הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בעכו בא"ש 12975-03-19

לפני
כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקש
באמצעות עו"ד כיאל מוחמד

עומר עסכרי

נגד

משיבה
באמצעות עו"ד תומר יצחקי
משטרת ישראל תחנת עכו

החלטה

1. לפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב, שהוגשה על פי סעיף 57ב ל פקודת התעבורה.

2. ביום 23.3.19 , בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של הרכב בו נהג המבקש, פרטית, מסוג "הונדה", מ.ר. 6028451, למשך 30 יום בגין עבירה לכאורה של נהיגה תחת השפעת סמים. יצוין שרישיונו של המבקש נפסל מנהלית למשך 30 יום, ביום 24.3.19, נוכח עבירה, לכאורה, של נהיגה תחת השפעת סמים וסרוב למתן שתן. הבקשה שלפני עניינה בקשת לביטול הודעת איסור מנהלי על שימוש ברכב בלבד.

3. בבקשה צוין שביום 23.3.19, בעת ששוטר בדק את רכב המבקש, בכפר ג'דידה מכר נמצאה ברכב סיגריה, ובה שרידי "קנאביס" . לטענת המבקש, מי שעישן את הסיגריה היה חבר שנסע עמו ברכב. צוין שמדובר ברכב יחיד, המשמש את כל בני המשפחה, הוריו ו אחיו, האם מטופלת בבית חולים נהריה, וזקוקה לרכב, לטיפולי ה השבועיים. אביו של המבקש אינו עובד, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, ואין באפשרותו לשלם עבור מונית לאשתו.
ב"כ המבקש ציין בדיון שטרם עיין בחומר החקירה, ולמבקש קבוע דיון בבקשה לפסילתו עד תום ההליכים נגדו ביום 16.4.19.
ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. צוין שקיימות ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ( סרוב), והפנה בעניין זה לחומר החקירה, להודעת המבקש, ולהסבר שניתן לו לעניין הסרוב. צוין שהמבקש הוא הבעלים של הרכב, נהג ברכב תחת השפעת סמים, עבירה חמורה, שמסכנת חיים, ולא הוכיח שעשה כל שביכולתו למניעת העבירה.
צוין שהמבקש, נהג חדש, נוהג משנת 2017, וותק נהיגתו קצר, ולחובתו הרשעה אחת מסוג ברירת משפט. הוטעם שנוכח היותו נהג חדש, והעבירה המיוחסת לו, לכאורה, המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו גבוהה במיוחד.

4. תיק המשטרה הוגש לעיוני.
סעיף 64 ב' (ב) ל פקודת התעבורה, מסמיך שוטר, כשיש לשוטר חשד סביר להניח שהנוהג שיכור, לבקש מהנהג דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
קיומו של "חשד סביר" נבחן בכל מקרה ומקרה בנפרד ועל פי נסיבותיו של אותו מקרה.
כך למשל, ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מ"י (6.3.12) נקבע לעניין פרשנות המונח "חשד סביר" (המקים באותו עניין זכות חיפוש לשוטר ללא צו שיפוטי):

"מבחן החשד הסביר הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. יחד עם זאת, התנאים שבהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי אינם ניתנים מטבע הדברים להגדרה ממצה וחד-משמעית. יישומו של מבחן זה מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ואף על ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש".

על פי סעיף 64 ד' (א) ל פקודת התעבורה, אם סירב נוהג ברכב לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור לעיל, יראו את הנהג כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, היא עבירה של נהיגה בשכרות.
לעניין זה יש לציין, כי הגדרת "שיכור" כוללת, על פי סעיף 64 ב' (א) ל פקודת התעבורה, מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

במקרה שלפני, ניתן לומר שלשוטר היה חשד סביר לכך שהמבקש נוהג תחת השפעת סם מסוכן, ועל זאת אני למדה מחומר הראיות שהוצג לפני.
מדוח הפעולה של השוטר עמית רז עולה שבמהלך משמרת לילה, עם שותפו לניידת, חסאן עבדאלחאק, בעת שערכו ביקורת רכבים, בכפר מכר, הגיע לעברם רכב המבקש, לאחר שסומן לו לעצור, הנהג פתח את החלון והשוטר הריח ריח חזק של חומר החשוד כחשיש. השוטר הבחין בנהג ובנוסעי הרכב "לחוצים", והנהג ביקש מהשוטר להתקדם עם הרכב יותר פנימה שלא יראו שאותו. השוטר ביקש מהנהג לדומם מנוע, הנהג היסס והשוטר כיבה את הרכב. השוטר הבחין בין 2 כסאות הנהג בנייר לגלגול ונראה היה שהנהג מנסה להסתיר זאת. ברכב נמצאה סיגריה מגולגלת באורך של 4 ס"מ, בתוך המאפרה, השוטר תפס אותה וציין שמדובר בג'וניט נייר גלגול שיש בו חומר החשוד כסם, מסוג חשיש. השוטר שאל את הנוסעים למי שייך החומר החשוד כסם והם לא ענו. הודע לנהג שהוא חשוד בנהיגה תחת השפעת סמים ומעוכב לחקירה. הנהג התבקש בתחנה לבצע בדיקת שתן, והוא סרב פעמיים, וכן סרב לבצע בדיקת מאפיינים, ואמר: "תעשה מה שאתה רוצה אני לא נותן לך שתן". הודע לו על משמעות הסרוב, והנהג המשיך לעמוד בסרובו. הנהג סרב לחתום על הטפסים.
מדוח השוטר עבד אל חק חסאן עלו דברים דומים.
מהודעת המבקש במשטרה עולה שהמבקש מסר ביחס לחשדות נגדו: "זה פעם ראשונה שלי". כשנשאל למי שייכת הסיגריה המגולגלת השיב לחברו, פארס. כשנשאל מתי עישן סמים פעם אחרונה, השיב: "לפני חודש בערך".
מטופס דרישה למתן דגימת שתן עולה שהמבקש מסר: "אני לא נותן לך שתן קדימה תעשה מה שאתה רוצה".
מטופס שימוע בעניין הודעת איסור שימוש ברכב עולה שהמבקש מסר: "פעם ראשונה שתופסים אותי". השוטר ציין בנימוקיו להחלטה, שמדובר בנהג חדש, שביצע עבירה חמורה, לכאורה.
מזכרון דברים על נטילת דגימת שתן לבדיקת שכרות, מיום 24.3.19, עולה שהשוטר ציין שהמבקש מסרב לבצע את הבדיקה, לאחר שהוסברה לו משמעות הסרוב. בכתב יד, בתחתית המסמך, צוין: "ביקשתי מהנהג מס' פעמים לבצע בדיקת שתן, הנהג סרב למסור".
מטופס נהיגה תחת השפעת סמים עולה שביום 24.3.19, הודע לנהג שהעונש בגין עבירה של סרוב לבצע בדיקת שתן הוא עד שנתיים פסילה. הנהג סרב לחתום על הטופס.
בטופס הודעה לנאשם, על פי הלכת ארביב, צוין שהנהג מסרב לבצע את הבדיקות, ומסרב לחתום על ההודעה.
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, עולה שהמבקש סרב לבצע בדיקת מאפיינים, נדרש לבצע בדיקת שתן, הודע לו על משמעות הסרוב, והוא סרב. המבקש סרב לחתום על המסמך.

מהראיות שהונחו לפני עולה, לכאורה, שהמבקש סרב לבצע בדיקת שתן. זאת, לאחר שמרכבו נדף ריח של סם, ונמצאה סיגריה מגולגלת, בה חומר החשוד כסם, נסיבות המעלות "חשד סביר", להניח שהנוהג שיכור, ומאפשרות לשוטר לבקש מהנהג לבצע בדיקת שתן.

5. על פי ס' 57ב(ב) ל פקודת התעבורה, לבית-המשפט סמכות לבטל את הודעת איסור השימוש, אם נוכח שהתקיים אחד מאלה:

"1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.
2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי ס' 57ב(ג), רשאי בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש או לקצרה:

"אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב...".
6. לא מצאתי בטיעוני המבקש, שהוא עומד באחד התנאים המצדיקים את התערבות בית המשפט בהליך המנהלי.

7. היות שבענייננו הבעלים של הרכב, המבקש, הוא שנהג ברכב, הרי ששתי החלופות הראשונות אינן מתקיימות. לא ניתן לומר שהרכב נלקח מהמבקש ללא ידיעתו או ל לא הסכמתו או שמי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו, שהרי המבקש הוא שנהג ברכב.

8. המחוקק אפשר לבטל או לצמצם את איסור השימוש ברכב בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת. לא מצאתי בנסיבות דנן, בפרט נוכח חומרת העבירה, והיותו של הנהג, נהג חדש, שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את השבת הרכב.

9. לסיכום חלק זה, אני בדעה שבעניינו לא מתקיימת אחת החלופות, שיש בה כדי להצדיק השבת הרכב למבקש. מדובר בעבירה של סרוב לכאורה לבדיקת שכרות (סמים), המקימה חזקת שכרות, שרף חומרתה גבוה במיוחד.

10. לעניין עברו התעבורתי, הנהג אוחז ברישיון נהיגה משנת 2017, צבר לחובתו הרשעה אחת, מיום 18.10.18 , בגין עבירה של סטייה מנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה.
במקרה שלפני מדובר, לכאורה, ב עבירה של סרוב לבצע בדיקת שכרות (סמים), המקימה חזקה שהנהג, לכאורה, שיכור. רף חומרתה של עבירה זו גבוה, ולצד העובדה ש וותק נהיגתו של המבקש קצר במיוחד, ומדובר בנהג חדש, המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו גבוהה במיוחד .
אפנה לדבריה של כב' השופטת מגי כהן בבפמ (פ"ת) 328-05-13 פרידה שבו נ' מדינת ישראל (16.5.13), שם נדחתה בקשה לביטול הודעה על איסור שימוש ברכב ולביטול פסילה מנהלית , בנסיבות של חשד לנהיגה תחת השפעת סם, מסוג קוקאין , בציינה:
"במצב בו נהג המבקש ברכב במצב שכרות/,תחת השפעת סם, נטל על עצמו את הסיכון של נהיגה בלתי שקולה עם אפשרות לפגוע באחרים וכן היה עליו לדעת, שאם ייתפס עלול הוא להיענש גם מנהלית בהתאם לחוק. בהתנהגותו זו גילה המבקש זלזול בסיכונים אלה, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו."
דברים דומים נאמרו בבפמ (פ"ת) 9603-05-15 איסא אל סעדי נ' מדינת ישראל (7.6.15).

11. שקלתי גם את הטענות שהועלו על ידי המבקש הנוגעות לצורך של המשפחה ברכב , ובפרט לצורך הסעת האם לטיפולים בבית החולים בנהריה.

לעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט נ' סולברג, ברע"פ 1286/11 אמברם נ' מדינת ישראל (16.10.12), שם עמד בית המשפט על הצורך לאזן בין הצורך להילחם בתאונות דרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים:

"במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. עיון בפסיקה של הערכאות הדיוניות מלמד כי אכן נעשה שימוש בסמכות זו. האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. "

12. נוכח המסוכנות הגבוה הנשקפת מהעבירה, לכאורה, המיוחסת למבקש, סרוב לבדיקת שכרות (סמים), בהיותו נהג חדש, אני סבורה שאיסור השימוש ברכב למשך 30 יום הוא מידתי וסביר בנסיבות.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשיבה.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשע"ט, 04 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.