הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחדרה פל"א 921-12-17

לפני כבוד ה שופט אלכס אחטר

בעניין:
המאשימה
מדינת ישראל

ע"י בא כוחו עו"ד עדי נויפלד

נגד

הנאשם
עלא מחאג'נה

ע"י בא כוחו עו"ד מוחמד מחאמיד מאזן

גזר דין

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת, בטרם נשמעו ראיות.

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 3.12.17 סמוך לשעה 09:12, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מאזדה מספר רישוי 76-887-51 (להלן: "הרכב") באום אל פאחם משכונת אל באטן לכיוון רחוב השוק או במקום הסמוך לכך. הנאשם נהג רכבו בהיותו בלתי מורשה לנהיגה כלל. בנסיבות אלה, נהג הנאשם ללא פוליסת ביטוח בת תוקף המכסה נהיגתו.

הנאשם הורשע בעבירות נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה כלל – עבירה לפי סעיפים 10(א) + 38(1) לפקודת התעבורה (נח), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ונהיגה ברכב ללא ביטוח תקף – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח הרכב המנועי (נח), התש"ל – 1970.

ביום 4.12.17 הודה הנאשם במיוחס לו, הורשע וביקש באמצעות בא כוחו להפנות את עניינו אל שירות המבחן על מנת שזה יבחן, בין היתר, את שאלת הארכת התנאי שהוטל על הנאשם בגין הרשעה קודמת. ב"כ המאשימה לא התנגד ובית המשפט נעתר לבקשה והורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של הנאשם וכן הורה לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת שתבחן את כשירות הנאשם לביצוע עבודות שירות.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה:
ביום 13.3.18 הוגש לתיק בית המשפט תסקיר בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם, כבן 24 נשוי ואב לתינוקת בת חצי שנה, עובד כטכנאי מחשבים בחנות. בגין ביצוע העבירות בתיק זה, שהה במעצר ולאחר מכן במעצר בית וכיום מצוי במעצר בית לילי. לפי התסקיר, הנאשם נעדר עבר פלילי, אך לחובתו הרשעת תעבורה אחת קודמת בעבירה זהה מיום 4.2.17 בגינה הוטל עליו, בין היתר, עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה.

קצינת המבחן ציינה כי הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירות והסביר כי בוצעו בהיעדר שיקול דעת. כמו כן, הנאשם מסר שחש תסכול על כך שאינו יכול להוציא רישיון נהיגה עד קיום וועדה רפואית בעניינו. קצינת המבחן התרשמה מהנאשם באופן חיובי וסברה שיש בהטלת צו של"צ כדי להקטין סיכון להישנות העבירות. לאור האמור, המליצה קצינת המבחן על הארכת התנאי והטלת צו של"צ.

ביום 15.3.18 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת הממונה על עבודות השירות בה נמצא הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות, חמישה ימים בשבוע, 7 שעות עבודה יומיות, בקרן למפעלי שיקום בחדרה.

טיעוני הצדדים לעונש:
ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה על אף עונש מאסר על תנאי תלוי מעל ראשו של הנאשם, בגין הרשעתו אך חודשים ספורים קודם לכן בעבירה זהה, לא בו כדי למנוע ממנו לשוב לסורו.

ב"כ המאשימה טענה שעל אף התסקיר החיובי שהוגש בעניין הנאשם, הרי שההמלצה איננה מחייבת את בית המשפט ועל בית המשפט להבהיר לנאשם שאסור עליו לנהוג כל עוד לא הורשה.
ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית ועתרה למתחם בין מאסר בפועל לימים בודדים ועד 18 חודשים וביקשה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל והפעלת 3 חודשי המאסר המותנה במצטבר, בנוסף למאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם הפנה לעובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה וכן לכך שהנאשם שהה במעצר בית ללא כל הפרות. עוד טען ב"כ הנאשם שההליך הציב גבולות לנאשם וכי הוא מנסה לשנות את חייו. כמו כן, טען שכל משפחת הנאשם סמוכה על שולחנו ושליחתו אפילו למאסר בעבודות שירות יפגע קשות בנאשם לאור היותו המפרנס היחיד.
ב"כ הנאשם טען שמרשו אדם נורמטיבי ועתר לאמץ את המלצות שירות המבחן, להטיל על הנאשם צו של"צ ולהאריך את המאסר המותנה.

בדברו לעונש, הביע הנאשם חרטה עמוקה, אמר שהתחיל בהליך קבלת רישיון והבטיח שלא יבצע את העבירות בשנית.

דיון והכרעה:
תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

קביעת מתחם העונש ההולם:
קביעת מתחמי ענישה בתעבורה איננה מלאכה קלה כפי שכבר נכתב לא מעט ועיון בפסיקה מגלה כי לרוב, לעבירות נהיגה ללא רישיון נלוות עבירות חמורות נוספות דוגמת נהיגה בזמן פסילה, גרימת תאונה והפקרה.

עבירה של נהיגה ללא רישיון בידי מי שאינו מורשה לנהיגה כלל הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת, "פצצה מתקתקת", אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל ובביטחון הציבור במיוחד אם יפגע אחד מהמשתמשים בדרך ולא יהיה לו כיצד להיפרע לאור היות הנאשם נוהג ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף , (ראו לעניין זה, עפ"ת 25225-03-13 גיטנס נ' מד"י).

יש לזכור, כי הנאשם, מעולם לא הוציא רישיון כך שלמעשה, הסכנה הנשקפת ממנו ומחוסר הידע שלו בחוקי התנועה השונים ובהבנת התנועה, הינה גבוהה לאין ערוך ועל בתי המשפט להביע בענישתם את חומרת המעשה על אחת כמה וכמה עת נדון והורשע הנאשם בעבר הגין עבירה דומה, (לעניין זה ראו עפ"ת 42946-08-11 מסארווה נ' מד"י).

יתר על כן, חומרה יתרה ביחס לנסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, מתבטאת בעובדה שהנאשם נהג ברכב כאשר רק כשבעה חודשים קודם לכן, נגזר דינו בעבירה זהה ונדון בין היתר לשלושה חודשי מאסר על תנאי.

מעיון בפסיקת בתי משפט הן השלום והן המחוזי כערכאת ערעור, נקבע מתחם הענישה ככזה הנע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל, (עד ל – 18 חודשים) , לצד פסילה לתקופה שבין שלושה חודשים לבין 24 חודשים וענישה נלווית, במקרים בהם יש ריבוי עבירות והישנות ביצוען.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם - באשר לקביעת העונש בתוך המתחם, לחובת הנאשם הרשעה קודמת בנהיגה בהיותו בלתי מורשה (תת"ע 7770-02-17, גזר דין מיום 26.4.17 שניתן בבית משפט זה). הנאשם נימק את מחדלו בהמתנה לוועדה רפואית אולם לא גיבה זאת בכל אסמכתא.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם - ב"כ הנאשם טען כי הנאשם התקבל למקום עבודה חדש וכי כל משפחתו סמוכה על שולחנו אולם אף טענות אלו לא גובו באסמכתאות כלשהן. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט והעדים. כמו כן, הנאשם אב לתינוקת רכה בשנים, אם תתקבל עמדת התביעה, הרי שיהיה זה מאסרו הראשון מאחורי סורג ובריח, שירות המבחן מציין כי הנאשם נעדר עבר פלילי ומכאן, שאין זה אינטרס הציבור בשליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. שירות המבחן הגיש תסקיר חיובי בעניין הנאשם והמליץ להאריך את התנאי, תוך שהוא מבקש הטלת צו מבחן וצו של"צ למניעת הישנות העבירות.

עתירת בא כוח הנאשם להארכת התנאי – סעיף 56 לחוק העונשין:
על פי הוראות סעיף 55( א) לחוק העונשין, נאשם אשר נדון למאסר על תנאי והורשע בגין עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי. מטרתו של עונש המאסר המותנה, להוות מעין חרב אשר תלויה מעל ראשו של הנאשם, באופן שהמאסר המותנה יכול להפוך למאסר בפועל של ממש. באופן זה, יחויב הנאשם אשר נדון לעונש מאסר מותנה, לנהוג בזהירות יתרה בתקופת התנאי וככל שאכן לא יפר את תקופת התנאי, כך ההנחה היא שיקפיד ביתר שאת בהמשך דרכו גם לאחר תום תקופת העונש המותנה.

סעיף 56( א) לחוק העונשין, מאפשר את הארכת המאסר המותנה וקובע:
"בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

בענייננו, נגד הנאשם תלוי מאסר מותנה, בר הפעלה, של 3 חודשים אשר ניתן בנוכחותו, בתיק תת"ע 7770-02-17 בגזר דין שניתן ביום 26.4.17 לצד רכיבי ענישה נוספים.

כפי שנאמר זה מכבר, העבירות אותן ביצע הנאשם עבירות חמורות ולא זו אף זו, אלא שביצען פעם נוספת בעוד שעונש מאסר על תנאי מרחף מעל לראשו אך לא מרתיעו. עובדה זו, יש בה די כדי לדון את הנאשם לתקופת מאסר בפועל. איני מקבל את עמדת ב"כ הנאשם כי עסקינן באדם נורמטיבי, שכן מצופה מאשם נורמטיבי אשר הורשע זה מכבר בעבירה דומה שיקפיד שבעתיים לקיים את הוראות הדין וכן יקפיד על קיום האיסור אשר הוטל עליו במסגרת הענישה.

אמנם, שירות המבחן הגיש תסקיר חיובי בעניינו של הנאשם ואולם, רק לאחרונה שב בית המשפט העליון ואישר כי "תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר חשוב בידי בית המשפט ומסייע לו לעמוד על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל סיכויי שיקומו. עם זאת, התסקיר מהווה המלצה בלבד ואינו מחייב את בית המשפט, אשר בוחן מגוון שיקולים רחב יותר מזה ששוקל שירות המבחן בהמלצתו" (רע"פ 1606/17 שווא נ' מ"י [ניתן ביום 8.4.18 פורסם בנבו]).

כאמור, הנאשם אינו כשיר לנהיגה ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הסכנה הטמונה בנהיגה ללא רישיון, ללא הכרת חוקי הדרך וללא ביטוח המכסה את הנאשם ומשתמשי הדרך האחרים גבוהה במיוחד והפסיקה קבעה כי נהיגה ברכב ללא רישיון כמוה כשימוש בנשק.

בפסיקה נקבע לא אחת כי רמת הענישה אמורה לשקף את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וכן את נסיבות ביצוען כך שיש לנקוט בעת גזירת העונש ההולם על פי מידת הדין ולא על פי מידת הרחמים, (לעניין זה ראו רע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מד"י).

בנוסף, יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט נעם סולברג כפי שבאו לידי ביטוי בבקשת רשות ערעור על עונש מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, שהוטל על נאשם שנהג ללא רישיון, כאשר בעברו הרשעות קודמות דומות:
"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה....מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בשלו, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים...נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסויימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים, שזכה לאחרונה במכרז לשירותי גננות בעיריית אשדוד בהיקף של 6 מיליון ₪. ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח " (רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מ"י [18.12.13]). ר' גם רע"פ 7982/14 שגן נ' מ"י [6.1.14]).

עם זאת, באשר למקרה הנדון לפני, מוכן אני ליתן משקל מסוים לעמדת שרות המבחן, כך שלא אורה על ריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח אלא אקבע שהנאשם ירצה את תקופת המאסר אשר תוטל עליו בעבודות שירות. כמו כן, לא אפעיל את מלוא תקופת התנאי בר ההפעלה במצטבר אלא אורה על הפעלת חלקו במצטבר וחלקו בחופף.

משנאמר כל זאת, ובהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, תוך התחשבות בהודאתו של הנאשם ובנסיבות חייו , תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 3 חודשים אשר יבוצע בעבודות שירות, בקרן למפעלי שיקום בחדרה. הנאשם יתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות ביום 6.6.18 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות, מפקדת מחוז צפון, רח' הציונות 14, טבריה וזאת לצורך קליטתו.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 3 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בתיק תת"ע 7770-02-17, בית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 26.4.17 באופן שחודש אחד ירוצה במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף 1 לעיל וחודשיים ירוצו בחופף לעונש המאסר האמור בסעיף 1 לעיל, כך שבסופו של יום ירצה הנאשם מאסר למשך 4 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות כאמור בסעיף 1 לעיל.
מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום על עבירות נהיגה ללא רישיון ו/או נהיגה בזמן פסילה ( סעיפים 10( א) ו/או 67 לפקודת התעבורה).

אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים. המזכירות תנפיק לנאשם אישור הפקדה נכון להיום וזאת ללא צורך בהפקדת רישיון או תצהיר, הפסילה תחושב מהיום אלא אם כן תלויות נגד הנאשם פסילות נוספות ובמקרה כזה הפסילה תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [ נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

קנס בסך של 1,500 ₪ אשר ישולם תוך 90 ימים מהיום .

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, במעמד הנוכחים.