעות על-ידי המשטרה, לפני ואחרי כל משמרת ואחת למספר חודשים, בהתאם להנחיות היצרן, כדי לקבוע כי בעניינו של המשיב קיימות ראיות לכאורה לאשמתו בעבירה המיוחסת לו.
לכך יש להוסיף גם את היותה של מהירות הנסיעה המיוחסת למשיב גבוהה במיוחד, דבר המפחית את החשש מפני טעות במדידת הממל"ז לגבי עצם נהיגתו במהירות גבוהה מן המותר, וכן עדויות השוטרים שנכחו ב"שטח" בעת האירועים ושמרו, לטענת המדינה, על "קשר עין" רצוף עם המשיב לאורך נהיגתו".

בבשפ 7234/14 פארס סעיד נ' מדינת ישראל, שם נקלט המבקש בממל"ז, בנסיעה במהירות של 150 קמ"ש, התייחס בית המשפט העליון לממצאים הנוספים, מלבד ממצאי מד המהירות:
"לא למותר לציין כי במקרה דנא הקביעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה ממילא לא נשענה אך רק על ממצאי מד-המהירות כראיה לכאורית בודדת. כאמור בהחלטת בית משפט השלום, קביעה זו נשענה גם על תוכנו של דו"ח אשר הוכן על-ידי השוטר שנכח במקום האירוע ועצר את המבקש, וכן על דברי המבקש עצמו במעמד העבירה, אשר בית משפט השלום סבר כי הם "מהווים ראשית הודאה לפחות". ראיות לכאוריות אלה, אשר לא מצאתי כי נפל פגם במשקל או בהערכה שניתנו להן, מצטרפות אף הן לכדי גיבוש המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה הנדרשות להוכחה בשלב פסילת הרישיון המנהלית."

7. בענייננו, כעולה מהדוח, המהירות שנמדדה , 160 קמ"ש לפני הפחתה, גבוהה, והדבר, כאמור, מפחית את החשש מפני טעות במדידה . כעולה מנספח ב' לדוח, בוצעו בדיקות תקינות לממלז, בתחילת המשמרת ובסיומה, שנמצאו תקינות. השוטר , מפעיל הממלז, ציין ששמר על קשר עין רציף עם רכב המבקש, שלא הייתה הפרעה בינו לבין רכב המטרה, תאורת הכביש הייתה תקינה ודולקת וטווח גילוי רכב המטרה, 270.1 מטר, לא עלה על 300 מטר.
8. נוכח האמור, מצאתי שקיימות די ראיות לכאורה, לצורך השלב הזה, של בחינת ההליך המנהלי, להוכחת אשמתו של המבקש בביצוע העבירה לכאורה. מקומן של טענות הסנגור להליך העיקרי, שם תבחנה באופן יסודי ומעמיק.

אשר למסוכנות:
9. מסוכנות המבקש נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו.
המבקש נהג במהירות של 155 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.
אין עוררין שעבירה של נהיגה במהירות מופרזת מצויה ברף החמור של עבירות התעבורה.
נהיגה במהירות גבוהה מקטינה את יכולת התגובה והתמרון של הנהג במצבים המחייבים אותו להגיב או לתמרן עם רכבו על מנת למנוע סיכון חייהם של המשתמשים בדרך.
אפנה לדברי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"פ 4357/07 לאון נ' מדינת ישראל (כב' השופט, כתוארו אז, נ' הנדל) שקבע ביחס לעבירת מהירות של 160 קמ"ש בלבד, כדלקמן:
"ראוי לסווג נהיגה במהירות של 160 קמ"ש, דהיינו 70 קמ"ש מעל המותר, כ'טיסה'. הנהג במצב זה מאבד את יכולתו לשלוט ברכב. לדוגמא, אם נאלץ הנהג לעצור, הזמן והמרחק שיעברו עד שיצליח לעצור בפועל הינם כמעט כפולים מהזמן והמרחק הדרושים לו לעצירה לו נהג במהירות המותרת. בטחונו של נהג שיכול הוא לשלוט ברכב גם במהירות גבוהה עקב טיב הרכב – אינו אלא אשליה העלולה להתנפץ במהלך הנסיעה תוך פגיעה בזולת ואף בו".

10. לעניין עברו התעבורתי - המבקש נוהג משנת 1991, וצבר לחובתו 37 הרשעות, האחרונה, משנת 2019, בגין סטיה מנתיב נסיעה תוך הפרעה לתנועה. לנאשם הרשעות של נהיגה במהירות מופרזת, משנים 2017 ו-2018, קיפוח זכות השימוש בדרך, משנת 2017, עצירת רכב במקום המיועד לנכה (משנת 2016), ועוד מגוון עבירות שבוצעו קודם לכן.
בנסיבות אלה עברו התעבורתי של המבקש מכביד.

11. לאחר שעיינתי בנסיבות ביצוע העבירה, נהיגה, לכאורה, במהירות של כ-65 קמ"ש, מעל המותר, ועברו התעבורתי של המבקש, שנוהג משנת 1991 ולחובתו 37 הרשעות קודמות, נדמה שהמבקש אינו מפנים את הלקח ומהמשך נהיגתו נשקפת מסוכנות לכלל משתמשי הדרך.

12. אשר לטענת ב"כ המבקש שהמבקש, רופא במקצועו, זקוק לרישיונו לפרנסתו, הרי שעם כל ההבנה לכך שהמבקש רופא, על האינטרס הציבורי, לשמירה על שלום הציבור, לגבור, בנסיבות שלפני, על האינטרס הפרטי של המבקש. למבקש מיוחסת מהירות גבוהה במיוחד, 65 קמ"ש מעל המותר, ובנהיגתו סיכן המבקש, לכאורה, את עצמו ואת משתמשי הדרך האחרים. זאת, לצד עברו המכביד של המבקש, שכולל עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, אך משנים 2017 ו-2018.
בנסיבות אלה מהמשך נהיגתו ניבטת מסוכנות גבוהה למשתמשי הדרך , ועל כן אין מקום לקצר את תקופת הפסילה או לבטלה.

13. לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים, שוכנעתי, שאין לפני נסיבות המצדיקות ביטול פסילת רישיונו של המבקש, או קיצור התקופה, ומצאתי שלא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיונו של המבקש.

סוף דבר, הריני דוחה הבקשה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשפ"א, 22 יוני 2021, בהעדר הצדדים.