הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה בפ"מ 9534-08-21

בפני
כבוד ה שופט גיל קרזבום

מבקש

עבד אלגני מועתסם
באמצעות בא כוחו עו"ד ענבתאוי

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים
לפניי בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים לאחר שבתאריך 20/08/21 נתפס נוהג במהירות של 146 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, והוגש כנגדו כתב אישום בהתאם.

ב"כ המבקש חלק על קיומן של ראיות לכאורה. טען כי השוטר מדד רכב אחר מהטעם שבכיוון נסיעת המבקש נסעו מספר רכבים, וספק אם המדידה מתייחסת לרכבו, מה בפרט שאין בדו"ח התייחסות למצב הרכבים בכביש. בכל הקשור לטופס השימוע ציין כי הקצין הפוסל לא נימק את החלטתו כנדרש, ולא ניתנה למבקש הזדמנות להעלות את כל טענותיו. הדגיש כי מדובר במהירות החורגת במקצת מברירת המשפט, ואין בה כדי ללמד על מסוכנותו של המבקש. עוד טען, כי מתקיימות נסיבות אישיות המצדיקות את קבלת הבקשה, ובכללן העובדה שהמבקש זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו. לאור כל האמור לעיל, ביקש להורות על ביטולה של הפסילה המנהלית, ולחילופין להורות על קיצורה. הפנה לפסיקה.

המשיבה התנגדה לבקשה. טענה לקיומן של ראיות לכאורה והפנתה לחומר החקירה הכולל סרטון מצלמת גוף המתעד את העובדה שרכבו של הנאשם היה בודד בנתיב נסיעתו. הדגישה את חומרת העבירה, והפנתה לעברו התעבורתי של המבקש אשר נוהג משנת 2015 ולחובתו 4 הרשעות קודמות ללא עבירה דומה. עוד ציינה, כי לא מתקיימות נסיבות אישיות חריגות המצדיקות את קבלת הבקשה , ולא נפלו בהליך השימוע כשלים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט.

דיון והכרעה
ראיות לכאורה

בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

מחומר החקירה עולה כי השוטר ביצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני ואחרי המשמרת, וכן ביצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת לוודא את תקינות המדידה, ולפחות לכאורה ניכר כי פעל על פי הנהלים הנדרשים בהפעלת מכשיר הממל"ז.

כך גם אין ממש בטענת המבקש לפיה ייתכן והשוטר מדד רכב אחר . מחומר החקירה עולה כי השוטר: שמר עם רכב המבקש על קשר עין רציף מרגע ביצוע העבירה ועד עצירתו, הבח ין ברכב מגיע לכיוונו בנתיב שמאלי מתוך שני נתיבים ללא שום הפרעה בשדה הראיה, כיוון את הנקודה האדומה שבעינית לכיוון מרכז הרכב בחלקו הקדמי ולזר עליו. עובדות אלו מצביעות לפחות לכאורה, כי היה זה רכב המבקש שנמדד ולא רכב אחר. כאמור לא הוצגה כל ראיה אחרת לסתור.

אשר לטענת המבקש לפיה השוטר לא הראה לו את המהירות שנמדדה, טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהשוטר סימן במקום הנדרש את העובדה שהראה למבקש את המהירות שנמדדה על גבי מכשיר המדידה. בנוסף , טענה זו אינה מתיישבת עם דברי הנהג במעמד קבלת הדו"ח: "לא שמתי לב, פעם ראשונה שאני נוהג באוטו הזה. אני לא נסעתי 150".

טענת המבקש לפיה קופחה זכותו לשימוע הוגן
בכל הקשור לטענת המבקש לפיה קופחה זכותו במעמד השימוע, ולא ניתנה לו הזדמנות להעלות את כל טיעוניו, הרי שמעיון בטופס השימוע ניתן ללמוד כי למבקש ניתנה זכות הטעון, ודבריו אף נרשמו כדלקמן: "אימא שלי י ש לה תעודת נכה, אני כל השבוע חייב לצאת פעמיים אולי שלוש לקופת חולים. אני הקטן בבית וחייב לעזור לאימא שלי, לא שמתי לב והיו הרבה מכוניות ולא רק אותי הוא עצר" .

בנוסף, הקצין ציין בטופס כי שוכנע בקיומו של יסוד להעמדה לדין ובנימוקיו לפסילה ציין מפורשות את עילת ה פסילה וכן את נסיבותיו האישיות של המבקש.

בהתאם לא שוכנעתי כי נפל פגם בהליך השימוע.

שאלת המסוכנות וקיומה של עילת פסילה

פסילה מנהלית הינה אחת הדרכים החשובות והיעילות להגן על ציבור המשתמשים בדרך. יש בה כדי להרתיע נהגים מביצוע עבירות חמורות וכן להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש.

המבקש נהג במהירות של 146 קמ"ש במקום 90 קמ"ש (56 קמ"ש מעל המותר). מדובר במהירות מופרזת שיש בה כדי לסכן את המבקש ואת ציבור המשתמשים בדרך.

המבקש נוהג משנת 2015 ולחובתו 4 הרשעות קודמות ללא עבירה דומה.

יש במכלול הנסיבות כדי ללמד על מסוכנותו של המבקש לציבור המשתמשים בדרך , ועל קיומה של עילת פסילה מנהלית. עם זאת, לאור העובדה שמדובר בעבירה ראשונה מסוגה, והעובדה שמדובר במהירות העולה ב-6 קמ"ש מעל ברירת המשפט, יש לקבוע כי מסוכנותו של המבקש אינה מצויה ברף העליון, ומדובר במסוכנות בינונית.

לאור כל האמור לעיל אני סבור כי יש לקיים איזון בין: הצורך להגן על ציבור המשתמשים בדרך, מסוכנותו של המבקש שאינה גבוהה, נסיבותיו האישיות , והפגיעה בפרנסתו.

אשר על כן, אני מורה על קיצור הפסילה המנהלית באופן שזו תעמוד על 20 ימים במקום 30 ימים.

דו"ח מס' 10251818281.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"א, 30 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.