הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה המ"ש 1741-05-20

מספר בקשה:3
בפני
כב' השופט גיל קרזבום, סגן נשיא

מבקש

אייל מלול
באמצעות בא כוחו עו"ד חזי כהן

נגד

משיבה

מדינת ישראל

החלטה בבקשה להטלת הוצאות על ה משיבה

הבקשה וטענות הצדדים
512937

לפניי בקשה להטלת הוצאות על המשיבה נוכח התנהלות המרכז לפניות נהגים , שלא פעל בהתאם לעתירותיו המרובות של המבקש לביטול הדו"ח , ולחילופין לבקשתו להישפט , התנהלות שגררה הליכים מיותרים.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שדין הבקשה להתברר במסגרת התיק העיקרי. לחילופין , טענה שאין בבקשה כדי להצדיק פסיקת הוצאות לטובת המבקש.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות וזאת ממספר טעמים:
ראשית, המשיבה עצמה (לשכת תביעות התעבורה בחיפה) הסכימה לעתיר תו של המבקש להישפט מיד עם הגשת הב קשה, ללא צורך בקיום דיון. ייאמר שהמשיבה נהגה כראוי, תוך הפעלת שיקול דעת , ובכך חסכה מזמנו של המבקש.
שנית, משחלף המועד להישפט, המבקש רשאי היה להגיש לבית המשפט את בקשתו להארכת המועד להישפט, אך במקום זאת בחר במסכת ההתכתבויות עם המרכז לפניות נהגים. מובן שהמבקש רשאי היה לעשות כן, אך אין בכך כדי להצדיק הטלת הוצאות, מקום בו היה יכול לקבל את מבוקשו בדרך אחרת.
שלישית, אין בעובדה שהמרכז לפניות נהגים לא קיבל את עתירתו של המבקש כדי להצדיק הטלת הוצאות, גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה שונה כפי טענת המבקש (ר' תשובות המרכז מתאריכים 20.1.20 ו- 20.4.20 שם ניתנה התייחסות גם לטענות המבקש ביחס לעצם ביצוע העבירה).
רביעית, כפי שצוין במכתב המרכז לפניות נהגים מיום 23.4.20 , היה על המבקש להגיש את בקשתו להישפט במסגרת 90 הימים הקבועים בחוק, גם אם טרם קיבל תשובה לעתירותיו לביטול הדו" ח. עוד צוין במכתב שלא ניתן להגיש 2 בקשות במקביל כפי שהמבקש עשה בפניותיו (שם ציין כי במידה ועתירתו לביטול הדו"ח תידחה, יש לראות בה "בקשה להישפט") . יודגש, כי עובדה זו הייתה אמורה להיות ידועה למבקש מהטעם שהיא רשומה בגב הדו"ח, ובדברי ההסבר שבו. המבקש לא פעל בהתאם, ו בכל הכבוד, אין לו להלין אלא על עצמו.

חמישית, כלל איני משוכנע בסמכותו של בית המשפט להשית בשלב זה הוצאות על המשיבה . המבקש לא הפנה למקור הסמכות בהקשר זה . סעיף 80 ל חוק העונשין מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי לטובת נאשם מקום בו : "משפט שנפתח ...וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת...". במקרה זה, עתירתו של המבקש להארכת מועד להישפט אמנם התקבלה, אך טרם הוגש כתב אישום (ייתכן והמשיבה תחליט שלא להגישו), וטרם "נפתח משפטו" של המבקש. ככל שיוגש כתב אישום, ו בסיומו של ההליך המבקש יסבור שלא היה יסוד לאשמה או קיימות נסיבות אחרות המצדיקות פסיקת פיצוי , יגיש בקשה מתאימה, ובית המשפט יידרש לה.

אמנם לבית המשפט קיימת "סמכות טבועה" (בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק), אך מדובר בסמכות שיש להפעילה במקרים חריגים, ועניינו של המבקש אינו כזה, בין היתר גם מהטעמים שפורטו לעיל.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

שקלתי אם להשית על המבקש הוצאות של ממש בגין עתירתו זו שהיא קנטרנית לטעמי, אך לפנים משורת הדין החלטתי שלא לעשות כן.
להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תש"פ, 25 יולי 2020, בהעדר הצדדים.