הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה תת"ע 2382-01-19

בפני
כבוד ה שופטת כרמית פאר גינת

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים
אניילזו אדנה איתן אניילזו אדנה איתן

מעמד.כינוי צד ג'

החלטה

לפניי בקשת הנאשם לחזרה מהודיה ולפיה הנאשם מבקש לחזור מהודאתו, אשר ניתנה בדיון ביום 7.3.21.

כתב האישום בתיק הנדון מייחס לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו-39א לפקודת התעבורה ובניגוד לתקנה 169א(1) לתקנות התעבורה.

על פי המתואר בכתב האישום, ביום 7.2.18, בסמוך לשעה 01:58, נהג הנאשם ברכב מסוג "טויוטה" ברח' חלוצי התעשייה 3 ממזר חיפה, לכיוון צומת קריית אתא, בהיותו שיכור, בכך שבדגימת אוויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 789 מ"ג, העולה על ריכוז של 240 מ"ג, שנקבע בתקנות

בדיון ביום 4.4.19 הודיע ב"כ הנאשם כי מרשו כופר בעובדות כתב האישום. הוא ציין כי מרשו מודה בנהיגה וכופר בשכרות, והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

בדיון ביום 7.3.21 הודיע ב"כ הנאשם כי מרשו חוזר בו מהכפירה והצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר טיעון. ב"כ המאשימה הודיעה על תיקון כתב האישום, באופן שהאישום ישונה לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה. כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם באמצעות סנגורו וב"כ הנאשם הודיע כי מרשו מודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן ולפיכך הרשעתי את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.

בדיון ביום 1.11.21 ציין ב"כ הנאשם כי לא הצליח להגיע להסכמה עם התביעה וכי הנאשם סבור שנעשה לו עיוות דין. הוא ציין כי הנאשם היה מיוצג בעבר על-ידי עורך דין אחר, וכי הוא לא דובר היטב עברית, וכן הוא ציין שיש ליקויים משמעותיים שעולים בקנה אחד עם טענות הנאשם.

ביום 1.11.21 התקבלה לתיק בקשת ב"כ הנאשם בכתב לחזרה מהודיה בכתב האישום מכוח סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").

ב"כ הנאשם ציין בבקשה כי הוא קיבל את ייצוגו של הנאשם ביום 13.7.21 וציין כי מרשו כופר בעבירה שיוחסה לו. לדבריו, הדיונים בדבר ההסדר התקיימו שלא בנוכחות הנאשם, ואילו הנאשם הודה בדבר שלא עשה בשל לחץ שהיה שרוי בו בתקופה הרלוונטית ולאחר הפצרות מבא-כוחו הקודם. עוד הוא ציין כי הנאשם אינו בקיא כדבעי בשפה העברית, ונוצר ספק האם הודאת המבקש חופשית ומרצון. הוא הדגיש כי אין המדובר בנאשם המנסה להיטיב עם עצמו, אלא היפוכו של דבר, הוא מוכן ליטול את הסיכון כי יורשע בעבירה חמורה יותר של נהיגה בשכרות ובלבד שיתאפשר לו להוכיח את חפותו. לאור האמור, הוא ביקש מבית המשפט להתיר לו לחזור מהודאתו.

ב"כ המאשימה ציין בתגובתו מיום 8.11.21 כי הבקשה הוגשה בחלוף למעלה מ-6 חודשים לאחר שהוצג הסדר הטיעון, מהלך טקטי שנועד לגרוף תועלת משפטית, וכי עו"ד מוטי כהן הגיש בקשה זו מבלי שב"כ הנאשם שוחרר מהייצוג ברשות בית המשפט, כנדרש בדין, ואף היה זה ראוי להביא את עמדתו כשנטענות טענות עובדתיות כלפי דרך עבודתו. עוד הוא ציין כי חזרה מהודאה משבשת את ההליך השיפוטי התקין, וכי הבקשה בענייננו מהווה תמרון פסול, שכן המשיבה ביצעה שינויים בכתב האישום המתוקן, תוך שהצדדים מפנים את בית המשפט לקשיים ראייתיים וחושף את בית המשפט לראיות בתיק. לעניין טענות ב"כ הנאשם כי מדובר בעולה חדש שאינו בקיא בשפה העברית, ציין ב"כ המאשימה כי הנאשם עלה לארץ בשנת 1984, לפני כ-37 שנים, וכי הדברים הוסברו בכל זאת לנאשם על-ידי בא-כוחו הנוכחי.

בהחלטתי מיום 11.11.21 ציינתי כי כתב האישום בתיק זה תוקן לעבירה מקלה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, וכי טרם מתן החלטה, יפרט ב"כ הנאשם אילו ראיות לכאורה יש לו בשלב זה, המבססות את הטענה כי ייגרם לנאשם עיוות דין אם הרשעתו בעבירה המתוקנת תיוותר בעינה.

ב"כ הנאשם השיב ביום 21.11.21 כי הנאשם עומד על חפותו כי לא ביצע עבירה. בנוסף, הוא ציין מספר טענות הגנה לגופו של עניין, ובהן כי ישנו פער בין הערך שהתקבל בבדיקת הנשיפון לבין הערך בבדיקת הינשוף; תהליך עיכוב החשוד היה ללא שוטר נוסף; טופס על-פי הלכת ארביב ומזכרים של המתנדבים לא קיימים בתיק; נעצר יותר מרכב אחד בשטח וקיימות סתירות בתיאורי השוטרים בדו"ח; בבדיקת המאפיינים צוין כי היה גשום ובמקום אחר מצוין כי הכביש יבש; הנאשם סובל מבעיות רפואיות ונוטל כדורים, אך הדבר לא צוין בדו"ח.

בתגובתו מיום 28.11.21 של בא-כוחו הקודם של הנאשם, עו"ד נואף עזאם, הוא ציין כי הוא הגיע להסדר טיעון בתיק לאחר שהסביר לנאשם על ההסדר ועל התיקון בכתב האישום, וההסדר היה מקובל על הנאשם, וכי הוא הופתע כי הנאשם ביקש ממנו להשתחרר מייצוגו, ולאור האמור הוא ביקש מבית המשפט לשחררו מייצוג. בהחלטתי מיום 28.11.21 הוריתי על שחרורו של עו"ד עזאם נואף מהמשך ייצוגו של הנאשם בתיק זה.

בתגובתו המשלימה של ב"כ המאשימה מיום 9.12.21 הוא ציין כי הצעתה של המאשימה להסדר בתיק התחשבה בכלל הראיות המונחות בפניה.

קראתי בעיון את נימוקי הבקשה, את תגובת התביעה ואת תגובותיהם המשלימות של הצדדים.

אפשרות חזרתו של נאשם מהודאתו מוסדרת בסעיף 153(א) לחסד"פ. על-פי הסעיף, רק ברשות מיוחדת של בית המשפט, שתינתן "מנימוקים מיוחדים שיירשמו", יותר לנאשם לחזור בו מהודיה לפני בית המשפט.

בפסיקה לאורך השנים נקבע כי היתר כאמור יינתן אך ורק בנסיבות חריגות, ונקבעו בפסיקה שלוש עילות מרכזיות, אשר בהתקיימן ישקול בית המשפט להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו: פגם ברצון החופשי, כשל בייצוג המשפטי ורצון כן מצד הנאשם בחשיפת האמת העובדתית. נקבע עוד כי רשימת הנימוקים המיוחדים שנידונו בפסיקה אינה סגורה [ראו, למשל, ע"פ 2005/20 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2020)].

עוד נקבע בפסיקה כי חזרה מהודיה, אשר ניתנה במסגרת הסדר טיעון, תותר במקרים חריגים בלבד [ראו, למשל, ע"פ 279/19 פלוני נ' מדינת ישראל (25.9.2019)].

כמו כן, נקבע כי הנטל להוכחת התקיימותה של עילה, המצדיקה חזרה מהודאה, מוטל על הנאשם, וכי הנאשם הוא זה שצריך לשכנע את בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים, שבעטיים יש לאפשר לו לחזור מהודאתו. בנוסף, נקבע כי על מנת לבסס עילה של רצון לגילוי האמת העובדתית, יש לשכנע את בית המשפט שהמטרה האחת והיחידה, העומדת ביסוד הבקשה, היא שתינתן לנאשם הזדמנות להוכיח את חפותו. לצורך כך, הנאשם חייב לפרט מהי אותה האמת ולפרוש לפני בית המשפט את סיפור המעשה ואת פרטיה של גרסת החפות שלו, ללא כחל ושרק [ע"פ 8777/18 פלוני נ' מדינת ישראל (29.10.2019)].

במקרה שלפנינו, הבקשה לחזרה מהודיה מבוססת על טענות של פגם ברצון החופשי, כשל בייצוג המשפטי וטענה לחפות.

באשר לטענה לפגם ברצון החופשי – הנאשם טען כי הודה בדבר שלא עשה רק בשל לחץ שהיה שרוי בו בתקופה הרלוונטית, לצד הפצרות מבא-כוחו הקודם, וכי אינו בקיא כדבעי בשפה העברית, ועל כן הודאתו לא הייתה חופשית ומרצון. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 7.3.21 מלמד כי הנאשם היה מיוצג ביום הדיון ובא-כוחו חזר מכפירה בשמו ואף צוין בפרוטוקול כי כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם באמצעות סנגורו והוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן. כמו כן, מתגובת המאשימה עולה כי הנאשם מתגורר בארץ מזה 37 שנים ואין המדובר בעולה חדש. מלבד זאת, בעקבות החלטתי מיום 25.11.21, השיב הסנגור הקודם, עו"ד נואף עזאם, כי הוא הגיע להסדר טיעון בתיק זה לאחר שהסביר לנאשם על ההסדר ועל התיקון בכתב האישום וכי ההסדר היה מקובל על הנאשם. בנסיבות אלו, לא ניתן לקבל את הטענה, לפיה הלחץ שבו היה נתון הנאשם היה כזה שיש בו כדי ליצור נסיבות חריגות, המצדיקות את חזרת הנאשם מהודאתו.

באשר לטענה בדבר כשל בייצוג – המדובר בטענה שהפנה הנאשם כלפי בא-כוחו הקודם, אשר ייצג אותו בתחילת ההליך. נפסק בעניין זה כי "בטענות מסוג זה יש לנקוט זהירות יתרה, כאשר לא בקלות יטה בית המשפט לקבלן [ע"פ 1385/06 פלוני נ' מדינת ישראל (6.4.2009)] וכי "אין כל מקום להידרש לבקשה לחזרה מהודיה בה נטען למעשה כשל בייצוג, בלא שתוצג עמדתו של עורך הדין שייצג בראשונה" [ע"פ 9145/11 מרעי נ' מדינת ישראל (1.5.2013)]. במקרה שלפנינו, ב"כ הנאשם הנוכחי לא הציג כל פנייה לסנגור הקודם ולא הביא את התייחסותו לטענות שהועלו לעניין נסיבות ההגעה להסדר הטיעון, ויש בכך טעם לפגם. בנוסף לכך, אני מפנה שוב לתגובתו של הסנגור הקודם, עו"ד נואף עזאם, שניתנה בעקבות החלטתי מיום 25.11.21, כי הוא הגיע להסדר טיעון בתיק זה לאחר שהסביר לנאשם על ההסדר ועל התיקון בכתב האישום וכי ההסדר היה מקובל על הנאשם. לפיכך, אין בהשגותיו של ב"כ הנאשם הנוכחי כנגד הסנגור הקודם כדי להצביע על נימוקים מיוחדים להתיר לנאשם לחזור מהודייתו.

באשר לעילה של טענת החפות – טענת הנאשם היא כי הוא כופר בעובדות כתב האישום. בתגובתו המשלימה מיום 21.11.21 פירט ב"כ הנאשם מספר טענות הגנה לגופו של עניין, אשר צוינו לעיל, הנוגעות לעצם ביצוע העבירה ולאופן התיעוד בדו"חות השוטרים ושיש בהן, לשיטתו, כדי להצביע על כפירתו של הנאשם. אולם, בעקבות החלטתי מיום 25.11.21, ציין ב"כ המאשימה בתגובתו המשלימה מיום 9.12.21 כי כלל הראיות המונחות בפני המאשימה, ובכללן טענות ב"כ הנאשם לגופו של עניין, כבר נלקחו בחשבון במסגרת הצעת המאשימה להסדר בתיק. לאור האמור, אין די בטענות ב"כ הנאשם במקרה הנדון כדי לקעקע את אמיתות ההודאה ואין בהן כדי להצביע על עיוות דין בעניינו של הנאשם.

יחד עם זאת, היות שהנאשם לא נכח במועד הדיון שבו נשמעה הודאתו, וכדי להסיר את צלו של הספק באשר לרצונו החופשי של הנאשם ולעניין כנות הודאתו, אני קובעת כי יש למקום לאפשר לו לחזור מהודאתו, אך מתנה זאת בתשלום הוצאות.

אם כן, אני נעתרת לבקשה לחזרה מהודיה, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 3,500 ש"ח, אשר ישולמו תוך 45 יום ולא יאוחר מיום 28.1.22.

התיק יועבר לעיוני ביום 30.1.22 לקביעת מועד דיון.

ההחלטה תועבר לצדדים.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ב, 12 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.