הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בעכו בא"ש 10287-06-20

בפני
כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקש
באמצעות עו"ד אילן אלימלך

אחמד אבו-רומי

נגד

משיבה
באמצעות עו"ד ערן לוף
מדינת ישראל

החלטה

1. ל פני שתי בקשות, שאוחדו יחד בכותרת, שעניינן עתירת המבקש לביטול צו פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שלו ולביטול צו השבתת רכבו - על פי סעיפים 48 ו- 57ב לפקודת התעבורה , תשכ"א – 1961.

2. ביום 24.6.20 ניתנו כנגד המבקש, הבעלים של הרכב, צווים מנהליים כמפורט, למשך 30 יום, זאת בתוקף סמכותו של קצין משטרה על פי סעיף 47 (ה) (3) ל פקודת התעבורה.

הצווים ניתנו לאחר שהמבקש נתפס בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים.

3. לשיטת ב"כ המבקש, המבקש עמד בהצלחה בבדיקת המאפיינים ולא ניכר כל סממן המעיד על היותו נוהג תחת השפעת סמים. צוין שהמבקש נשוי, אב לשני ילדים קטנים, אוחז ברישיון נהיגה למעלה מ-10 שנים, ללא עבר מכביד, על אף שמצוי שעות רבות בכביש, במסגרת עבודתו. נטען שפסילה למשך 30 יום עלולה להביא לקריסת עסקו, בפרט בתקופה זו, נוכח משבר הקורונה. הוטעם שהקצין התעלם מטיעוניו של המבקש בשימוע, בדבר הפגיעה בפרנסתו, והעובדה שהרכב משמש את העסק שבבעלות המבקש, ואת אחיו, שותף בעסק. צוין שלרכב ארגז להסעת זכוכיות שנדרש לעסק. זאת ועוד, נטען ש הקצין לא התייחס לדברי המבקש לעניין מועד עישון הקנאביס, שאינו סמוך לנהיגה, והתעלם מעברו התעבורתי, ממנו עולה שלא נשקפת מסוכנות.
ב"כ המבקש חולק על קיומן של ראיות לכאורה בתיק. צוין שלא הוגש כתב אישום ועל כן נמנע ממנו לעיין בחומר החקירה. מדברי המבקש עולה שהאכיפה נעשתה על ידי שוטר רכוב על אופנוע, ועצירת הרכב הייתה בגין עבירה של פלאפון. המבקש אינו מעשן, ולא ברור מהיכן החשד הסביר לחיפוש ברכב. ככל שהחיפוש לא חוקי, ההליך שלאחר מכן אינו קביל. צוין שבמסגרת החיפוש שערך השוטר נמצא דף מקופל ברכב, ולא נתפס ה ולו עשירית גרם. צוין שהמבקש ציין "עישנתי מזמן".

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. צוין שהבקשות הוגשו ללא תצהיר תומך בעובדות הנטענות, ומטעם זה ניתן לדחותן. המשיבה טוענת לקיומן של ראיות לכאורה, ומפנה לדוח הפעולה של השוטר, למזכר של השוטר, לחקירתו של המבקש ולבדיקת השתן שנערכה לו. צוין שהמבקש לא סתר את שנרשם בדוחות הפעולה, ולא כפר בכך שעישן סמים עובר לנהיגה. לעניין הפגם בשימוע, צוין שגם אם נפל פגם, אין בו כדי להביא לבטלותו. לדידה של המשיבה לא נפל פגם בהליך השימוע -נ יתנה למבקש הזדמנות להשמיע דבריו, המבקש ציין שעישן סמים, ומדובר בעבירות חמורות ומסכנות חיים. המשיבה הפנתה לפסיקה תומכת.
המבקש העיד ו ציין שהוא בעל הרכב ואחיו נוהג ברכב מרבית הזמן. לדבריו, יש ברשותו שני רכבים נוספים, לאביו, ולאשתו , ונטל מחברו , בנסיבות, רכב טנדר לצורכי העבודה.

אשר לשימוע
3. כעולה מהשימועים שנערכו למבקש, למבקש ניתנה הזדמנות למסור את דבריו והמבקש אף ציין "עישנתי מזמן". הקצין ציין שעיין בחומר החקירה, ונוכח חומרת העבירה , עברו התעבורתי של הנהג, נסיבות המקרה, והמסוכנות הנשקפת מהעבירה לנהג ולמשתמשי הדרך, מביצוע העבירה, החליט לפוסלו ולהשבית את רכבו.
בנסיבות אלה אני סבורה שנפל פגם מהותי כלשהו בהחלטת הקצין.

לעניין הבקשה לביטול הפסילה המנהלית

בחינת ה- "ראיות לכאורה":
4. סעיף 64 ב' (ב) ל פקודת התעבורה, מסמיך שוטר, כאשר יש לשוטר חשד סביר להניח שהנוהג שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
קיומו של "חשד סביר" נבחן בכל מקרה ומקרה בנפרד ועל פי נסיבותיו של אותו מקרה.
כך למשל, ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מ"י (6.3.12) נקבע לעניין פרשנות המונח "חשד סביר" (המקים באותו עניין זכות חיפוש לשוטר ללא צו שיפוטי):

"מבחן החשד הסביר הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. יחד עם זאת, התנאים שבהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי אינם ניתנים מטבע הדברים להגדרה ממצה וחד-משמעית. יישומו של מבחן זה מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ואף על ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש".

לעניין זה יש לציין, כי הגדרת "שיכור" כוללת, על פי סעיף 64 ב' (א) ל פקודת התעבורה, מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
קיומו של "חשד סביר" –
מדוח הפעולה של השוטר טל לובלינר עלה שהבחין במבקש נוהג ברכב. בעת שפתח את דלת הרכב, נדף מהרכב ריח חזק של חומר החשוד כסם. בעת החיפוש ברכב נמצאו מספר דפי נייר מקופלים שבתוכם שרידי חומר החשוד כסם.
ממזכר השוטר אדיר חריר עולה שבעת שהנהג הגיע אליו הבחין שעיניו אדומות, כושר דיבורו איטי, והעלה תסמינים של אדם תחת השפעת סמים, המוכרים לשוטר מעבודתו.
קיומן של כל אלה עשוי בהחלט לעורר אצל השוטר חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סמים.

אשר לחומר הראיות -
מדוח פעולה של השוטר טל לובלינר עולה שהבחין במבקש נוהג . בעת שפתח את דלת רכב המבקש נדף מהרכב ריח חזק של חומר החשוד כסם. הודע למבקש שהוא עצ ור עקב עבירת טלפון ומעוכב בחשד לנהיגה תחת השפעת סם ושיערך חיפוש ברכבו, למציאת חומר החשוד כסם. במהלך החיפוש נמצאו מספר דפי נייר מקופלים שבתוכם שרידי חומר החשוד כסם.
ממזכר השוטר אדיר חריר עלה שבעת שהגיע אליו הנהג, הבחין שעיניו אדומות, כושר דיבורו איטי, והעלה תסמינים של אדם תחת השפעת סמים, הידועים לשוטר מעבודתו. צוי נה קיומה של אינדיקציה חיובית , בבדיקת שתן ראשונה , לחומרים מסוג THC בשתן.
מהודעת המבקש עולה, שזה ציין שנהג ברכב, "אולי 5-10 דק'". כשנשאל האם משתמש בסמים, השיב: "פעם בשבוע, בדר"כ בסוף שבוע". כשנשאל באיזה סמים משתמש, השיב: "...אני תמיד יושב בישיבה עם חברים, חבר יש לו ג'וינט מגולגל ואני לוקח כמה שאכטות". כשנשאל מתי בפעם האחרונה עישן ג'וינט מגולגל, השיב: "אתמול או שלשום, ישבתי בעיזבה באדמות שלי, וגם אצל חברים". כשנשאל כמה עישן, השיב: "לא זוכר, זה היה ישיבה, והג'וינט מסתובב, פה שאכטה, שם שאכטה".
מטופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית עולה שהמבקש ציין: "עישנתי מזמן".
מטופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, עולה שהמבקש מסר: "אני מצטער. עישנתי מזמן".
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות עולה שהמבקש נדרש לבצע בדיקת שתן, הוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, לאיתור סמים או תוצ רי חילוף חומרים של סמים בגופו הוא הסכים וחתם על כך.

טענות הסנגור לכרסום בראיות, מקומן להליך העיקרי, שם תבחנה באופן יסודי ומעמיק. לעניין דיות הראיות לשלב זה בתיקי תעבורה קבע בית המשפט העליון בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב בן שלום :
"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו".

נוכח מכלול הדברים האמורים, מצאתי כי בידי המדינה קיימות די ראיות גולמיות לכאורה לפיהן היה המבקש תחת השפעת סם, עת נהג ברכב. מרכב המבקש נדף ריח של אלכוהול, ברכב נמצאו דפים מקופלים ובהם שרידי חומר החשוד כסם, השוטר הבחין בעיניו האדומות של המבקש, המבקש ציין בחקירתו שהוא מעשן, וציין שעישן "אתמול או שלשום", ובבדיקת שתן נמצאה אינדיקציה חיובית.

בחינת ה-"מסוכנות בנהיגה":
5. מסוכנותו של המבקש בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.

המבקש נוהג משנת 2009, וצבר לחובתו 8 הרשעות קודמות, ביניהן נסיעה אחורנית ללא צורך (משנת 2019), שימוש בטלפון, בנהיגה , ללא דיבורית (משנת 2019), נוסע לא חגור (משנת 2019), שתי הרשעות בגין אי ציות לתמרור עצור (משנים 2014 – ו-2013), ועוד.

בבאש (צפת) 765-10-17 עזאלדין אבו ג'בל נ' מדינת ישראל (10.10.17) (להלן – עניין אבו ג'בל), בחשד לנהיגה תחת השפעת סם, כאשר טרם התקבלו תוצאות הבדיקה, נדחתה הבקשה, נוכח קיומו של הרובד הראייתי הנדרש – הודאת המבקש כי עישן קנאביס מספר שעות טרם נהיגתו, והמסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו, שכן הסיכון הרב הטמון בנהיגת אדם תחת השפעת סמים גבוהה.

6. נסיבות ביצוע העבירה חמורות. המבקש נתפס לכאורה, מבצע עבירה של שימוש בטלפון, בנהיגה. השוטר הורה לו לעצור, ואף דפק על רכבו והמבקש המשיך בנסיעה. השוטר פתח את דלת הרכב, ומהרכב נדף ריח חריף של סמים. בחיפוש ברכב נמצאו ניירות מקופלים ובהם שרידי חומר החשוד כסם, כשבאינדיקציה ראשונה נמצאה תוצאה חיובית.

7. יפים לענייננו דברים שנאמרו בבפמ (פ"ת) 328-05-13 פרידה שבו נ' מדינת ישראל (16.5.13), שם דחתה כב' השופטת מ' כהן בקשה דומה, בנסיבות של חשד לנהיגה תחת השפעת סם, מסוג קוקאין בציינה:
"במצב בו נהג המבקש ברכב במצב שכרות/,תחת השפעת סם, נטל על עצמו את הסיכון של נהיגה בלתי שקולה עם אפשרות לפגוע באחרים וכן היה עליו לדעת, שאם ייתפס עלול הוא להיענש גם מנהלית בהתאם לחוק. בהתנהגותו זו גילה המבקש זלזול בסיכונים אלה, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו."
דברים דומים נאמרו בבפמ (פ"ת) 9603-05-15 איסא אל סעדי נ' מדינת ישראל (7.6.15).

בנסיבות אלה, קיומן של ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה תחת השפעת סם, השתכנעתי כי מהמשך נהיגתו של המבקש נשקפת מסוכנות גבוהה לשלום ביטוח הציבור.

לעניין הבקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב

8. סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה קובע כי ביהמ"ש רשאי לבטל הודעת איסור שימוש שנתנה ע"י קצין משטרה לפי סעיף 57א, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:-
הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור.

על פי ס' 57ב(ג) נתונה לבית המשפט הסמכות לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש:
" אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.".

במקרה דנא, המבקש הוא הבעלים של הרכב, ומשכך אין מקום להחלת ס' 57ב(ב), שכן הסעיף עניינו רכב אשר נהג בו אדם אחר שאינו הבעלים.
גם לחלופה השלישית שבס' 57ב(ג), ביטול ההודעה או מתן אפשרות לקצרה נוכח "נסיבות אחרות", אין הצדקה בנסיבות בהן קיימות ראיות לכאורה לנהיגה תחת השפעת סמים ותפיסת חומר, החשוד כסם, ברכב המבקש, נסיבות חמורות בהן אין עוררין כי בהמשך נהיגתו של המבקש טמון סיכון רב לציבור.
בעניין אבו ג'בל, הנזכר לעיל, נדחתה בקשה דומה להשבת הרכב. כב' השופטת ר' נדאף ציינה כי לאור חומרת המעשה המיוחס למבקש, האינטרס הציבורי גובר על האינטרס האישי:
"ויודגש, די בכך בשלב זה שהמבקש הודה כי עישן קנאביס שעות מספר טרם הנהיגה, כדי לדחות את הבקשה, בשל מסוכנות המעשה והחשש להישנותו, והשאלה מה יהיו תוצאות הבדיקה דינה לא להידון כאן."

9. שקלתי גם את הטענות שהועלו על ידי המבקש, הנוגעות לצורך הכלכלי שלו ברכב. יצוין, ראשית, שלמבקש רכבים נוספים מלבד הרכב שהושבת, ומכאן שהפגיעה הכלכלית פחותה. זאת ועוד, בנסיבות של העבירה, לכאורה, המיוחסת למבקש, האינטרס הציבורי לשמירה על שלום הציבור, גובר על אינטרס הפרט. לעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט נ' סולברג כפי שנאמרו בעניין אמברם:

"במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. עיון בפסיקה של הערכאות הדיוניות מלמד כי אכן נעשה שימוש בסמכות זו. האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. "

10. סיכומו של דבר, לאחר שעיינתי בחומר החקירה, מצאתי בשלב זה, כי החלטות קצין המשטרה לפסול את המבקש מנהיגה וכן לאסור את השימוש ברכבו למשך 30 יום, היו מידתיות ובדין יסודן, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול הדעת של קצין המשטרה, ועל כן הבקשות נידחות.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה לתביעה.

זכות ערר בחוק.

5129371
54678313המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, בהעדר הצדדים.