הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחדרה תת"ע 50-06-18

לפני כבוד ה שופט אלכס אחטר

המאשימה
מדינת ישראל

על ידי ב"כ מתמחה מר צביקה אמיר

נגד

הנאשם
מסארווה חאדר

על ידי ב"כ עו"ד פואד יחיה

גזר דין

מבוא:
הנאשם הועמד לדין והודה בכך שביום 13.5.18 סמוך לשעה 17:28 נהג ברכב איסוזו מסוג משא פתוח מספר לוחית זיהוי 33-597-37 בכביש 652 ק"מ 7 מצפון לדרום מול בית הספר אורט בהיותו ללא רישיון נהיגה בתוקף לאחר שרישיונו פקע ביום 28.11.03 וללא פוליסת ביטוח המכסה נהיגתו.
לאור האמור, הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א 1961 (סמל סעיף 7102) וכן נהיגה ללא ביטוח – עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970 (סמל סעיף 2106).

ביום 18.11.19, באמצעות בא כוחו, כפר הנאשם בנהיגה בזמן ובמקום והתיק נדחה לשמיעת ראיות ואולם, בהסכמת הצדדים, ביום 2.12.19 ביקש הנאשם לחזור בו מכפירתו, לצרף תיק מספר 10769-06-19 בגין עבירה זהה מיום 17.5.19 וכן תיק מספר 10740-07-19 עבירות זהות מיום 26.4.19, הודה במיוחס לו והורשע. לבקשת בא כוחו, הופנה הנאשם אל שירות המבחן על מנת שיוגש תסקיר בעניינו וכן הופנה אל הממונה על עבודות השירות מאחר ועל הנאשם הוטלו 6 חודשי מאסר מותנים שהינם חבי הפעלה בתיק זה.

מסיבה שלא הובררה, לא הוגש תסקיר בעניין הנאשם מטעם שירות המבחן. עם זאת, נראה כי בקשה זו נזנחה ע"י ב"כ הנאשם וזאת מאחר ולא נתבקשתי להפנות את הנאשם פעם נוספת אל שרות המבחן לצורך הגשת תסקיר לעניין העונש בעניינו.

מטעם הממונה על עבודות השירות התקבלה ביום 9.3.20 חוות דעת בה הנאשם נמצא מתאים לביצוע עונש מאסר בפועל בעבודות שירות, ככל שעונש שכזה יוטל עליו.

טיעונים לעונש וראיות הצדדים:
בדיון אשר התקיים לפני ביום 20.7.20, הודיעו הצדדים על גיבוש הסדר טיעון "סגור" ואולם, למשמע משך תקופת הפסילה אשר תוטל עליו, הסתייג הנאשם ולבסוף חזר בו מהסכמתו להסדר. בנסיבות אלה ולאחר שבית המשפט הסביר לנאשם כי איננו מחויב להסדר, טענו הצדדים לעונש.

בא כוח המאשימה התייחס לעברו התעבורתי של הנאשם אשר כולל 59 הרשעות קודמות לרבות בעבירות זהות (ת/1) ועתר להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 8 חודשים, הפעלת עונש המאסר המותנה, פסילה בפועל שלא תפחת משלוש שנים, פסילה על תנאי וקנס.

בא כוח הנאשם הפנה לתיקים בהם הודה הנאשם שעניינם פקיעת הרישיון וטען כי הסיבה נכך נעוצה בשל חובות כלכליים. בא כוח הנאשם ציין כי הנאשם מנסה להתאושש בריאותית וכלכלית והחל לתקן את הפגם. עוד הפנה להסכמתו של הנאשם להסדר הטיעון ולכך שבקשתו היחידה הינה התחשבות ברכיב הפסילה לתקופה כה ממושכת.

הנאשם מצידו ביקש את רחמי בית המשפט לעניין משך הפסילה תוך שפירט נסיבות אישיות.

דיון והכרעה:
תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

קביעת מתחמי ענישה בתעבורה איננה מלאכה קלה כפי שכבר נכתב לא מעט ועיון בפסיקה מגלה כי לרוב, לעבירות נהיגה ללא רישיון נלוות עבירות חמורות נוספות דוגמת נהיגה בזמן פסילה, גרימת תאונה והפקרה.

עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת, "פצצה מתקתקת", אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל ובביטחון הציבור במיוחד אם יפגע אחד מהמשתמשים בדרך ולא יהיה לו כיצד להיפרע לאור היות הנאשם נוהג ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף.

יתר על כן, אין לשכוח שהנאשם נהג ברכב כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 2003, היינו מזה כ- 15 שנים במועד ביצוע העבירה ולמעשה, בהתחשב בגיליונו התעבורתי הכולל עבירות דומות לעבירות הנידונות בפניי, ובשים לב לתיקים אותם צירף, הרי שהנאשם מעולם לא חדל מלנהוג וכדברי בית המשפט המחוזי "נראה שהמשיב הפך את הנהיגה ללא רישיון ל"מפעל חיים". שלטון החוק לא מעניין אותו. הצורך ברישיון נהיגה אינו מטריד אותו, הוא ממשיך לנהוג כשאין הוא מבוטח, מסכן את ביטחונם של עוברי הדרך ושלו גם כן שוב ושוב, גם אם אצא מהנחה שהנני חייב לצאת ממנה, שנהג רק באותם מקרים שבהם נרשמו דו"חות" (עפ"ת 32611-08-10 מ"י נ' שלמה גיא [31.10.10]).

מעיון בפסיקת בתי משפט הן השלום והן המחוזי כערכאת ערעור, נקבע מתחם הענישה ככזה הנע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל, לצד פסילה לתקופה שבין חודשיים לבין 24 חודשים וענישה נלווית, במקרים בהם קיים ריבוי עבירות והישנות ביצוען.

מעשיו של הנאשם, העבירות בהן הורשע בהליך זה שבפני לרבות בכתבי האישום המצורפים, המתבטאים בנהיגה עת מרחף מעל ראשו עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 6 חודשים בגין הרשעה זהה בתיק 2368-06-15 בגזר דין שניתן ביום 23.1.17 , מלמדים על העוצמה ה רבה של הפגיעה בערך החברתי המוגן והזלזול הבוטה בחלטותיו של בית המשפט, כך גם מוכיח הנאשם פעם אחר פעם שהוא אינו יראה מפני אימת הדין.

על כן, בנסיבות אלה, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד ל - 6 חודשי מאסר בפועל אשר יכול ויבוצעו בעבודות שירות, לצד פסילה לתקופה שבין 10 חודשים לבין 24 חודשים.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – סעיף 40יא לחוק העונשין:
הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1980 ולחובתו 59 הרשעות קודמות, רובן ככולן עבירות מסוג ברירת משפט. עם זאת, בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בה הורשע הנאשם בפניי, צבר הנאשם לחובתו לא פחות משבע הרשעות קודמות ולמעשה, נדמה שהנאשם אינו חדל מלנהוג על אף שרישיונו פקע זה מכבר וכנגדו תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה.

מנגד, הנאשם אכן הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות, חסך מזמנו של בית המשפט והעדים וצירף תיקים. הנאשם הראה לבית המשפט אסמכתאות לכך שרישיונו פקע עקב חובות וכי הוא עמל על ריפוי פגם זה.
כמו כן, יש לבחון אף את השלכות העונש על בני משפחתו של הנאשם. כפי שעולה מחוות דעת הממונה על עבודות השירות ומדברי ב"כ המאשימה, הרי שהנאשם אב לשבעה ילדים, מצוי בקשיים כלכליים, לא נשא בעונשי מאסר קודם לכן ויש להניח כי הטלת עונש מאסר בפועל מאחורי סריג ובריח יפגע קשות בבני ביתו של הנאשם. הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח גם יחשוף את הנאשם לתרבות וחברה עבריינית כאשר עניין זה איננו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.
בעת קביעת העונש המתאים, בתוך מתחם הענישה, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין אשר ביקש להבנות את שיקול הדעת השיפוטי, יש לקחת בחשבון ולבדוק האם במקרה הקונקרטי הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, גם אם מדובר בתקופה קצרה, יהיה בה כדי לקבוע שהנזק עולה על התועלת.
דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים ("ועדת דורנר"), התייחס לעניין זה ומסקנתו מצדיקה בחינה מחודשת של שיקולי הענישה. על כן, אני סבור שיש להקל עם הנאשם ולאפשר לו לשאת בעונש המאסר בעבודות שירות ולא להטיל עליו מאסר בין כותלי הכלא.
בדבריו ובדברי בא כוחו הסכים הנאשם למתווה ההסדר אשר גובש עם המאשימה ואולם ביקש את רחמי בית המשפט לעניין משך תקופת הפסילה.
בפסיקה נקבע לא אחת כי רמת הענישה אמורה לשקף את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וכן את נסיבות ביצוען כך שיש לנקוט בעת גזירת העונש ההולם על פי מידת הדין ולא על פי מידת הרחמים (לעניין זה ראו רע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מ"י).
עוד ברע"פ מסעוד התייחס כב' השופט סולברג לעונש מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, שהוטל על הנאשם שנהג ללא רישיון, כאשר בעברו הרשעות קודמות דומות וכתב:
"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה....מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בשלו, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים...נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסויימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים, שזכה לאחרונה במכרז לשירותי גננות בעיריית אשדוד בהיקף של 6 מיליון ₪. ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח" (רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מ"י [18.12.13]). ר' גם רע"פ 7982/14 שגן נ' מ"י [6.1.14]).
עם זאת, באשר למקרה הנדון לפני, מוכן אני לתת משקל מסוים להודאת הנאשם, לצירוף התיקים והחיסכון בזמן שיפוטי וכן לעובדה שהסכים למתווה ההסדר, גם אם בסופו של דבר נסוג ממנו בשל מחלוקת על משך הפסילה. לאור נסיבות אלו ובשל מצבו הבריאותי והכלכלי של הנאשם, כמו גם לשם סיוע בשיקומו הכלכלי, לא אפעיל את מלוא תקופת התנאי בר ההפעלה במצטבר אלא אורה על הפעלת חלקו במצטבר וחלקו בחופף.
משנאמר כל זאת, ובהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, תוך התחשבות בהודאתו של הנאשם ובנסיבות חייו, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 4 חודשים אשר יבוצע בעבודות שירות, במועצה מקומית כפר קרע. הנאשם יתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות במועד שייקבע ע"י הממונה על עבודות השירות וביום זה יתייצב הנאשם בשעה 08:00 בבוקר במשרדי הממונה על עבודות השירות, מפקדת מחוז צפון, רח' הציונות 14, טבריה וזאת לצורך קליטתו.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 6 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בתיק 2368-06-15 בבית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 23.1.17 באופן ששלושה חודשים יינשאו במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף 1 לעיל ושלושה חודשים יינשאו בחופף לעונש המאסר האמור בסעיף 1 לעיל, כך שבסופו של יום ירצה הנאשם מאסר למשך 7 חודשים אשר יינשא בעבודות שירות כאמור בסעיף 1 לעיל.

מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום על עבירות נהיגה ללא רישיון ו/או נהיגה בזמן פסילה (סעיפים 10(א) ו/או 67 לפקודת התעבורה).

אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 22 חודשים. המזכירות תנפיק לנאשם אישור הפקדה נכון להיום וזאת ללא צורך בהפקדת רישיון או תצהיר, הפסילה תחושב מהיום אלא אם כן תלויות נגד הנאשם פסילות נוספות ובמקרה כזה הפסילה תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת.

אני מורה על הפעלת עונש פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל על הנאשם בתיק מספר 2368-06-15 בבית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 23.1.17 במצטבר לעונש הפסילה האמור בסעיף 4, כך שבסופו של יום ייפסל הנאשם לתקופה של 28 חודשים.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

קנס בסך של 1,500 ₪ אשר ישולם עד ליום 4/11/20 שעה 12:00.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין אל הממונה על עבודות השירות וכך ייעשה גם בא כוחו של הנאשם לצורך תיאום המועד לתחילת עבודות השירות .

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"א אב תש"פ, 11 אוגוסט 2020, במעמד הנוכחים.