הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחדרה פל"א 15481-11-16

לפני כבוד השופט אלכס אחטר

המאשימה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד עדי נויפלד

נגד

הנאשם
תאמר מחאמיד ת.ז. XXXXXX195
ע"י ב"כ עו"ד ג'אברין מוחמד ממשרדו של עו"ד עאדל בויארת

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בכך שבתאריך 27.11.16 סמוך לשעה 21:40 נהג ברכב מסוג מזדה מספר 5672029 בכביש אלמדינה, אום אל פאחם או בסמוך לכך.

במועד ובמעמד האמור לעיל, נהג הנאשם ברכב כשהוא אינו מורשה לנהיגה וכשהוא בפסילה שניתנה לו בנוכחותו ובנוכחות סנגורו, בבימ"ש לתעבורה בחיפה בתאריך 21.9.15 למשך 40 חודשים בתיק 6329-01-15 ולא הפקיד רישיונו.

באותו מעמד נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה, בהיותו בפסילה וללא ביטוח המכסה נהיגתו.

העבירות בהן הורשע הנאשם הן: נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א)+38(1) לפקודת התעבורה תשכ"א 1971 (סמל סעיף 2003), נהיגה בזמן פסילה – עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א 1971 (סמל סעיף 2023) ונהיגה ללא ביטוח – עבירה על סעיף 2(א)+2(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970. (סמל סעיף 2106).

תשובת הנאשם לאישום:
ביום 1.1.17, בפני מותב אחר, הודה הנאשם בעובדות ובעבירות המיוחסות לו בכתב האישום והורשע ולבקשת בא כוחו הופנה אל שירות המבחן לשם עריכת תסקיר בעניינו בטרם ייגזר דינו.

תסקיר שירות המבחן:
ביום 29.3.17 הוגש לתיק בית המשפט תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. מן התסקיר עולה שהנאשם הוא רווק, כבן 27, אשר שוחרר ממאסר כחמישה חודשים עובר לעבירות בתיק זה.
קצין המבחן סקר את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם וכן את עברו הפלילי ועברו התעבורתי בגינם הוטלו עליו 3 עונשי מאסר בפועל, האחרון שבהם בשנת 2015.
קצין המבחן פירט כי גיליונו הפלילי של הנאשם כולל עבירות אלימות, גניבה וסמים ואילו גיליונו התעבורתי כולל ארבע עבירות, בשלן הוטלו על הנאשם שתי תקופות מאסר ועונשים מרתיעים, לרבות מאסר מותנה בר הפעלה בתיק זה לתקופה של שנה. לאור זאת, התרשם קצין המבחן שהנאשם "אינו מכבד את גבולות החוק וכי העונשים שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעו אותו מביצוע עבירות נוספות". עוד התרשם קצין המבחן שהנאשם נעדר שליטה פנימית על דחפיו, מתקשה להתבונן על חייו, מתקשה בלקיחת אחריות על התנהלותו, אינו בשל רגשית ומכאן, שהינו בעל סיכון גבוה לשוב ולבצע עבירות.
עם זאת, משום שהנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי, המליץ קצין המבחן לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית, להאריך את התנאי, להטיל של"צ בהיקף משמעותי וצו מבחן.

טיעוני הצדדים לעונש:
לאחר דחיות שונות והחלפת מותב, ביום 4.1.18 טענו הצדדים לעונש בפניי לאחר שהנאשם הבהיר שאיננו חוזר בו מהודאתו ולאחר שבא כוחו הסכים שהטיעונים לעונש יישמעו בפני מותב זה והנאשם מוותר על כל טענה עתידית בעניין.
ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם נוהג וצבר לחובתו 4 הרשעות חמורות (ת/1) וזאת על אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הנאשם לא נרתע ושב לנהוג על אף שכבר נענש בעונשי מאסר בפועל ולמרות שעונש מאסר על תנאי ריחף מעל לראשו. על רקע זה, ביקשה ב"כ המאשימה להפעיל את התנאי במצטבר לכל עונש מאסר.
ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ולעבירות החמורות שביצע בגינן ישב מאחורי סורג ובריח תקופה ממושכת.
ב"כ המאשימה סקרה את התסקיר ואת ההמלצה שבסופו, שניתנה לאור נכונות הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, והפנתה לדברי הנאשם בתיק 6329-01-15 בו הביע חרטה ולכן, לא מוצה עימו הדין, אך הוא שב וביצע את העבירה נשוא התיק דנן. כמו כן, ציינה שהפסיקה קבעה שאין די בהבעת חרטה על מנת להימנע משליחת הנאשם אל מאחורי סורג ובריח וכי לעניין זה, התסקיר מהווה המלצה בלבד שאין בית המשפט מחויב לקבלה.
ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית ועתרה למתחם ענישה בין 6 עד 24 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בתוך מתחם הענישה עתרה ב"כ המאשימה להשתת עונש מאסר בפועל של 18 חודשים ואת התנאי במצטבר. כמו כן, עתרה להפעלת סעיף 40(א)(1) ופסילת רישיון הנאשם למשך 10 שנים, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולאמץ את המלצות שירות המבחן. ב"כ הנאשם פירט את התקופה בה היה הנאשם עצור מאחורי סורג ובריח ואת התקופה בה היה עצור באיזוק אלקטרוני, ללא הפרות מצד הנאשם.
ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר ולכך ששירות המבחן התרשם שהנאשם נזקק לגבולות ברורים וכי הליך טיפולי יוכל להביא לירידה בסיכון להישנות העבירות. ב"כ הנאשם ציין שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וטען שהתנאי בר ההפעלה שהוטל על הנאשם היה עונש דרקוני, תוך שהפנה לפסיקה רלוונטית. ב"כ הנאשם טען שהנאשם עובד כיום באופן סדיר (נ/1) ולמד לכבד תנאים בהיותו במעצר בית עם תנאים מגבילים. לאור כל האמור, ביקש לתת לנאשם הזדמנות להוכיח עצמו ולהטיל את העונשים עליהם המליץ שירות המבחן.

דיון והכרעה:
תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

קביעת מתחם העונש ההולם:
בענייננו, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן ובנסיבות ביצוען וודאי כאשר רק בשנת 2015 נגזר דינו בנוכחותו לעונש מאסר של 8 חודשים בעבירה דומה וכאשר מעל ראשו תלוי תנאי של 12 חודשים, שלא הרתיע אותו מלשוב לסורו. יש להדגיש בעניין זה שהנאשם אינו כשיר לנהיגה ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הסכנה הטמונה בנהיגה ללא רישיון, ללא הכרת חוקי הדרך וללא ביטוח המכסה את הנאשם ומשתמשי הדרך האחרים גבוהה לאין ערוך וכבר תואר בפסיקה כי נהיגה ברכב ללא רישיון כמוה כשימוש בנשק.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט נעם סולברג כפי שבאו לידי ביטוי בבקשת רשות ערעור על עונש מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, שהוטל על נאשם שנהג ללא רישיון, כאשר בעברו הרשעות קודמות דומות:
"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה....מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בשלו, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים...נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסויימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים, שזכה לאחרונה במכרז לשירותי גננות בעיריית אשדוד בהיקף של 6 מיליון ₪. ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח" (רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מ"י [18.12.13]). ר' גם רע"פ 7982/14 שגן נ' מ"י [6.1.14]).

נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם מצביעות על זלזול בחוק ובהחלטות בית המשפט ומלמדות כי הנאשם איננו נרתע מלבצען על אף ההזדמנות שניתנה לנאשם בעבר בגזר הדין בתיק 6329-01-15, וחרף הענישה המרתיעה שהוטלה עליו. לעניין זה, אפנה לתסקיר שירות המבחן שהתרשם כי הנאשם לא מכבד את גבולות החוק ולטיעוני ב"כ הנאשם שהנאשם נשמע לתנאי המעצר באשר אלו הציבו גבולות ברורים.

בסופו של דבר, בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות המקרה דנא, אני קובע את מתחם העונש ההולם בין 6 ל-18 חודשי מאסר ולפסילה שבין 10 ל- 60 חודשים כמו גם מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:
הנאשם שלפניי כבר הורשע בעבר בביצוע עבירות דומות וצבר לחובתו 4 הרשעות קודמות לרבות נהיגה תחת השפעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בקלות ראש בגינן הוטלו עליו כ-9 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי בר הפעלה.
רישומו הפלילי גם זה איננו נקי והוא הורשע בביצוע עבירות תקיפה, איומים, גניבה וסיוע לשוד מזוין בגינן הוטלו עליו 21 חודשי מאסר בפועל.
כאמור, כל אלו לא הרתיעו את הנאשם והוא איננו שקול למי שזהו מאסרו הראשון.

עם זאת, הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט והעדים, הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות. שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע נכונות לקחת חלק ולהתחייב לתכנית טיפולית וכי יש בתכנית שכזו כדי להוריד את רמת הסיכון להישנות העבירה.
כאמור, לאחר שעיינתי בתסקיר, הרי שנראה כי המלצת שירות המבחן מנותקת במידה מסוימת מהאמור בתסקיר ולא ברור כיצד הנאשם שאיננו מכבד את גבולות החוק, נעדר שליטה בדחפיו הפנימיים ומתקשה להתבונן על חייו ולקחת אחריות, כך לדברי שירות המבחן, יוכל להירתם ולהיתרם לקבוצה טיפולית בלבד ובכך להימנע מביצוע עבירות. להיפך, התמונה המצטיירת מפי שירות המבחן וכך אף מפי בא כוחו היא כי הנאשם זקוק לגבולות חדים וברורים.
יתר על כן, כבר נקבע בעבר כי אין די בהבעת נכונות לטיפול כדי למנוע הטלת עונש מאסר וככל שהנאשם אכן מעוניין בהליך טיפולי, הרי שבית המשפט מביע תקווה שיביע נכונות זו אף מאחורי סורג ובריח וייעזר בתכניות השיקומיות בכלא (רע"פ 4491/14 סורן נ' מ"י, [29.6.14]).
בעניין זה, תסקיר שירות המבחן משמש ככלי עזר חשוב בידי בית המשפט אך ידוע כי אין בית המשפט מחויב לאמצו (ע"פ 1170/15 פלוני נ' מ"י [11.1.16]) וכי בבואו לגזור את דינו של הנאשם, מהווה המלצת שירות המבחן שיקול אולם היא איננה השיקול הבלעדי.

שיקול נוסף אותו שקלתי הוא תקופת מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח וכן תקופה בה היה עצור באיזוק אלקטרוני, הגם שתקופה זו נלקחת בחשבון אחרת. כפי שקבע בית המשפט העליון, תקופת המעצר מאחורי סורג ובריח תנוכה מעונש המאסר שיוטל, על מנת למנוע כפל ענישה, ואילו תקופת המעצר באיזוק אלקטרוני תילקח כשיקול לקולה בעת גזירת העונש בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, על תנאי המעצר והפיקוח האלקטרוני שבו (ע"פ 7768/15 פלוני נ' מ"י [20.4.16]).
בענייננו, הנאשם שהה במעצר בית מלא כארבעה חודשים ובמעצר בית לילי כחמישה חודשים נוספים. תקופות אלה, בהן היה הנאשם בפיקוח איזוק אלקטרוני, אביאן בחשבון במסגרת הנימוקים שיהיה בהם כדי להורות על ריצוי עונש המאסר המותנה בחופף לעונש המאסר אשר יוטל על הנאשם במסגרת גזר הדין.

לעניין משך התנאי, טען ב"כ הנאשם שהתנאי שהוטל הוא עונש דרקוני, אולם מקום שבו לא הוגש ערעור על גזר הדין וכידוע בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על גזר הדין ההוא, אין מקום לקבל טענה זו והיא נדחית.

משכך, בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, תוך התחשבות בהודאתו של הנאשם, בנסיבות חייו ובתקופות המעצר באזוק אלקטרוני הגעתי לכלל מסקנה כי יש להפעיל את התנאי רובו בחופף ומקצתו במצטבר ולהטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

2. אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של 12 חודשים למשך 3 שנים כפי שהוטל על הנאשם בתיק 6329-01-15, בית משפט השלום לתעבורה חיפה, גזר דין מיום 21.9.15. עונש המאסר המותנה יופעל באופן ש - 10 חודשים יינשאו בחופף לתקופת המאסר האמורה בסעיף 1 לעיל וחודשיים יינשאו במצטבר. כך שבסופו של יום יישא הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 14 חודשים.

3. מאסר על תנאי של 12 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים ממועד שחרורו על עבירה של נהיגה בזמן פסיל ה ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה בידי מי שאינו מורשה לנהיגה, (עבירות בניגוד לסעיפים 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה).

4. פסילה בפועל לתקופה של 10 שנים אשר תרוצה בחופף לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם הפסילה תחושב מ יום 27/11/16 ללא צורך בהפקדה וזאת לפי סעיף 40(א)(1) לפקודת התעבורה.

5. אני מורה על הפעלת עונש פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל על הנאשם בתיק 6329-01-15, בית משפט השלום לתעבורה חיפה, גזר דין מיום 21.9.15 אשר ירוצה בחופף לתקופת הפסילה האמורה בסעיף 4 לעיל.

6. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

7. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון להטיל על הנאשם קנס כספי.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי מאסרו בבית מעצר קישון עד ולא יאוחר מיום 1.3.18 שעה 11:00, עד למועד זה ידאג בא כוחו לתאם עבור מרשו תיאום וקליטה מול שב"ס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בנוכחות הצדדים.