הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה המ"ש 5437-12-21

בפני
כבוד ה שופטת כרמית פאר גינת

מבקשים

מוחמד שרארי

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט באשר לדו"ח, שמספרו 11152122245.

קראתי בעיון את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים המצורפים.

ראשית, יש לציין כי המדובר בדו"ח מיום 7.10.20 בגין שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה ברכב וכי המבקש קיבל לידיו את הדו"ח מהשוטר בשטח.

מתגובת המשיבה עולה כי הדו"ח שולם על-ידי המבקש או מי מטעמו ביום 30.1.21, לאחר תקופת 90 הימים הקבועה בחוק.

הלכת בית המשפט העליון היא שהארכת מועד להישפט לאחר התשלום אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו [ראו, למשל, בעניין זה רע"פ 9540/08 מוסברג נ' מדינת ישראל (8.1.2009)]. במקרה הנדון, אין המדובר במבקש שלא ידע על ההליך נגדו, שכן אין המדובר בדו"ח מצלמה, אלא בדו"ח שקיבל לידיו מידי השוטר בשטח.

מששילם המבקש את הקנס בו חויב, הוא מוחזק כמי שהודה בביצוע העבירה ונשא בעונש בגין ביצועה. בהינתן כך, היה עליו להראות שקיימים טעמים מיוחדים, המצדיקים את קבלת בקשתו, למרות ששילם את הקנס.

המבקש בענייננו ציין בבקשתו כי במידה ויתברר שהדו"ח שולם, הרי שייתכן שעובד שמועסק אצלו, האחראי על התשלומים השוטפים, שילם את הדו"ח בטעות ובתום לב. אולם, מששולם הקנס, אין נפקא מינא אם הקנס שולם על-ידי המבקש או מי מטעמו. ראו בעניין זה את האמור בהחלטתו של בית המשפט העליון ברע"פ 7928/21 חי ג'ינו נ' מדינת ישראל (21.11.2021), שם נקבע כי "בית המשפט אינו מחויב לבחון האם הקנס שולם על ידי המבקש, או על ידי אחר, בהנחייתו של המבקש, על דעתו או בניגוד לדעתו, ואין די בטענה כי אחר שילם את הדו"ח כדי להצדיק מתן רשות ערעור". אם כן, לא התרשמתי כי קיימים במקרה הנדון טעמים מיוחדים, המצדיקים את קבלת הבקשה, למרות שהקנס שולם.

עוד יש לציין כי מהאסמכתא שצורפה לתיק מטעם המרכז לגביית קנסות מיום 28.12.21, שהתקבלה בהתאם להחלטתי מיום 22.12.21, עולה כי הקנס שולם באמצעות כרטיס אשראי, ולא באמצעות עיקול, כך שבטענת המבקש בתגובתו המשלימה אין ממש.

מלבד זאת, לא ניתן להתעלם מהשיהוי בהגשת בקשה זו לבית המשפט מצדו של המבקש. מדובר על דו"ח שהמבקש קיבל בעת האירוע, ביום 7.10.20 (לפני למעלה משנה), ואילו הבקשה להארכת המועד להישפט בנוגע לדו"ח הנדון הוגשה לבית המשפט רק ביום 14.12.21. כפי שעולה מתגובת המשיבה, המבקש לכל המאוחר ידע על קיומו של הדו"ח במועד שבו שולם (30.1.21), ומכאן שגם ממועד זה חלפו למעלה מ-10 חודשים עד למועד הגשת בקשה זו לבית המשפט. עצם תשלום הדו"ח, בתוספת השיהוי כאמור, מלמדים על הודאה וקבלת אחריות באשר לעבירה המיוחסת למבקש.

כמו כן, ב"כ המבקש ציין בתגובתו המשלימה מיום 28.12.21 מספר טענות הגנה לגופו של עניין באשר לדו"ח הנדון, אולם יש לציין כי מדובר בכפירה שהועלתה לאחר שהמבקש או מי מטעמו שילם את הדו"ח ובכך, כאמור, הוא מוחזק כמי שכבר הודה בביצוע העבירות ונשא בעונש בגין ביצוען. על כן, אין בכך כדי להצביע על עיוות דין בעניינו של הנאשם, למקרה שבקשתו לא תתקבל.

מטעמים אלה, אני מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"ב, 29 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.