הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים בפ"מ 798-11-19

בפני
כבוד ה שופט, סגן הנשיא נאיל מהנא

מבקש

איתמר יצחק הלסטרום

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

מונחת בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רשיון הנהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 60 יום.

המבקש היה מעורב בתאונת דרכים מיום 15.10.19 לפיה נהג באופנוע ועקף בצומת רכב אחר מצד ימין, וגרם במהלך העקיפה לתאונת דרכים לפיה התנגש ברכב וגרם לנזקי גוף ונזק לרכוש.

אין מחלוקת כי המבקש נסע בכביש אחרי טור מ כוניות וכי המכונית הראשונה בתור עצרה בצומת על מנת לאפשר לרכב אחר שביק ש לפנות שמאלה להיכנס לצומת ולהשלים את הפנייה. הנאשם אשר נסע באותו כיוון נסיעה עקף עם האופנוע שלו בהתקרבו לצומת את אותו רכב מצד ימין והתנגש כאמור ברכב שפנה שמאלה.

מעיון בחומר החקירה עולה אשמה ברורה של המבקש אשר נהג כאמור ברשלנות, תוך עקיפה בצומת ובמהלך העקיפה פגע ברכב אחר וגרם לו נזקים.

המבקש נחקר במשטרה ולאחר שימוע שנערך לו ע"י קצין משטרה הוחלט לפסול את רשיונו למשך 60 יום. הקצין נימק החלטתו בכך שמדובר בנהג חדש אשר הוציא רשיון נהיגה בשנת 2018 ורשיון על אופנוע משנת 2019 וכי קיים יסוד סביר שיוגש כנגדו כתב אישום.

עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית. לטענתו, הוא אינו אשם בתאונה וכי מדובר בפגיעה שאינה מידתית ברשיונו. בנוסף, טוען המבקש כי השימוע נערך לו ביום 24.10.19 ואילו התאונה ארעה ביום 15.10.19 ולמעשה במשך כל אות ה תקופה הוא נהג ברכב ולכן השיהוי בהחלטה לפסול את רשיונו מהווה סיבה להורות על ביטול הפסילה המנהלית.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש וכי קיים יסוד שיוגש נגדו כתב אישום בגין העבירות האמורות.

דיון

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את רשיון הנהיגה של המבקש למשך 60 יום ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה.

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה קובע כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד נהג שביצע עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי הוא לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום. סעיף 48 לפקודת התעוברה קובע כי מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבימ"ש לבטל את הפסילה, ובית המשפט רשאי לבטל את הפסילה, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

בענינינו, שתי שאלות צריכות הכרעה: האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירות המיוחסות לו, והשניה, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לבטחון הציבור.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהוצג לפני, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש.

בוחן התנועה אשר טיפל בתאונה הגיע למסקנה כי לא היה גורם מכני לתאונה והוא שלל כשל בתשתית וכל בעיה בשדה הראיה, ולכן הגיע למסקנה שהאחריות לתאונה הינה של המבקש אשר עקף בצומת רכב אחר מצד ימין וגרם לתאונה.

המבקש אף נחקר במשטרה ולא הכחיש את המיוחס לו אך טען כי עקף מהצד הימני דרך השול כי אין מקום בצד שמאל. המעורבים האחרים בתאונה גם נחקרו במשטרה וחיזקו את החשדות כנגד המבקש.

בנסיבות אלה, אין ספק כי קיימות לכאורה להוכחת החשדות המיוחסות למבקש.

המבקש מחזיק רשיון נהיגה כאמור משנת 2018, נהג חדש, לרכב פרטי, ואף הוציא לאחרונה רשיון נהיגה לאופנוע, ועל כן לא ניתן להתרשם מהעדר עבר תעבורתי לחובתו כי נהיגתו אינה מסכנת את הציבור.

נסיבות התאונה ותוצאותיה אשר לפיהן נחבלו ה מעורבים והרכבים המעורבים ניזוקו, מעידות על מסוכנות.

בנסיבות אלה, משמצאתי תשובה חיובית לשתי השאלות המקדימות, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את רשיונו של המבקש לתקופה של 60 יום ולכן אני מורה על דחיית הבקשה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ח' חשוון תש"פ, 06 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.